חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

מיליארד לאפאצ'י על חשבון החברה הערבית: הקיצוץ שמעצב מחדש את התקציב האזרחי

לחץ אמריקאי, עסקה דחופה שנחתמה ברגע האחרון וקיצוץ רוחבי חסר תקדים במשרדי הממשלה: כל מה שצריך לדעת על המהלך שממחיש את כיוון השרשרת התקציבית בישראל

אתר כלכלה · 14 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
מיליארד לאפאצ'י על חשבון החברה הערבית: הקיצוץ שמעצב מחדש את התקציב האזרחי
עסקת האפאצ'ים: מיליארד שקל מהתקציב האזרחי ישולמו לאמריקאים על עסקה שנדחתה פעמים רבות (אילוסטרציה)

מיליארד שקל חדשים לרכש ביטחוני, על חשבון המשרדים האזרחיים. כך נסגר ביום שלישי העיגול התקציבי שאיפשר את חתימת העסקה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י מארצות הברית, עסקה שהתעכבה שוב ושוב בגלל היעדר מקור מימון. ההעברה אושרה לאחר עימות מתמשך בין משרד הביטחון למשרד האוצר, כשחלק ניכר מהכסף יוקצה על חשבון תוכנית החומש לחברה הערבית — מהלך שמתועד בדיווחים של כלכליסט, גלובס והמרקר ושזכה לכותרות ראשיות בכלי התקשורת הכלכליים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא חסך ביקורת על העסקה עצמה, אך הוביל את הפתרון התקציבי והודיע במקביל על קיצוץ נוסף של 2.6 מיליארד שקל מתקציבי 2026.

מהמשא ומתן חסוי לחתימה ברגע האחרון

העסקה מול חברת בואינג האמריקאית לאספקת מסוקי האקו, הנחשבים לדור החדש של מסוקי הקרב של חיל האוויר, הוצגה במשך חודשים כעדיפות לאומית עליונה. אלא שבשונה מנוהל עבר, היא קיבלה עצמה פיננסית רק ביממה האחרונה. לפי הדיווחים, משרד הביטחון העמיד את ארה"ב בפני צורך בחתימה מיידית כדי לא לאבד את חלון האספקה, והאוצר נדרש למצוא תוך שעות מקור תקציבי לסכום שנאמד בכמיליארד שקל בשקלים ובמאות מיליוני דולרים במטבע הזר.

הפתרון שנמצא: קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים. בפועל, משרדי החינוך, הבריאות והרווחה יספגו את מרבית המחיר, בדומה לתיאור שהוביל לכתבה המרכזית בוואלה כסף תחת הכותרת "חסר תקדים: קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה — רגע לפני הבחירות". חלק משמעותי מהכסף יוקצה, על פי הדיווחים, מתוכנית החומש החומשית לחברה הערבית, כשבאוצר מציגים זאת כהישג ניהולי וברשויות הערביות מזהירים מפני עצירת פרויקטי תשתית באמצע.

הוויכוח שמאחורי הדלתות

במהלך היום נשמעו עמדות נגדיות ברורות. סמוטריץ' אמר בכנס בשעות הבוקר כי הוא רואה בעסקה "שגיאה" וכי היא נכפתה על המשק בתנאים שאינם אופטימליים, אך הוביל את ההליך שמאפשר את מימושה. משרד הביטחון, בראשות השר הממונה, התעקש כי מדובר בהחלטה מבצעית חיונית שלא ניתן לדחות, במיוחד לאור מצב החזיתות והצורך בחידוש מערך התמרון האווירי. בתחקירים שפורסמו בגלובס מתוארים חובות עתק של משרד הביטחון לתעשייה האווירית ולרפאל, שחברותיהן נאלצות לשאת בעלויות מימון של מאות מיליוני שקלים בשנה — מתח שמבהיר מדוע המהלך נדחה כל כך הרבה זמן.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי ללא חיזוק מערך האוויר והתמרון לאור חזיתות פתוחות, הסיכון הכלכלי של המשק גדול הרבה מכל מיליארד שקל. מנגד, מדובר בהעברה שנעשתה בקיצור הליכים, ללא דיון תקציבי מלא, תוך פגיעה ישירה בתוכניות סוציאליות ובאמון הציבור בשקיפות התקציבית של המדינה.

