השוק שמחלק את הפסקת האש לשניים: עליות חדות בתל אביב מול קריסת מניות הביטחון

עליות חדות במדדים המובילים בתל אביב

הכרזת הפסקת האש של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הציתה בורסת תל אביב ליום מסחר של עליות חדות, כאשר מדד ת"א 35 זינק במעל 2% ומדד ת"א 125 הוסיף כ-1.8%. הבלטה מיוחדת נרשמה במדד הביטוח, שמטפס בכ-5% עד 8% בהתאם לניירות הערך השונים המרכיבים אותו, בעוד מניות השבבים הדואליות נובה וקמטק קופצות בקצב משמעותי. אל על מזנקת בכ-5% ומניית ניו-מד אנרג'י מקפצת בחדות לאחר הודעה על חתימת מזכר הבנות למכירת גז ממאגר אפרודיטה למצרים. חברות כמו כלל ומגדל נהנות מהאופטימיות הכללית, והמחזור היומי בבורסה ממשיך לשבור שיאים – כפי שנרשם בחודש מרץ עם ממוצע מחזור יומי של 5.94 מיליארד שקל, זינוק של 117% ביחס לחודש המקביל. המסחר המואץ משקף את הרצון של המשקיעים לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח, אך גם את החשש שההפוגה עלולה להיות קצרה.

הדולר צונח והשקל מתחזק בצורה חריגה

שוק המט"ח רשם תנועה דרמטית בעקבות הכרזת הפסקת האש, כאשר הדולר צנח לשיעור של 3.09 שקלים – ירידה של כ-1.5% מהשער היציג שנקבע יום קודם, שעמד על 3.142 שקלים. התחזוקת השקל נובעת משילוב של גורמים: העליות החדות בשווקים העולמיים, ובמיוחד זינוק הנאסד"ק בכ-2.8%, מחייבות את הגופים המוסדיים הישראליים למכור דולרים כדי לאזן את חשיפתם לעליות בחו"ל. צמד ההכנסות של היורו והפאונד נסחר גם הוא בירידות, כשהיורו מזנק ב-0.7% מול המטבע הישראלי והפאונד קופץ בכ-1%. חשוב לציין כי המסחר במטבעות בישראל נערך בשעות הבוקר בלבד בשל חג הפסח, דבר שהגביל את נזילות השוק וייתכן שהעצים את תנודתיות מחירי השער. מנהלי ההשקעות בבנקים מזהירים כי יש להתייחס לשינוי בזהירות עד שיתברר אם המגמה תחזיק מעבר לחלון הצר של המסחר החלקי.

קריסה חדה במניות הביטחון הקטנות

מאחורי קרני העליות הכלליות מתרחשת תופעה מנוגדת וחריגה במניות הביטחוניות הקטנות, שקורסות בקצבים של עשרות אחוזים. מניית מאסיבית צונחת בכ-16% ואירודרום מאבדת כ-14%, בעוד חברות נוספות בסקטור סופגות פגיעות קשות. הסיבה לקריסה טמונה במנגנון שוק פשוט: משקיעים שרכשו את המניות הללו בזכות סיפורי מלחמה וציפיות להזמנות ענק מתחילים להימלט בהמוניהם ברגע שהנרטיב משתנה. חלק מהחברות הללו, שנהנו מכניסת שמות של פוליטיקאים ואנשי ביטחון בכירים לשורותיהן, נסחרו במכפלים שאינם מבוססים על שום רווח או הזמנות בפועל. השוק עובר ממצב של "תמחור תקוות" למצב של "תמחור מציאות", וההבדל בין שני המצבים הללו מתבטא בירידות החדות. המניות הביטחוניות הגדולות, כמו אלביט מערכות ורפאל, שמחזיקות בצבר הזמנות יציב ומגוון לקוחות בינלאומי, נהנות מיציבות יחסית, אך הסיפור שונה לחלוטין כשמדובר בחברות קטנות עם מודלים עסקיים שטרם הוכחו.

הפער בין שמות גדולים למספרים קטנים

התופעה של חברות שלד בורסאי שמצרפות לשורותיהן שמות של "סופרסטארים" ביטחוניים הפכה לפטרנון מוכר בבורסה הישראלית. יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, הצטרף לאירודרום, ויואב בר אבן נכנס למאסיבית – שני שמות ששימשו כמעין תעודת ביטוח פסיכולוגית עבור משקיעים שהאמינו שהקשרים יתורגמו לחוזים. הבעיה ששוק ההון נוטה לתמחר ציפיות באופן מוגזם, והשמות הללו לא יכלו להסתיר את העובדה שמדובר בחברות ששורפות מזומנים מבלי להפיק הכנסות משמעותיות. ברגע שהמתיחות הביטחונית יורדת, השוק מפסיק לקנות סיפורים ומתחיל לדרוש לראות דוחות כספיים, תזרימי מזומנים וחוזים חתומים. הנפילות החדות אינן רק תיקון טכני אלא תהליך של חזרה למציאות, שבה השווי שנקבע לחברות בשיא המתיחות היה מנותק מכל היגיון כלכלי.

