שנת האקזיטים של הסייבר הישראלי: ורוניס ב-6.3 מיליארד דולר ומאחוריה שורה של עסקאות ענק
עסקת הרכישה של ורוניס על ידי פרופוינט היא העסקה הרביעית בשנה שהקפיצה את שווי עסקאות הסייבר המקומיות למעל 71 מיליארד דולר - ומציבה שאלה: מי האקזיט הבא
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מאחורי תהילת האקזיטים מסתתרות שאלות לא פשוטות: קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי, והגיוסים המקומיים מצטמקמים לנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. חברות כמו אופן ווב שהוערכה ב-1.5 מיליארד דולר נקלעה לחובות של כ-177 מיליון שקל, ועובדיה נאבקים על שכרם – מזכירים כי לא כל כוכב הופך לסיפור הצלחה.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- אקזיט:
- מכירת חברת הזנק (סטארט-אפ) לרוכש אסטרטגי או הנפקתה בבורסה, שבמסגרתה מממשים היזמים והמשקיעים את החזקותיהם.
- ARR (הכנסה חוזרת שנתית):
- מדד להערכת שווי חברות תוכנה המבוסס על ההכנסות החוזרות הצפויות ממנויות וחוזים בשנה.
- אופציות לעובדים:
- זכות לרכוש מניות בחברה במחיר קבוע מראש, המהווה מרכיב מרכזי בשכר עובדי ההייטק ובמימושים בעקבות אקזיטים.
- הון סיכון:
- קרן השקעות המזרימה הון לחברות צעירות בתמורה לאחזקות, בתקווה לרווח משמעותי במכירה עתידית או בהנפקה.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
quiz האם ידעת ש…
ורוניס הוקמה עוד בשנת 2004, כלומר לקח לה יותר משני עשורים להגיע לאקזיט של 6.3 מיליארד דולר – בניגוד לסטארט-אפים צעירים שנמכרים כיום תוך שנים בודדות. החברה מעסיקה כיום כ-2,800 עובדים, והיא עצמה נסחרה בוול סטריט לפני העסקה, מה שהופך את המכירה לעסקת דה-ליסטינג מהגדולות בהיסטוריה של הסייבר הישראלי.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- אקזיט:
- מכירת חברת הזנק (סטארט-אפ) לרוכש אסטרטגי או הנפקתה בבורסה, שבמסגרתה מממשים היזמים והמשקיעים את החזקותיהם.
- ARR (הכנסה חוזרת שנתית):
- מדד להערכת שווי חברות תוכנה המבוסס על ההכנסות החוזרות הצפויות ממנויות וחוזים בשנה.
- אופציות לעובדים:
- זכות לרכוש מניות בחברה במחיר קבוע מראש, המהווה מרכיב מרכזי בשכר עובדי ההייטק ובמימושים בעקבות אקזיטים.
- הון סיכון:
- קרן השקעות המזרימה הון לחברות צעירות בתמורה לאחזקות, בתקווה לרווח משמעותי במכירה עתידית או בהנפקה.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מאחורי תהילת האקזיטים מסתתרות שאלות לא פשוטות: קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי, והגיוסים המקומיים מצטמקמים לנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. חברות כמו אופן ווב שהוערכה ב-1.5 מיליארד דולר נקלעה לחובות של כ-177 מיליון שקל, ועובדיה נאבקים על שכרם – מזכירים כי לא כל כוכב הופך לסיפור הצלחה.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- אקזיט:
- מכירת חברת הזנק (סטארט-אפ) לרוכש אסטרטגי או הנפקתה בבורסה, שבמסגרתה מממשים היזמים והמשקיעים את החזקותיהם.
- ARR (הכנסה חוזרת שנתית):
- מדד להערכת שווי חברות תוכנה המבוסס על ההכנסות החוזרות הצפויות ממנויות וחוזים בשנה.
- אופציות לעובדים:
- זכות לרכוש מניות בחברה במחיר קבוע מראש, המהווה מרכיב מרכזי בשכר עובדי ההייטק ובמימושים בעקבות אקזיטים.