ההשלכות התקציביות: גירעון, דירוג ואמון

לפי ההערכות שנשמעו ממשרד האוצר, הגירעון התקציבי עשוי להסתיים סביב 3.5% מהתוצר, בהינתן הקיצוצים החדשים. אלא שקיצוצים מלאכותיים לצרכי רכש דחוף הם פתרון זמני, ולא מבני. חברת דירוג האשראי Fitch השאירה בימים האחרונים את דירוג ישראל ללא שינוי אך אישרה כי התחזית נותרת שלילית, בין היתר בגלל חשש מגל בחירות שימנע קבלת החלטות תקציביות מבניות ויקשה על צמצום הגירעון. העברת מיליארד שקל ביום אחד לצורך רכש, על חשבון תוכניות אזרחיות, אינה מקלה על יצירת האמון הזה אצל הגורמים המדרגים.

בקרן המטבע הבינלאומית, שערכה בשבועות האחרונים את סקירת הכלכלה העולמית, הועלתה תחזית הצמיחה לישראל ל-2026 ל-4.5% והופחתה התחזית לאינפלציה ל-1.8% — נתונים שנראים חזקים באופן חריג לעומת המגמה העולמית. עם זאת, הקרן מזהירה מהמשך עליית חובות המדינות ומהצטברות גירעונות שעשויים לסכן את היציבות הפיננסית. ישראל, שנמצאת בעיצומו של מהלך חומש לחברה הערבית ובמקביל מרחיבה את תקציב הביטחון בכמה מיליארדי שקלים, ממחישה בדיוק את המתח הזה בין צמיחה לחוב.

הבורסה והשקל צופים מהצד

בבורסה בתל אביב הסגירה ביום שלישי נעשתה בעליות, כשמדד ת"א 35 עלה בכ-0.8% ומניית אלביט זינקה בכ-6% לאחר שחברת ההגנה הודיעה על הקמת קו ייצור בשוודיה למערכות התרעה מפני לייזר למדינות נאט"ו. לעומת זאת, אלקטרה נדל"ן צנחה בכ-13% לאחר שנחשפו חילוקי דעות בצמרת. במקביל, הדולר מטפס לכמעט 3.09 שקלים לאחר שהאינפלציה השנתית בארה"ב קפצה במפתיע ל-3.7%, מה שהעלה את הסיכויים להעלאת ריבית נוספת בארה"ב ופגע בשקל. עליית הדולר מעלה את עלות השקלית של עסקאות רכש ביטחוניות שנקובות בדולרים, ובכך נסגר מעגל תקציבי שבו המדינה משלמת יותר בשקלים על אותה עסקה.

לחץ אזרחי בהערכה עצומה

ברשויות הערביות ובארגונים החברתיים מזהירים כי קיצוץ תוכנית החומש באמצע יוצר מציאות של פרויקטים קפואים. בשבועות האחרונים פורסמו בגלובס ובמעריב כתבות שחושפות מתחים דומים ברחבי המשק: משבר ההשקעות בנדל"ן בחו"ל, קשיים במימון פרויקטים לתעשייה ותעסוקה בגליל המערבי, ועצירת מאגרים בדרום שמאיימת על עתיד אלפי משפחות, לדברי ראשי הרשויות. ההעברה של מיליארד שקל מהתוכנית לחברה הערבית לצורך רכש ביטחוני מוסיפה מים למיל של שאלה ציבורית רחבה — מה סדר העדיפויות התקציבי של המדינה בפועל.

trending_up שינוי מגמה: המשק החדש של כלכלת ביטחון

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

בקרב כלכלני המשק קיימת הסכמה חלקית שעסקת האפאצ'ים חיונית לביטחון הלאומי, אך קיימת התנגדות חריפה לדרך בה היא מומנה. מבקרים טוענים כי עסקאות רכש דחופות שנחתמות בלחץ זמן וממומנות בקיצוצים אד־הוק פוגעות בתכנון ארוך טווח של משרדי הממשלה, מקשות על עמידה ביעדי הצמיחה של השירותים הציבוריים ומשליכות בסופו של דבר גם על מדדי הרווחה של האזרח. נתונים שפורסמו בכלכליסט מצביעים על פער עד פי שבעה בהכנסות בין העשירונים, וקטינה משמעותית בתשומת הלב של המדינה לפערים אלה בתקופה הנוכחית.

