חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

ההצעה לדחות הפרשות פנסיה עד גיל 40: המהלך שמטלטל את הציבור ואת שוק החיסכון הארוך

מחקר של המועצה הלאומית לכלכלה מציע לבטל חובת הפרשה לפנסיה מהשכר עד גיל 40 — ההצעה שמרימה דגלי אזהרה בקרב כלכלנים, גופי הפנסיה וההסתדרות

אתר כלכלה · 20 בספטמבר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה

המהלך שמאחורי הכותרות: מה מציע המחקר בפועל

מחקר של המועצה הלאומית לכלכלה, שהתפרסם בימים האחרונים באתרי הכלכלה המובילים בישראל, מציע שינוי יסודי במבנה חובת החיסכון הפנסיוני: ביטול החובה להפריש לפנסיה מהשכר עד גיל 40. לפי התכנון, העובד ימשיך להיות מבוטח לפנסיית נכות ושאירים והפרשות המעסיק יישמרו במלואן, אבל ההפרשה האישית מהשכר תידחה בשני עשורים. המשמעות המיידית עבור עובדים צעירים היא תוספת נזילה של כ־500 שקל בחודש — כסף שהמחקר מציג כאמצעי להקלה על עומס המחיה של משפחות צעירות, במיוחד לנוכח התייקרות מהירה של דיור, משכנתאות ושירותים בסיסיים.

ההצעה הגיעה על רקע שורה של צעדים שנבחנים במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר במטרה להקל על מחירי המחיה באופן מיידי, בין היתר לקראת מערכת הבחירות הצמודה. המועצה הלאומית לכלכלה טוענת כי צעירים בשנות העשרים והשלושים שלהם הם הקבוצה שנפגעת כלכלית יותר מכל אחרת בשוק הדיור ובעלויות הדירה, ולכן עדיף לתת להם כסף נזיל עכשיו ולא להגדיל את קופת הפנסיה שתיפרע רק בעוד ארבעה עשורים. אלא שהחישוב הזה, כפי שהתברר תוך שעות ספורות אחרי פרסום המחקר, נתקל בהתנגדות נחרצת ממספר רב של גורמי מקצוע בממשלה עצמה ובשוק הפנסיה.

הכלכלה של הריבית דריבית: למה 15 שנים ראשונות שוות הרבה

הטיעון המרכזי של מתנגדי ההצעה מבוסס על עיקרון פשוט של מתמטיקה פיננסית: ההפקדות הראשונות לקרן פנסיה הן היקרות ביותר, מכיוון שלהן הזמן הארוך ביותר להתגלגל עם תשואה. אדם שמתחיל לחסוך בגיל 25 ולא בגיל 40 מאבד למעשה לא רק את ההפקדות עצמן, אלא את התשואה המצטברת שהן היו מניבות על פני כל שנות החיסכון. לפי הערכות שהושמעו בשוק הפנסיה, דחייה של 15 שנים עשויה לגרוע בין עשירית לרבע מהקצבה החודשית העתידית — פער שמתרכז בדיוק בגיל הפרישה, כאשר עלויות הרפואה והתמיכה דווקא עולות.

מומחי פנסיה הדגישו כי מערכת הפנסיה החובתית בישראל נחשבת לאחת המוצלחות בעולם, בשיעור החלפה של כ־65% עד 70% עבור חוסך ממוצע שמפריש מהתחלה. כתבי גלובס שעסקו בנושא בשבועות האחרונים הדגישו כי דווקא כוחה של המערכת הישראלית נובע מהאכיפה: ההפרשה מתבצעת אוטומטית, מה שמונע מהציבור לבחור שלא לחסוך. היסטורית, כאשר המדינה החליטה להחליש את חובת החיסכון — כמו בהקפאת הפקדות פנסיה תעסוקתיות בשנות ה־80 וה־90 — התוצאה הייתה דור שלם של פנסיונרים בעוני יחסי, שהצריך תיקון מקיף בשנות ה־2000 עם חקיקת פנסת החובה.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי הטיעון של הצעירים והדיור מסתתרת בעיה מוסדית עמוקה: הצעה שמחזירה כסף לציבור על חשבון החיסכון האישי נחשבת במקומות רבים בעולם לפופוליזם כלכלי. מדינות שניסו לדחות חובות חיסכון מצאו עצמן עם אוכלוסייה מזדקנת חסרת פנסיה, ועם עלות תמיכות גבוהה יותר למדינה בטווח הארוך.

