חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

מכרז המטרו הענק, נתיבים מהירים באיילון ומשבר במשרד התחבורה: הכישלון המתמשך של מערך התחבורה הישראלי

19 קבוצות בינלאומיות עברו לקרב על 65 מיליארד שקל בפרויקט המטרו, מתחם תחבורה חדש נפתח בראשון לציון — וברקע דווקא סימני קריסה במשרד שאמור לפקח על הכל

אתר כלכלה · 9 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
מכרז המטרו הענק, נתיבים מהירים באיילון ומשבר במשרד התחבורה: הכישלון המתמשך של מערך התחבורה הישראלי
פרויקט המטרו והנתיבים המהירים: תשתיות התחבורה של ישראל בשיא המאמץ (אילוסטרציה)

הקרב על 65 מיליארד שקל: 19 קבוצות נערכות למכרז המטרו

נת"ע — החברה הממשלתית להקמת קווי המטרו בגוש דן, בנתניה, בחיפה ובירושלים — הודיעה השבוע כי 19 קבוצות בינלאומיות, המורכבות מ־31 חברות, עברו את הליך המיון המקדים למכרזי התשתיות הראשונים של הפרויקט, בהיקף מוערך של כ־65 מיליארד שקל. מדובר באחד ממכרזי התשתית הגדולים בהיסטוריה של מדינת ישראל, המושך את הקונסורציומים הגדולים בעולם לתחומי החפירה, הטונלים והבנייה התת־קרקעית. הזינוק לשלב הבא מגיע לאחר שנים של תכנון, אישורי תוכניות והתלבטויות תקציביות, והוא מציב את ישראל במפת הפרויקטים התחבורתיים המרכזיים בעולם. במקביל, עולה דילמה פוליטית־כלכלית כבדת משקל: האם לאפשר לחברות סיניות להתמודד במכרזים, בהתחשב בהישגי הבנייה המוכחות שלהן מול החששות הביטחוניים והגיאופוליטיים שהן מעוררת במערכת הביטחון ובארצות הברית.

היקף ההתעניינות במכרז אינו מפתיע בהקשר העולמי. פרויקטים בסדר גודל כזה מהווים עוגן עסקי לחברות בנייה ותשתית לשנים קדימה, ומבטיחים זרימת הכנסות יציבה לאורך עשור. עבור המשק הישראלי, מדובר בתשתית שאמורה לשנות לחלוטין את מפת הנגישות התעסוקתית והדיור — חיבור מהיר בין מטרופולין תל אביב לנתניה, חיפה וירושלים — עם השפעות עקיפות על מחירי הנדל"ן לאורך המסלולים. עם זאת, ההיסטוריה של פרויקטי התחבורה בישראל מלמדת כי הדרך מהמכרז לבטון ארוכה: פרויקטי הרכבת הקלה סבלו מעיכובים, חריגות תקציב וסכסוכים משפטיים, והמטרו דורש יכולת תכנונית ופיקוחית ברמה שמערכת הפיקוח הציבורית מתקשה לספק כעת, כפי שמלמד המשבר במשרד התחבורה.

בעיית הסינים: יעילות מול חששות ביטחוניים

אחת הסוגיות החמות ביותר סביב המכרז היא היתר לחברות סיניות להשתתף בו. חברות בנייה סיניות נמנות עם הגדולות בעולם בתחום הטונלים התת־קרקעיים, ומחיריהן מתחרהיות יכולות להוריד משמעותית את עלויות הפרויקט — כסף ציבורי שחוסך למשלם המיסים. מנגד, גורמים במערכת הביטחון ובוושינגטון מביעים עמדה זהירה לגבי נוכחות סינית בתשתיות קריטיות בלב המדינה, במיוחד בעת הנוכחית. ההחלטה בנושא צפויה להתקבל בהתייעצות בין משרד התחבורה, משרד הביטחון והאוצר, ותשפיע ישירות על תחרותיות המכרז ועל מחירו הסופי.

נתיבים מהירים באיילון: הפתרון שמגיע — או עוד חניון בצד הדרך?

במקביל למהלכים ארוכי הטווח, מתרחש בימים אלה שינוי מוחשי לנהגים במטרופולין: השלב השני של פרויקט הנתיבים המהירים באיילון יצא לדרך עם פתיחת מתחם התחבורה בראשון לציון ונתיב מהיר באורך 15 ק"מ באיילון צפון עד תחנת סבידור. המתחם מציע חניון בהיקף של כ־3,500 רכבים, 350 עמדות טעינה לרכב חשמלי וארבעה קווי שאטל חינם בתדירות של כל חמש דקות לתל אביב. נת"ע ונתיבי איילון משווקים את המהלך כפריצת דרך שאמורה להוציא אלפי מכוניות מצירי העומס, אך בפועל נותרו שאלות פתוחות: מה תהיה מדיניות התמחור לרכבים פרטיים בהמשך, וכמה נהגים אכן יוותרו על הנסיעה עד תל אביב לטובת השאטל.

quiz האם ידעת ש…

מכרזי התשתית של פרויקט המטרו מוערכים בכ־65 מיליארד שקל בלבד בשלב האינפרה, ולכן נחשבים לפרויקט התחבורה היקר בתולדות ישראל — יקר יותר מפרויקטי הרכבת הקלה בתל אביב ובירושלים יחד, תוך שהם נמשכים כעשור נוסף.

