חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2485 +0.02% (0.00)
יורו-שקל: 3.5612 -0.11% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,385.8600 -0.08% (-52.26)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2947 +0.11% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.10% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8697 +0.20% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1879 +0.04% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2729 +0.09% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7854 +0.19% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4142 +0.16% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8115 -0.03% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3161 +0.00% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

המשק החשמלי בתנועה מסחררת: שלוש תחנות כוח חדשות, מחיר דלק בשיא ומהפכת האגירה שמתקרבת

בין אישור ממשלתי להקמת תחנות כוח בפאוורג'ן, שמיר אנרגיה ופארק פלמחים, קפיצת מחיר הדלק ל-7.85 שקלים ויעד להובלה עולמית באגירת חשמל — שוק האנרגיה הישראלי נמצא בשיאו של מהפך

אתר כלכלה · לפני 5 ימים · schedule 6 דקות קריאה
המשק החשמלי בתנועה מסחררת: שלוש תחנות כוח חדשות, מחיר דלק בשיא ומהפכת האגירה שמתקרבת
שלוש תחנות כוח חדשות אושרו לקידום בממשלה — בין היתר בפארק פלמחים, בהשקעות של מיליארדי שקלים (אילוסטרציה)

משק האנרגיה הישראלי נמצא בימים אלה בעיצומו של מהפך רחב היקף, שבא לידי ביטוי בשלוש חזיתות במקביל: אישור ממשלתי להקמת תחנות כוח חדשות בהיקפים גדולים, זינוק חד במחיר הדלק בתחנות התדלוק שמכה את הצרכן הביתי והעסקי, והתקדמות מהירה של תחום אגירת החשמל שמציב את ישראל בקו אחד עם המדינות המובילות בעולם. שלושת הצירים האלה, שמתוארים בכלי התקשורת הכלכליים בשעות האחרונות, משרטטים יחד את פני המשק החדשים — ומעמידים שאלות קשות לגבי התיאום בין היוזמות הפרטיות, הרגולציה והאינטרס הציבורי.

הממשלה אישרה לקדם שלוש תחנות כוח בגז טבעי

הממשלה אישרה השבוע לקדם את הקמתן של שלוש תחנות כוח חדשות שיופעלו בגז טבעי ויפוזרו ברחבי הארץ, בין השאר במסגרת חברות פאוורג'ן, שמיר אנרגיה ופארק פלמחים. מדובר בהחלטה בעלת משקל מערכתי משמעותי, שנועדה להרחיב את יכולות ייצור החשמל במשק בפרק זמן שבו צריכת החשמל שוברת שיאים, ועל רקע האזהרות החוזרות של בכירי הענף על מחסור צפוי בתשתיות הייצור. יחד עם אישור התחנות, הממשלה אישרה גם לקדם פרויקטים אגרו־וולטאיים של החברות פאוורג'ן ונופר לייצור חשמל ביישובי קו העימות — מהלך שמחבר בין הצורך האנרגטי לצורך הכלכלי של אזורים שנפגעו קשות במלחמה.

ההחלטה מגיעה בעקבות שרשרת של אישורים תכנוניים שהושלמו בשבועות האחרונים. כך למשל תחנת הכוח שורק, בהשקעה של 5.6 מיליארד שקל, קיבלה לפני ימים את האישור הסופי להקמה, ובמקביל מקדמות סונול, אפקון ופנטלייט תחנת כוח נוספת בחיפה בהשקעה של כ-4 מיליארד שקל. הזרימה המהירה של פרויקטי ענק למשק מעידה על תזוזה אמיתית במנגנוני הרישוי, אך גם על השאלה הפתוחה אם קצב הביצוע ישלים את הפער הגובר בין הביקוש לחשמל לבין היכולת הקיימת.

הצטרפות המשפחות הגדולות לשוק החשמל

מעניין להתבונן בזהות השחקנים שמאחורי הפרויקטים. חברות אנרגיה המזוהות עם משפחות עסקיות ותיקות, דוגמת שמיר וסונול, מרחיבות את נוכחותן בשוק ייצור החשמל ואף חוצות גבולות ענפיים: שמיר אנרגיה חתמה לאחרונה על אופציה לשימוש בקרקע בפארק התעשייה כנרת להקמת מרכז נתונים בהספק של 100 מגה-ואט, כאשר לצד המרכז מתוכננת תחנת כוח או מתקן אגירה. זו הפעם הראשונה שחברות אנרגיה חודרות לתחום מרכזי הנתונים, שנשלט עד כה בעיקר בידי חברות נדל"ן — והסיבה פשוטה: בעוד שרשות החשמל הקפיאה זמנית את קבלת הבקשות לחיבור דאטה סנטרים חדשים לרשת הארצית, חברות האנרגיה מציעות פתרון של ייצור מקומי משולב.