מחירי הנפט ברכבת הרים: מצלילה להתאוששות

מחיר הנפט חווה יום תנודתי במיוחד, כאשר בתחילה צלל מתחת ל-100 דולר לחבית לאחר הכרזת הפסקת האש, אך חזר לעלות בצורה משמעותית עד לסביבות 99.1 דולר לחבית לנפט מסוג WTI. הברנט עלה בכ-3.9% ל-98.2 דולר לחבית, והמחירים מתקרבים שוב לרף ה-100 דולר. הסיבה להתהפכות המגמה טמונה בדיווחים שפורסמו בוול סטריט ג'ורנל לפיהם רק ארבע ספינות חצו את מצר הורמוז ביום שלישי, נתון שמעיד על כך שנתיב השיט הקריטי עדיין רחוק מלחזור לשגרה. גורם נוסף שהעיב על האופטימיות הוא פרסום תרשים חצי-רשמי באירן המצביע על כך שמשמרות המהפכה הציבו מוקשים ימיים במצר הורמוז במהלך הלחימה. הנשיא טראמפ עצמו הוסיף למתיחות כשאיים כי אם המדינה לא תתיישר לפי "ההסכם האמיתי", הוא יורה על תקיפה בעוצמה חזקה מלפני כן. הצירוף של איום מחודש בהורמוז והצהרות קשות משני הצדדים מונע מהשווקים לנשום לרווחה, ומשאיר את מחירי האנרגיה בלחץ כלפי מעלה.

הפער בין אופטימיות וול סטריט לפסימיות אירופה

השווקים העולמיים מציגים תמונה מנוגדת ומורכבת, כאשר וול סטריט זינקה בחדות לאחר הכרזת הפסקת האש – הדאו ג'ונס קפץ בכ-2.9%, נאסד"ק זינק בכ-2.8% ו-S&P 500 עלה בכ-2.5% – אך הנעילה בארצות הברית הייתה מעורבת, ובאירופה נרשמו ירידות. באסיה התמונה הייתה מעורבת אף היא: הניקיי היפני עלה ביותר מ-5% וקוספי הטייוואני טס בכ-7%, אך החוזים העתידיים על וול סטריט חזרו להיסחר בירידות. בורסת דובאי רשמה זינוק של 8.5% ובורסת פרנקפורט ירדה בכ-0.9%, כשהפער בין השווקים משקף את הפער בפרשנות של המשקיעים ברחבי העולם לגבי מידת האמינות של הפסקת האש. בישראל, המשקיעים מתמקדים לא רק בהורמוז אלא גם באי-הוודאות לגבי ההתפתחויות בלבנון ובהשפעות העקיפות של המלחמה על תקציב הביטחון ועל המשק כולו. מנהלת הנכסים שרודרס הצביעה בניתוח שפרסם דה מרקר על החשש מסטגפלציה כתוצאה מהמלחמה ומההלם האנרגטי הגלובלי, והציעה עקרונות לבניית תיק השקעות שיתמוד עם מצב של צמיחה נמוכה ואינפלציה דוהרת.

ניו-מד אנרג'י ומשק הגז הישראלי חוזרים לשגרה

בצל התערערות השווקים הגלובליים, משק הגז הישראלי מציג סימני התאוששות משמעותיים. שותפות ניו-מד אנרג'י דיווחה על חתימת מזכר הבנות למכירת מלוא כמויות הגז הניתנות להפקה ממאגר אפרודיטה לחברת EGAS המצרית, בהיקף של כ-100 מיליארד מטר מעוקב, לתקופה של 15 שנה או עד לסיום ההפקה המסחרית. במקביל, אסדת "כריש" חזרה לפעילות, כשהיא האסדה האחרונה שמשלימה את חזרתה לשגרה אחרי אסדת "לוויתן" שהוחזרה לפני כשבוע ואסדת "תמר" שפעילותה לא הופסקה. סך הנזק מהשבתת מאגרי הגז במהלך הלחימה מוערך בכ-1.7 מיליארד שקל. מנכ"ל ניו-מד יוסי אבו מזהה הזדמנות היסטורית במשבר האנרגיה, ובראיון לגלובס הוא משרטט חזון שבו ישראל הופכת לצומת אנרגטית אזורית שמאפשרת מעבר נפט וגז מהמפרץ הפרסי לאירופה דרך נתיבים שעוקפים את מצר הורמוז. ההסכם עם מצרים, שעדיין כפוף לאישורים ממשלתיים מלאים, מייצג אבן דרך מרכזית באסטרטגיה של ישראל להפוך לשחקן אנרגטי אזורי, גם אם הפסקת האש לא תחזיק מעבר לשבועיים הקרובים.