דירוג האשראי של ישראל נותר יציב אך התחזית השלילית מאיימת: המחיר הכלכלי של מלחמת שאגת הארי

הכרעת פיץ׳: חוסן כלכלי מול עלויות מלחמה גואות

סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ׳ (Fitch) הותירה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ללא שינוי ברמה הגבוהה של A, זאת על אף המצב הביטחוני המורכב ומבצע 'שאגת הארי' המתמשך. החלטה זו משקפת את ההערכה כי לכלכלה הישראלית יש חוסן מובנה ויכולת התאוששות מהירה יחסית, הנתמכת במגזר היי-טק החזק ובמנגנונים פיננסיים יציבים. עם זאת, הסוכנות לא הותירה מקום לאופוריה וקבעה תחזית שלילית לדירוג, המצביעה על כך שקיים סיכוי גבוה להורדת הדירוג במהלך השנה הקרובה אם הגירעון הממשלתי לא יוכלל. הסיכונים הגלומים בהמשך הלחימה, העלויות הביטחוניות האדירות והשפעתן על יחס החוב לתוצר מהווים ענן כבד המרחף מעל החלטת הדירוג. בפיץ׳ ציינו כי למרות היכולות המבצעיות המרשימות של מערכת ההגנה, העלות הכלכלית של ירי הטילים והשבתת המשק צוברת תאוצה ומצריכה פיקוח הדוק. עבור המשקיעים הבינלאומיים, הדירוג מהווה איתות לכך שישראל עדיין מציעה ביטחון יחסי להשקעות, אך התחזית השלילית מגדילה את פרמיית הסיכון ומייקרת באופן עקיף את עלות הגיוס של המדינה בשווקי ההון הגלובליים.

מחיר הדלק מזנק: השלכות המתיחות האזורית על כיס הצרכן

בעוד הממשלה נאבקת בשמירה על יציבות מאקרו-כלכלית, הצרכן הישראלי חש באופן מיידי ובולט בהשלכות המלחמה על יוקר המחיה, כאשר מחירי הדלק צפויים לזנק בשיעור דו-ספרתי של למעלה מ-12% בשבוע הקרוב. הקפיצה החדה במחירים בפתח תחנות הדלק היא תוצאה ישירה של התייקרות מחירי הנפט הגולמי בשווקי העולם, המגיבים בחרדה למתיחות הגואה במצר הורמוז ולאיומי איראן על נתיבי השיט הגלובליים. התחזקותו של שער הדולר מול השקל, הנגרמת בין היתר מחוסר הוודאות האזורית, מוסיפה שכבה נוספת של ייקור על המוצר המזוקק. עלייה זו בעלות הדלק אינה פוגעת רק בנהגים הפרטיים, אלא חולשת במהירות לכלל המשק, מכיוון שהיא מייקרת באופן ישיר את עלויות השינוע והלוגיסטיקה של מוצרי צריכה, מזון ותעשייה. חברות הובלה ותחבורה ייאלצו להעביר את העלויות הלאה למחירי המוצרים בחנויות, מה שצפוי ללבות מחדש את להבות האינפלציה המקומית ולהקשות עוד יותר על משקי הבית. עבור בנק ישראל, מדובר באתגר משמעותי שכן עליית מחירים זו עלולה לסכל את הניסיונות להוריד את הריבית במשק, ולהותיר את השוק במצב של סטגפלציה – שילוב מסוכן של מיתון כלכלי ועליית מחירים.

עלות המלחמה מגיעה לכל בית: הגירעון ומס ההכנסה

המחיר הכבד שגובה מבצע 'שאגת הארי' ממשק הופך למוחשי יותר מדי יום, כאשר הערכות בנק ישראל מצביעות על כך שהמלחמה עלתה עד כה כ-35 אלף שקלים לכל אזרח ישראלי, מספר חסר תקדים בהיסטוריה הכלכלית של המדינה. הוצאות הביטחון, שכר הדירה למפונים, פיצויים לעסקים ותשלומי חל"ת למילואימניקים יוצרים לחץ עצום על קופת המדינה, שמתבטא בזינוק חד של הגירעון הלאומי לסביבות ה-5.1 אחוז מהתוצר. כדי לממן את הגירעון ההולך ותופח, משרד האוצר נאלץ לשקול צעדים כואבים שישפיעו ישירות על שכרו של העובד הישראלי, בראשם העלאת שיעורי המס והטלת מסים חדשים. בין ההצעות המרחפות על הפרק נמצאות העלאת מס ערך מוסף, הרחבת הנכסים שייכנסו תחת חוק מס רווחי הון, והטלת אגרות גודש ומיסים ירוקים שייקרו את עלות הנסיעה והצריכה באופן משמעותי. מדיניות זו, אמנם נחוצה לצורך מימון הוצאות המלחמה ושמירה על אמון המשקיעים הבינלאומי, אך היא עלולה לדכא את הצמיחה הכלכלית ולפגוע קשות בכוח הקנייה של מעמד הביניים והנמוך, שכבר נאבקים ביוקר המחיה. הממשלה ניצבת בפני דילמה כמעט בלתי אפשרית: כיצד לאזן בין הצורך הביטחוני הדחוף לבין הצורך לשמור על רמת חיים בסיסית ולמנוע התמוטטות של עסקים קטנים המהווים את עמוד השדרה של המשק הישראלי.