- הון סיכון:
- קרן השקעות המזרימה הון לחברות צעירות בתמורה לאחזקות, בתקווה לרווח משמעותי במכירה עתידית או בהנפקה.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
עוד אקזיט היסטורי: ורוניס עוברת לידי פרופוינט
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
עוד אקזיט היסטורי: ורוניס עוברת לידי פרופוינט
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
עוד אקזיט היסטורי: ורוניס עוברת לידי פרופוינט
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
עוד אקזיט היסטורי: ורוניס עוברת לידי פרופוינט
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה בימים אלו לחברת הסייבר האמריקאית פרופוינט תמורת 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. זו עסקה שמסמנת לא רק את אחת מנקודות השיא של הענף המקומי, אלא גם סוף מסע ארוך ומפתיע של חברה שהוקמה עוד בשנת 2004 ומעסיקה כיום כ-2,800 עובדים. העסקה דווחה לראשונה בסוף השבוע האחרון בגלובס ובביזפורטל, והיא מעמידה את יקי פייטלסון, המייסד והמנכ"ל, בעמדת מפתח בחברה הממוזגת. פייטלסון לא חסך בהבטחות: הוא העריך בראיון לגלובס כי החברה המשולבת תגיע להכנסה חוזרת שנתית (ARR) של 5 מיליארד דולר, וכי פרופוינט כבר מדברת על חזרה לבורסה בעתיד. עבור שוק ההון הישראלי, שראה את ורוניס עוברת שנים של טלטלות במחיר המניה, מדובר בתזכורת מרעננת לכך שגם חברות שנחשבו פעם ל"נפילות" יכולות להתאושש ולמשוך רוכשים אסטרטגיים.
העסקה הזו היא לא אירוע מבודד. היא מצטרפת לרצף של עסקאות ענק בתחום הסייבר הישראלי שנחתמו בחודשים האחרונים, ומסמנות יחד מה שמכונה בשוק "שנה היסטורית". לפי ניתוח של גלובס, ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות נחתמו מתחילת השנה, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. המספר הזה מדבר בעד עצמו, במיוחד בהשוואה לשנים קודמות שבהן הענף המקומי הרוויח ממכירות בסדרי גודל קטנים יותר. בשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו, ואנשי הון סיכון ויזמים כבר מנסים לנחש מי תהיה החברה הבאה שתמכור בסכומים דומים.
הסייבר הישראלי בשנה של שיאים: מה מוביל לגל הרכישות
מה שמעניין במיוחד בתנועה הזו הוא ההקשר הרחב של התחום. ורוניס, שטכנולוגיית אבטחת האפליקציות שלה נחשבת לרלוונטית מתמיד בעידן הבינה המלאכותית, היא רק דוגמה אחת לכך שהביקוש העולמי לטכנולוגיות הגנה עולה בתלולית. הנוכחות הישראלית בתחום הסייבר נתפסת בעולם כמוכחת, וחברות רכש אמריקאיות ואירופאיות מחפשות באופן אקטיבי טכנולוגיות מקומיות שיכולות להשתלב בפורטפוליו שלהן. עבור היזמים המקומיים, המשמעות היא שלא רק הפחד מתחרות דוחף למכירה, אלא גם הביקוש העולמי המתמשך. בהקשר זה, מעניין לשים לב להערות של משתתפות בפאנל "לחשוב כמו משקיעה" שהתקיים בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס: נשות הון סיכון בכירות ציינו כי "יש משהו מיוחד בטאלנט הישראלי" שמייצר יתרון תחרותי בשוק הגלובלי, אך גם הזהירו כי "לא כל חברה ששמה מסתיים באותיות AI תהיה חברה טובה".
הקשר לבינה המלאכותית והאתגר העולמי
מי שעוקב אחרי תעשיית ההייטק הישראלי לא יכול להתעלם מהעובדה שהבינה המלאכותית הפכה לגורם מרכזי בכל עסקה. ורוניס, למשל, נחשפה לתחום במלוא העוצמה דווקא כשטכנולוגיה שלה נחוצה יותר מאי פעם בשל החשש מפני ניצול לרעה של מערכות AI. חברת המחקר גרטנר הזהירה באחרונה כי השקעות AI בהיקף של 3.5 טריליון דולר נמצאות בסיכון למחיקת ערך, מה שמעלה שאלות קשות לגבי כדאיות ההשקעה בחברות טכנולוגיה שנבנו סביב ההבטחה הזו. במקביל, גוגל הודיעה כי משתמשי אנדרואיד בארה"ב מגיל 18 יכולים לתאר ב-AI Studio את האפליקציה הדרושה להם ולהתקין אותה ללא דמי רישום מפתח – מהלך שמדגים עד כמה הגבולות בין פיתוח מקצועי לצרכני מטשטשים. כל אלה מציירים תמונה שבה הבינה המלאכותית היא לא רק מנוע צמיחה, אלא גם מקור לתנודתיות ואי-ודאות.
