לא רק אלטשולר שחם: גל הניודים השליליים מתפשט – וילין לפידות מוצאת את עצמה בצל המשבר
קופות הגמל של ילין לפידות רשמו ניודים שליליים של 2.2 מיליארד שקל באוגוסט - כמעט בגודל של אלטשולר שחם, כשהטלטלה סביב עסקת השליטה מזעזעת את ענף הפנסיה ומעירה את הרגולטור
גל המשבר שפקד את אלטשולר שחם פיננסים לאחר עסקת מכירת השליטה הופך לסערה רחבה הרבה יותר בענף הפנסיה והגמל. נתונים שנחשפו בימים האחרונים מלמדים כי גם קופות הגמל של בית ההשקעות ילין לפידות סבלו בחודש אוגוסט מניודים שליליים שיא – 2.2 מיליארד שקל, סכום המתקרב לנתון שרשמה אלטשולר שחם, שפיגרה ב-2.35 מיליארד שקל באותו חודש. מדובר בתזוזה חריגה בהיקפים כאלה בענף שבו הלקוחות מתנהגים בדרך כלל בעצלתון, ומעידה על פגיעה משמעותית באמון הציבור בבתי ההשקעות הגדולים.
בילין לפידות מנסים להסביר את הנתונים בתשואות הנמוכות שרשם בית ההשקעות בתקופה האחרונה – הנמוכות מבין המתחרים הישירים בענף. אולם בשוק מעריכים כי הסיפור מורכב יותר: הדיון הציבורי הער סביב עתידה של אלטשולר שחם, שהפך בתוך ימים ממותג ההשקעות החזק בישראל לגוף במצב הגנתי מוחלט, הצית גם תהיות בקרב חוסכים בבתי השקעות אחרים לגבי יציבות השליטה והניהול בגופים המנהלים את כספי הפנסיה שלהם. סוכני הפנסיה והביטוח, שמבינים היטב את כוחם של הכותרות, החלו לנצל את ההזדמנות ולפנות ללקוחות בהצעות להעברת כספים.
רשות שוק ההון יוצאת מגדרה: "החוסכים לא נדרשים לבצע דבר"
ההתפתחויות המהירות אילצו את רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לצאת במסר חריג יחסית, שבו היא מבהירה כי "ווישור ואלטשולר יציבים. החוסכים לא נדרשים לבצע דבר". ההצהרה מגיעה דווקא משום שהעסקה עצמה – העברת השליטה בפעילות הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם – עדיין זקוקה לאישור הרשות ולאישור רשות התחרות, ומשמעותה בפועל לגבי החוסכים תישאר בשלב זה עובדתית: הכספים, המסלולים והזכויות ממשיכים להתנהל כרגיל.
מאחורי ההודעה הרשמית מסתתרת דאגה כבדה ברגולטור. מסירת השליטה באחד מבתי ההשקעות הגדולים במשק, המנהלים מאות מיליארדי שקלים של כספי חיסכון ארוך טווח, היא תהליך מורכב הדורש בדיקות כושר והתאמה של הרוכשים, ולא פעם גם דיון בשאלות ריכוזיות. העובדה שהרשות נדרשה להרגיע באופן פומבי חוסכים שנחשפו לפניות מסוכנים להעביר את הכספים מעידה על עוצמת הסחף שנוצר, ועל החשש מפני נזק מערכתי לענף כולו במקרה של התדרדרות נוספת.
lightbulb טיפ מהמומחה
במקום להגיב בפאניקה לכותרות על ניודים שליליים, בדקו שלושה פרמטרים: התשואה השנתית בחמש השנים האחרונות מול מדד הייחוס, דמי הניהול שאתם משלמים, ויציבות השליטה בגוף המנהל. רק אם שניים מהפרמטרים חורגים באופן משמעותי מהמתחרים, שווה לשקול מעבר.
