חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

תקציב הביטחון מתנפח, קרן הפיצויים נגמרת: החשבון של מלחמה בת שלוש שנים מגיע לכל משפחה

230 מיליארד שקל הוצאות עקיפות, 79 אלף שקל למשפחה, תוספת של 25 מיליארד לצה"ל וקופת מס רכוש ריקה — המשק נמצא ברגע האמת התקציבי

אתר כלכלה · 21 בספטמבר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
תקציב הביטחון מתנפח, קרן הפיצויים נגמרת: החשבון של מלחמה בת שלוש שנים מגיע לכל משפחה
רגע האמת התקציבי: ההוצאות העקיפות של המלחמה מטפסות אל 230 מיליארד שקל (אילוסטרציה)

החשבון העקיף של המלחמה: 230 מיליארד שקל וכל משפחה משלמת 79 אלף

נתון שפורסם בביזפורטל בימים אלה — המוערך בכ־230 מיליארד שקל של הוצאות עקיפות שנצברו בשלוש שנות המלחמה — מסמן נקודת מפנה בשיח הכלכלי הציבורי. הסכום הזה אינו תקציב ביטחון רשמי, אלא אומדן רחב המכסה פיצויים, חלופות שירות, נזקים כלכליים לעסקים, תוספות שכר למילואימניקים, הפסדי פריון והוצאות אזרחיות נלוות. בחלוקה פר־משפחתית, מדובר בכ־79 אלף שקל לכל משק בית בישראל — מספר שהפך תוך יום לכלי מרכזי בדיון הציבורי על ניהול המשק ועל הדרך בה המדינה מפיצה את עלויות המאמץ הביטחוני.

הנתון פורסם במקביל לדיווחים על כוונה לפרוץ את מסגרת תקציב הביטחון ב־14.7 מיליארד שקל נוספים, כאשר לפי הערכות באוצר הסכום עשוי להגיע בסופו של תהליך לכ־25 מיליארד שקל נוספים. גורמים בכירים במשרד האוצר, בהם סגן החשבת הכללית ד"ר ליאור דוד־פור, ציינו כי יעד הגירעון לא יושפע מהמהלך — אך ההבטחה הזו מעוררת חשדנות גוברת בקרב כלכלנים, בשל ההיסטוריה של פריצות תקציביות והיעדר מקורות מימון ברורים.

בין תוספת של 25 מיליארד לשיחות הסיוע מול ארה"ב

ברקע מתנהלות בימים אלה שיחות בין ישראל לממשל האמריקאי על הסכם סיוע ביטחוני חדש, ובכירים במערכת הביטחון מדגישים את קריטיות ההגעה להסכמות. ישראל כבר משקיעה כיום 2–3 מיליארד דולר בשנה מתקציב הביטחון כדי לרכוש חימושים מארה"ב, מעבר לכספי הסיוע המקובלים — ולפי ההערכות, ההישענות הזו רק תגדל עם השנים. עצם התנהלות המו"מ משקפת הכרה בכך שאין לישראל מקור תקציבי אזרחי מספיק למימון רכש בסדרי גודל כאלה, וכי ללא רתימת הכספים האמריקאיים המשק ימצא את עצמו בתחרות בלתי פוסקת בין תקציבי בריאות, חינוך ורווחה לבין רכש צבאי.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי המספר המרהיב של 230 מיליארד שקל מסתתרת שאלה קשה: האם חלק מההוצאות שווקו כ'עלות מלחמה' בעוד שלמעשה הן מצריכות מבנה תקציבי קבוע — תגבור כוחות, הגנה אווירית והצטיידות — שהיה צריך לתכנן כבר לפני פרוץ המלחמה. חלוקת העלויות למשפחה היא כלי תקשורתי יעיל, אך היא מסתירה את חוסר האיזון בין ענפי המשק שנפגעו ובין אלה שהתחזקו בעקבות המאמץ הביטחוני.

הקופה שהתרוקנה: מה נשאר בקרן לנזקי מלחמה

לפי דוח החשבת הכללית שנחשף בגלובס, מקרן מס רכוש שולמו מאז פרוץ המלחמה ועד לסוף השנה שעברה פיצויים בסך 37 מיליארד שקל, ובנוסף עוד 5 מיליארד שקל בתשלומים שנחשבים בדוח כמסגרת מיוחדת. בפועל, קופת הפיצויים דלדלה באופן חמור, והדבר מעלה שאלה מוחשית עבור אלפי עסקים ומשפחות שנותרו עם תביעות פתוחות או צפויים להגיש תביעות נוספות. המצב הזה מצטרף לדיווחים על הצורך להפעיל מקורות חירום כדי להבטיח את המשך התשלומים, ומטיל עול נוסף על המשאבים הציבוריים הזמינים.

הפיצויים לתושבי הצפון ולנפגעי 7 באוקטובר — מעיכה בירוקרטית

דווקא בימים אלה נחשף כי בעוד תושבי יישובי הצפון עדיין ממתינים להעברת הטבות כספיות שהובטחו להם — בשווי של מאות שקלים בחודש — תושבי ההתנחלויות כבר קיבלו את הכסף. הפער בין הקצאות רגולטוריות לבין ביצוע בפועל ממחיש כי גם כשמקור תקציבי קיים על הנייר, הדרך אל הביצוע עדיין ארוכה. במקביל, נפגעי 7 באוקטובר מתמודדים עם דילמה אחרת: לפי נתוני רשות שוק ההון, רק כ־800 תביעות לפנסיית נכות הוגשו עד לסוף 2025, ועל פי הערכות רבים מהנפגעים עלולים לאבד את הזכות לקבל קצבה מקרן הפנסיה אם לא יפעלו בזמן.

