חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2522 +0.12% (0.00)
יורו-שקל: 3.5732 +0.32% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,593.9500 -2.13% (-1,386.85)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3007 +0.66% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.50% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8764 +0.50% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1917 +0.49% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2764 +0.52% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7882 +0.50% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.38% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8137 +0.60% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3171 +0.41% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

65 מיליארד שקל על השולחן: 19 הקבוצות שעברו את המיון המוקדם למטרו — ומה אתגר החברות הסיניות

חברות מהודו, ארה"ב, סין ואירופה עברו לשלב הבא בפרויקט התשתית הגדול בתולדות המדינה, במקביל למאבק פוליטי־ביטחוני על זהות הזוכות

אתר כלכלה · 7 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
65 מיליארד שקל על השולחן: 19 הקבוצות שעברו את המיון המוקדם למטרו — ומה אתגר החברות הסיניות
מכרז הענק להקמת המטרו בגוש דן — 19 קבוצות עברו את המיון המוקדם (אילוסטרציה)

רשות התכנון והביצוע של המטרו (ראות) הודיעה השבוע ל־19 קבוצות, המורכבות מ־31 חברות מהודו, מארה"ב, מסין, מאירופה ומישראל, כי יוכלו להתמודד על מכרזי הענק הראשונים של פרויקט המטרו, בהיקף כולל של כ־65 מיליארד שקל. מדובר בשלב מכריע בפרויקט התשתית הגדול בתולדות המדינה, שאמור לשנות לחלוטין את פני התחבורה הציבורית בגוש דן ולהפוך את התחבורה התת־קרקעית לעורק המרכזי של המטרופולין הישראלי.

החברות שעברו את שלב המיון המוקדם יוכלו להתמודד ביניהן על 11 מקטעי עבודות חפירה ברחבי גוש דן ועל הקמת 59 תחנות תת־קרקעיות. מדובר במהלך שנדרש אחרי חודשים של בדיקות כשירות, בדיקות יכולת טכנית ופיננסית, ובחינת ניסיון העבר של כל קבוצה. ההודעה של ראות מסמנת כי פרויקט המטרו עובר מהתכנון לביצוע ממשי, וכי בשנים הקרובות צפויות אתרי חפירה בכל רחבי תל אביב, רמת גן, גבעתיים, בני ברק, פתח תקווה, חולון, בת ים וראשון לציון.

מכרז הענק: איך בוחרים מי יחפור את המטרו

תהליך המיון המוקדם הוא אחד השלבים הרגישים ביותר בפרויקטים מסוג זה. ראות נדרשה לבחון את עומק הכיס הפיננסי של כל קבוצה, את ניסיונה בחפירת מנהרות תת־קרקעיות בסביבות עירוניות צפופות, את יכולתה לעמוד בלוחות זמנים, ואת המוניטין שלה בפרויקטים דומים ברחבי העולם. הקבוצות שעברו מגיעות ממדינות שונות בתעשיית התשתיות העולמית, ובהן חברות הנדסה מהודו ומארה"ב, קבלניות תשתית מאירופה, ענקיות בנייה סיניות וקבוצות מקומיות הפועלות בשיתוף שותפים זרים.

מבנה המכרז שנבחר, שבו הזוכות במיון המוקדם יתמודדו ביניהן על 11 מקטעים נפרדים, נועד לאפשר פיצול העבודות ולהגדיל את התחרות. כך, חברה שלא זוכה במקטע אחד עדיין יכולה לנסות לזכות באחרים, והמדינה עצמה מצמצמת את הסיכון של תלות בקבלן יחיד. עם זאת, הפיצול מציב אתגר של תיאום בין קבלנים שונים שיעבדו במקביל בשטח עירוני צפוף, ומחייב בקרה מקצועית קפדנית מצד ראות. כל עיכוב במקטע אחד עלול להשפיע על לוח הזמנים של המערכת כולה, שכן הקווים מתוכננים כרשת אינטגרטיבית.

בין השארות של הקבוצות נמצאות חברות ישראליות מוכרות מעולם התשתיות, שנאלצו להתאחד עם שותפים בינלאומיים כדי לעמוד בדרישות הניסיון של ראות. הפורמט הזה, שבו קבלן מקומי משמש כזרוע הביצוע בשטח לצד שותף זר המביא טכנולוגיה וניסיון בחפירות תת־קרקעיות, הפך לסטנדרט בפרויקטי התשתית הגדולים של המדינה. הוא מאפשר גם העברת ידע לשוק המקומי, וגם מקטין את הסיכון שהזוכות יתקשו להתמודד עם הרגולציה הישראלית, עם מערכת התכנון והבניין ועם האתגרים הלוגיסטיים של עבודה בלב אזורים אורבניים צפופים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי התחרות הבינלאומית מסתתר סיכון של ממש: חברות זרות שיזכו במכרזים עשויות להתקשר לקבלני משנה מקומיים במחירים מלאים, להעלות דרישות במהלך הביצוע ולדרוש תוספות תשלום מהמדינה. כך קרה בפרויקטי תשתית קודמים בישראל, שבהם הזוכים היפנים והסינים ביקשו לאורך השנים הארכות ופיצויים שהניפחו את עלות הפרויקטים מעבר לתמחור המקורי.