ההפסד לעובד מול הרווח למדינה

ההסתדרות וגופי הפנסיה טוענים כי המהלך הוא העברת עלות מקופת המדינה אל כיסי הפנסיונרים העתידיים. כלומר, ההקלה ביוקר המחיה שהמדינה מציעה לצעירים בהווה אינה נובעת מיצירת ערך חדש, אלא מהתדלדלות החיסכון האישי של אותם צעירים עצמם. במשרדי הממשלה הכלכליים נשמעו בימים האחרונים קולות שמזהירים כי כל פער שנוצר בקצבה העתידית ידרוש בהמשך תשלומי השלמה מהמדינה, בעיקר דרך קצבת הבטחת הכנסה לזקנה — כלומר עלויות שיתפצלו בין כל משלמי המיסים.

ההקשר הרחב: יוקר מחיה, דיור ופופוליזם כלכלי

ההצעה אינה מתקיימת בחלל ריק. היא מגיעה על רקע תחושת משבר חדה בציבור הישראלי בנוגע למחירי הדיור והמחיה, מחירי הדירות שממשיכים לטפס גם כאשר המדד הכולל מראה התמתנות, ומשכנתאות שהחזריהן עולים על כל ספק רגיל. נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה הצביעו על כך שמשפחות צעירות מקדישות חלק גדול מההכנסה הפנויה לדיור, והמחסור בהיצע דירות במרכז דוחף צעירים לפריפריה — בדיוק לאזורים שבהם נרשמו לאחרונה קריסות במכירות דירות חדשות, כמו בנתיבות ובאופקים.

בסביבה כזו, כל הצעה שמבטיחה 500 שקל בחודש לעובד צעיר נשמעת מפתה פוליטית. אבל כלכלנים בכירים מזהירים כי ההיגיון הפיננסי שלה חלש: הכסף המוחזר לציבור בהווה הוא בסך הכול 6,000 שקל בשנה — סכום שאינו פותר את בעיית הדיור בשום צורה, ובתמורה הוא גורע מאות אלפי שקלים מהקצבה העתידית. בניתוחים שהושמעו בימים האחרונים בכלי התקשורת הכלכליים השוו הצעה זו לצעדים אחרים שנבחנו בממשלה — כמו חיתוך הפרשות פנסיה לעובדים זרים או בליץ הצעות לקיצוץ בפנסיה — וראו בהם מכנה משותף של צמצום חובות החיסכון לטובת הקלות מיידיות.

מה יכול לקרות עם שוק הפנסיה אם ההצעה תיושם

גופי הפנסיה, שמנהלים נכסים של מעל 3 טריליון שקל, מזהירים כי יישום ההצעה יפחית באופן משמעותי את זרמי המזומנים הקבועים שמגיעים מהשכר הצעיר — הפקדות שמשמשות אותם גם למימון ההתחייבויות הפנסיוניות הקיימות וגם להשקעות במשק. פגיעה בהפקדות הצעירים עלולה לאלץ את הקרנות למכור נכסים מוקדם יותר, להגדיל את חשיפתן לסיכונים או להעלות את דמי הניהול בקרב קבוצות גיל אחרות. בנוסף, ההשפעה על שוק ההון עצמו יכולה להיות משמעותית: קרנות הפנסיה הן כיום אחד המשקיעים המובילים בת"א 125 ובחברות הביטחוניות וההייטק, וכל שינוי בהיקפי ההפקדות מקרין ישירות לשוק.

lightbulb טיפ מהמומחה

עובדים צעירים שרוצים להגדיל את הסכום הנזיל בחשבון הבנק לצורך מקדמת דיור יכולים לבחון נתיבים חלופיים: קרן חיסכון לכל מטרה עם משיכה מוטבת מס עד 70 אלף שקל בשנה, או ניצול הטבת מחיר למשתכן. פער הריבית דריבית על פני 40 שנה עדיף בהרבה מתוספת חודשית זמנית.

התגובות: מההסתדרות ועד משרד ראש הממשלה

התגובות להצעה הגיעו מהר. בהסתדרות דחו את הרעיון מכל וכל וטענו כי מדובר ב"פגיעה ממשית בחיסכון העתידי ובקצבה". כתבי אוצר ומשפט בכלי התקשורת הדגישו כי גם בתוך הממשלה עצמה יש התנגדות משמעותית — גורמי מקצוע במשרד האוצר וברשות שוק ההון סבורים כי פגיעה בחובת ההפרשה היא קו אדום שאסור לחצות. רשות שוק ההון, אשר רק בחודשים האחרונים נדרשה להרגיע חוסכים בשל המשבר באלטשולר שחם וללוות את משבר האמון בבנק ירושלים, רואה בחובת החיסכון האוטומטית את אחד מעמודי התווך של יציבות המערכת הפיננסית בישראל.