מחיר הדלק בתחנות זינק ל-7.85 שקלים לליטר

בעוד המשק נערך להרחבת היכולות העתידיות, הצרכן הישראלי משלם כבר היום את מחיר ההדחקה במציאות האנרגטית העולמית. מחיר הדלק בתחנות התדלוק זינק הלילה ל-7.85 שקלים לליטר, בעקבות התייקרות מחירי הנפט בשוק העולמי והתחזקות שער החליפין מול הדולר. הזינוק אינו תופעה מקומית: הוא נובע מהמתיחות המתמשכת באזור המפרץ, מהשיבושים בתנועת המכליות במצר הורמוז ומהערכות שהעלייה במחירי הנפט עשויה להימשך גם אם המתיחות הביטחונית תשכך, בשל המחסור שנצבר בצד ההיצע.

ההשלכות של קפיצת מחיר הדלק חורגות מהזרוע האישית של הנהג הישראלי. עליית מחיר הדלק מתגלגלת מיד לעלות התובלה במשאיות ובמטוסים, ומשם — למחירי הסחורות במדפים ולמדד המחירים לצרכן. בנק ישראל, שנאבק להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד, צופה את אפקט ההדד של מחירי האנרגיה, והדבר עשוי להשפיע על מדיניות הריבית בחודשים הקרובים. בעבר שקלה המדינה להפחית את מס הבלו כדי לרכך את הקפיצה, אולם דווקא כלים כאלה ספגו ביקורת מצד ה-OECD, שהזהיר מפני הטבות אנרגיה גורפות בעידן של חוב ציבורי יקר.

מי שולם מחיר המעבר בין ביטחון אנרגטי לכיס הצרכן

ישראל נהנית כיום מעצמאות אנרגטית יחסית בזכות מאגרי הגז הטבעי של לוויתן ותמר, אולם העצמאות הזו אינה מגנה על הצרכן מפני מחירי השוק העולמי של דלק לרכב, דיזל וג'ז. תמר פטרוליום דיווחה לאחרונה על הכנסות רבעוניות של 87 מיליון דולר בזכות הרחבת יכולת ההפקה, וחברת OPC שבשליטת עידן עופר סיכמה רבעון חזק עם רווח נקי מתואם של 133 מיליון דולר, בין היתר בזכות עליית תעריפי החשמל והזמינות בארה"ב וכניסתה לתחום אספקת החשמל לדאטה סנטרים בהיקף של עד 460 מגה-ואט. הכלכלה האנרגטית של ישראל, במילים אחרות, פורחת — אך היבול שלה אינו בהכרח מגיע אל הצרכן.

ישראל בדרך להיות מעצמת אגירת חשמל — אבל בלי תוכנית לאומית

בצד החדשנות הטכנולוגית, תחום אגירת החשמל מתפתח בישראל בקצב שמפתיע אף את אנשי הענף. לפי הערכות של משרד האנרגיה, עד שנת 2030 תהיה ישראל המדינה המובילה בעולם בהספק אגירת חשמל ביחס לגודל האוכלוסייה. התוצאה הזו עומדת להתממש בזכות שילוב של שלושה גורמים: זרימת הון פרטי ענפה לתחום, הצניחה הדרמטית במחיר הסוללות בעשור האחרון, והצורך המערכתי העז של משק חשמל שנשען יותר ויותר על ייצור סולארי בלתי יציב. אגירה בקנה מידה גדול מאפשרת לאגור עודפי ייצור בשעות הצהריים ולשחרר אותם בשעות הערב — בדיוק השעות שבהן מתחולל פער ההיצע ברשת.

