חשבון כואב: עלות המלחמה מתקרבת ל-80 מיליארד שקל, המשק מבודד והממשלה מזרימה מיליארדים לסבסוד משכנתאות

המשק הישראלי נמצא בימים אלו תחת לחץ כלכלי חסר תקדים, המשלב בין עלויות מלחמה מאמירות לבין פגיעות ישירות בשטח. לפי הערכות שפורסמו לאחרונה, העלות הכוללת של המערכה הביטחונית מתקרבת במהירות לרף ה-80 מיליארד שקל. נתון זה כולל הוצאות ישירות של מערכת הביטחון, אך גם עלויות אזרחיות כבדות הקשורות לפיצויים על נזקי רכוש ואובדן ימי עבודה. מספר חברות תעשייתיות דיווחו על פגיעות משמעותיות, כאשר הבולטת שבהן היא פגיעה ישירה במפעל המופעל על ידי חברת ולוריקס באזור הדרום. המפעל, אשר משמש לייצור רחפנים ומושכר מחברת הנדל"ן וילאר, ספג נזקים כבדים מטיל שנורה מאיראן. הנזק הישיר מוערך בכ-15 מיליון שקל, אך ההשלכות העקיפות על שרשרת האספקה והמחסור במוצרים עלולות להיות חמורות הרבה יותר.

הלחימה המתמשכת גם משפיעה קשות על סדר היום של חברות הציבוריות בבורסה. חברת מטרוניקס, למשל, פרסמה אזהרה חריפה למשקיעיה, לפיה היא צופה הפסדים של עד 230 מיליון שקל לשנת 2025. חברות נוספות בתחום התעשייה וההייטק מדווחות על קשיים בתפעול שוטף, עקב מחסור בכוח אדם המגויס למילואים ופגיעה ברצף הייצור בשל ההסלמה הביטחונית. התמונה המצטיירת היא של משק הנאבק לשמור על פעילות שוטפת בעודו נתון תחת אש כלכלית ופיזית כאחד. מעבר לנזקים הישירים, חלה האטה משמעותית בתחומים כמו נדל"ן, צריכה פרטית ושירותים, המושפעים כולם מאי הוודאות הגוברת והשורה התחתונה של העסקים הקטנים והבינוניים נפגעת קשות.

שוק התעופה במצור: הגבלות חמורות ונטישת חברות זרות

אחד המשברים החריפים ביותר המלווים את המצב הנוכחי הוא הבידוד התעופתי שחווה ישראל. נמל התעופה בן גוריון, שהיה בעבר צומת דרכים בינלאומי שוקק, מתנהל כעת תחת הגבלות חמורות. בתחילת השבוע הודיעו הרשויות על הקלה מסוימת, לפיה מכסת הנוסעים בטיסות יוצאות תעלה מ-80 ל-100 נוסעים בכל טיסה. עם זאת, מדובר בהקלה זניחה בלבד ביחס לפעילות התקינה, שכן מטוס נוסעים ממוצע יכול להכיל מעל 150 עד 200 נוסעים. ההגבלות נובעות משיקולים של ביטחון לאומי וניסיון להקטין את חשיפת האוכלוסייה באזורים מרכזיים, אך המחיר הכלכלי שלהן עצום. עסקים המסתמכים על תיירות ונסיעות עסקים מוצאים עצמם משותקים לחלוטין.

הבעיה מוחמרת בעקבות החלטות חברות תעופה זרות להשעות את טיסותיהן לישראל לתקופות ארוכות. אחרי חברת דלתא, הודיעה גם יונייטד איירליינס על ביטול טיסותיה עד לחודש ספטמבר הקרוב. מהלכים אלו משקפים את החשש הגובר של חברות התעופה הבינלאומיות מהסיכונים הביטחוניים ומהעלייה הדרמטית בעלויות הביטוח, ההופכות את הקו לישראל לבלתי רווחי. סגירת השמיים וביטול הקווים מנתקים את המשק הישראלי משוקי העולם באופן שמקשה מאוד על יצואנים, יבואנים ואנשי עסקים. משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית מנסים להרגיע את השוק, אך נראה כי עד להרגעה ממשית בחזית הצפונית והאיראנית, ישראל תיאלץ להמשיך ולהתמודד עם בידוד אווירי שפוגע קשות בכלכלה המקומית.

החלטה פוליטית בצל המלחמה: סבסוד משכנתאות בניגוד לעמדת המומחים

בעוד המשק מתמודד עם הוצאות עצומות וגירעון מאמיר, הממשלה אישרה בתחילת השבוע החלטה שנויה במחלוקת רבה: תוכנית סבסוד משכנתאות בעלות של כ-10 מיליארד שקל. ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדתם המפורשת של בכירי בנק ישראל ואנשי המקצוע במשרד האוצר, אשר הזהירו מפני השלכותיה ההרסניות על התקציב והמשק. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, תקף בחריפות את התוכנית ואמר כי מדובר באחת ההצעות הגרועות שנראו כאן, המזכירה "חוקי כנסת מנוסים". עיקר הביקורת נובעת מכך שהתוכנית חסרה מקור תקציבי מוגדר והיא עלולה להגדיל את הגירעון באופן שיכפה עליית מיסים או קיצוצים נרחבים בשירותים האזרחיים בעתיד.