דילמת החברות הסיניות: כסף מול ביטחון

אחד הדיונים הציבוריים המרכזיים שנפתחו בעקבות ההודעה עוסק בשאלה האם לאפשר לחברות סיניות להשתתף בשלב הבא של המכרזים. הדילמה מורכבת משני צדדיה: מחד, החברות הסיניות נחשבות לבעלות ניסיון עצום בחפירת מנהרות תת־קרקעיות ובהקמת מערכות תחבורה תת־קרקעיות, והן מציעות בדרך כלל מחירים תחרותיים במיוחד שיכולים לחסוך למדינה מיליארדים. מאידך, גורמי ביטחון ומומחי מערכות מידע מזהירים כי מעורבות של חברות בבעלות מדינה זרה בפרויקט תשתית קריטי מתחת לערים המרכזיות של ישראל מעלה חששות אמיתיים, במיוחד לאור היחסים המורכבים בין סין לארה"ב ולאור השותפות הביטחונית בין ישראל לוושינגטון.

בשוק התשתיות המקומי מכירים היטב את המתח הזה. בפרויקטים קודמים של תשתיות לאומיות עלה הנושא שוב ושוב, ובמשרדי הממשלה נדרשו לגבש מדיניות אחידה לגבי רכישת ציוד תפעולי, מערכות תקשורת ובקרה מיצרניות סיניות. ההחלטה לגבי המטרו צפויה לקבוע תקדים לכל פרויקט התשתית הבא בישראל, ולכן היא נבחנת ברמות הגבוהות של מערכת הביטחון, במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר. בין האפשרויות שנשקלות: לאפשר לחברות סיניות להתמודד רק על עבודות חפירה גרידא, תוך הוצאת מערכות הבקרה, התקשורת והאלקטרוניקה מהיקף המכרז שלהן, או להוציא אותן לחלוטין מההליך.

מה זה אומר לנוסע העתידי

לציבור הרחב, ההחלטה על זהות הזוכות במכרז משפיעה בעיקר בשני מישורים: מחיר ואיכות. תחרות גדולה יותר, שבה משתתפות חברות סיניות, עשויה להוזיל את העלות הסופית של הפרויקט ולחסוך למשלם המיסים מיליארדים. אבל אם הזוכות לא יעמדו בלוחות הזמנים, או אם יידרשו להתמקח מולן מחדש במהלך הביצוע, המחיר האמיתי ישולם בדמות עיכובים נוספים. כך או כך, הנוסעים לעתיד בגוש דן ייהנו ממערכת מטרו חדשנית שתקצר את זמני הנסיעה בין הערים באופן דרמטי, ותאפשר ניידות אמיתית בלי תלות ברכב הפרטי.

65 מיליארד שקל בצל מאבק פוליטי על מס הגודש

הודעת ראות מגיעה בתקופה שבה פרויקט המטרו הפך לזירת מאבק פוליטי ותקציבי משמעותית. במשרד האוצר מקדמים את מס הגודש ככלי שיסייע לממן חלק מההשקעה האדירה בתחבורה הציבורית, ומזהירים כי ביטולו יחייב קיצוץ של מאות מיליוני שקלים בתקציב התחבורה. שרת התחבורה, לעומת זאת, התנגדה למהלך והעבירה מכתב לוועדת הכספים של הכנסת, בו טענה כי המס יכביד באופן לא פרופורציונלי על תושבי הפריפריה, שאין להם בפועל חלופה תחבורתית אמיתית לרכב הפרטי.

המתח הזה משקף בעיה מבנית רחבה יותר בתכנון התחבורה הישראלי. פרויקט המטרו מרוכז כמעט כולו בגוש דן, בעוד שסביבת הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית נשארת עם מערך תחבורה ציבורית מוגבל בהרבה. כשהמדינה מנסה לגייס כספים למימון הפרויקט המרכזי דווקא דרך מס שמוטל על כלל הנהגים בארץ, נוצרת מתיחות בין תושבי המרכז שייהנו מהמטרו לבין אלה שבפריפריה, שישלמו בלי לקבל בתמורה שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית המקומית שלהם.

quiz האם ידעת ש…

מכרז המטרו בהיקף של כ־65 מיליארד שקל נחשב לפרויקט התשתית היקר ביותר שהוצא למכרז אי פעם במדינת ישראל, וגדול אף מסך ההשקעה בפרויקטי רכבת ישראל בשנות פעילותן. עבודות החפירה יכללו 11 מקטעים נפרדים ברחבי גוש דן, ולכל אחד מהם יוכלו להתמודד החברות שעברו את שלב המיון המוקדם.

