חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2517 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5723 +0.30% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,829.8000 -1.55% (-1,006.83)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3054 +0.77% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.64% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8813 +0.63% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1939 +0.59% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2792 +0.65% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7905 +0.63% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4146 +0.51% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8148 +0.74% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3175 +0.54% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5611 +0.77% (0.00)

המטרו יוצא מהמחברות אל האדמה: 65 מיליארד שקל, 19 מתמודדות ותחנה ראשונה מאושרת

פרויקט התשתית הגדול בתולדות המדינה עובר מפורמט תוכניות לביצוע: מכרזי ענק, תחנה ראשונה, מיזוגים בין קבלניות — ומס שמייצר הרבה פחות ממה שציפו

אתר כלכלה · 22 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
המטרו יוצא מהמחברות אל האדמה: 65 מיליארד שקל, 19 מתמודדות ותחנה ראשונה מאושרת
עבודות ענק בפרויקט המטרו: המחזור הכלכלי החדש מושך את גדולות הקבלנות בישראל. (אילוסטרציה)

הפרויקט הגדול בתולדות המדינה מקבל תנופה: 19 חברות בשער

פרויקט המטרו, שנחשב לפרויקט התשתית הגדול בתולדות מדינת ישראל, נכנס בימים אלה לשלב קריטי של הוצאה לפועל. לפי פרסומי גלובס וביזפורטל, 19 מתמודדות עברו את שלב ההתאמה הראשון במכרזים להקמת קווי המטרו, ששוויים המוערך נאמד בכ-65 מיליארד שקל. מדובר במכרזים הגדולים ביותר שפורסמו אי פעם בענף הבנייה והתשתיות הישראלי, והם משכו את מיטב הקבלניות המקומיות יחד עם קונסורציומים בינלאומיים של חברות כרייה ובניית מנהרות. המשמעות הכלכלית של המהלך חורגת מתחום התחבורה: מדובר בזרימת הון חסרת תקדים שצפויה להעסיק עשרות אלפי עובדים ולחולל שינוי בכל שרשרת הערך של ענף הבנייה, מיצרני הבטון והפלדה ועד חברות ההנדסה הקונסטרוקטיבית.

עצם היציאה למכרזים מסמלת מעבר תודעתי עבור שוק התשתיות הישראלי, שרגיל להכרזות גרנדיוזיות שנגנזות במגירה. הפעם מדובר בתהליך מובנה שמנוהל על ידי נת"ע, ושכבר הניב התקדמות מוחשבת: תחנת המטרו הראשונה בישראל קיבלה אור ירוק להקמה, ומהלך זה מהווה אבן דרך סמלית ומעשית כאחד. גורמים בענף מעריכים כי הזוכות במכרזים יידרשו להציב ערבויות בנקאיות בסדרי גודל של מאות מיליוני שקלים לכל חבילה, דבר שיבחן את יכולות המימון של הקבוצות המתמודדות ועלול לייצר אפקט של קיטוב בשוק — ריכוז כוח בידי שחקניות ענק והדרה של קבלניות בינוניות.

תדהר ורימון מתאחדות: מיזוג כוחות לקראת הביצוע

אחת התזוזות המשמעותיות ביותר בשוק בימים אחרונים היא ההודעה על הקמת מיזם משותף בין תדהר לרימון, שתי הקבלניות הבולטות בשוק הבנייה הישראלי, במטרה להתמודד במכרזי המטרו. ההיגיון העסקי מאחורי המהלך פשוט: אף חברה אחת בישראל, ומעטות בעולם, אינן מסוגלות לשאת לבדן את הסיכונים ההנדסיים, הפיננסיים והתפעוליים שטמונים בהקמת קו מטרו תת-קרקעי שלם. הקמת מיזם משותף מאפשרת לשתי החברות לאגד יכולות של מכונות כרייה, מהנדסי מנהרות, גישה למימון בנקאי וניסיון ניהולי בפרויקטי ענק — וכך להעלות את סיכוייהן לזכות בחבילות ביצוע מהגדולות.

מבחינת שוק ההון, המהלך נתפס כמהלך הגיוני אך לא חף מסיכונים. פרויקטי תשתית תת-קרקעיים ידועים בחריגות עלות ובהשתנות תנאי שטח, ומי שנכנס להתחייבות כזו צריך לגבש מודל תמחור שמכסה את הסיכון הגיאולוגי, הרגולטורי והתפעולי. ביזפורטל דיווח כי המיזם המשותף נערך בדיוק לקראת העבודות של 65 מיליארד השקל, וכי מדובר בתנועה שמשקפת את השינוי במבנה התחרות בענף. קבלניות שלא יתאגדו עלולות למצוא את עצמן מחוץ למשחק החדש, שבו קריטריון הכרחי להתמודדות הוא יכולת ביצוע בהיקפים של מיליארדים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי הכותרות על התקדמות מרשימה מסתתרת שאלה לא נוחה: פרויקט בסדר גודל כזה חושף את הפער בין הכרזות פוליטיות לביצוע. דו

