חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

אינטל חותמת על עסקת הקוונטום הגדולה בהיסטוריה: הסטארט-אפ הישראלי קלאסיק נמכר בכ-2.3 מיליארד דולר

ענקית השבבים רוכשת את חברת מחשוב הקוונטי מתל אביב, העסקה מציבה את ישראל בלב המרוץ הקוונטי העולמי - ומעלה שאלות על שווי, מיזוגים קודמים שנכשלו וגורל 200 מיליון הדולר של המייסדים

אתר כלכלה · 27 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
אינטל חותמת על עסקת הקוונטום הגדולה בהיסטוריה: הסטארט-אפ הישראלי קלאסיק נמכר בכ-2.3 מיליארד דולר
משרדי קלאסיק בתל אביב: החברה שפיתחה מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים נמכרה לאינטל בעסקת ענק. (אילוסטרציה)

ענקית השבבים אינטל חתמה על עסקת הרכישה הגדולה בהיסטוריה של תחום המחשוב הקוונטי, כשרכשה את חברת הסטארט-אפ הישראלית קלאסיק בהיקף של כ-2.3 מיליארד דולר. העסקה, שדווחה לראשונה בכלי התקשורת הכלכליים בארץ, הפכה בתוך שעות ספורות לאחד הנושאים המדוברים ביותר בתעשיית ההייטק הישראלית, והעמידה במרכז הבמה העולמית את חברה שהוקמה בתל אביב ופיתחה מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים. מדובר בעסקה שמסמנת לא רק רגע שיא עבור המייסדים והמשקיעים, אלא גם תפנית אסטרטגית של ענקיות הטכנולוגיה, שמבינות כי המרוץ לשליטה בכוח מחשוב קוונטי איננו עוד עניין של מעבדות מחקר בלבד.

עסקה שנחתמה אחרי התלבטות בין הנפקה למיזוג

לפי ראיון שהעניק ניר מינרבי, מנכ"ל ואחד ממייסדי קלאסיק, החברה שקלה בחודשים האחרונים שתי דרכים להנפקה: הנפקה עצמאית בבורסה בניו יורק או מיזוג עם חברת ספאק. הדיונים עם אינטל, שהחלו במקביל, הסתיימו לבסוף בעסקת רכישה מלאה שנחתמה אמש. מינרבי הדגיש כי כלל העובדים בחברה יעברו לאינטל, והגדיר את העסקה כהיסטורית עבור החברה ועבור התעשייה הישראלית כולה. בראיונות קודמים ציין המנכ"ל כי השוק שבו פועלת החברה הוא הבטחה ענקית אך לא לבעלי לב חלש – הגדרה שממחישה את הפער בין הפוטנציאל הטכנולוגי העצום לבין העובדה שההכנסות המסחריות בתחום עדיין בחיתוליהן.

מנתונים שנחשפו בעקבות העסקה עולה כי המייסדים ייהנו מפירותיה באופן משמעותי: לפי דיווחים בכלי התקשורת הכלכליים, אב ובנו ממייסדי החברה צפויים לקבל כ-200 מיליון דולר מהאקזיט. במקביל, עולה השאלה המוכרת מעסקאות מסוג זה – מה מגיע לעובדים הוותיקים, שהחזיקו באופציות ובמניות, וכיצד יינהל אינטל את שילובם במבנה הארגוני שלה. בשוק מציינים כי לעובדי חברות הייטק ישראליות מוחזק כיום הון של כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות, ועסקאות בהיקף קלאסיק משפיעות ישירות על החוסן הפיננסי של מאות משפחות במשק.