מי מרוויח מהסערה – והאם המותג שקרס יוכל להתאושש
המוטבים העיקריים מהניודים השליליים הם בתי ההשקעות המתחרים, שסופגים את הכספים הנוזלים. אולם גם הם מבינים כי הציבור שזז כעת הוא ציבור שמגלה רגישות מוגברת לכותרות, ושהאמון הנרכש במשך שנים יכול להתאדות בשבועות ספורים. עצם התנהלותו של מנכ"ל אלטשולר, יאיר לוינשטיין, שנדרש להכריז פומבית כי "לא יהיה מיזוג עם איילון", מלמדת על עוצמת הלחץ שבו נמצאים בכירי הענף – ועל החשש מפני דומינו נוסף. במקביל, בעל מניות באיילון מאיים בתביעה בטענה כי החברה ויתרה על האפשרות לרכוש את השליטה באלטשולר בלי לקבל פיצוי, ודורש לבדוק אם ההחלטה התקבלה בניגוד עניינים – מהלך שמוסיף עוד שכבת משפטית ותקשורתית לסיפור הגולש.
בשוק מציינים כי קריסת המותג של אלטשולר שחם – שנים דורג בראש טבלאות התשואות של קרנות ההשתלמות – מדגימה כמה שביר הוא הגורם האנושי בהצלחה של גוף פיננסי. הציבור המשקיע התייחס לעשור שלם למותג כאל ערובה לתשואות, אולם עתה, עם פרישתו המסתמנת של עמית אלטשולר ומכירת השליטה, מסתבר שהערך היה קשור גם לאישיותו של המייסד ולאינטרסים של בעלי השליטה. השאלה הפתוחה היא האם ניתן יהיה לשחזר את האמון תחת בעלות חדשה, או שהגל השלילי ימשיך להעמיק גם בחודשים הקרובים.
ההשקעה המטרידה של מור בתעשיית ההימורים מעלה שאלות לגבי כספי החוסכים
במקביל למשבר האמון, מתלהט בימים אלה דיון ציבורי נוסף בנושא כספי הפנסיה – הפעם סביב ההשקעה הענקית של קרן מור בחברת משחקי הקזינו הישראלית הפרטית סאנפלאוור. על פי פרסומים בכלי התקשורת הכלכליים, הקרן נמצאת בדרך להשקעה של חצי מיליארד דולר בחברה שהגיעה לקצב הכנסות שנתי של כ-4 מיליארד דולר בתוך שלוש שנים, עם רווחיות חריגה. אולם לצד המספרים המרשימים מתעוררות תהיות בשוק ההון לגבי השקעת כספי פנסיה בתחום שנמצא תחת עננה רגולטורית כבדה בארה"ב, שבה פעילות הקזינו המקוון מעוררת מחלוקת משפטית וחברתית מתמשכת.
במסמך רשמי שפורסם השבוע, עמית גל, יו"ר רשות שוק ההון, סימן גבולות להשקעות הגופות המוסדיות, ועל פי הפרסומים מקרין על מור באוריון ביקורת על אופן התנהלותה בפרשה. טורים בעיתונות הכלכלית, ובהם שאלה נוקבת – "מפריעה לכם השקעה בקזינו? ומה עם השקעה בחברות נשק?" – מציגים את שתי העמדות במחלוקת: מחד, החשש מפני הימור של כספי ציבור בתעשייה שעלולה לפגוע בחוסכים עצמם בתור מהמרים, ומאידך, הטענה כי אין מנוס מחשיפה לגידולים גבוהים אם רוצים לשמר את התשואות של החיסכון הארוך.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
יש הסוברים כי ההתערבות הרגולטורית בהשקעות המוסדיים, כמו גם הלחץ הציבורי סביב השקעה בתעשיית ההימורים, עלולים לפגוע בתשואות כספי הפנסיה. גופי פנסיה משקיעים שנים בחברות נשק וטבק בלי סערה דומה, והרווחיות החריגה של סאנפלאוור משרתת לכאורה בדיוק את האינטרס של החוסכים עצמם.
