חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

65 מיליארד שקל על שולחן המטרו: 19 קבוצות בינלאומיות נכנסות למירוץ, והשאלה הסינית תלויה באוויר

אחרי המיון המוקדם: 31 חברות מרחבי העולם עברו לשלב הבא במכרז האינפרה של פרויקט המטרו, בעוד הממשל מתמודד עם דילמת השתתפות של חברות סיניות ועם ביקורת ציבורית גוברת על קצב הקידום

אתר כלכלה · 11 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
65 מיליארד שקל על שולחן המטרו: 19 קבוצות בינלאומיות נכנסות למירוץ, והשאלה הסינית תלויה באוויר
שלב חדש במכרז המטרו: 19 קבוצות בינלאומיות עברו את המיון המקדים להקמת הקווים הראשונים. (אילוסטרציה)

התחרות על אחד מפרויקטי התשתית הגדולים בתולדות מדינת ישראל נכנסה השבוע לשלב חדש ומגולגל. נת"ע, החברה הממשלתית לתחבורה ציבורית, הודיעה כי 19 קבוצות בינלאומיות, המורכבות ביחד מ-31 חברות מרחבי העולם, עברו את הליך המיון המקדים במכרזי האינפרה הראשונים להקמת פרויקט המטרו בגוש דן — מכרזים ששוויים המצטבר מוערך בכ-65 מיליארד שקל. מדובר ברשימה שכוללת חלק מהקבלניות הגדולות והמנוסות בעולם בתחום החפירה התת-קרקעית, קבלניות שהקימו מערכות רכבת תחתית בערים כמו לונדון, פריז, סינגפור ודובאי, וכעת הן מתמודדות על נתח מהפרויקט התחבורתי השאפתני ביותר שיזם משרד התחבורה מאז הקמת המדינה.

ההודעה של נת"ע מסמנת אבן דרך משמעותית בהתקדמות הפרויקט, אך היא רחוקה מלהרגיע את הוויכוח הציבורי והמקצועי שמלווה אותו מראשיתו. בשבועות האחרונים הולכת ומתחדדת במקביל שאלה אסטרטגית שעומדת על הפרק — האם לאפשר לחברות סיניות להשתתף בשלבי הביצוע המרכזיים של הפרויקט. הנושא, שהועלה לדיון ציבורי בימים האחרונים, חושף את המתח בין שיקולים כלכליים טהורים לבין שיקולים ביטחוניים וגיאופוליטיים שמשקיעים, חברות ודיפלומטים עוקבים אחריהם בדריכות.

מאחורי המספרים: 65 מיליארד שקל של מנהרות, תחנות ומסילות

פרויקט המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, כולל שלושה קווי רכבת תחתית שיחצו את מרכז הארץ מצפון לדרום וממזרח למערב, באורך כולל של יותר מ-300 קילומטרים של מסילות, רובן במנהרות עמוקות מתחת לערים הסבוכות ביותר בישראל. המכרזים הראשונים, שעבורם סיננה נת"ע עכשיו את המתמודדות, מתמקדים בהקמת התשתיות הבסיסיות — מנהרות, תחנות ומתקני הפעלה — והם אלה שיקבעו במידה רבה את לוחות הזמנים ואת עלות הפרויקט הסופית. משרד התחבורה מעריך כי ההשקעה הכוללת במערכת תעמוד על כ-150 מיליארד שקל לאורך שני עשורים, מה שהופך אותה לפרויקט התשתית היקר ביותר בישראל.

עבור הקבלניות הבינלאומיות, ההתמודדות על הפרויקט מייצגת הזדמנות עסקית חריגה בהיקפה. מדובר בשוק קטן יחסית מבחינת אוכלוסייה, אך בעל תשתית תחבורה תת-קרקעית שעד היום כמעט ולא פותחה, מה שמאפשר לקבוצות להתמודד על נתחים גדולים בשלבים מרכזיים של הפרויקט. בשלב הנוכחי, הקבוצות שעברו את המיון המקדים צפויות להתבקש להגיש הצעות מחיר מפורטות, בליווי תוכניות ביצוע, מודלים פיננסיים והתחייבויות לקיום תקני בטיחות, איכות סביבה ורגולציה ישראלית מקומית.