למה אינטל בעצם צריכה קוונטום – ולמה דווקא עכשיו

העסקה מתרחשת על רקע שינוי עמדה אסטרטגי של אינטל, שנמצאת במהלך רחב של התארגנות מחדש בשוק השבבים. חברת השבבים, שבשנים האחרונות איבדה מהובלתה בתחום המעבדים מול אנבידיה וענקיות אחרות, מחפשת נקודת אחיזה בשוק הכוח המחשובי הבא. המחשוב הקוונטי נתפס בעיני רבים כמי שיאפשר לפתור בעיות חישוב שהמחשבים הקלאסיים אינם מסוגלים להתמודד עימן, והחברות שמחזיקות בשכבת התוכנה והתשתית של העולם הקוונטי עשויות להפוך למרכזיות בשוק העתידי. קלאסיק, שפיתחה שכבת קומפילציה ותזמור למחשבים קוונטיים, ממוקמת בדיוק בנקודה זו – בצומת שבין החומרה של יצרניות המעבדים הקוונטיים לבין הלקוחות העסקיים שרוצים להשתמש בה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הסבורים כי העסקה משקפת יותר את הלחץ על אינטל להוכיח רלוונטיות טכנולוגית מאשר את הבשלות הכלכלית של ענף הקוונטום. היסטורית, אינטל רכשה חברות בשווקים מבטיחים ולא הצליחה לתרגם את הרכישות למנועי הכנסה של ממש. אם המחשוב הקוונטי יתארך בשנים נוספות, העסקה עלולה להתגלות כיקרה עבור הרוכשת.

המיזוגים הקודמים שנכשלו

עם זאת, לא חסרים קולות סקפטיים בשוק. בכתבת פרשנות שפורסמה בדה-מרקר נשאלה השאלה הקשה: האם הפעם אינטל לא תזרוק כסף לפח, נוכח העובדה שהמיזוגים הגדולים הקודמים של החברה נכשלו. אינטל רכשה בעבר חברות בתחומים מבטיחים ולא הצליחה לתרגם את הרכישות למנועי הכנסה משמעותיים, וההיסטוריה הזו מזינה את החשש כי גם הפעם מדובר בהימור שמחירו גבוה. גם משקיעי הקוונטום עצמם, כפי שדווח בגלובס, לא התרשמו במיוחד מהעסקה – השווי של אינטל בבורסה זינק בעקבות ההכרזה, אך הפרשנות בקרב המשקיעים המתמחים בתחום הייתה מאופקת, מאחר שהעסקה אינה משנה את השאלה המרכזית: מתי ייצרו מחשבים קוונטיים ערך כלכלי של ממש.

בהקשר זה ראוי לזכור את מהלכה של ניוריאליטי, חברת שבבים ישראלית נוספת, שנרכשה לאחרונה בכ-200 מיליון דולר על ידי חברת השבבים Unconventional שהשקיע בה ג'ף בזוס, במטרה לשלב את מעבדי התקשורת ומערכת ההפעלה שפיתחה החברה הישראלית בפיתוח שבבי בינה מלאכותית חסכוניים. שתי העסקאות יחד מצביעות על תופעה רחבה: ענקיות טכנולוגיה עולמיות מזהות בישראל מקור לטכנולוגיות תשתית של עולם ה-AI והקוונטום, ומשלמות עליהן בפרמיה.

ישראל בלב המרוץ הקוונטי והבינה המלאכותית

העסקה מתרחשת במקביל לגל עסקאות ענק נוסף בתחום הסייבר והבינה המלאכותית הישראלית. לפי ניתוח שפורסם בגלובס, ארבע עסקאות ענק נחתמו השנה למכירת חברות סייבר ישראליות בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר, כאשר האחרונה שבהן הייתה מכירת ורוניס לחברת proofpoint בכ-6.3 מיליארד דולר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, והמומחים מנסים לסמן את האקזיט הגדול הבא. עסקת קלאסיק מוסיפה מימד חדש לתמונה הזו – שכן היא מוכיחה כי המרוץ העולמי לטכנולוגיות עמוקות ולמחשוב עתידני אינו חולף על פני ישראל, אלא מתרכז בה.

