חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2528 +0.16% (0.01)
יורו-שקל: 3.5644 -0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,442.5700 -0.85% (-553.30)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2976 +0.17% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.30% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8737 +0.31% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2751 +0.18% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7866 +0.26% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4147 +0.28% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8121 +0.04% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

ישראל בדרך להיות מעצמת אגירת חשמל – אבל בלי תוכנית לאומית

לפי הערכות משרד האנרגיה, עוד לפני סוף העשור תהיה ישראל המובילה בעולם בהספק אגירת חשמל ביחס לאוכלוסייה - אך היעדר תיאום ויעדים לאומיים עלול לבזבז את ההזדמנות

אתר כלכלה · לפני 4 ימים · schedule 5 דקות קריאה
ישראל בדרך להיות מעצמת אגירת חשמל – אבל בלי תוכנית לאומית
מתקן אגירת חשמל בקנה מידה תעשייתי בישראל - המדינה עתידה להוביל את העולם בהספק אגירה ביחס לאוכלוסייה (אילוסטרציה)

המדינה שעתידה להוביל את העולם באגירת חשמל

ישראל נמצאת בעיצומה של מהפכה שקטה במשק החשמל: לפי הערכות של משרד האנרגיה, עוד בשנת 2030 תהיה המדינה המובילה בעולם בהספק אגירת החשמל ביחס לגודל האוכלוסייה. זהו נתון שמפתיע שחקנים רבים בענף, שכן ישראל אינה נחשבת חלוצה בתחום האנרגיה המתחדשת, ושיעור החשמל הירוק שהיא מייצרת נמוך משמעותית מזה של מדינות אירופה. ובכל זאת, בזכות שילוב של זרימת כספים אדירה לתחום, צניחה חדה במחיר הסוללות בשוק העולמי והצורך העז של משק החשמל הישראלי בגמישות, המדינה עומדת לעקוף מעצמות אנרגיה ותיקות.

המספרים מאחורי התחזית מציגים תמונה של ניצול יזמי מרשים. יזמים פרטיים, חברות ציבוריות ואף רשויות מקומיות ממהרים להקים מתקני אגירה צמודים לשדות סולאריים, מתוך הבנה שהתעריפים המיוחדים שקבעה רשות החשמל לאגירה הופכים את ההשקעה למשתלמת כלכלית. מגזין כלכליסט דיווח השבוע כי הזרימה לתחום ממשיכה להתחזק, וכי חברות כמו אפקון, שמיר אנרגיה ואקונרג'י מרחיבות את פעילות האגירה והאנרגיה שלהן הן בישראל והן בחו"ל. במקביל, מתקפת אגירה משלימה מתחת לפני השטח: מתקני אגירה מתחפרים שהמדינה מקדמת במסגרת תוכניות הגז והחשמל.

למה דווקא ישראל צריכה אגירה יותר מכל מדינה אחרת

ההסבר לכך שישראל צומחת לגובה מובילות עולמית באגירה טמון במאפיינים הייחודיים של משק החשמל המקומי. רשת החשמל הישראלית היא רשת מבודדת, שאינה מחוברת לשכנות ואינה יכולה לייבא חשמל בשעות מחסור. זו תוצאה של הגיאופוליטיקה של האזור, אך גם של החלטות היסטוריות של חברת החשמל, שהתנגדה בעבר לחיבורים בינלאומיים מחשש לפגיעה במונופול שלה. כתוצאה מכך, כל שעת עומס חריגה בישראל היא בעיה שיש לפתור בתוך הגבולות של המדינה בלבד.