מה מחכה לנוסע בשנים הקרובות

למרות ההתקדמות במכרזים, עדיין ייקח שנים עד שמערכת המטרו תפעל בפועל. החפירות הראשונות צפויות להתחיל בשנים הקרובות, ופתיחת הקווים הראשונים מתוכננת לשנים שאחרי כן. במהלך התקופה הזו, תושבי גוש דן ייחשפו לעבודות בנייה מסיביות ברחובות המרכזיים, לסגירות צירים זמניות, ולשינויים בסדרי התנועה. עם זאת, פרויקטים דומים בעולם הראו שבטווח הארוך, התשואה של מערכת מטרו עולה על ההשקעה, גם בהעלאת ערך הנדל"ן סביב התחנות, גם בהפחתת עומסי התנועה וגם בשיפור איכות החיים של תושבי המטרופולין.

בינתיים, הציבור יכול לראות בפתיחת המכרז ל־19 קבוצות סימן חיובי ראשון של ממשיות. אחרי שנים של דיונים תאורטיים, תוכניות מתאר והתנגדויות, הפרויקט מתקרב לשלב שבו כלי עבודה אמיתיים ייכנסו לקרקע. זיהוי הזוכות הסופיות במכרזים צפוי להתבצע בשנים הקרובות, והן תקבענה את קצב הביצוע, את איכות העבודות, ואת העלות הסופית של אחד הפרויקטים הגדולים בתולדות המדינה.

ההשפעה הכלכלית על שוק הנדל"ן ועל העסקים בגוש דן

פרויקט המטרו משפיע כבר כעת על שוק הנדל"ן המסחרי והמגורים בגוש דן. נכסים הממוקמים בקרבת התחנות המתוכננות זוכים לביקוש מוגבר מצד משקיעים ומפתחים, שמעריכים כי קרבה לתחנת מטרו תעלה את שווי הנכס באופן משמעותי בשנים הקרובות. באזורים כמו רחוב אלנבי, דרך יפו, צומת בורוכוב בפתח תקווה ומרכז בני ברק, נרשמת כבר תנועה של יזמים ומשקיעים שמזהים את הפוטנציאל. עסקים קיימים בסמיכות לאתרי החפירה, לעומת זאת, מתמודדים עם האתגר ההפוך: ירידה בתנועת הולכי רגל, קושי בגישה והשפעה על מחזורי המכירות בתקופת הבנייה.

מבחינת שוק העבודה, פרויקט בהיקף של 65 מיליארד שקל צפוי ליצור אלפי מקומות עבודה חדשים בתחומי ההנדסה, הבנייה, ניהול הפרויקטים והפיקוח. חברות ההנדסה המקומיות יידרשו לגייס מהנדסים, מנהלי בנייה, מפקחים וטכנאים בכמויות משמעותיות, ולשלב עובדים זרים מיומנים בעבודות החפירה המיוחדות. במקביל, האקדמיה הישראלית עשויה להרחיב את תוכניות ההכשרה בתחומי הנדסת תשתיות תת־קרקעיות, תחום שעד כה היה מצומצם יחסית בישראל. כל אלה הופכים את פרויקט המטרו לגורם מרכזי לא רק בתחום התחבורה, אלא בכלכלה הישראלית כולה.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

מיון מוקדם (Prequalification):
שלב בהליך מכרז שבו נבחנת כשירותן הטכנית, הפיננסית והמקצועית של המתמודדות, ונקבע מי יורשה להתמודד בשלב ההצעות המחיר.
מס גודש:
מס המוצע להטלה על נסיעה ברכב פרטי בצירים עמוסים, במטרה לעודד שימוש בתחבורה ציבורית ולממן פרויקטי תשתית תחבורתיים.
ערך פיננסי של מכרז:
היקף הכספים המוערך שיועבר לזוכים במכרז לאורך חיי הפרויקט, כולל עלויות ביצוע, תחזוקה ותפעול.
חברות בבעלות מדינה זרה:
חברות הנשלטות או ממומנות באופן משמעותי על ידי ממשלה זרה, מה שמעלה שיקולים ביטחוניים ומדיניים בהשתתפותן בפרויקטי תשתית לאומיים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • ראות הודיעה ל־19 קבוצות המורכבות מ־31 חברות מהודו, ארה"ב, סין, אירופה וישראל כי הן רשאיות להתמודד על מכרזי הענק הראשונים של המטרו, בהיקף של כ־65 מיליארד שקל.

  • החברות שעברו את המיון יוכלו להתמודד ביניהן על 11 מקטעי עבודות חפירה ברחבי גוש דן ועל הקמת 59 תחנות תת־קרקעיות, במה שנחשב לפרויקט התשתית הגדול בתולדות המדינה.

  • במקביל לפתיחת המכרז מתנהל דיון ציבורי ומקצועי האם לאפשר לחברות סיניות להשתתף בו, מתוך שיקולים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים — בהתחשב בגישה של גורמי ביטחון ובשותפות האמריקאית של ישראל.

  • הפרויקט מתוכנן להתממש באמצעות תקציבי מדינה ומקורות מימון נוספים, כאשר באוצר מקדמים בין היתר את מס הגודש ככלי למימון חלק מההשקעה בתחבורה ציבורית ובמטרו, למורת רוחה של שרת התחבורה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!