בהקשר זה בולטת ההערכה שהשמיע בימים האחרונים מנכ"ל חברת פלנטיר, לפיה רק שלוש מדינות רלוונטיות למרוץ הבינה המלאכותית – ארה"ב, סין וישראל. העמדה הזו, שהתקבלה בישראל בתחושת גאווה לאומית ובצדק, זוכה כעת לאישוש מעשי עם היקפי הרכישות של חברות הטכנולוגיה הישראליות. מנגד, חשוב לזכור כי דווח בימים האחרונים גם על נתונים מדאיגים לגבי הפרישה מהמשק של אנשי מקצוע בכירים, ובהם רופאים, הייטקיסטים ומדענים העוזבים את ישראל – נתון שמזהיר מפני שחיקה אפשרית ביתרון התעשייתי שהעניק לישראל את מעמדה.

quiz האם ידעת ש…

עסקת קלאסיק היא עסקת הרכישה הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם בתחום המחשוב הקוונטי, והיא נחתמה בסמוך למכירת ורוניס הישראלית ב-6.3 מיליארד דולר – שני מהלכים שהציבו את ישראל במוקד גל אקזיטים עולמי, עם עסקאות סייבר מצטברות של למעלה מ-71 מיליארד דולר בשנה האחרונה.

הכלכלה המקומית נהנית – אבל גם חשופה לבועת ה-AI

בעוד העסקאות הגדולות מזרימות מיליארדים לכלכלה המקומית, התמונה הכלכלית הכוללת אינה חד-גונית. בביזפורטל נטען לאחרונה כי ישראל מתמכרת להכנסות מבועת ה-AI, כשהצמיחה בתעשיית ההייטק המקומית תלויה במידה רבה בהמשך הפריחה העולמית בתחום הבינה המלאכותית. במקביל, דווח בימים האחרונים על גל התייעלות נרחב בענקיות הטכנולוגיה העולמיות: מיקרוסופט הודיעה כי תציע פרישה מרצון לכ-60 אלף עובדים, כ-27% מכוח האדם שלה, במסגרת התאמת כוח האדם לעידן הבינה המלאכותית. גם חברת האנרגיה הסולארית הישראלית סולאראדג' יצאה לאחרונה לסבב פיטורים נוסף בהיקף של כ-200 עובדים. המוסדות הפיננסיים בארץ מנסים לתרגם את המציאות הכפולה הזו – רווחים מצטברים לצד חוסר ודאות – לצעדים מעשיים, ובכלל זה בחינת הטבות מס ליזמי הייטק.

מנתוני רשות החדשנות וצבירן עולה כי מספר המועסקים בהייטק נותר יציב למרות גלי הפיטורים העולמיים, אך מאחורי היציבות מתרחשת תחלופה משמעותית: שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי 6 מאשר בחומרה, בעוד חברות החומרה דווקא מתרחבות על רקע הביקוש לשבבים, תשתיות מחשוב וטכנולוגיות עמוקות. העסקה של אינטל עם קלאסיק נמצאת בדיוק בנקודת המפגש הזו – בין עולם החומרה שמתרחב לבין עולם התוכנה שמתכווץ ומתייעל.

מה עומד מאחורי העסקה – ומה צפוי לעובדים ולשוק המקומי

מינרבי וצוותו מתמודדים כעת עם השאלה הקלאסית של אקזיט מוצלח: כיצד משלבים חברה ישראלית קטנה יחסית, עם תרבות ארגונית ייחודית וריכוז כישרונות מוביל, בתוך ענקית גלובלית. לפי הדיווחים, כל עובדי החברה יעברו לאינטל, אך השאלה כיצד יישמר הריכוז הטכנולוגי בישראל, והאם ימשיכו לפעול כמרכז פיתוח עצמאי או ימוזגו לתוך חטיבות גלובליות, נותרה פתוחה. בעבר ראינו מקרים בהם חברות ישראליות שנמכרו לענקיות טכנולוגיה גלובליות התפרקו בתוך שנים ספורות – כפי שקרה לאחרונה עם טלרד, חברת ציוד התקשורת שנמכרה ב-200 מיליון שקל וצומצמה מ-1,000 עובדים לכ-70 בלבד. שוק ההון הישראלי מתכוון לעקוב מקרוב אחר התנהלות אינטל וקלאסיק.

