חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2539 +0.19% (0.01)
יורו-שקל: 3.5638 -0.04% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,378.0200 -0.95% (-617.85)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2955 +0.13% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.25% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8725 +0.28% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1877 +0.03% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2742 +0.15% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7860 +0.22% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4145 +0.24% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8117 +0.00% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3162 +0.03% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

משק החשמל בצומת דרכים: רשות החשמל מתנצחת עם לווייתן, וישראל דוהרת לעבר מעצמת אגירה בלי תוכנית

בין התקפות חריפות של רשות החשמל על שותפות לווייתן, זינוק במחיר הדלק וקפיצה של מעל 12% במחירי החשמל למשקי הבית — ענף האנרגיה הישראלי נמצא בלב של משבר שמגיע ישירות לכיס הצרכן

אתר כלכלה · לפני 3 ימים · schedule 6 דקות קריאה
משק החשמל בצומת דרכים: רשות החשמל מתנצחת עם לווייתן, וישראל דוהרת לעבר מעצמת אגירה בלי תוכנית
משק האנרגיה הישראלי במשבר משולש: גז, חשמל ודלק — והצרכן משלם את המחיר (אילוסטרציה)

ענף האנרגיה הישראלי נמצא בימים אחרונים בלב של סערה משולשת שמקיפה את שוק הגז, את משק החשמל ואת הצרכן בתחנת הדלק. יו"ר רשות החשמל, שביט מתח, לא בחל במילים ותקף את שותפות לווייתן בנימוקים שנשמעו לעיתים רחוקות מפי רגולטור בכיר: "מעשה ברוטלי ומונופוליסטי" הוא התיאור שנתן להחלטת השותפות לבטל עסקת הגז מול חברת דליה פאוור. מדובר בהסכם ארוך-טווח היחיד שהשותפות חתמו עליו מאז שניתן להן אישור לייצא 131 מיליארד מ"ק נוספים של גז למצרים, וביטולו מעורר שאלות קשות לגבי כוח המיקוח של רוכשים מקומיים מול מונופול הגז.

במקביל, המשק נערך לזינוק חד במחירי הדלק בתחנות התדלוק. לפי נתונים שפורסמו בכלי התקשורת הכלכליים, מחיר הדלק צפוי לקפוץ ביותר מ-12% בשבוע הקרוב, בעקבות התייקרות חדה בשוק הנפט העולמי והתחזקות שער החליפין של הדולר מול השקל. בנסיבות אלה, מחיר לליטר בנזין ינגע ב-7.85 שקלים — רמה שהופכת את עלות הנסיעה הפרטית לנטל ניכר בסל ההוצאות של משקי הבית. ההשפעה של מהלך כזה אינה נשארת בתחום התדלוק: מחיר הדלק משפיע על עלות התובלה במשאיות ובמטוסים, שמתגלגלת למחירי הסחורות בכל ענף צריכה ומוזרמת ישירות אל סיכוני האינפלציה במשק.

העימות סביב לווייתן: משבר של אמון, לא רק של מחיר

רגולציה מתוסכלת או היסטריה מדומיינת

ההתקפה של שביט מתח על ביטול עסקת דליה חושפת בעיה מבנית בשוק הגז המקומי. עסקת הגז עם דליה פאוור נחשבה לסוג של הוכחת חיים לפלורליזם ברוכשי הגז במשק — ההסכם ארוך-הטווח היחיד שעליו חתמו שותפות לווייתן מאז ניתן אישור היצוא המוגדל למצרים. ביטולו בשלב מתקדם מאותת למשק שהשותפות אינן מוכנות להתמודד עם תנאי חוזה שנקבעו מראש, ושכוח המיקוח הריכוזי שלהן מאפשר להן להפעיל לחץ על רוכשים גם לאחר חתימה. רשות החשמל מבינה כי בלי התערבות אגרסיבית, תרחישים דומים יחזרו ויתנגשו עם המטרה המוצהרת של תחרות והזרמת גז זול למשק.