השאלה הסינית: כסף זול וניסיון מול חששות ביטחוניים

הדילמה שעומדת בפני מקבלי ההחלטות בישראל אינה חדשה, אך היא מקבלת משנה תוקף דווקא כעת, כשהפרויקט נכנס לשלבי הביצוע המוחשיים. חברות סיניות, שהפכו בעשור האחרון לשחקניות מרכזיות בתחום הקמת הרכבות התחתיות ברחבי העולם, מציעות מחירים תחרותיים במיוחד וניסיון עצום שנצבר בהקמת מאות קילומטרים של מטרו במדינתן ובמדינות אחרות. בשוק שבו כל חריגה מתקציב מתורגמת למיליארדי שקלים, קולם של התומכים בהשתתפות סינית נשמע בבירור בקרב גורמי כלכלה ותעשייה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי ההכרזה המרשימה על 19 קבוצות מתמודדות מסתתרת שאלה מהותית: האם הליך המיון המוקדם מספיק קפדני כדי לסנן קבוצות עם יכולת פיננסית רעועה או חששות ביטחוניים? מבקרים טוענים כי המהירות בה קודם הליך זה, תוך התמודדות עם לחצים בינלאומיים, עלולה להותיר פרצות שיתגלו רק בשלבי הביצוע.

מנגד, גורמים ביטחוניים ומדיניים מעלים חששות מפני מעורבות של חברות סיניות בתשתית קריטית שתחת אזורי המגורים והמסחר הצפופים בישראל. התחבורה התת-קרקעית מהווה מערכת חיונית לתפקוד המדינה, ומי שיחזיק בידיו את המפתחות הטכנולוגיים, המידע הגיאוגרפי והמערכות התפעוליות שלה עשוי להיות בעל השפעה בלתי מבוטלת. בסנאט האמריקאי ובקונגרס מתנהל כבר שנים דיון ציבורי על ההשפעה הסינית בתשתיות של בעלות בריתה של ארה"ב, ובישראל, שקשריה עם וושינגטון הדוקים, הנושא אינו נופל בהקשר המדיני הרחב.

במקביל, מתחזקת ההבנה כי פסילה מוחלטת של חברות סיניות עשויה לצמצם את התחרות במכרזים ולהעלות את המחיר הסופי במיליארדי שקלים. מספר הקבלניות הבינלאומיות שיש להן ניסיון בקנה מידה כזה בתחום המטרו מוגבל ממילא, וכל הוצאה של שחקנית מרכזית מהזירה מקטינה את הלחץ התחרותי ומחזקת את עמדת המיקוח של הנותרות. מקורות כלכליים מעריכים כי הפער בין מכרז עם תחרות מלאה לבין מכרז עם תחרות מצומצמת עשוי להגיע לכ-10% עד 15% מעלות הפרויקט, מה שמתורגם לכמה מיליארדי שקלים בשוויו הכולל.

מהמסדרונות ועד השטח: הוויכוח על קצב הקידום

בעוד המכרזים מתקדמים, ממשיכה להתנהל במקביל ביקורת ציבורית ומקצועית על קצב הקידום של הפרויקט. ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, תקף לא פעם בפומבי את קצב הקידום של פרויקטי התחבורה בישראל וטען כי עצם העובדה שמדברים על הפעלת המטרו בעוד 15 שנה מעידה על כשלים מערכתיים בתכנון ובביצוע. לדבריו, במדינות מפותחות פרויקטים בסדר גודל כזה מתקדמים במסלולים קצרים בהרבה, והחסמים האמיתיים אינם טכניים אלא נעוצים בהתנהלות מקבלי ההחלטות ובוועדות האישור.

גם מבקר המדינה התייחס בעבר לפערים בין התוכניות לביצוע בתחום התשתיות, ומצא כי משרד התחבורה מאשר מיזמי ענק על בסיס נתונים ישנים והחלטות שרירותיות בחלק מהמקרים. על פי הדוח, תקן המהנדסים במשרד אינו מאויש במלואו, והתוכניות האסטרטגיות לטווח הארוך אינן מעודכנות. מידע זה רלוונטי במיוחד לפרויקט בגודל של המטרו, שבו כל שנת עיכוב מתורגמת לעלויות נוספות, לפגיעה בתוכניות התחבורה העירוניות ולהארכת ההישענות על תחבורה פרטית ועל הכבישים.