בהקשר זה מעניין גם דיווח על כך שהאוצר בוחן הטבת מס ליזמי הייטק, לפיה ייתכן פטור ממס על רווחים של עד 45 מיליון שקל ליזם, במטרה לעודד הקמת חברות חדשות לאחר אקזיטים. יוזמות מסוג זה משקפות הבנה גוברת במערכת הפוליטית והכלכלית כי תעשיית ההייטק היא מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, וכי יש לעודד את המשך הפעילות של היזמים גם לאחר האקזיט – ולא לאפשר להם לצאת לפנסיה מוקדמת או לעזוב את הארץ. עסקת קלאסיק היא בדיוק הסוג של עסקאות שהיוזמה מבקשת לתמרץ בעתיד.

בימים הקרובים ייחשפו כנראה פרטים נוספים על תנאי העסקה, על חלוקת התגמולים בין המייסדים, המשקיעים והעובדים, ועל תוכניות אינטל להמשך הפעילות בישראל. מה שכבר ברור הוא כי העסקה מסמנת רגע מכונן עבור התעשייה הישראלית בתחום הטכנולוגיות העמוקות, ומציבה את ישראל, לפחות לבינתיים, בלב המרוץ העולמי על עתיד הכוח המחשובי – בין אם מדובר במחשוב קוונטי או בבינה מלאכותית.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

מחשוב קוונטי:
טכנולוגיית חישוב המבוססת על עקרונות מכניקת הקוונטים, המאפשרת עיבוד מקבילי של מידע בעוצמה שאינה ניתנת להשגה במחשבים קלאסיים, עם פוטנציאל לפתרון בעיות חישוב מורכבות במיוחד.
אקזיט:
מכירת חברת הזנק (סטארט-אפ) לחברה גדולה או ציבורית, המאפשרת למייסדים, למשקיעים ולעובדים לממש את החזקותיהם בחברה תמורת תמורה כספית, ומהווה אחד המנועים המרכזיים של הכלכלה הישראלית.
מיזוג ספאק:
הליך שבו חברת נכסים ציבורית מיוחדת ללא פעילות עסקית ממשית מתמזגת עם חברה פרטית ובכך מאפשרת לה להיכנס למסחר בבורסה ללא הנפקה מסורתית, בפיקוח רשות ניירות הערך.
הון סיכון:
השקעה בחברות בשלבים מוקדמים של פעילותן בתמורה לאחזקות, שמטרתה להניב תשואה גבוהה במקרה של אקזיט או הנפקה, תוך נטילת סיכון מחירה גבוה יחסית להשקעות מסורתיות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • קלאסיק היא חברת סטארט-אפ ישראלית מתל אביב שפיתחה מערכת הפעלה ושכבת קומפילציה למחשבים קוונטיים, המאפשרת לתרגם קוד מחשוב רגיל לפעולות הניתנות לביצוע במעבדים קוונטיים של יצרניות שונות.

  • אינטל רוכשת את קלאסיק בעסקה המוערכת בכ-2.3 מיליארד דולר. זוהי עסקת הרכישה הגדולה ביותר שנחתמה עד כה בתחום המחשוב הקוונטי, ואחת העסקאות הגדולות בתעשיית ההייטק הישראלית בתקופה האחרונה.

  • לפי הצהרות מנכ"ל החברה ניר מינרבי, כלל העובדים בחברה יעברו לאינטל במסגרת העסקה. במקביל, דיווחים בשוק מצביעים על כך שהמייסדים, כולל אב ובנו, צפויים לקבל ביחד כ-200 מיליון דולר מהעסקה.

  • על אף גודלה של העסקה, משקיעים בשוק העריכו שהעסקה אינה מספקת תשובה לשאלת הרווחיות של התחום בטווח הקצר, וכי מיזוגים גדולים קודמים של אינטל לא הניבו תשואות - ולכן הפרשנות בשוק הייתה מאופקת יחסית.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!