הניסיון הבינלאומי מלמד כי פארק־אנד־רייד מצליח רק כאשר האלטרנטיבה הציבורית מהירה, אמינה וזולה יותר מהנסיעה ברכב פרטי. קווי השאטל החינמיים נתונים לאותם פקקים שהפרויקט מבקש לפתור, וזמני הנסיעה שלהם תלויים ביעילות הנתיב המהיר עצמו. ככל שתדירות השימוש תגדל, הנתיב צפוי להתמלא — ואיתו גם יתרונו התחרותי. עם זאת, מדובר בצעד ראשון מוחשי בכיוון של שינוי הרגלי נסיעה, והנתונים שיאספו בחודשים הקרובים יהיו קריטיים להחלטות הבאות בפרויקט.

"המשרד לא בקריסה — הוא קרס": משבר הפיקוח במשרד התחבורה

בעוד הפרויקטים מתגלגלים קדימה, הגוף שאמור לפקח עליהם נמצא בעצמו בעין הסערה. סדרת פרסומים ב"הארץ" וב"גלובס" בימים האחרונים מציירת תמונה קשה של התפקוד במשרד התחבורה תחת השרה מירי רגב. המשבר החריף בעקבות ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי: משרד התחבורה נאלץ להודות כי אינו מפקח על אבטחת חברות התעופה הישראליות בחו"ל בפועל, ומסתמך רק על תצהירים שהן מגישות מרצונן. גורמים במל"ל, בשב"כ ובמשרד מבקר המדינה התריעו על חור שחור באבטחת הטיסות, ובמשרד עצמו הודו כי "אנחנו לא גוף מודיעיני" בניסיון להסיר אחריות. בתוך יממה אחת המשרד הגן על ראש אגף הביטחון ואז חזר בו, והמשטרה פתחה בבדיקת ניגודי עניינים נגד בכירים במשרד.

לכך מתווספים עזיבות בכירים: אור ליביס, סמנכ"ל כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה במשרד, עזב בעקבות תסכול מהתנהלות ההנהגה, ועידן דוד, יו"ר דירקטוריון נתיבי איילון לשעבר, נחקר במשטרה בחשד לקבלת דבר במרמה ופרש מתפקידו במועצה להסדר ההימורים בספורט. התמונה המתקבלת היא של משרד ממשלתי מרכזי שאיבד את יכולת הפיקוח שלו בדיוק כאשר מונחות על שולחנו ההחלטות הכבדות ביותר בתחום התשתיות — מהמטרו ועד פיקוח על תעופה אזרחית.

ההשלכות הכלכליות של משבר הפיקוח

למשבר השלטוני במשרד יש השלכות כלכליות מוחשיות. מכרזים בהיקפים של מיליארדי שקלים דורשים גוף מקצועי, יציב ומקושר לנתונים — והיעדר פיקוח איכות עלול להתגלגל לחריגות תקציב, תביעות זוכים ומחירים גבוהים לציבור. גם ביטחון המשקיעים והקבלנים הבינלאומיים נפגע כאשר הרגולטור המוביל מעורער: חברות ששוקלות התמודדות במכרזים בוחנות את יציבות המערכת הממשלתית שמולן. בהקשר זה, הדיון הציבורי סביב מס הגודש, שנועד לממן חלק מפרויקט המטרו, מקבל משנה תוקף — מיליארדי השקלים הנגבים מהציבור מיועדים לפרויקט שניהולו המקצועי נתון בסימן שאלה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי ההכרזות על נתיבים מהירים ושאטלים חינם מסתתרת שאלה קשה: האם פתרונות נקודתיים יכולים להתמודד עם עומסי תנועה שגדלים מדי שנה? מומחי תחבורה טוענים כי בלי שינוי בתדירות ובאמינות התחבורה הציבורית, הנתיבים יתמלאו בתוך חודשים.

מחירי הדלק, ביטוחי הרכב ושוק שנשלט בידי הסינים

לצד תשתיות הענק, הצרכן הישראלי חש בשבועות אלה שינויים גם בכיס. מחיר ליטר בנזין ירד ב־50 אגורות לאחר שהייעוץ המשפטי אישר לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחתום על הורדת מס הבלו — והמחיר עומד כעת על כ־7.77 שקלים לליטר. עם זאת, אנליסטים בשוק הדלק מזהירים כי מדובר בהקלה זמנית, וכי שיא של 8 שקלים לליטר עשוי לחזור במהרה בהתאם למחירי הנפט העולמיים. במקביל, מחירי ביטוחי הרכב צנחו בכמעט 18% מאז נובמבר 2024, אך נהגים רבים אינם מנצלים זאת: פער של עד 6,000 שקל נרשם בין הצעות ביטוח על אותו פרופיל נהג, כאשר דגם הרכב משפיע על המחיר יותר משנהוג לחשוב.