עוד בכותרות בימים אלו: חברת התוכנה האמריקאית בומי רכשה את אלמנטרי דאטה הישראלית ב-43 מיליון דולר, אחרי חמש שנים ועם 17 עובדים בלבד. זו הרכישה השלישית של בומי בישראל בתוך שנתיים, והחברה הסבירה כי הרכישה נועדה לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, ההקס-רייז, שמפתחת את תוכנת פירוק הקוד IDA Pro, רכשה את ונטריס – סטארט-אפ בן שנה שהקים אילון גליקסברג, יוצא 8200 בן 25, בעסקה שמוערכת בסביבות 30 מיליון דולר. ונטריס בנתה מערכת שמפעילה סוכני AI במחקר אבטחה. שתי העסקאות האלה מראות כי השוק לא מחכה רק לחברות בוגרות; גם חברות בשלבים מוקדמים מאוד נחשבות כיום למטרות רכישה אטרקטיביות, במיוחד כשהן ממוקדות בבינה מלאכותית.
היזמים הצעירים והכוח של הדור החדש: מ-25 לקריירה במיליארדים
העסקה של גליקסברג היא עדות נוספת לתופעה שזכתה לכינוי "ילדי הפלא" בהייטק הישראלי. בתקשורת הכלכלית מדובר בימים אלו על כך שהתעשייה נהייתה יותר פתוחה ליזמים צעירים מאוד, במיוחד בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל. גליקסברג, שהקים את ונטריס רק לפני שנה וחצי, הוא דוגמה מושלמת לכך. על פי סקירות שפורסמו לאחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, ב-2025 נוצרו 12 אלף מיליונרים חדשים בהייטק הישראלי, והשנה צפויים להיות אפילו יותר. מדובר בשינוי דמוגרפי וכלכלי משמעותי: כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות מהווים כיום את ההון של עובדי ההייטק בישראל, והכסף הזה משפיע על שוק הנדל"ן, על שוק ההון ועל הצריכה הפרטית. אנליסטים בביזפורטל מציינים כי מימושים של אופציות בעקבות אקזיטים כמו זה של ורוניס יוצרים אפקט דומינו במשק, ומגדילים את הביקוש לנכסים פיננסיים ומקרקעין.
האוצר נחלק בנושא מיסוי האופציות
דווקא בשעה שהאקזיטים ממשיכים לזרום, באוצר מתנהל ויכוח פנימי על עתיד המיסוי של התחום. לפי פרסומים בגלובס, צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים בוחן שינוי במודל המיסוי של אופציות לעובדי הייטק לקראת חוק ההסדרים, כולל הגדלת המס על אופציות בשווי מיליארדים, לצד הקלות במס על העבודה. אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה, בטענה ש"הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים". ברקע, דיווחים על עסקאות כמו זו של ורוניס מחזקים את הטענה של המתנגדים: התחום מייצר כיום הכנסות מס משמעותיות ממימושים, ושינוי חקיקה בתקופה זו עלול להרתיע יזמים ועובדים. פיצוי פטור ממס על רווח של עד 45 מיליון שקל ליזמי הייטק הוא ההטבה שהאוצר בוחן במקביל, ומטרתה לעודד הישארות של הון ושל כישרונות בארץ.
הענקיות הזרות מקצצות בישראל, והקרנות המקומיות נסוגות
אבל התמונה אינה ורודה לחלוטין. בימים אלו מדווח בדה מרקר כי מיקרוסופט מקצצת עשרות משרות במרכז הפיתוח שלה בישראל, וכי האניבוק מפטרת 35 עובדים. גם סנדיסק, שהמניה שלה זינקה ב-3,400% בשנה, פיטרה עשרות ממרכז הפיתוח בכפר סבא, על רקע העברת פרויקט מרכזי להודו. במקביל, חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה – הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. בכתבה של גלובס תוארה התופעה כ"קרנות אמריקאיות השתלטו על ההייטק הישראלי" – כלומר, הכסף זורם לענף, אבל מגיע יותר ויותר מחוץ לישראל. עבור היזמים המקומיים המשמעות היא שהמימון זמין, אבל השותפות האסטרטגית היא פחות "ישראלית" מבעבר.
ומה עם עובדי ההייטק?
בקרב העובדים עצמם יש תחושת תערובת. מחד, האקזיטים הגדולים מייצרים עושר משמעותי למחזיקי אופציות ולמנהלים בכירים. מאידך, נתוני רשות החדשנות וצבירן חושפים כי במחצית הראשונה של השנה שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, וכי הבינה המלאכותית משפיעה כבר על הגיוסים. בגלובס אף הוקדשה כתבה לשאלה "למה הפיטורים בהייטק האמריקאי כל-כך אכזריים", שבה הוסבר כי החופש הרחב לפטר, החשש מדליפת מידע והרצון לשלוט במסר הופכים את הפרידה מעובדים להליך קר ומרוחק, הנעשה לא אחת במייל קבוצתי. בישראל, שבה קיימת חובת שימוע, התהליך מאוזן יותר, אך החשש מהשפעת ה-AI על משרות הפיתוח קיים גם כאן. בשוק מעריכים כי המפתחים הבכירים ביותר, במיוחד אלה המתמחים במובילאיי ובבינה מלאכותית, יכולים לקבל מיליון דולר בשנה – אך הביקוש לתפקידים בינוניים מצטמצם.