מכרזים חדשים כתשובה חלקית

בשבועות האחרונים פורסמו בכלי התקשורת הכלכליים מהלכים נוספים שנועדו לערער את הדומיננטיות של שותפות הגז. חברת ניו מד יוצאת לסקר גז ראשון מסוגו בישראל מזה שנים רבות, וחוזרת לחפש נפט בשכבות שמתחת לשדה לווייתן. במקביל, מתנהלים מגעים בין אנרג'יאן לאקסון מובייל לקראת התמודדות משותפת במכרז חיפושי הגז החדש, וזאת במטרה להביא שחקנית זרה מוכרת לשוק שנשלט עד כה בעיקר על ידי שברון, שמחזיקה ב-40% מלווייתן וב-25% מתמר. עם זאת, אנליסטים מזהירים כי הניסיון ממהלכי חיפוש קודמים, הסיכוי המוגבל לתגליות גדולות ולוחות הזמנים הארוכים מלמדים שהדרך לתחרות אמיתית בשוק הגז המקומי עוד ארוכה מאוד.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי ההצהרות על תחרות ורגולציה איתנה, מסתתרת מציאות בה שתי שותפות גז מחזיקות בידיהן כמעט את כל ההיצע המקומי. גם כאשר המדינה מציעה מכרזים חדשים לחיפושי גז, לוחות הזמנים הארוכים והסיכוי הנמוך לתגליות גדולות משאירים את השוק בידיים זהות בעוד שנים. בינתיים, הצרכן מול חשבונות שגדלים.

מחיר הדלק והחשמל: הצרכן בקו האש הראשון

מכיוון שהדלק והחשמל מהווים מרכיבים מרכזיים בסל הצריכה של משקי הבית, עלייה חדה בשני תחומים אלה בו-זמנית מייצרת לחץ אינפלציוני משולב. הזינוק במחירי הנפט העולמיים, על רקע המשבר סביב מצר הורמוז והמלחמה באיראן, משמעותו גם זילוח עלויות אל כל ענף שנשען על שינוע, תעופה או ייצור. בענף מתריעים כי עליית מחירי הנפט אינה רק מיידית, אלא צפויה להימשך גם אם המצב הביטחוני יירגע, בשל התייקרות מבנית של עלות ההובלה והביטוח בנתיבי המשלוחים. כל זאת, כאשר מדד המחירים לצרכן כבר נושא בקרבו את הקפיצה בתעריף החשמל, שעלה ביותר מ-12% למשקי הבית בעקבות עדכון התעריפים האחרון של רשות החשמל.

הממשלה ניצבת בפני צומת מדיניות מוכר: הפחתת מס הבלו יכולה לבלום חלק ניכר מהעלייה בתחנות הדלק, אך מדובר בכלי גורף שגם ה-OECD מתרה מפניו בעידן של חוב ציבורי יקר. בדוח הביניים לתחזית הכלכלית העולמית של הארגון נאמר במפורש כי הטבות אנרגיה גורפות אינן מדיניות נכונה בנסיבות תקציביות קשות, וכי ישראל בחרה בכלי הגורף ביותר — הפחתת בלו לא ממוקדת. מועד תפוגת ההפחתה נקבע לארבעה ימים בלבד אחרי הבחירות לכנסת, מה שהפך את המהלך לסוגיה של סדר יום פוליטי ולא רק כלכלי, ומקשה על משקי הבית ועל עסקים לתכנן תקציבים לטווח של אפילו רבעון.

אגירת חשמל: הסיפור ההפוך — צמיחה ללא רשת תמיכה

במקביל למשברים, עולם האנרגיה הישראלי חווה גם תחום צמיחה נדיר. לפי הערכות של משרד האנרגיה, עד 2030 תהיה ישראל המובילה בעולם בהספק אגירת חשמל ביחס לגודל האוכלוסייה. ההסבר לכך משלוב משלושה גורמים: זרימת השקעות אגרסיבית של יזמים וחברות תשתית לתחום, ירידה דרמטית במחירי הסוללות בשוק העולמי, והצורך המבני של ישראל באגירה בשל גידול חד בצריכת החשמל בשעות הפיק. אלא שכתבת העומק שפורסמה בכלכליסט מדגישה את הפער המטריד: כל זה מתרחש בלי תוכנית לאומית מגובשת, עם תיאום לוקה בחסר בין משרדי ממשלה ובהיעדר יעדים ברורים ומוכרזים לשוק.

