חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2515 +0.12% (0.00)
יורו-שקל: 3.5591 -0.17% (-0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,640.7400 -0.05% (-34.57)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2938 +0.09% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8713 +0.25% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2738 +0.13% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7862 +0.24% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4147 +0.30% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8116 -0.02% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3161 +0.00% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

משבר אנבידיה והטלטלה בשוק ההון: ירידות חדות בוול סטריט ובבורסה בתל אביב מעלות שאלות לגבי עתיד מניות הבינה המלאכותית

אחרי התפטרות ג'נסן הואנג ונתוני אינפלציה חמים בארה"ב, מניית אנבידיה צונחת, המדדים בתל אביב נושקים לירידות משמעותיות, והמשקיעים הישראלים נאלצים להתמודד עם שאלה כפולה: האם מדובר בתיקון זמני או בתחילתו של מהפך בתחום ה-AI

אתר כלכלה · לפני 3 ימים · schedule 5 דקות קריאה
משבר אנבידיה והטלטלה בשוק ההון: ירידות חדות בוול סטריט ובבורסה בתל אביב מעלות שאלות לגבי עתיד מניות הבינה המלאכותית
וול סטריט והבורסה בתל אביב נסגרו בירידות חדות בסוף שבוע סוער בשוקי ההון העולמיים (אילוסטרציה)

וול סטריט סיימה את שבוע המסחר האחרון בירידות חדות, כאשר מדד נאסד"ק איבד 0.9% ומניית אנבידיה נחלשה בכ-2%, במה שמציין את המשך הרצף השלילי שסימן את השבוע השישי ברציפות של ירידות במניית ענקית השבבים. מדד S&P 500 ירד ב-0.4%, בעוד שדאו ג'ונס אף עלה ב-0.1%, במה שמעיד על מגמה דו-קוטבית בשוק: המשקיעים נמלטים ממניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית לטובת מניות הגנה ומסורתיות יותר. מדד הפחד VIX צנח ב-10%, אך הנתונים השליליים בשוק המניות האמריקאי מעידים על כך שהמשקיעים עדיין מתמודדים עם אי-ודאות משמעותית בנוגע לעתיד תחום הבינה המלאכותית.

התפטרות הואנג: מה באמת הפחיד את השוק

האירוע ששינה את הדינמיקה בשווקים היה התפטרותו של ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה, מכל תפקידיו בחברה, בתום בירור פנימי בעקבות קשר עם אישה שלפי דיווחים גויסה לריגול בידי המודיעין הסיני. החברה הכריזה כי קולט קרס, סמנכ"לית הכספים, תחליף את הואנג כמנכ"לית זמנית. ההכרזה הגיעה בעיצומו של שבוע מטלטל במיוחד עבור החברה, שרשמה במהלכו זינוק של 2.9% ולאחר מכן ירידות של 2% וכ-2% בהמשך, כאשר מחזורי המסחר בה מהווים חלק ניכר מהמחזורים בנאסד"ק כולו.

עבור המשקיע הישראלי, המשמעות של התפטרות הואנג אינה רק עניין של שעשועים תקשורתיים. לפי ניתוח שפורסם בדה-מרקר, הכנסות המדינה ממסים הקשורים לאנבידיה נאמדות ביותר מ-10 מיליארד שקל בשנה, והן תורמות משמעותית לריסון הגירעון במשק. כלכלנים בשוק ההון הישראלי סבורים כי בטווח הקצר אין סיבה לחשוש מהשלכות המשבר על האג"ח הממשלתיות בישראל, אך התנודתיות במניה נוגעת באופן ישיר לתיקי ההשקעות של אזרחים רבים בישראל, החשופים למניה באמצעות קרנות מחקות, קופות גמל ופוליסות חיסכון.