התחנה הראשונה והשלבים הבאים: מהכרזה לחפירה

תחנת המטרו הראשונה מקבלת אור ירוק

האישור להקמת תחנת המטרו הראשונה, כפי שדווח בגלובס ובביזפורטל, הוא הוכחה שהפרויקט עובד לפי ציר זמן מוגדר. במקביל, נת"ע החלה בהעתקת תשתיות בהיקף של כמיליארד שקל בשלבי אינפרא 1 ואינפרא 2 — עבודות הכנה שקודמות לכרייה האמיתית. גלובס הדגיש כי תושבי האזורים שבהם יבוצעו העבודות יצטרכו להתפנות משטחים לעשור הקרוב, וכי העבודות ישפיעו באופן יומיומי על התנועה, העסקים והחיים העירוניים בגוש דן. מדובר בתשלום כבד בהווה עבור תשואה כלכלית עתידית, שכן מערכת מטרו תפעילה עשרות תחנות לאורך צירי עומס מרכזיים.

הפער בין הכרזות לביצוע

עם זאת, כתבות שפורסמו ב-The Marker מצביעות על פערים מתמשכים בין הכותרות המרשימות לבין המציאות בשטח. בין היתר פורסמו ביקורות על תחנות שנבנות במרחק משמעותי מהיעד שאליו הן אמורות לשרת, על מסילות שאינן מחוברות זו לזו, ועל מחסור במנהלים בכירים ברכבת ישראל — ביטויים לבעיה רחבה יותר בתחום התכנון והניהול של תשתיות תחבורה במדינה. הביקורת אינה מתייחסת ספציפית למטרו, אך היא משמשת רקע אזהרתי לכל פרויקט ענק שנמצא בשלבי תכנון וביצוע: פרויקט שמנוהל בלי רצף ניהולי ובלי בקרה איכותית עלול להפוך מנכס לאומי לסנדק תקציבי.

מס המטרו: 45 מיליון שקל בלבד — ומימון בסדרי ענק שממתינים בפתח

אחד הממצאים הבולטים ביותר בסיקורים האחרונים נוגע למימון הפרויקט. לפי דיווח של גלובס, בקופת המטרו הצטברו עד כה כ-2.8 מיליארד שקל, אך מס המטרו — הכלי המקורי שנועד לגייס את מרבית ההון לפרויקט — הניב עד כה רק 45 מיליון שקל, בעוד שההכנסות הצפויות ממנו עומדות על עד 30 מיליארד שקל לאורך השנים. הפער בין התחזית לביצוע מחייב את משרד האוצר ואת משרד התחבורה לחשוב מחדש על מקורות המימון: עיקולי תקציב, גיוס חוץ, שותפויות ציבוריות-פרטיות, או העלאות נוספות במסים עקיפים. מקורבים לתיק סבורים כי הפער נובע מעיתוי איסוף המס, מהיעדר בסיס נתונים מלא וממחלוקות רגולטוריות סביב היקף המיסוי.

מעבר למס המטרו, מתנהל דיון מקביל סביב הקצאות תקציביות עתידיות לתחבורה ציבורית, כשלצד ההכרזות על המטרו מתנהלים חיכוכים בין משרד האוצר למשרד התחבורה בנוגע לסדרי עדיפויות, לתקצוב פרויקטי רכבת ולקידום מס גודש — כלי שגם הוא נועד לממן את ההשקעה בתשתיות. בשלב זה לא ברור אם המס שגויס עד כה יושלם בהמשך בעזרת רפורמות בגבייה או שהמדינה תצטרך לגייס את הפער ממקורות נוספים — שאלה שיש לה השלכות ישירות על הגירעון התקציבי ועל תחבורה ציבורית בפריפריה.

quiz האם ידעת ש…

מספר כלי הרכב בישראל הוכפל תוך כ-20 שנה, וסך הנסועה השנתית גדל ב-66% בין 2005 ל-2025, לפי הלמ"ס. דווקא בגלל העומס העצום הזה, המדינה רואה במטרו את הפתרון היחיד בר-היישום להוצאת מאות אלפי נוסעים מהכבישים.

הקשר הכלכלי הרחב: צמיחה, פקקים והצורך הלאומי במטרו

העלייה במספר כלי הרכב ובהיקפי הנסועה משמשת נימוק מרכזי לקידום המטרו. לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו בגלובס, מספר כלי הרכב בישראל הוכפל בתוך כ-20 שנה, וסך הנסועה השנתית גדל ב-66% בין 2005 ל-2025. עלייה כה חדה בלחץ על צירי התנועה המרכזיים מייצרת עלות כלכלית עקיפה עצומה: אובדן שעות עבודה, גידול בצריכת דלק, עלייה בזיהום אוויר, ופגיעה בתחרותיות של המשק. המטרו נתפס במשרד התחבורה ובמשרד האוצר כפתרון היחיד בסדר גודל מספיק להוצאת מאות אלפי נוסעים מהכבישים ביום, ובכך לצמצם את הנזק הכלכלי הפסיבי הזה.