משבר האמון במשרד התחבורה

הוויכוח הציבורי סביב פרויקט המטרו מתנהל כעת על רקע שורת פרשנויות שליליות בנוגע להתנהלות משרד התחבורה עצמו. פרסומים בשבועות האחרונים עסקו בחשדות לניגודי עניינים בקרב בכירים במשרד, בין היתר בעקבות פרשת טיסת פליי דובאי והחשדות כי בכירים באגף הביטחון במשרד שימשו במקביל בתפקידים נוספים בחברות תעופה. המשטרה פתחה בבדיקה בנושא, והעניין הוסיף נדבך של אי-ודאות לגבי יכולתו של המשרד לנהל פרויקט ענק כמו המטרו ברמת פיקוח ואמינות שהציבור מצפה להם. בנוסף, מתחים ציבוריים באים לידי ביטוי גם ברחוב, כפי שניתן היה לראות בחסימות מחאה שהקשו בימים האחרונים על התנועה בכביש 4 ובירושלים.

quiz האם ידעת ש…

פרויקט המטרו מתוכנן להיות מערכת התחבורה התת-קרקעית הגדולה ביותר שהוקמה אי פעם בישראל, עם אורך כולל של יותר מ-300 קילומטרים של מנהרות בשלושה קווים. היקף ההשקעה המתוכנן גבוה פי כמה מהיקף ההשקעה בכל פרויקט תשתית אחר במדינה, כולל רכבת ישראל כולה מאז הקמתה.

עבור נת"ע ומשרד התחבורה, מדובר באתגר מורכב. מצד אחד, עליהן להציג קדמה ומומחיות, להרשים את הקבוצות הבינלאומיות ולמשוך את המיטב לפרויקט. מצד שני, עליהן לפעול בשקיפות מלאה, לספק תשובות לציבור ולמבקרים, ולהוכיח שהמערכת המקצועית באמת יכולה להוביל פרויקט מורכב מסוג זה. כל פרצה שתתגלה בשלב הזה, מתקבלת בהתנסות הציבורית כהוכחה נוספת לכשלים מערכתיים.

ההשפעה הכלכלית על אזור המרכז והפריפריה

מעבר לפן המכרזי, לפרויקט המטרו יש השלכות כלכליות רחבות הרבה מעבר למסילות עצמן. מחקרים בינלאומיים מצביעים על כך שהקמת מערכות רכבת תחתית מעלה את ערך הנדל"ן בסביבת התחנות בטווח של 15% עד 30%, ומשנה את מפת התנועה של תושבים, עסקים ומשקיעים באזורי הפיתוח. בגוש דן, שם יוקמו רוב התחנות, כבר כעת ניכרת השפעה על מחירי הקרקע ועל תוכניות ההתחדשות העירונית, ועיריות מזרזות תוכניות בנייה חדשות בסמוך לתחנות המתוכננות.

עבור הציבור הרחב, המשמעות עוד רחוקה מלהיות מוחשית, אך היא מתחילה להצטייר. מערכת המטרו צפויה לשנות באופן דרמטי את הדרך שבה תושבי המרכז מתניידים, לקצר את זמני הנסיעה בין אזורי המגורים למרכזי התעסוקה ולהפחית את התלות ברכב הפרטי. על פי התכנון, זמני הנסיעה בקווי המטרו יהיו קצרים משמעותית מהנסיעה ברכב פרטי בשעות השיא, מה שעשוי להוביל לשינוי התנהגותי נרחב. עם זאת, בינתיים עדיין רחוק היום שבו ירד הנוסע הראשון לתחנה, והדרך אליו מתמלאת באתגרים רגולטוריים, תקציביים ופוליטיים.

