עסקת הענק באדלטק: לאומי פרטנרס מובילה השקעה של 2 מיליארד שקל, בורסת ת"א מתאוששת

עסקת האלפים של לאומי פרטנרס: רכישת השליטה באדלטק

ברקע הגיאופוליטי המורכב והתנודתיות החריגה בשווקים הפיננסיים, קרן ההשקעות של בנק לאומי, לאומי פרטנרס, חותמת על צעד משמעותי המשנה את פני שוק ההון הישראלי. הקרן מובילה קונסורציום משקיעים המצוי בשלבים מתקדמים של רכישת כ-20% ממניות חברת אדלטק, העוסקת בייצור חשמל ותשתיות אנרגיה. מדובר בעסקה בהיקף של כ-2.3 מיליארד שקלים, אשר תקפיץ את שווי החברה של אורי אדלסבורג להערכה של כ-11 מיליארד שקלים. חלק ניכר מהסכום יופנה לצורך גיוס הון עצמי לחברה, במטרה לממן את ההתרחבות האגרסיבית שלה בתחום חוות השרתים ותחנות הכוח, כאשר היעד המוצהר הוא הנפקה ציבורית בבורסת תל אביב בתוך שלוש שנים. העסקה מסמנת אמון עמוק בסקטור התשתיות הישראלי, למרות המשבר הביטחוני, ומצביעה על כך ששחקני צמרת ממשיכים לחפש הזדמנויות להשקעות גדולות במשק. מלבד לאומי פרטנרס, צפויות להצטרף לעסקה גופים מוסדיים מישראל ומחו"ל, דבר המעיד על התיאבון הבינלאומי לנכסים ישראליים המציעים תשואות פוטנציאליות גבוהות, ומציב את אדלטק כמובילה בתחומה.

בורסת תל אביב בירוק: התאוששות מפתיעה ומניות האנרגיה מובילות

לאחר ימים ארוכים של דם ברחובות ובשווקים הפיננסיים, בורסת תל אביב רשמה יום מסחר מרשים במיוחד שכלל עליות חדות בכל המדדים המרכזיים. מדד הדגל, ת"א 35, זינק בכ-2.2%, בעוד מדד ת"א 125 עלה ב-2.3%, ומדד הטכנולוגיה הציג גם הוא שיפור ניכר. הסקטורים שהובילו את גל העליות היו האנרגיה והגז, שנהנו משילוב של התאוששות טכנית וביקושים מוסדיים, לצד מניות הביטחון שהמשיכו לשבור שיאים. אלביט מערכות, למשל, זינקה בכ-5.3%, מה שהפך אותה לאחת המניות המדוברות ביותר ביום המסחר. גם מניית טאואר סמיקונדקטור בלטה בשל תשואת הענק שהיא רושמת בשנה האחרונה, כשמנכ"ל החברה מציין כי השווי הגבוה מוצדק לאור המודל הפיננסי היציב ושיתופי הפעולה עם ענקיות השבבים העולמיות. הסוחרים בבורסה מציינים כי העלייה הזו משקפת ניסיון של השוק לתמחר מחדש את הסיכונים, תוך התמקדות בחברות בעלות ביצועים פיננסיים עמידים ופחות תלויות במחזורי הצמיחה הכלכליים הרגילים. מגמה זו מעידה על חזרה מסוימת של האופטימיות, למרות המשך האי-ודאות הביטחונית המרחפת מעל האזור כולו.

