הבריחה מההייטק מתעצמת: אינטל סוגרת מעבדת AI בישראל, פייפאל וסנדיסק מפטרות עשרות עובדים

גל הפיטורים והצמצום בפעילות חברות ההייטק הגלובליות בישראל ממשיך להתעצם, והשבועות האחרונים מספקים הצצה דרמטית למהפכה שעוברת התעשייה המקומית. אינטל הודיעה על סגירת מעבדת הבינה המלאכותית שלה בישראל, שפעלה כעשור והובילה מחקרים פורצי דרך, ועל פיטוריהם של 13 עובדים. ההסבר הרשמי למהלך, "שיקולים גיאוגרפיים", מסתיר מגמה רחבה יותר של מעבר פעילות מחקרית למרכזים אחרים בעולם, בעיקר לארצות הברית ולהודו, שבהן נתפסת כוח העבודה כזול ויעיל יותר.

במקביל, ענקית התשלומים פייפאל פיטרה עשרות מתוך כ-300 העובדים במרכז הפיתוח שלה בתל אביב, כשלפי ההערכות מדובר ביותר מ-70 מפוטרים, המהווים כ-25% מכוח האדם הישראלי של החברה. גם יצרנית שבבי הזיכרון סנדיסק פיטרה עשרות מעובדי מרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. המהלך מגיע חודשים ספורים לפני יציאתה לדרך של תוכנית חדשה לרכישת מניות החברה בהנחה משמעותית, מה שמעלה שאלות נוקבות על העיתוי ועל המסר המנוגד שהחברה משדרת לעובדיה.

המחיר הכלכלי של הפיטורים: ירידה בהכנסות ואובדן מומחים

ההשפעה הכלכלית של גל הפיטורים מורגשת בכל שכבות השוק. לפי סקרים שפורסמו בכלכליסט, במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה בהייטק היה גבוה פי ששל מהפיטורים בתחום החומרה. חברות החומרה דווקא מתרחבות על רקע הביקוש הגובר לשבבים, תשתיות מחשוב וטכנולוגיות עמוקות, בעיקר בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית שמגדילה את הצורך בכוח עיבוד. עם זאת, גם בענף התוכנה המספר הכולל של המועסקים נותר יציב יחסית, מה שמעיד על תחלופה משמעותית ולא על קריסה של ממש.

נתון מטריד במיוחד שמתפרסם בימים האחרונים מראה כי לראשונה בתולדות הענף, ההייטקיסט הישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון. הסיבה העיקרית לכך היא צניחת הדולר מול השקל, שהעמיקה את הפער והובילה לכך שהעובדים האמריקאים מרוויחים פחות מהישראלים במונחי כוח קנייה מקומי. על כן, לפי סקר חדש של רשות החדשנות, 58% מחברות הצמיחה בוחרות להקפיא או להאט גיוסים בארץ, ומעדיפות להרחיב את הפעילות במרכזי פיתוח זולים יותר בחו"ל. התופעה משפיעה במיוחד על סטארט-אפים בשלבים המוקדמים, שמתקשים להצדיק את ההשקעה הגדולה בכוח אדם ישראלי.

השכר ממשיך לטפס: 36 אלף שקל בממוצע בענף

עלייה של 11% בשכר הממוצע

למרות גל הפיטורים, השכר הממוצע בהייטק הישראלי ממשיך לטפס ועומד על יותר מ-36 אלף שקל בחודש, לפי נתונים שפורסמו בדה-מרקר. מדובר בעלייה של 11% בהשוואה לתקופה המקבילה, נתון שממחיש את המתח המובנה בשוק: מצד אחד, חברות מצמצמות כוח אדם ומעבירות פעילות לחו"ל; מצד שני, העובדים שנשארים בתעשייה נהנים משכר גבוה יותר ומתנאים משופרים. הביקוש למומחי בינה מלאכותית, אבטחת סייבר ופיתוח שבבים גורר עליות שכר חדות, בעוד שתפקידים מסורתיים יותר בתוכנה חווים לחץ הפוך.

ההתייקרות משפיעה גם על שוק המשרדים: התעשייה הביטחונית מפצה על החולשה בחברות ההייטק האזרחיות, וחברות ביטחוניות מגייסות עובדים ומרחיבות את שטחי המשרדים שלהן. גם אנבידיה חנכה לאחרונה את מרכז המחקר והפיתוח החדש שלה בבאר שבע, המשתרע על כ-3,000 מ"ר, ומעסיק יותר מ-150 עובדים עם תכניות לגיוס מאות עובדים נוספים. דמי השכירות של המרכז מוערכים בכ-2.5 מיליון שקל בשנה לחוזה של כ-10 שנים, מה שממחיש את ההשקעה הארוכה של החברה בנוכחות הישראלית שלה.