הפער בין הדינמיקה בשוק הפרטי להיעדר תכנון ציבורי ממחיש את הקונטרסט המרכזי של הענף כולו. בשוק, חברות כמו אפקון מחזקות את מיקודן באנרגיה ובאגירה, קבוצת שמיר אנרגיה נכנסת לשוק מרכזי הנתונים עם פרויקט משולב של מתקן אגירה בכנרת, וכלל ביטוח מזרימה 250 מיליון שקל לזרוע האנרגיה של משפחת בליליוס. במקביל, הבכירים בענף מתריעים כי החלטת רשות החשמל לעצור זמנית את קבלת הבקשות לחיבור דאטה סנטרים חדשים עלולה לפגוע בעמדה התחרותית של ישראל במהפכת הבינה המלאכותית. נתון אחד ממחיש את חומרת הסיכון: פגיעה בחוות שרתים בישראל עלולה לעלות למשק כ-11 מיליון דולר בכל שעת השבתה, לפי ניתוח שפורסם בגלובס.

quiz האם ידעת ש…

פגיעה בחוות שרתים בישראל עלולה לעלות למשק כ-11 מיליון דולר בכל שעת השבתה, לפי ניתוח כלכלי עדכני. הנתון מדגים כיצד עולמות האנרגיה והמחשוב הפכו לחזית אחת — וכי מפת האיומים על התשתיות הלאומיות חרגה מזמן מהממד הפיזי המסורתי.

ריכוזיות בשוק ייצור החשמל: עסקת ג'נריישן קפיטל בצל הרגולטור

גם בשוק ייצור החשמל הפרטי נמדדת הריכוזיות על ידי הרגולטורים. קרן ג'נריישן קפיטל מתקרבת לסגירת עסקת ענק לרכישת שיכון ובינוי אנרגיה תמורת 4.45 מיליארד שקל, לאחר שהצדדים הגיעו להבנות על מנגנון הפיצוי במקרה שהעסקה לא תושלם. אלא שרשות החשמל, המודאגת מהיריבות ייצור החשמל שתיווצר בידי גוף אחד, מסמנת שבמסגרת אישור המיזוג הצדדים עשויים להידרש למכור חלק מתחנות הכוח הקיימות. זו דוגמה נוספת למתח שבין הצמיחה האגרסיבית של שחקני תשתיות לבין הרצון של הרגולטור לשמר תחרות אמיתית, דווקא בשוק שבו העלות של כשל תחרותי משולמת על ידי כל בעל חשבון חשמל.

הזירה העולמית מכתיבה גם את המחיר המקומי

אי אפשר להבין את המחירים בתחנת הדלק בישראל בלי להביט על הזירה הבינלאומית. סוכנות האנרגיה הבינלאומית העריכה כי הביקוש הגלובלי לנפט צפוי לרדת השנה במיליון חביות ביום — הירידה הראשונה מזה שנים רבות — בעקבות המלחמה באיראן והשיבושים במצר הורמוז. במקביל, איחוד האמירויות הודיעה על פרישה מאופ"ק בפעם הראשונה מזה כמעט שישה עשורים, ומבקשת באבו דאבי להשתחרר מהמכסות שמכתיבה ערב הסעודית ולהגביר את היצוא. השפעות אלה נעות בכיוונים מנוגדים — ירידת ביקוש מול שחרור היצע פוטנציאלי — אך שתיהן מייצרות תנודתיות קיצונית בשוק הנפט, והתנודתיות הזו היא מה שמגיע בסופו של דבר למשאבה המקומית, בהתאם לנוסחת תמחור הדלק המשקית בישראל.

הכלכלה מקדימה את המהפכה הירוקה

באירופה נרשמת מגמה נגדית מעניינת: למרות ההבטחות האקלימיות, ממשלות חוזרות להשקיע בקידוחי גז ונפט מקומיים. מגרמניה ועד דנמרק, היבשת מאריכה רישיונות קידוח ומפתחת שדות גז חדשים מתוך הבנה שהכלכלה אינה יכולה להמתין להשלמת המהפכה הירוקה. בישראל, המשמעות היא עוד ראיה שביטחון אנרגטי ותחרות בשוק הגז אינם נושאים שאפשר לדחות. הרווחים שמדווחות חברות האנרגיה המקומיות — ניו מד רשמה רווח רבעוני של 117 מיליון דולר, ו-OPC בשליטת עידן עופר סיכמה רבעון חזק עם רווח נקי מתואם של 133 מיליון דולר — מוכיחים שהשוק פורח. השאלה שנשארת פתוחה היא מתי ירגישו בכך גם משלמי החשבונות.