ההקשר הגלובלי: הפד חוזר להעלות ריבית לראשונה מזה שלוש שנים
על רקע הסערה המקומית, השווקים הגלובליים ספגו בימים אלה זעזוע משלהם: הפדרל ריזרב העלה את הריבית ב-0.25% לראשונה מזה יותר משלוש שנים, לטווח של 3.75%-4.00%, ונכנס למסלול התנגשות גלוי עם הנשיא טראמפ, שלא חסך ביקורת פומבית על יו"ר הפד קווין וורש. בכתבות פרשנות שפורסמו בגלובס ובדה מרקר נטען כי התפנית האמיתית במדיניות המוניטרית חלה כבר בנאומו של וורש בג'קסון הול, וכי ההעלאה מסמנת שינוי כיוון שישפיע על המניות, האג"ח, הצרכנים והנגידים בעולם – כולל בנק ישראל. העלאות הריבית מעמידות בפני גופי הפנסיה הישראליים אתגר ניהולי נוסף בזמן שהם מתמודדים עם משבר האמון המקומי.
הבורסה בתל אביב, זאת בשעה טובה, סיימה את יום המסחר האחרון לפני יום הכיפורים בעליות, כשמדד ת"א 35 עלה בכ-1% ומניית הבורסה עצמה זינקה ב-15% בעקבות תוכנית אסטרטגית חדשה המציבה יעד צמיחה שנתית של 15% עד 18% בהכנסות, בהובלת מסחר דו-מטבעי, הארכת שעות מסחר לכיוון וול סטריט וטוקניזציה של נכסים פיננסיים. ניצני התאוששות אלה לא מחקים, עם זאת, את העובדה כי ענף הפנסיה נמצא בימים אלה בנקודת מפנה אמיתית – עם רגולטור שהחליט להתערב, ציבור חוסכים שהתעורר, ושחקני חוץ כמו טדי שגיא, שנחשף כמשקיע החדש בסאנפלאוור, שמסמנים כי גבולות המשחק בשוק ההון הישראלי משתנים במהירות.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
ההסתמכות הגוברת על AI עלולה ליצור סיכונים חדשים. "קופסאות שחורות" אלגוריתמיות, שהחלטותיהן אינן שקופות, מקשות על זיהוי ותיקון טעויות או הטיות. בנוסף, ריכוז הכוח בידי מספר קטן של ספקי טכנולוגיות AI עלול ליצור נקודות כשל מערכתיות ולהגביר את התלות הטכנולוגית של המגזר הפיננסי.
מה הלאה לענף – ומה המשמעות לחוסך הפשוט
המשבר הנוכחי עשוי להניב שינויים מבניים בענף. הרשות צפויה להדק את דרישות השקיפות בתהליכי העברת שליטה בגופים מוסדיים, ובשוק מדברים על צורך במנגנוני הגנה חדשים שיבטיחו שהחוסכים לא ישאו את העלות של טלטלות שליטה שאינן בשליטתם. במקביל, התחרות על כספי החוסכים צפויה להתעצם, כאשר סוכנים ובתי השקעות קטנים מנסים לתפוס נתח מהכסף הנע. הדוגמה הטרייה מלמדת כי בעידן המידע, מותג של בית השקעות אינו ערובה – וכי החוסך המודע, שבודק תשואות, עמלות ודמי ניהול, הוא המשתמט היחיד שיכול להגן על הכיס שלו.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
רשות שוק ההון הבהירה כי הכספים, המסלולים והזכויות ממשיכים להתנהל כרגיל, וכי החוסכים אינם נדרשים לבצע פעולה כלשהי. מומלץ לבחון את תשואות המסלול לאורך זמן בהשוואה למדד הייחוס לפני קבלת החלטות.
-
הקרן נמצאת בדרך להשקעה של חצי מיליארד דולר בחברת משחקי קזינו, תחום הנמצא תחת עננה רגולטורית בארה"ב. מבקרים שואלים האם ראוי להשקיע כספי פנסיה ציבוריים בתעשיית ההימורים, ותומכים טוענים כי מדובר בהשקעה רווחית מוצדקת.
-
העלאת הריבית על ידי הפד לראשונה מזה שלוש שנים משפיעה על מחירי המניות והאג"ח בעולם, ועשויה להשפיע בהמשך גם על הריבית בישראל, על עלויות האשראי ועל תיקי ההשקעות של הגופות המוסדיות המנהלות כספי פנסיה.