אלא שמאחורי המספרים המרשימים מסתתרים מכשולים שאינם טכנולוגיים. כתבת הענף בכלכליסט מציינת כי המהלך הישראלי מתנהל בהיעדר תוכנית לאומית מתואמת ויעדים רשמיים ברורים, וכי התיאום בין הגופים הרלוונטיים — משרד האנרגיה, רשות החשמל, רשויות התכנון וחברת החשמל — לוקה בחסר. התוצאה היא שוק שמתפתח באופן חד-כיווני ותגובתי: יזמים מגישים בקשות אגירה לפי הזדמנויות מסחריות, והרגולטור מגיב באיחור. בכירי הענף שנשאו בוועידת האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט התריעו כי המצב הנוכחי מהווה סיכון כלכלי וביטחוני, וקראו לשחרור חסמים רגולטוריים ולמעבר לפתרונות אנרגיה מבוזרת ומיקרוגרידים.

אגירה כתשתית ביטחונית

לא מדובר רק ביעילות כלכלית. המלחמה הוכיחה עד כמה תשתיות החשמל פגיעות, וכיצד חיבור מרוכז לרשת הארצית הופך לנקודת תורפה. מתקני אגירה פזורים, המשולבים בייצור סולארי מקומי, מסוגלים להחזיק בתים, בתי חולים ומרכזים עסקיים גם בעת נתק של הרשת המרכזית. פיתוחים בתחום מדברים כבר על בניינים עצמאיים אנרגטית: בבניין אמפא בהרצליה, למשל, מתוכננת מערכת אגירה שתחסין את הבניין מפני הפסקות חשמל ותחסוך כ-10% מהוצאות האנרגיה. הכיוון הזה — בניינים שהופכים לשחקנים אקטיביים בשוק האנרגיה — נשען כרגע בעיקר על בנייני משרדים ומבני מסחר, אך עשוי להתרחב בהדרגה גם למגזר המגורים.

בשוק ההון, הפעילות האינטנסיבית בענף משקפת עצמה בעסקאות ענק ובתנודתיות במניות האנרגיה. קרן ג'נריישן קפיטל מתקרבת לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה תמורת 4.45 מיליארד שקל, לאחר שהצדדים הגיעו להבנות על מנגנון הפיצוי במקרה שהעסקה לא תושלם — אולם רשות החשמל מסתייגת מהריכוזיות שהעסקה תיצור בתחום ייצור החשמל, ובשוק מעריכים כי תידרש הפרדת נכסים. במקביל, סולאראדג' צנחה בוול סטריט לאחר תחזית רבעונית מאכזבת, למרות צמצום דרמטי של ההפסדים, ועל רקע סבב פיטורים נוסף הכולל כ-200 עובדים. המנוע הכלכלי של הענף חזק, אך הוא אינו מפיץ את הרווחים באופן שווה בין השחקנים.

המשותף לכל הצירים האלה הוא פער הולך וגדל בין קצב ההשקעה הפרטית לקצב התיאום הציבורי. המדינה מאשרת תחנות כוח, השוק בונה אגירה בקצב שיא, והצרכן משלם 7.85 שקלים לליטר דלק בינתיים — מבלי שקיימת תמונה אחת ושלמה שמחברת בין כל המהלכים. עורך כלכליסט אריאל שמידברג אמר בוועידת האנרגיה כי ההחלטות שמתקבלות היום ישפיעו על המדינה בעוד עשור ויותר, והמשפט הזה מתאים במדויק לרגע שבו נמצא ענף האנרגיה הישראלי: כל שנת עיכוב בתיאום מתורגמת, בסופו של דבר, לתעריפים גבוהים יותר ולתשתיות שמפגרות אחרי הביקוש.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • שלוש התחנות יופעלו בגז טבעי ויהיו שייכות לחברות פאוורג'ן, שמיר אנרגיה ופארק פלמחים. הממשלה אישרה גם לקדם פרויקטים אגרו־וולטאיים של פאוורג'ן ונופר לייצור חשמל ביישובי קו העימות.

  • מחיר הדלק זינק ל-7.85 שקלים לליטר, בעקבות התייקרות מחירי הנפט בשוק העולמי והתחזקות שער החליפין מול הדולר, בתקופה של מתיחות ביטחונית באזור.

  • לפי הערכות משרד האנרגיה, עד שנת 2030 תהיה ישראל המדינה המובילה בעולם בהספק אגירת חשמל ביחס לגודל האוכלוסייה, בזכות זרימת השקעות לתחום, הצניחה במחיר הסוללות והצורך המערכתי באגירה. עם זאת, חסרה עדיין תוכנית לאומית מתואמת ויעדים רשמיים.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!