התוכנית שחסרה: ממעצמת אגירה לרשת חכמה

עורך כלכליסט אריאל שמידברג אמר בוועידת האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט כי הזינוק בצריכת החשמל, מהפכת הבינה המלאכותית והאתגרים הביטחוניים מחייבים את ישראל להאיץ השקעות בתשתיות, באגירה ובאנרגיות מתחדשות, בהדגשה כי "החלטות שמתקבלות היום ישפיעו על המדינה בעוד עשור ויותר". הציטוט מסכם במדויק את הפער שחושפות כל הכתבות האחרונות: השוק מגיב במהירות, אך המדינה עדיין פועלת באיטיות ביורוקרטית. בלי תוכנית לאומית לאגירה, תיאום בין משרדי ויעדים מוכרזים, המצב הנוכחי הוא של הזדמנות שמתפוגגת — והצרכן נשאר בקו האש, בין חשבון חשמל שהתייקר במעל 12% לבין מחיר דלק שנוגע ב-7.85 שקלים לליטר.

בין פגיעת מפלס הדנובה בהפקת החשמל ברומניה, השבתת מפעלים ביפן בשל רעידת אדמה, ומצוקת האנרגיה באירופה, ישראל מגלה שגם כאן האנרגיה הפכה לנושא לאומי של ממש. העימות בין רשות החשמל לשותפות לווייתן, הזינוק במחיר הדלק והקפיצה לקראת מעצמת אגירה — שלושתם חלקים של אותה תמונה: משק שצריך להחליט אם האנרגיה נושא אסטרטגי שמוביל או שעוד כתבה שמוכיחה שמי שמשלם הוא תמיד הצרכן.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

מס בלו:
מס צריכה מיוחד המוטל על דלק לרכב בישראל. הפחתתו משמשת כלי מדיניות לריסון עליית מחירי הדלק לצרכן, אך פוגעת בהכנסות המדינה.
מונופול גז:
מצב שבו שחקן או שחקנים בודדים שולטים ברוב ההיצע של גז טבעי במשק, מה שמעניק להם כוח מיקוח חריג מול רוכשים ורגולטורים.
אגירת חשמל:
מערכות, בעיקר סוללות, האוגרות חשמל שיוצר בשעות שפע ומשחררות אותו בשעות הפיק. מפחיתה תלות בתחנות כוח זיקוק יקרות.
מצר הורמוז:
נתיב ימי אסטרטגי בין איראן לחצי האי ערב, דרכו עוברת חלק ניכר מאספקת הנפט העולמית. חסימתו מזניקה את מחירי הנפט בעולם.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • יו"ר רשות החשמל שביט מתח ביקורת חריפה וכינה את המהלך 'מעשה ברוטלי ומונופוליסטי'. מדובר בהסכם ארוך-טווח היחיד שהשותפות חתמו עליו מאז אישור היצוא המוגדל למצרים, וביטולו מדגיש את היעדר התחרות ואת כוח המיקוח העצום של שותפות הגז מול רוכשים מקומיים.

  • הזינוק במחירי הנפט העולמיים בעקבות המתח סביב מצר הורמוז ומלחמת איראן, בשילוב התחזקות שער החליפין של הדולר מול השקל, מסמנים עלייה של מעל 12% במחיר לליטר בנזין — לכ-7.85 שקלים לליטר, בהנחה שהממשלה לא תפחית את מס הבלו.

  • לפי הערכות משרד האנרגיה, עד 2030 תהיה ישראל המובילה העולמית בהספק אגירת חשמל ביחס לגודל האוכלוסייה. זאת בזכות שילוב של זרימת השקעות פרטיות וריכוזיות של יזמים לתחום, ירידה דרמטית בעלות הסוללות בשוק העולמי, והצורך המבני של ישראל באגירה בשל שעות הפיק ההולכות וגדלות.

  • מחיר הדלק משפיע ישירות על עלות התובלה במשאיות ובמטוסים, המתגלגלת למחירי הסחורות בסופרמרקט ובכל ענף צריכה נוסף. עלייה דו-ספרתית במחיר לליטר, יחד עם קפיצה של מעל 12% בתעריף החשמל למשקי הבית, מזרימה סיכוני אינפלציה מוחשיים לאמדני מדד המחירים לצרכן.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!