מנגד, בצמרת המערכת הפוליטית נשמעים קולות שתומכים בבחינת המהלך. ההיגיון הפוליטי ברור: הדור הצעיר מהווה בסיס בוחרים משמעותי, והוא מדורג גבוה בסקרי תחושת המחסור הכלכלי. עם זאת, כל מהלך כזה יצטרך לעבור חקיקה בכנסת, מה שאומר שהוא ייכנס למעגל הפוליטי במלואו — עם ועדות, התנגדויות ומאבקים של ארגוני עובדים, גופי הפנסיה וארגוני צרכנים. במצב הפוליטי הנוכחי, שבו כל הצעה כלכלית נבחנת גם דרך משקפת הבחירות, קשה לצפות להסכמה רחבה בטווח הקצר.

מה עושים במדינות אחרות

בעולם נבחנו מודלים דומים במדינות שונות, אך התוצאות מעורבות. במדינות סקנדינביה, למשל, ההפרשות החובה מתחילות מגיל צעיר מאוד ומתוגמלות בהטבות מס משמעותיות — והתוצאה היא שיעור החלפה גבוה. במדינות אחרות, כמו אוסטרליה, חובת ההפרשה חלה על המעסיק ולא על העובד, מה שמפחית את הפגיעה בשכר נטו מבלי לפגוע בצבירה. כלכלנים ישראלים סבורים כי קיימים פתרונות ביניים — כמו הקלות נקודתיות לעובדים בשכר נמוך או במשפחות מרובות ילדים — בלי להחליש את המסגרת הכללית. בפועל, עדיין אין הצעה קונקרטית מוכנה לחקיקה שתציג אלטרנטיבה מובנית כזו.

מה זה אומר עבור הציבור הרחב

לציבור החוסכים, ההצעה מעלה שאלה מהותית לגבי העתיד: האם המדינה מתחילה לסגת בהדרגה מההתחייבות לחיסכון פנסיוני חובה? ההיסטוריה הישראלית מראה כי התשובה הסופית לשאלות כאלו אינה נקבעת במחקר או בהצהרה, אלא בהרכב הממשלה ובתהליכים הפוליטיים. אבל עובדה אחת ברורה: הצעת המועצה הלאומית לכלכלה מסמנת שינוי בתפיסה — עד כה נתפס החיסכון הפנסיוני כמשאב מוגן מפני מהלכים פוליטיים. כעת, לראשונה מזה שנים, הוא מוצע כמשאב שניתן לנייד לטובת הקלות כלכליות בהווה. בקרב כלכלנים, גופי הפנסיה וההסתדרות זה נחשב לנורת אזהרה שראוי לעקוב אחריה בקפידה בחודשים הקרובים.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

ריבית דריבית:
תשואה שמחושבת הן על הקרן המקורית והן על הרווחים שנצברו, כך שהחיסכון מתגלגל בקצב הולך וגובר לאורך זמן — ולכן הפקדות מוקדמות שוות הרבה יותר.
שיעור החלפה:
היחס בין הקצבה החודשית בפרישה לבין השכר האחרון לפני הפרישה. בישראל נהוג לראות בשיעור של 65%–70% יעד תקין לחוסך ממוצע.
חובת ההפרשה לפנסיה:
חוק משנת 2008 המחייב מעסיקים ועובדים להפריש אחוזים מהשכר לקרן פנסיה, פנסיה תעסוקתית או ביטוח מנהלים, וכך מבטיח חיסכון אוטומטי לכל עובד.
קצבת בטחת הכנסה לזקנה:
קצבת מימון ממשלתי נוספת המשולמת דרך הביטוח הלאומי לקשישים שקצבת זקנתם הבסיסית נמוכה, ונועדה להבטיח רמת הכנסה מינימלית בגיל השלישי.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • המחקר מציע לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה מהשכר של עובדים עד גיל 40. העובד ימשיך להיות מבוטח לפנסיית נכות ושאירים, והפרשות המעסיק יישמרו, אך ההפרשה האישית מהשכר תידחה, במטרה להותיר בידי צעירים כ־500 שקל נוספים בחודש לצרכים כמו דיור.

  • לפי הערכות של אנשי שוק הפנסיה, דחייה של 15 שנות הפרשות עשויה לגרוע כעשירית עד רבע מהקצבה העתידית, בשל אובדן אפקט הריבית דריבית על ההפקדות הראשונות — שהן היקרות ביותר לאורך זמן.

  • ההסתדרות מתנגדת נחרצות להצעה וטוענת כי מדובר בפגיעה ממשית בחיסכון העתידי של העובדים ובקצבה, וכי מדובר בהעברת עלות מקופת המדינה אל כיסי הפנסיונרים העתידיים.

  • נכון לעכשיו מדובר בהמלצת מחקר ולא במהלך רגולטורי מחייב. יישום ההצעה ידרוש שינוי חקיקה בכנסת, והוא צפוי להיות מותנה בהרכב הממשלה הבא ובלחצים הציבוריים והמקצועיים שיכוונו כלפי המקבלים את ההחלטות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!