לא רק הואנג: הסיכונים העומדים בפתח

עוד בטרם התפטרות המנכ"ל, ניתוח בדה-מרקר הצביע על חמישה סיכונים מהותיים המאיימים על העליונות של אנבידיה: סימני שאלה מרחפים סביב עסקיה של החברה בסין, התחרות מולה הולכת וגוברת, והיא נמצאת תחת זכוכית מגדלת של פוליטיקאים משתי המפלגות בארה"ב. גורם נוסף שמעיב על הסקטור כולו הוא המהלך של גופים מתחרים: לפי דיווח של בלומברג, אליס הואנג, אשתו לשעבר של המנכ"ל הפורש, ייסדה חברה שרכשה שבבים מוברחים המותקנים במרכז מידע בשנגחאי, והיא מחזיקה במניות של עסקים סיניים הקשורים לוואווי, המתחרה הישירה של אנבידיה.

במקביל, מניות השבבים והמחשוב המלאכותי כולן ספגו מכות כבדות: קורווייב איבדה 6.1%, אינטל נחלשה ב-2.5%, נביוס צנחה ב-9.9% ומניית AMD הפחיתה מערכה ב-8.8%. מיקרוסופט צנחה ב-11.9% באחד מימי המסחר, מעידה על כך שהלחץ מפיל גם חברות מבוססות בתחום הענן והבינה המלאכותית. בסך הכול, רבות מהמניות הישראליות הנסחרות בוול סטריט ספגו ירידות משמעותיות, והאווירה הכללית בשוק היא של זהירות גוברת.

lightbulb טיפ מהמומחה

מעבר להחזקות ישירות במניות אנבידיה, חלק ניכר מהחוסכים הישראלים נחשפים לבינה המלאכותית בעקיפין: קרנות מחקות מדדים, קופות גמל ופוליסות חיסכון מחזיקות בעקיפין חשיפה משמעותית לשבע החברות הגדולות בשוק האמריקאי. כדאי לבדוק את החשיפה האמיתית בתיק לפני קבלת החלטות בהתאם לתנודתיות.

תל אביב נסחרת בירידות: מדד הקלינטק בין הנפגעים

הבורסה בתל אביב ננעלה ביום שישי בירידות שערים בעקבות המגמה השלילית בוול סטריט: מדד ת"א 35 איבד כ-1% ומדד ת"א 90 נחלש ב-1.4%. מדד ת"א ביטוח צנח ב-1.9%, ומדד ת"א קלינטק, שעוקב אחר חברות הטכנולוגיה הישראליות, איבד 2.3%, בהתאם לירידות בסקטור הטכנולוגיה העולמי. בין המניות הבולטות: נופר אנרג'י צנחה ב-5.6%, דוראל איבדה 4.5%, ועזריאלי נחלשה ב-3.6%. במגמה הפוכה, פאלו אלטו זינקה ב-4.5% ביום המסחר האחרון, מה שמעיד על כך שגם בתוך המגמה השלילית יש מניות בודדות שמצליחות לצעוד נגד הזרם.

המשקיעים המוסדיים בישראל ממשיכים לנהל טריליוני שקלים של חסכונות הציבור, והירידות בשוק המניות מתבטאות ישירות בתשואות שמקבלים החוסכים. חודש אוקטובר המאכזב בבורסות העולם הותיר את קרנות ההשתלמות הכלליות עם תשואות שליליות כמעט בכולן, למעט קרן אחת בולטת של בית השקעות מור, שהצליחה לסיים את החודש בירוק. לפי דיווח בגלובס, החוסכים שהתמקמו בקרנות צמודות למדד S&P 500 במטבע חוץ סיפקו מחסה מפני הנפילות בזכות הזינוק בדולר, שהגן על התשואות בשקלים. מנהלי השקעות מזהירים מפני אי-ודאות פוליטית ואתגרים תקציביים המעיבים על השוק המקומי.