ומה עכשיו: מי תהיה החברה הבאה?
בשוק ההון ובקרב אנשי הון סיכון כבר מנסים לסמן את האקזיט הבא. השמות שעולים בשיחות המסדרונות כוללים חברות סייבר שגייסו סבבים גדולים בשנתיים האחרונות, וכן חברות בינה מלאכותית בולטות שמייצרות הכנסות משמעותיות. בכלי התקשורת הכלכליים מוזכרים לאחרונה מספר מועמדים בולטים, ובהם חברות בתחום אבטחת סוכני AI, אבטחת ענן ותשתיות נתונים. מעניין שבמקביל, חברת XM Cyber הישראלית חגגה אקזיט שני, אבל מאות עובדיה נמצאים בסכנת פיטורים – תזכורת לכך שלא כל מכירה מבטיחה יציבות תעסוקתית. בסופו של דבר, השאלה אינה רק מי תימכר ובאיזה סכום, אלא גם מה קורה לכסף שנכנס למשק בעקבות האקזיטים. היסטורית, יזמים שמכרו חברות משקיעים מחדש בחברות צעירות או הופכים למשקיעים אנג'לים, מה שמזין את הדור הבא של הסטארט-אפים. הכסף מעסקת ורוניס, למשל, צפוי להגיע חזרה לאקו-סיסטם בשנים הקרובות, אם כי לא ברור באיזה היקף.
בינתיים, ההתרגשות בענף מוחשית. יקי פייטלסון, מנכ"ל ורוניס, תיאר בראיון לגלובס את הדרך לעסקת הענק כ"בניית החברה כמעט בלי כסף", והדגיש את האמונה שלו בהמשך הצמיחה של החברה הממוזגת. בפרופוינט, הרוכשת האמריקאית, כבר מדברים על חזרה לבורסה בעתיד – מהלך שיכול להפוך את ורוניס לחלק מחברה ציבורית גדולה עוד יותר. עבור ההייטק הישראלי, המסר ברור: הענף ממשיך למשוך רוכשים גלובליים, גם בתקופות של ערעור גאו-פוליטי, וגם כששוק ההון העולמי מפגין זהירות. השנה ההיסטורית בסייבר הישראלי עשויה להיזכר כנקודת המפנה שבה התעשייה הוכיחה עמידות יוצאת דופן, ובמקביל חשפה את הפערים הגוברים בין האקזיטים הגדולים לבין התחתית שנאבקת על הישרדות.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
חברת הסייבר הישראלית ורוניס סיסטמס נמכרה לחברת פרופוינט האמריקאית בסכום של 6.3 מיליארד דולר, בפרמיה של כ-16% על מחיר הנעילה של המניה בוול סטריט. החברה, שהוקמה ב-2004 ומעסיקה כ-2,800 עובדים, עברה בשנים האחרונות טלטלות במניה, והמייסד והמנכ"ל יקי פייטלסון הבטיח כי החברה הממוזגת תגיע להכנסה חוזרת שנתית של 5 מיליארד דולר.
-
לפי ניתוח של גלובס, נחתמו השנה ארבע עסקאות ענק למכירת חברות סייבר ישראליות, בסכום מצטבר של יותר מ-71 מיליארד דולר. האחרונה שבהן היא מכירת ורוניס לפרופוינט, ובשוק מעריכים כי תור הזהב של הסייבר הישראלי עוד לפנינו.
-
לא תמיד באופן חיובי. חברת המחקר IVC צופה כי סך הגיוסים של קרנות ההון הישראליות יסתכם בכ-2 מיליארד דולר עד סוף השנה - הנתון הנמוך ביותר זה שנתיים. התופעה המדוברת בשוק היא שקרנות אמריקאיות השתלטו על מקומן של הקרנות המקומיות במימון החברות הצעירות, גם בשעה שהאקזיטים הגדולים ממשיכים להיחתם.
-
הבינה המלאכותית משנה את מפת התחום: חברות צעירות מפתחות סוכני AI למחקר אבטחה, ורוכשים כמו בומי מדגישים כי רכישותיהם נועדו לחזק את אמינות הנתונים גם עבור סוכני AI. במקביל, מיקוד ההשקעות עובר לחברות שמחברות בין סייבר לבין תשתיות ה-AI הארגוניות, מה שמייצר ביקוש לרכישות בתחום.