בנוסף, פרופיל הייצור הסולארי בישראל יוצר בעיה של "ברווז מת" – שעות הצהריים מוצפות בחשמל זול מהשמש, ואילו שעות הערב, שבהן הביקוש מגיע לשיא, נותרות חשופות. מתקני אגירה שאוגרים חשמל בצהריים ומשחררים אותו בשעות השיא הם בדיוק הפתרון שהרשת צריכה. משרד האנרגיה הבין זה מזמן, ולכן שילם תעריפים אטרקטיביים לאגירה – מה שהפך את ישראל לאחד השווקים הרווחיים בעולם להקמת מתקני סוללות בקנה מידה גדול.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש לזכור כי מעמד המובילות העולמית באגירה נובע בחלקו מנקודת פתיחה נמוכה של ישראל באנרגיה מתחדשת, ולא רק מעליונות טכנולוגית. בנוסף, עלויות התמריצים לאגירה מגולגלות בסופו של דבר לתעריף החשמל שהצרכן משלם, מה שמחייב בחינה כלכלית מקיפה של כדאיות המודל.

המכשולים: העדר תיאום ויעדים לאומיים

אלא שהזרימה הטבעית של כסף אל התחום אינה מספיקה. כפי שדווח השבוע בכלכליסט, התיאום בין גופי המדינה השונים – משרד האנרגיה, רשות החשמל, חברת החשמל והתכנון הארצי – לוקה בחסר. אין תוכנית לאומית מסודרת שקובעת היכן יוקמו מתקני האגירה, באיזה הספק, ובאיזה קצב, וכיצד זה מתואם עם הרחבת הרשת. התוצאה היא מצב שבו יזמים מנסים לחבר מתקנים לרשת שאינה מוכנה לקלוט אותם, והליכי החיבור מתמשכים שנים.

העדר היעדים המפורשים יוצר גם בעיה של אמון בשוק. יזמים שמשקיעים מאות מיליוני שקלים בפרויקט אגירה זקוקים לוודאות רגולטורית לפני שהם מתחייבים. כאשר רשות החשמל משנה תקנות, מעדכנת תעריפים או דוחה בקשות חיבור בלי הסבר מספק, החשש מפני תנודתיות רגולטורית מגביר את דרישת התשואה של המשקיעים – ומייקר את עלות הפרויקטים בסופו של דבר עבור הצרכן.

הזדמנות כלכלית שמדינות אחרות כבר רודפות אחריה

מעבר לנושא הרגולטורי, עולה שאלה של אסטרטגיה תעשייתית. מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה משקיעות מיליארדים לא רק בהתקנת מתקני אגירה אלא גם בייצור סוללות, תוכנה לניהול אגירה ותשתיות מעבדה. ישראל, עם היתרון היחסי שלה בתוכנה, בינה מלאכותית ופתרונות אנרגיה מבוזרת, עשויה למצוא את עצמה מייצאת ידע וטכנולוגיה אגירה בעתיד. יזמים ישראלים כמו אלה שהקימו את SolarEdge הוכיחו כבר שמהפכת האנרגיה יכולה להפוך למנוע צמיחה של הייטק מקומי.

עם זאת, בלי תוכנית לאומית ברורה, גם ההזדמנות הזו עלולה להחמיץ. אריאל שמידברג, עורך כלכליסט, אמר בוועידת האנרגיה של כלכליסט ודיסקונט כי הזינוק בצריכת החשמל, מהפכת הבינה המלאכותית והאתגרים הביטחוניים מחייבים את ישראל להאיץ השקעות בתשתיות, באגירה ובאנרגיות מתחדשות, והדגיש כי החלטות שמתקבלות היום ישפיעו על המדינה בעוד עשור ויותר.

trending_up שינוי מגמה

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

ההקשר הרחב: תחנות כוח חדשות ודאטה סנטרים

הממשלה מאשרת שלוש תחנות כוח חדשות

במקביל לפריצת הדרך באגירה, הממשלה אישרה השבוע לקדם הקמה של שלוש תחנות כוח חדשות שיופעלו בגז טבעי – של החברות פאוורג'ן, שמיר אנרגיה ופארק פלמחים. האישור מצטרף לפרויקטים אגרו-וולטאיים ביישובי קו העימות, ובא על רקע המחסור ההולך וגובר בהספק חשמל במשק. בנוסף, תחנת הכוח שורק קיבלה אישור סופי להקמה בהשקעה של 5.6 מיליארד שקל, וסונול, אפקון ופנטלייט מקדמות תחנת כוח בחיפה בהשקעה של כ-4 מיליארד שקל. מדובר בגל השקעות שממחיש עד כמה משק החשמל הישראלי נמצא בהתאוששות מאמצת מעשורים של הזנחה.