רכישות ענק וגיוסי ענק: הצד השני של המטבע

בעוד שחברות בינלאומיות מצמצמות פעילות, שוק ההון הישראלי חווה גל של גיוסים ורכישות שמציב את התעשייה המקומית במקום גבוה יותר בשרשרת הערך העולמית. אנבידיה יוצאת לרכישת Hugging Face ב-12.9 מיליארד דולר, השנייה בגודלה בתולדות החברה, מהלך שממחיש את הדומיננטיות של הבינה המלאכותית בשוק. פאלו אלטו שילמה חצי מיליארד דולר על סטארט-אפ שהמנכ"ל שלה השקיע בו בעבר, וגם Team8 רשמה אקזיט ראשון עם מכירת Koi Security לפאלו אלטו נטוורקס בכ-400 מיליון דולר.

הסטארט-אפים הישראליים שוברים שיאים

בגזרה המקומית, חברת וונדרפול (Wonderful), המפתחת סוכני AI, גייסה 550 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר בגיוס שהובילה אינסייט פרטנרס, מהלך שמציב אותה בחזית הבינה המלאכותית הארגונית. חברת הסייבר אפווינד של עמירם שחר קרובה להשלמת גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של 3.8 מיליארד דולר, יותר מפי שניים מהשווי שניתן לה בתחילת השנה. גם גארדיו הפכה ליוניקורן לאחר גיוס של 40 מיליון דולר לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר, כשבין המשקיעים ניתן למצוא את מיקי רפפורט. חברת AITAN, המפתחת מערכות מבוססות בינה מלאכותית לשליטה ברחפנים, גייסה 41 מיליון דולר, והסטארט-אפ של אביגדור וילנץ, Lyte, הגיע לשווי של 1.6 מיליארד דולר בגיוס של 165 מיליון דולר.

מהפכת הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק

הבינה המלאכותית משנה את המבנה הארגוני של חברות ההייטק מהיסוד. סקוט ראסל, מנכ"ל נייס, מתאר בראיון בלעדי לגלובס כיצד החברה מטמיעה כלי AI ומקדימה את תוכניות הפיתוח בחצי שנה, תוך שהוא מבטיח למשקיעים כי "התאוששות המניה תגיע" לאחר צניחה של 70%. ד"ר רועי צזנה, חוקר עתידים ו-AI באוניברסיטת תל אביב, מצביע על כך שהשכבה שתיפגע בצורה הקשה ביותר ממהפכת ה-AI היא דווקא השכבה המקצועית הבינונית, ומזהיר כי "משרות רבות ייעלמו לנצח". המיליארדרים בעמק הסיליקון חוזים תמונה דומה, מה שמעלה שאלות קריטיות על עתיד התעסוקה בענף.

מנכ"ל מיקרוסופט מחקר ופיתוח ישראל, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, פורשת לאחר שש וחצי שנים, מה שמסמן סוף עידן בניהול אחד ממרכזי הפיתוח החשובים בישראל. גם סגן אלוף מכהן ביחידה טכנולוגית מצטרף כשותף בקרן שמשקיעה בבוגרי היחידה, מהלך שמדגיש את הקשר ההדוק בין התעשייה הביטחונית לבין ההייטק האזרחי. בתחום המודיעין הדיגיטלי, ראש השב"כ לשעבר רונן בר מייעץ לסטארט-אפ SpringAI מתל אביב, המפתח כלים לזיהוי ניסיונות השפעה פוליטיים ברשת. עומרי כספי, מייסד סוויש ונצ'רס, מגייס קרן שלישית של 250 מיליון דולר שתתמקד בסטארט-אפים בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר והדיפנס, עם השקעה ממוצעת של כ-20 מיליון דולר בכל חברה.

ההייטק הישראלי בצומת דרכים: הזדמנויות מול אתגרים

התמונה המצטיירת מהדיווחים האחרונים היא מורכבת ורב-ממדית. מצד אחד, חברות גלובליות מצמצמות את הנוכחות הישראלית שלהן, וסקרים מצביעים על כך שיותר ממחצית מחברות הצמיחה מקפיאות גיוסים בארץ. מצד שני, סטארט-אפים ישראליים שוברים שיאי שווי, רכישות ענק מתבצעות על ידי חברות בינלאומיות, והבינה המלאכותית יוצרת הזדמנויות חדשות בענפי הסייבר, הדיפנס והתשתיות. המודל העסקי של ההייטק הישראלי עובר מהפך: ממוקדי פיתוח גדולים של חברות רב-לאומיות למודל של סטארט-אפים עצמאיים שמוכרים או נרכשים בשלבים מוקדמים יותר. הצלחת הגיוסים של וונדרפול, אפווינד וגארדיו מעידה על כך שההון הזר עדיין מאמין בטכנולוגיה הישראלית, אך השאלה הגדולה היא האם התעשייה תצליח לשמר את הכשרונות שלה אל מול התחרות הגוברת מצד מדינות אחרות.