הדולר מתייצב, אך הרגיעה עדינה

שער הדולר מול השקל נסחר ביציבות סביב 3.2 שקלים בסוף השבוע, לאחר שבימים הקודמים זינק ואף נסחר מעל 3.54 שקלים בשיאו. התחזקות הדולר העולמי נבעה מנתוני האינפלציה החמים בארה"ב: התשואה על אג"ח ארה"ב לעשר שנים טיפסה מעל ל-5%, רמתה הגבוהה ביותר מאז 2007, ובגרמניה רשמה התשואה שיא של 17 שנה. ההתחזקות של הדולר העניקה לחוסכים הישראלים עם חשיפה למטבע חוץ רפידה יחסית מפני הירידות בשווקים, אך עם התייצבות שער החליפין, מנגנון ההגנה הזה נחלש. בבנק אוף אמריקה ציינו כי "נראה שהפד מפגר בתגובתו לאינפלציה, וההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי באוקטובר הייתה טעות".

בשוק המטבע המקומי, הנסחר התייצב בשלוש נקודות מרכזיות: טראמפ נתן אור ירוק להסכם עם איראן, מהלך שהוריד את שער הדולר לסביבות 3.20 שקלים, והאינפלציה במחירי היצרן בארה"ב עלתה באוקטובר לקצב שנתי של 6.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2022. בישראל, מדד המחירים לצרכן לאוקטובר צפוי לעלות ב-0.2% עד 0.4%, אך האינפלציה השנתית עשויה להתמתן. בבנק הפועלים מעריכים כי הפיחות בשקל ואי-הוודאות הפוליטית מרחיקים הפחתת ריבית בטווח הקרוב, ובמיטב מזהירים מפני התחדשות לחצי המחירים. גורם מסבך נוסף הוא האינפלציה הגבוהה מהצפוי בארה"ב, המקשה על בנק ישראל להפחית ריבית בהחלטה שתתקבל בשבוע הבא.

ההשפעה על תיקי ההשקעות של החוסכים הישראלים

הנתונים שפורסמו בשוק ההון הישראלי מלמדים כי רבים מהחוסכים נחשפים לסיכונים שאינם מודעים להם במלואם. ניתוח בדה-מרקר העלה כי למרות שקרן ממוצעת מחזיקה לכאורה ב-500 מניות, בפועל החשיפה האפקטיבית מרוכזת בכ-41 חברות בלבד, בשל המשקולות העצומות של חברות הביגטק במדדים המובילים. ההנחה שלפיה חברות ענק מביאות יציבות לתיק קרסה בעשור הנוכחי, כשחברות הטכנולוגיה הפכו למנוע התנודתיות המרכזי של השוק. רגע לפני שספייס-X מצטרפת למדדים המובילים ומעמיקה את הריכוזיות, השאלה שנשארת פתוחה היא האם החוסכים באמת מוגנים מפני נפילה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי התפטרות הואנג אינה אירוע פונדמנטלי אלא סערה תקשורתית. אולם ההיסטוריה מלמדת כי שינויים בהנהלה בחברות ענק מלווים בדרך כלל בתנודתיות ממושכת. בנוסף, נתוני האינפלציה החמים בארה"ב מצביעים על כך שהפד עשוי להישאר אגרסיבי, מה שמפעיל לחץ על מניות צמיחה בכל תחום.

בזירה המקומית נרשמו גם מהלכים של התארגנות מחדש: לאומי פרטנרס רכשה 10% מחברת שמיר הנדסה בתמורה ל-114 מיליון שקל, במימוש ראשון מזה שנים, והחברה נערכת להנפקה בבורסה לפי שווי של כ-1.2 מיליארד שקל. בנק אש פתח בגיוס של לפחות 150 מיליון שקל לקראת השקתו המסחרית, כאשר איש העסקים ניר צוק עשוי להזרים את כל הסכום. מנגד, חברת GFI, הנסחרת בבורסה, נדרשת לפרוע בדצמבר חוב של 610 מיליון שקל שאין לה, והמלווה הבכיר דורש עבור דחיית הפירעון תנאים שיגיעו עד להסדר חוב מול מחזיקי האג"ח – מהלך שמעלה מחדש את שאלת הסיכונים באיגרות החוב הקורפורטיביות בשוק הישראלי.