מקביל להתקדמות במכרזים, מתרחשות בענף תנועות אסטרטגיות נוספות: חברת דן רכשה את חברת האוטובוסים תנופה בכ-150 מיליון שקל, מהלך שמגדיל את נוכחותה בשוק התחבורה הציבורית הטרם התחבורה העתידית של המטרו; ובמקביל נשמעות הצהרות מהצד של גורמים ממשלתיים על הצורך לקצר זמני הביצוע. מהלכים אלה יוצרים מערך שבו עתיד התחבורה הציבורית בישראל מתגבש סביב מודל של רשת מטרו עתידית שתשולב בצירי רכבת ובתחבורה אוטובוסית משודרגת — ובשוק הפרטי מתגבשות קואליציות קבלניות שמתארגנות לחלוקת הביצוע.

השפעות עקיפות על שוק הדיור והתעסוקה

להתקדמות המטרו יש השפעה מעשית גם על שוק הדיור. אזורים שמוגדרים כמוקדי תחנות עתידיות כבר מתחילים לעלות במחיריהם, כשמשקיעים ויזמים מנסים לחזות אילו רשויות ייהנו מהגישה החדשה. מקורות בשוק הנדל"ן מדווחים על עלייה בביקוש לקרקעות ברשויות שמוגדרות כעל צירי המטרו, גם כשמדובר בעיריות מחוץ לגוש דן המסורתי. במקביל, פרויקט בהיקף של 65 מיליארד שקל ידרוש גיוס אלפי מהנדסים, טכנאים ומפעילי ציוד כבד — תחומים שישראל סובלת בהם ממחסור מבני. יש הזהירים כי התחרות בין פרויקטי המטרו לפרויקטי רכבת, דרכי עוטף והתחדשות עירונית על כוח אדם מקצועי עשויה להניב עלייה בעלויות הביצוע ולדחות פרויקטים מקבילים.

בשלב זה, נראה כי קווי המטרו נכנסים לשלב שבו ההצהרות מתחילות להפוך לבטון ולפלדה. 19 מתמודדות במכרז, תחנה ראשונה שקיבלה אור ירוק ומיזוג קבלני בין תדהר לרימון — כל אלה מסמנים שהפרויקט כבר איננו חזון על נייר. האתגר הבא הוא לוודא שהביצוע יעמוד בלוחות הזמנים, שהתקציב יימצא ושהפרויקט בן העשורים יהיה כלכלי גם לדור שייהנה ממנו וגם לדור שישלם עבורו.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

מכרז תשתית:
הליך תחרותי שבו מדינה או רשות מפרסמות דרישות להקמת פרויקט תשתית, ובוחרות את הקבלן שיבצע אותו לפי קריטריונים של מחיר, ניסיון ויכולת ביצוע.
מיזם משותף (Joint Venture):
הסדר בין שתי חברות או יותר לאיגוד משאבים, ידע וסיכונים לצורך ביצוע פרויקט ספציפי, בלי לאחד את הפעילות העסקית הכללית של החברות.
מס מטרו:
מס עקיף שנועד לגייס מימון לפרויקט המטרו, אשר עד כה הניב הכנסות נמוכות באופן משמעותי מהתחזיות המקוריות.
ערבות בנקאית:
התחייבות של בנק לשלם סכום מוגדר לרשות המפרסמת של המכרז, אם הזוכה לא יעמוד בהתחייבויותיו החוזיות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • 19 מתמודדות עברו את שלב ההתאמה הראשון במכרזים להקמת פרויקט המטרו, ששוויו המוערך נאמד בכ-65 מיליארד שקל. מדובר במכרזי התשתית הגדולים בהיסטוריה של המדינה, והשלב הבא כולל הגשת הצעות טכניות וכספיות מפורטות.

  • מס המטרו הוא מס עקיף שנועד לממן את פרויקט המטרו. עד כה הצטברו בקופת המטרו כ-2.8 מיליארד שקל, אך מרכיב מס המטרו עצמו הניב רק 45 מיליון שקל — נמוך משמעותית מהתחזיות — מתוך הכנסות צפויות של עד 30 מיליארד שקל, דבר המחייב את המדינה להיערך למקורות מימון נוספים.

  • שתי חברות הבנייה הבולטות הקימו מיזם משותף כדי להתמודד במכרזי המטרו הענקיים. הגודל והמורכבות הטכנית של הפרויקטים — כרייה, חיזוק מנהרות והקמת תחנות — מחייבים יכולות הנדסיות ופיננסיות שרק איגום משאבים בין קבלניות גדולות מאפשר.

  • לפי התכנון הנוכחי, העבודות הנוכחיות כוללות העתקת תשתיות בהיקף של מיליארד שקל (שלב אינפרא 1 ו-2). עבודות הכרייה המשמעותיות יתחילו לאחר השלמת מכרזי הביצוע וההצטיידות, ובפועל הנוסעים יחוו את הפרויקט ברחובות למשך כעשור.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!