הגירעון שבונים עליו

לדברי סמוטריץ', הקיצוץ הרוחבי שיש לצפות לו היום עומד על 2.6 מיליארד שקל, ומהווה המשך ישיר לצעדי הגזירה שבוצעו בימים האחרונים. לפי הדיווחים, השר מחזיק בעמדה שהדרך "חייבת להיות יעילה כלכלית", אך בפועל הקיצוצים אינם מבוססים על אנליזה של תועלת שולית אלא על חתיכה אחידה מתקציבי כל המשרדים. זהו עקרון שכבר הופעל בתקופות משבר קודמות ושמקובל כפתרון זמני, אך כאשר הוא נעשה בתדירות גבוהה ולצורך צרכים קבועים ולא חריגים, הוא הופך למדיניות ומותיר את התוכניות האזרחיות תלויות על בלימה.

במשרד הביטחון מציגים תמונה אחרת. לדברי הבכירים, הרכש הדחוף הוא החלטה שצריך היה לקבל מוקדם יותר, וההשהיה עצמה עלתה לישראל ביוקר — הן במחירי העסקה והן בפער התפעולי. המסוקים יסופקו בתחילת העשור הבא, מה שאומר שההוצאה המוקדמת של מיליארד שקל היום תניב פרי ביטחוני רק בעוד שנים. הדבר מקשה על בדיקת שוויון בין ההוצאה לבין יעדים קונקרטיים, ומעמיד את החלטת הממשלה בסימן שאלה תקציבי ברור — האם זה הכסף הנכון בזמן הנכון.

מה צופה הדרך מכאן

כמה סימנים מצביעים על כיוון שאליו פונה התקציב הישראלי. משרד הביטחון מצביע על צורך ברכש נוסף — לפי כלכליסט, בעוד כחודש וחצי תידרש ישראל להזמין שישה מסוקי תובלה ושני מטוסי תדלוק בכ-1.5 מיליארד דולר, וגם להם טרם נמצא מקור מימון. במקביל, קרן המטבע וגופי הדירוג עוקבים אחר יכולת המדינה לספוג את עלויות החוב הביטחוני המצטבר. במרחב הפוליטי, ההליך התקציבי נעשה כחודשיים לפני הבחירות, מה שמגדיל את הסיכוי להחלטות עוקפות ומקשה על עמידה ביעדי הגירעון לאחר הקלפי.

בקרב אנשי שוק ההון והכלכלה העסקית קיימת הבנה כי עסקאות רכש גדולות הן חלק בלתי נפרד מהמודל הביטחוני והכלכלי של ישראל, אך שהאופן שבו הן מומנות משנה את משקלן. העדפה של קיצוצים רוחביים והעברות דחופות על פני תכנון תקציבי מובנה עשויה להוביל לשחיקה של השירותים הציבוריים, לפגוע בתוכניות הפריפריה ולהחליש את אמון הציבור בהתנהלות הכלכלית של המדינה. כל עוד ההוצאה הביטחונית תמשיך להצטבר על חשבון המשרדים האזרחיים, הדיון הציבורי על סדר העדיפויות יישאר בוער — ולא יסתיים בעסקה אחת.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • העסקה התעכבה מספר פעמים לאחר שלא נמצא מקור תקציבי למימושה. רק לאחר אישור קיצוץ רוחבי של כמיליארד שקל בתקציבי המשרדים האזרחיים, שחלקו הגדול יוקצה מתוכנית החומש לחברה הערבית, ניתן היה לחתום עליה מול בואינג.

  • קיצוץ רוחבי פירושו הקטנת אחוז קבוע מכל תחומי הפעילות של משרדים אזרחיים כמו חינוך, בריאות ורווחה, במקום ביטול תוכניות ספציפיות. בפועל, משרדים אלה ייאלצו לספוג את מרבית מחיר הרכש הביטחוני הדחוף.

  • שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התנגד פומבית לעסקה והגדיר אותה כשגיאה, אך לבסוף אישר את מימונה באמצעות תקציב החירום והקיצוצים, ואף הודיע על קיצוץ נוסף של 2.6 מיליארד שקל לצורכי הגנה על היעדים התקציביים.

  • עסקאות רכש שממומנות בהעברות תקציביות מגדילות את ההוצאה הציבורית ומקשות על עמידה ביעדי הגירעון ובתחזיות הדירוג. לאזרח המשמעות היא פוטנציאל לפחות שירותים אזרחיים, לחץ מוגבר על מדיניות המס ועל שער השקל ועמידות פיננסית מתערערת של המשק.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!