בשבועות הקרובים צפויים שני מבחנים דרמטיים לתעשיית הבינה המלאכותית: הדוחות הראשונים של אנבידיה בעידן שאחרי ג'נסן הואנג, והנפקת הענק של אנתרופיק לפי שווי שעשוי להגיע ל-1.2 טריליון דולר. שני האירועים הללו ישפיעו ישירות על הבורסה בתל אביב, על קרנות ההשתלמות, ועל תיקי ההשקעות של מאות אלפי חוסכים ישראלים שנחשפים למדדים האמריקאיים. האם המגזר יתאושש מהמשבר, או שמא מדובר בתחילתו של תיקון ממושך – זו השאלה שתעסיק את המשקיעים בימים הקרובים.

מה מחפשים המשקיעים המוסדיים

בשוק המקומי נשמעים קולות הקוראים למשקיעים המוסדיים לעבור מהצבעה טכנית באסיפות הכלליות לאכיפה אקטיבית של עניין החוסכים. במאמר פרשנות בדה-מרקר נטען כי אחריותם של המוסדיים אינה מסתיימת בהצבעה, וכי באיזון בין השיקולים הכף נוטה לטובת מעורבות פעילה יותר, ללא ניגודי עניינים. הדיון הזה רלוונטי במיוחד בתקופה של תנודתיות גבוהה, כאשר החלטות של בעלי מניות בשוליים יכולות להשפיע על עתידן של חברות ציבוריות ולייצר ערך ממשי עבור החוסכים הקטנים.

במקביל, נשמעים גם אזהרות מפני המשך ההתלהבות מנרטיב הבינה המלאכותית. ניתוח שפורסם בדה-מרקר סוקר את המקרה של יצרנית הזכוכית הוותיקה קורנינג, שזינקה פי שישה על גב ההתלהבות מתשתיות הבינה המלאכותית, בדיוק כפי שקרה לה בבועת הדוט-קום ב-2000, ולאחר מכן צנחה ב-50%. המסקנה שעולה מהניתוח היא שלשוק ההון אין זיכרון ארגוני, ושנרטיב מלהיב לא יכול להחליף לאורך זמן נתונים כלכליים. גם רונלד כהן, ממייסדי קרן אייפקס, הזהיר בראיון לגלובס כי הוא מזהה בועה בתעשיית ה-AI, בעודו מדגיש את חשיבות ההשקעה בישראל למרות האתגרים הגיאופוליטיים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • הירידות נבעו משילוב של שלושה גורמים: התפטרותו הפתאומית של מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, נתוני אינפלציה חמים מהצפוי בארה"ב שדחו ציפיות להורדות ריבית בפד, וזינוק בתשואות אג"ח ארה"ב לעשר שנים שעברו את רמת 5% - רמה שלא נראתה מאז 2007.

  • בחודש אוקטובר כמעט כל קרנות ההשתלמות הכלליות הציגו תשואה שלילית, כאשר רק קרן מור הצליחה לסיים בירוק. החוסכים שהשקיעו בקרנות צמודות למדד S&P 500 במטבע חוץ קיבלו חסינות יחסית בזכות התחזקות הדולר, שהפחיתה את ההפסדים הנומינליים בשקלים.

  • המשקיעים המקצועיים חלוקים. מצד אחד, ההכנסות ממסים הקשורים לאנבידיה בישראל מוערכות ביותר מ-10 מיליארד שקל בשנה, מה שמעיד על חוזק עסקי ממשי. מצד שני, הסיפור של קורנינג בבועת הדוט-קום מזכיר שנרטיבים מלהיבים לא מחליפים נתונים כלכליים, ומניית החברה הוותיקה צנחה 50% לאחר הזינוק בשנת 2000.

  • הדולר נסחר ביציבות סביב 3.2 שקלים, מה שמצביע על רגיעה יחסית בשוק המטבע לאחר תקופת תנודתיות. עבור החוסכים הישראלים, המשמעות היא שהחשיפה לנכסים במטבע חוץ אינה מוגנת עוד באופן אוטומטי מפני הפסדים בשווקים הגלובליים, בניגוד למה שקרה בחודשים הקודמים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!