מחירי הנפט משתוללים: השלכות המתיחות על הכלכלה הגלובלית

המתיחות הגיאופוליטית החריגה במזרח התיכון ממשיכה להכות גלים בשוקי הסחורות העולמיים, ובמיוחד בשוק הנפט. מחירו של חבית נפט מסוג ברנט זינק בחדות במהלך המסחר והגיע לרמה של 109 דולרים, בעוד הנפט האמריקאי מסוג WTI פרץ את מחסום ה-110 הדולרים לחבית. הקפיצה החדה הזו נובעת בעיקר מחששות כבדים של סוחרים מפני הפרעה חמורה באספקת הנפט העולמית דרך מיצרי הורמוז, וכן מדיווחים על תקיפות על תשתיות אנרגיה באזור. עלייה זו מציבה אתגר רציני בפני הבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב, שכן היא מסכנת את ההתמודדות עם האינפלציה ועלולה להכריח אותם להותיר את הריבית ברמה גבוהה לפרק זמן ארוך מהצפוי. בישראל, ההשפעה הישירה מורגשת היטב במחירי הדלק בתחנות, אך גם בתחזיות הצמיחה של המשק, הצפוי להיפגע מעליית עלויות הייבוא. עם זאת, חברות האנרגיה הישראליות נהנות מהמגמה הזו בצורה חד-צדדית, כאשר מניות כמו דלק קידוחים ואבניב מציגות עליות חדות ומושכות אליהן הון רב, הן ממשקיעים מקומיים והן מזרימות הון זרות המחפשות חשיפה לסחורות.

הפסדים קשים בחסכונות: המשבר פוגע ישירות בקופות הגמל

התנודתיות הגבוהה בשווקים אינה פוסחת על כספי החיסכון של הציבור הישראלי, ונתונים ראשוניים מצביעים על כך שחודש מרץ היה הגרוע ביותר עבור החוסכים מאז תחילת 2023. המסלולים הכלליים בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות רשמו תשואה שלילית ממוצעת של כ-2.2%, בעוד שהמסלולים המנייתיים, החשופים יותר לשוק ההון, ספגו מכה חמורה אף יותר עם ירידות של כ-4.4%. הגורמים להפסדים הללו הם הירידות במדדי המניות בארץ ובעולם, התחזקות הדולר מול השקל שפגעה באג"ח המקומיות, וכן חוסר הוודאות הגיאופוליטי שגורם למשקיעים למחוק פרמיות סיכון. עבור ציבור החוסכים, מדובר במכה כפולה, שכן הם נדרשים להתמודד גם עם עליית יוקר המחיה וגם עם שחיקת ההון העצמי שצברו בשנים הטובות. גופי הפנסיה נמצאים כעת בדילמה משמעותית: מחד, הם מנסים להגן על התיקים על ידי הסטת כספים לאפיקים סולידיים יותר, ומאידך, הם נדרשים לנצל את הירידות כדי לרכוש נכסים ארוכי טווח במחירים נמוכים יותר. החשש הוא שאם המצב הביטחוני יימשך, הרבעון השני של השנה עלול להיות אתגר קשה אף יותר עבור מנהלי ההשקעות.

אזהרות רווח ונזקים פיזיים: חברות תחת אש

המציאות הביטחונית הקשה מותירה את חותמה הישיר גם על הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות, הנאלצות להתמודד עם אתגרים לוגיסטיים ופיזיים חסרי תקדים. חברת ההשקעות ולוריקס דיווחה לבורסה על נזק משמעותי שנגרם למפעל של חברת הרחפנים אירוסול, אותה רכשה זה מכבר, בעקבות ירי טילים שפגע ישירות באזור התעשייה בסגולה. האירוע הזה מדגיש את הסיכון הממשי שבו נתונות חברות ייצור רבות, במיוחד אלו הממוקמות באזורים הנמצאים בטווח האש, ומשפיע ישירות על יכולת הייצור ועל הערכות המשקיעים. במקביל, חברת מיטרוניקס, העוסקת בפיתוח וייצור רובוטים לניקוי בריכות, פרסמה אזהרת רווח חמורה, בה היא צופה הפסד נקי של 200 עד 230 מיליון שקל עקב מחיקת נכסים משמעותית. הצניחה במניית מיטרוניקס, שאיבדה כ-18% מערכה, משקפת את חוסר האמון של השוק ביכולת של חברות טכנולוגיה לשמור על רווחיותן בתנאי שוק כה תנודתיים. חברות נוספות כמו שיכון ובינוי מדווחות על הפסדים כבדים ברבעון האחרון, המושפעים מירידה חדה במספר הדירות שנמכרו בישראל ומשערוכים שליליים בנכסי נדל"ן להשכרה, כאשר ההערכה היא שהמשבר הנוכחי ימשיך להכביד על הוצאות המימון והביטוח של התאגידים הגדולים.