הצומת עם מהפכת הבינה המלאכותית

ההשקעות באגירה ובתחנות כוח אינן מתרחשות בוואקום. חברת החשמל של עידן עופר, OPC, דיווחה השבוע על רבעון חזק עם הכנסות של 575 מיליון דולר ורווח נקי מתואם של 133 מיליון דולר, והודיעה על כניסה לתחום הדאטה סנטרים עם הסכם לאספקת חשמל בהיקף של עד 460 מגה-ואט. גם שמיר אנרגיה נכנסה לשוק מרכזי הנתונים עם פרויקט של 100 מגה-ואט בפארק התעשייה כנרת. חיבור בין אגירה, תחנות כוח ודאטה סנטרים הוא המודל החדש של ענף האנרגיה בישראל, והוא מסביר מדוע מניות אנרגיה רבות מציגות ביצועים מרשימים בשוק ההון בחודשים האחרונים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

ההסתמכות הגוברת על AI עלולה ליצור סיכונים חדשים. "קופסאות שחורות" אלגוריתמיות, שהחלטותיהן אינן שקופות, מקשות על זיהוי ותיקון טעויות או הטיות. בנוסף, ריכוז הכוח בידי מספר קטן של ספקי טכנולוגיות AI עלול ליצור נקודות כשל מערכתיות ולהגביר את התלות הטכנולוגית של המגזר הפיננסי.

quiz האם ידעת ש…

כאן יבוא עובדה מעניינת שהקוראים ישמחו לדעת.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

אגירת חשמל:
אחסון אנרגיה חשמלית בסוללות או במתקנים אחרים בשעות ייצור עודף, לשחרורה בשעות ביקוש גבוה או מחסור ברשת.
הספק אגירה:
כמות החשמל המרבית שמתקן אגירה יכול לספק לרשת בנקודת זמן נתונה, הנמדדת בדרך כלל במגה-ואט.
ברווז מת (Duck Curve):
עקומת ביקוש החשמל שנוצרת במשקים עם ייצור סולארי רב: שפע בצהריים ומחסור חד בשעות הערב, הדורש פתרונות גמישות כמו אגירה.
תעריף אגירה:
התשלום שרשות החשמל משלמת למפעילי מתקני אגירה על אספקת חשמל לרשת בשעות השיא, ומהווה את מקור ההכנסה המרכזי של התחום.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי הערכות משרד האנרגיה, השילוב בין זרימת הכסף לתחום, צניחת מחיר הסוללות בעולם והצורך העז של הרשת המבודדת הישראלית בגמישות הופך את ישראל עד 2030 למדינה בעלת ההספק האגירה הגבוה בעולם ביחס לאוכלוסייה.

  • המכשולים המרכזיים הם תיאום לוקה בחסר בין משרד האנרגיה, רשות החשמל וחברת החשמל, והעדר יעדים לאומיים ותוכנית מתאר מסודרת להקמת מתקני אגירה ולהרחבת הרשת.

  • ההכנסה המרכזית של מפעילי מתקני אגירה מגיעה מתעריפי אגירה שקבעה רשות החשמל: הם אוגרים חשמל זול בשעות הצהריים ומוכרים אותו לרשת בשעות השיא בערב, כאשר התעריף מפצה על ההשקעה בסוללות.

  • מרכזי נתונים צורכים הספק עצום וזקוקים לאספקת חשמל יציבה ורציפה. חברות אנרגיה כמו OPC ושמיר אנרגיה נכנסות לתחום בשילוב תחנות כוח ואגירה, מה שמייצר מודל עסקי חדש בענף.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!