גורמים בשוק הפיננסי טוענים כי המהלך נועד בעיקר לשרת אוכלוסיות מסוימות, ובראשן המגזר החרדי, אשר נחשף בצורה נרחבת יותר למסלולי הפריים. ההערכה היא שחלק ניכר מהסיוע הממשלתי יזרום לקבוצות אלו, בעוד שאר הציבור יישא בנטל התקציבי. מלבד הפגיעה בהוגנות, קיים חשש כבד שסבסוד המשכנתאות יוביל לעלייה נוספת במחירי הדיור, בדיוק בניגוד למטרה המוצהרת של התוכנית. כאשר הביקוש עולה באופן מלאכותי בשל סיוע ממשלתי, המחירים נוטים לזנק, מה שמותיר את הרוכשים עם משכנתא גבוהה יותר ואת המשק עם בועת נדל"ן מודלקת עוד יותר. ההחלטה מעוררת תסכול רב בקרב כלכלנים הרואים בה פופוליזם כלכלי בעיצומה של מלחמה.

"הצעה כזו לא קיימת באף מדינה": הביקורת על מתווה הסיוע

הביקורת על מתווה המשכנתאות אינה מוגבלת לבנק ישראל בלבד; גם בכירים במערכת הפיננסית ובתעשייה הבנקאית מביעים חששות עמוקים. הטענה המרכזית היא שברגע שבו המשק נדרש להידרך ולהתנהל באחריות פיסקלית יתרה עקב הוצאות הביטחון, ממשלה מזרימה כסף חם לשוק הנדל"ן ללא כל הצדקה כלכלית. ההשוואות שנעשות למדינות אחרות בעולם מראות שברוב המדינות המערביות, ממשלות נמנעות מהתערבות ישירה בריביות המשכנתא מחשש לעיוותי שוק. הסיוע הממוקד, כך טוענים המבקרים, היה צריך להיות מופנה דווקא לעסקים שנפגעו ישירות מהמלחמה ולמשפחות שאיבדו את מקור פרנסתן, ולא לקבוצות שיכולות לעמוד בהחזרי ההלוואות בכוחות עצמן.

התייקרות בלתי נמנעת: בנק הפועלים מעלה את עמלות הביט

במקביל לסערה המאקרו-כלכלית, חלים שינויים גם ברמת הצרכן הבודד והעסק הקטן. בנק הפועלים הודיע על שינוי מדיניות רווחי בתחום התשלומים הדיגיטליים, כאשר החל מחודש מאי הוא יעלה את העמלות הנגבות על שימוש באפליקציית התשלומים 'ביט' עבור בעלי עסקים שמחזור העסקאות שלהם עולה על 25,000 שקל בשנה. המהלך מפתיע בתזמונו, שכן הוא מגיע בתקופה שבה עסקים קטנים כבר נאבקים בהישרדות יומיומית מול היעדרויות עובדים וירידה במחזורי המכירות. הבנק מצדד במהלך בטענה שמדובר בהתאמה מסחרית של המחירים לעלויות התפעול, אך עבור עסקים רבים מדובר בעליית עלויות משמעותית נוספת.

ההחלטה של בנק הפועלים עלולה להוביל לתגובת שרשרת בשוק הבנקאי, בו נהוג לעקוב אחרי המובילים. עסקים שנהנו עד כה מעמלות נמוכות על העברות כספיות דרך האפליקציה יאלצו לבחון מחדש את מודל העסקי שלהם, וקיים חשש שחלק מהעלות תועבר הלאה לצרכן הסופי. המהלך גם מעלה שאלות לגבי התחרותיות במערכת הבנקאית והאם המעבר לתשלומים דיגיטליים, שהיה אמור להוזיל עלויות, הופך לכלי נוסף בידי הבנקים להגדלת רווחיהם על חשבון הלקוחות. כל זאת מתרחש ברקע של דיונים על ריבית בנק ישראל, אשר נותרה יציבה בינתיים, אך צפויה לעלות בהמשך השנה עקב האינפלציה הגואה והגירעון הממשלתי, מה שיכביד עוד יותר על הלוואות הצרכנים והמשכנתאות.

לסיכום, המשק הישראלי עובר תקופה סוערת במיוחד, המשלבת בין אתגרים ביטחוניים חמורים לבין החלטות כלכליות גורליות. מצד אחד, הפגיעה ברכוש ובתעשייה ממשיכה להכביד על ההוצאות הממשלתיות, ומצד שני, הסבסוד הממשלתי והעלאת העמלות הבנקאיות מוסיפים שכבות של לחץ פיננקי ואי ודאות. בעוד שוק ההון מגלה עמידות מסוימת עם עליות במדדים, הרי שהמציאות הכלכלית בשטח, הכוללת בידוד תעופתי ועלייה בעלויות, מציבה אתגרים משמעותיים בפני מקבלי ההחלטות והציבור הרחב כאחד.