בשוק הרכב עצמו, המותגים הסינים מגיעים לכמעט מחצית מהמסירות של רכב חדש בישראל — 46.5% מתחילת השנה — בעוד סוזוקי מציבה חשמלית במחיר של 13.4 אלף דולר, מתחת ל־BYD, וטויוטה חוזרת לפסגת מסירות החודש. באירופה, בינתיים, נסגרת הפרצה: מכסת יבוא בדרך לרכב ההיברידי הסיני, מהלך שעשוי לדחוף יצרניות סיניות להעמקת הפעילות דווקא בשווקים פתוחים כמו ישראל. על רקע זה, משרד התחבורה מתכנן לצמצם משמעותית את האפשרות לייבא כלי רכב בתקינה של סדרות קטנות — צעד שמקורבי ענף מעריכים כי יצמצם את היצע הדגמים ועשוי להעלות מחירים.

דן בדרך להנפקה: אקזיט מיליארדי בתחבורה הציבורית

גם בשוק התחבורה הציבורית הפרטי מתרחש מהלך כלכלי בולט. מחזיקי מניות חברת דן, הגדולה במפעילות האוטובוסים בישראל, עומדים בפני אפשרות למכור עד 25% מהחברה לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל, במסגרת מהלך שמכונה "אקזיט המיליון". הדד־ליין להחלטת העובדים נדחה, ובהערכות בשוק מעריכים כי רוב חברי דן יסרבו לממש את הכסף כעת וימתינו להנפקה אפשרית בבורסה — מהלך שיהפוך את חברת האוטובוסים הוותיקה לחברה ציבורית ויחשוף אותה לדרישות רגולטוריות ולשקיפות מוגברת. עבור הענף, הנפקה של דן עשויה להוות נקודת ציון בשיווק התחבורה הציבורית כענף עסקי מושך משקיעים, ולא רק כשירות מוסדר בחוזים ממשלתיים.

מה עומד על הפרק בשבועות הקרובים

החודשים הקרובים צפופים: מכרזי האינפרה של המטרו אמורים להתגבש לכדי הצעות מחיר, נתוני הנסיעה בנתיבים המהירים באיילון ייבחנו על ידי נתיבי איילון ומשרד התחבורה, ובחזית הפוליטית — דיון ציבורי גובר על עתיד תפקוד המשרד ועל שאלת ההמשך בתפקיד השרה. איגודי התחבורה וארגוני הנהגים דורשים שקיפות מלאה בנושא בטיחות הטיסות, ומבקר המדינה צפוי לפרסם הערכות מעודכנות. המשק הישראלי, שמפסיד מיליארדי שקלים בשנה בעקבות עומסי תנועה, מחכה לראות אם התשתיות החדשות יגיעו בזמן — ואם יש מי שיפקח עליהן.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

מיון מקדים במכרז:
שלב ראשוני במכרז ציבורי שבו נבחנות כשירותן וניסיונן של קבוצות מתמודדות, ורק העוברות אותו מוזמנות להגיש הצעות מחיר.
מס הגודש:
מס המוטל על נסיעה בכבישים עמוסים בשעות שיא, שנועד להפחית עומסי תנועה ולממן תשתיות תחבורה ציבורית, ובהם פרויקט המטרו.
פארק־אנד־רייד:
מתחם חניה בפאתי מרכז עירוני המאפשר לנהגים להחנות ולהמשיך בנסיעה בתחבורה ציבורית, כדי להפחית את כמות הרכבים הנכנסים למרכז העיר.
שווי חברה:
הערך הכולל המוערך של חברה, המשמש בעסקאות מכירת מניות או בהנפקה, ומשקף את שווי נכסיה, רווחיה ופוטנציאל הצמיחה שלה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • 19 קבוצות בינלאומיות, המורכבות מ־31 חברות, עברו את הליך המיון המקדים של נת"ע למכרזי האינפרה של פרויקט המטרו, בהיקף מוערך של כ־65 מיליארד שקל. זהו אחד מפרויקטי התשתית הגדולים בתולדות המדינה.

  • המתחם כולל חניון לכ־3,500 רכבים עם 350 עמדות טעינה, ארבעה קווי שאטל חינם בתדירות של כל חמש דקות ונתיב מהיר באורך 15 ק"מ עד תחנת הרכבת סבידור מרכז בתל אביב.

  • לפי פרסומים בכלי התקשורת הכלכליים, משרד התחבורה מסתמך על תצהירים בלבד של חברות תעופה זרות בכל הנוגע לביטחון טיסות, מתנער מאחריות פיקוח, ומתמודד עם חקירות ניגוד עניינים נגד בכירים ועזיבות בכירים בשל תסכול תפקודי.

  • כן. בעקבות אישור הייעוץ המשפטי לשר האוצר, נחתמה הורדת מס הבלו ומחיר ליטר בנזין ירד ב־50 אגורות, לכ־7.77 שקלים לליטר, עם הערכות כי שיא של 8 שקלים לליטר היה רק נקודת פתיחה לעליות נוספות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!