שוק הנדל״ן בלחץ: משכנתאות, פיגורים ומחיר הממ״ד

האי-ודאות הכלכלית והביטחונית הולידה תהליכים עמוקים ומורכבים בשוק הנדל״ן הישראלי, המצוי כבר זמן רב בנקודת מפנה. נתונים חדשים שפורסמו לאחרונה חושפים זינוק מדאיג בפיגורים בהחזרי המשכנתאות, המגיעים כעד לסכום של 4.28 מיליארד שקלים. משפחות רבות, שהתמודדו עם ריביות גבוהות בחודשים שקדמו למלחמה, מצאו עצמן מאבדות את הכנסותיהן בשל ימי חל"ת וחוסר תפקוד עסקי, מה שהוביל אותן לאי-יכולת לעמוד בהתחייבויותיהן הפיננסיות. במקביל, חלה עלייה חדה בשיעור ביטולי העסקאות בנדל״ן, שכן רוכשים רבים מעדיפים לאמץ עמדת המתנה ולא להתחייב על נכס בשווי מיליוני שקלים בתקופה של חוסר יציבות תעסוקתית וביטחונית. עם זאת, השוק מציג פערים בולטים: בעוד שהביקוש לדירות רגילות נחלש, חל זינוק חסר תקדים של עד 133% בחיפושים אחר דירות הכוללות מרחב מוגן (ממ״ד). מחירי הדירות הממוגנות מזנקים והפער בינן לבין דירות ללא מיגון מגיע לכדי 28%, מה שיוצר מציאות של שוק נדל״ן דו-מהירות. תופעה זו מרחיבה את הפערים החברתיים-כלכליים ויוצרת מצב שבו הביטחון האישי הפך למוצר צריכה ברמת מחיר גבוהה, אותו מעמד הביניים והחלש מתקשים לשאת בעלויותיו.

בריחת מוחות והתמודדות שוק העבודה

אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שישראל תאלץ להתמודד איתם בעקבות המערכה הנוכחית הוא שינויים דרמטיים בשוק העבודה ובדמוגרפיה הכלכלית של המדינה. דו״חות של בנק ישראל מעלים חששות כבדים מפני הפיכתו של מאזן ההגירה לשלילי, כאשר חלה עלייה משמעותית במספר הישראלים העוזבים את הארץ לטובת חו״ל, חלקם אנשי מקצוע מבוקשים ובעלי השכלה גבוהה. תופעה זו, המכונה 'בריחת מוחות', עלולה לפגוע באופן אנוש במגזר ההיי-טק ובתעשיות הידע, שהן המנוע העיקרי של הצמיחה והייצוא הישראלי. שוק העבודה המקומי סובל מפיצול חריג: בעוד חברות הביטחון והטכנולוגיה הביטחונית מדווחות על גיוסים מואצים ושיאי הזמנות, הרי שמגזרי השירותים, התיירות והבנייה סובלים ממחסור חמור בכוח אדם עקב גיוסות המילואים הארוכים והפסקת העסקתם של עובדים זרים רבים. שירות התעסוקה מדווח על עשרות אלפי דורשי עבודה חדשים מדי שבוע, כאשר חלק ניכר מהם הם עובדים מיומנים שפוטרו בעקבות המשבר ומתקשים למצוא משרות חלופיות שיתאימו לכישוריהם ולציפיות השכר שלהם. האבטלה הגואה, המשולבת בירידה בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה, מציבה בפני קובעי המדיניות אתגר מורכב של החזרת עובדים למעגל התעסוקה ושיקום ענפים שלמים שהושבתו לחלוטין במהלך החודשים האחרונים.