המסע קדימה: מה צפוי בחודשים הקרובים

בשבועות ובחודשים הקרובים צפויות 19 הקבוצות שעברו את המיון המקדים להתחיל לגבש את הצעותיהן הסופיות, תוך עבודה מול נת"ע על הבהרות טכניות, מודלים פיננסיים ודרישות ביצוע. במקביל, הממשלה תידרש לסגור את הפינות הפוליטיות והמדיניות סביב שאלת ההשתתפות הסינית, החלטה שצפויה להשפיע באופן ישיר על הרכב המתמודדות הסופי, על מחירי המכרז ועל מעמדה המדיני של ישראל בזירה הבינלאומית. התקציב הלאומי יידרש גם הוא להתמודד עם דרישות נוספות, לאור העלויות הגוברות של הפרויקט ולאור תזרימי ההשקעה הנדרשים בשנים הקרובות.

על רקע כל אלה, אחת הנקודות החשובות ביותר שהציבור צריך להיות ערני אליה היא השקיפות. פרויקט בגודל שכזה, שממומן מכספי ציבור, חייב להתנהל בשקיפות מלאה, עם פיקוח ציבורי, מקצועי ומבקרי על כל שלב. החלטות שמתקבלות כעת ישפיעו על התשתית התחבורתית של ישראל עשרות שנים קדימה, והיכולת להבטיח כי הן מתקבלות על בסיס שיקולים מקצועיים ולא פוליטיים או אישיים היא מה שיקבע בסופו של דבר את ההצלחה או הכישלון של המיזם.

בשורה התחתונה, ההודעה על 19 הקבוצות שעברו את המיון המקדים היא עוד שלב בדרך ארוכה ורצופת מכשולים, אך היא מסמלת גם תזוזה אמיתית מהתוכניות אל הפועל. ההחלטות שיתקבלו בחודשים הקרובים — בנוגע לזהות הזכייניות, להיקף ההשתתפות הסינית ולמנגנוני הפיקוח — יקבעו אם פרויקט המטרו יהפוך לסיפור הצלחה לאומי או לעוד פרויקט שנקלע לעיכובים ולעלויות מתפרצות.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

מיון מקדים (PQQ):
שלב ראשוני בהליך מכרז שבו נבחנת כשירותן של המתמודדות — ניסיון, יציבות פיננסית ויכולת ביצוע — לפני שהן מוזמנות להגיש הצעות מחיר.
PPP (שותפות ציבורית-פרטית):
מודל מימון שבו גוף ממשלתי מתקשר עם זכיין פרטי להקמה והפעלה של תשתית ציבורית, תוך חלוקת סיכונים ותשואות לאורך שנים.
עלות מחזור חיים:
העלות הכוללת של פרויקט לאורך כל תקופת חייו — תכנון, הקמה, תחזוקה והפעלה — ולא רק עלות ההקמה הראשונית.
תשתית קריטית:
מערכות ונכסים חיוניים לתפקוד המדינה והמשק, כמו תחבורה, אנרגיה ומים, שפגיעה בהם עלולה לפגוע בביטחון הלאומי ובכלכלה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • היקף ההשקעה הכולל בפרויקט המטרו מוערך בכ-150 מיליארד שקל לאורך השנים. מכרזי האינפרה הראשונים, שאליהם עברו כעת 19 קבוצות, מוערכים בכ-65 מיליארד שקל ומקיפים את הקמת הקווים הראשונים, התחנות והמנהרות בגוש דן.

  • הוויכוח סובב סביב שיקולים ביטחוניים וגיאופוליטיים מול שיקולים כלכליים. מחד, חברות סיניות מציעות מחירים תחרותיים וניסיון עצום בבניית מטרו; מאידך, קיים חשש מהשפעה זרה על תשתית קריטית ומלחצים בינלאומיים, במיוחד מארה"ב.

  • על פי התכנון הרשמי, הקווים הראשונים של המטרו אמורים להתחיל לפעול במהלך שנות ה-30 של המאה. עם זאת, ביקורת ציבורית ומקצועית טוענת כי הליכי הרגולציה, המכרזים והקמת התשתיות עשויים לדחות את המועד.

  • נת"ע (החברה הממשלתית לתחבורה ציבורית) אחראית על תכנון, הוצאה לפועל וניהול מכרזי פרויקט המטרו מטעם המדינה, כולל ניהול הליכי המיון המוקדם ובחירת הזכייניות להקמת התשתיות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!