המהלך שנוי במחלוקת: לדחות פנסיה עד גיל 40

אחד המהלכים שמעוררים את הסערה הציבורית הגדולה בשבוע האחרון הוא הצעת המועצה הלאומית לכלכלה לבטל את חובת ההפרשה לפנסיה עד גיל 40. לפי ההצעה, העובד ימשיך להיות מבוטח והפרשות המעסיק יישמרו במלואן, אך ההפרשה מהשכר תדחה, ובכך יישארו לעובדים צעירים עוד כ־500 שקל בחודש. על פני השטח מדובר בצעד שנועד להקל על הדור הצעיר ביוקר המחיה, אך בפועל מדובר במהלך בעל השלכות פנסיוניות ארוכות טווח: פחות שנות צבירה, פחות ריבית דריבית וקצבה נמוכה יותר בגיל הפרישה.

trending_up שינוי מגמה: ממלחמה לתקציב קבוע

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

גורמי מקצוע במשרד האוצר ואנשי שוק ההון מתנגדים להצעה נחרצות, בטענה שאסור לפגוע בחובת ההפרשה לפנסיה — אחת מאבני היסוד של מערכת הפנסיה הציבורית בישראל, שמתוארת כאחת המערכות המוצלחות בעולם. גם בהסתדרות מתנגדים להצעה ומזהירים מפני פגיעה ממשית בחיסכון העתידי ובקצבה. במקביל, שוק ניהול הכספים עצמו נמצא בתקופה רגישה: בעקבות עסקת הרכישה של אלטשולר שחם והגל הנלווה של פדיונות, רשות שוק ההון מנסה להרגיע את החוסכים ולהפריך טענות שפוגעות באמון הציבור במערכת הפנסיה.

המומחים נגד: "אסור להתחיל לפתוח את הפתח"

בכירים בשוק הפנסיה מזהירים כי הצעת המועצה הלאומית לכלכלה היא התחלה של שחיקה בחובת ההפרשה, ושמה שתיירגש תקדים יופק — הרעיון יורחב גם לגילים אחרים או לקבוצות אוכלוסייה נוספות. לדבריהם, המהלך נועד לשמש כמתקן פוליטי קצר טווח, במקום לטפל בשורשי יוקר המחיה — ריכוזיות, חסמים לתחרות ועלויות תשתית גבוהות. ההתנגדות הציבורית למהלך מגיעה גם מכיוון כלכלני מקרו, שמדגישים כי הפחתת חיסכון מנדטורי במשק עלולה להגדיל את הפער בין חסכונות הציבור לבין תחזיות הצמיחה ארוכות הטווח.

המשק בין שני עולמות: גירעון מבוקר ותוצר שצומח בקצב מפתיע

עוד בטרם התגבשה תמונת הפריצה התקציבית, עדכן הלמ"ס את נתוני התוצר והראה כי המשק צמח ב־14.9% ברבעון השני — תיקון קל למטה מהאומדן הקודם של 15.4%, בעקבות ההשפעה של המבצע באיראן. הצמיחה החדה הזו מסתירה פערים עצומים בין ענפים: בעוד התעשיות הביטחוניות, ההייטק וענפי הציוד זוכים לביקושים חסרי תקדים, ענפי הצריכה הפרטית והתיירות מתמודדים עם קשיים מתמשכים. במצב כזה, ההכנסות ממסים עולות, אך לא בקצב המספיק כדי לכסות את קצב התרחבות ההוצאות הביטחוניות.

מה עומד מאחורי ההצעות לקצץ בפנסיה — מילוי קופת המדינה או הקלה על הזוגות הצעירים?

חזי שטרנליכט ופרשנים כלכליים נוספים מתארים בימים אלה תמונה שבה המדינה פתחה בשורת צעדים עם מכנה משותף: לחסוך פחות ולצרוך יותר. ההצעות מצטברות — דחיית הפרשות פנסיה, הקלות במיסוי דירות, הקלות בתחום הרכב והדלק — ונראה שהן נועדו להקל על ההוצאה הפרטית לצריכה. אך התמורה מתבקשת: הקטנת חיסכון מנדטורי של הציבור, פגיעה בקופת הפנסיה הציבורית והתרחבות הפער בין מה שהמשק צורך היום לבין מה שהוא חוסך לעתיד. באותה מידה, הדבר משקף גם את המשבר התקציבי האמיתי: הצורך לממן מלחמה, פיצויים והצטיידות תוך שמירה על יעדי הגירעון ועל דירוג האשראי של ישראל.

מה זה אומר לכיס של האזרח

ההשפעה על הצרכן הישראלי מגיעה דרך שני ערוצים עיקריים. הראשון הוא מסים ותשלומים: ההגדלה של תקציב הביטחון בעשרות מיליארדים משמעה כי עלות הריבית על החוב הממשלתי תמשיך לעלות, ושמימון הפערים עשוי להתבסס על העלאות מס סמויות — דמי ביטוח לאומי, מס בריאות ומסים עקיפים. הערוץ השני הוא עלויות ריבית: בנק ישראל מנהל מדיניות מוניטרית זהירה מאז תחילת המלחמה, וכל פריצה תקציבית משמעותית מעלה את הסיכוי שהריבית תישאר גבוהה לאורך זמן, ובכך מכבידה על משכנתאות, הלוואות ומימון רכב. עבור משפחה ממוצעת, זו משמעות של עשרות או מאות שקלים בחודש — מעבר ל־79 אלף השקל העקיפים שכבר הפכו לחלק מהמשוואה הכלכלית של כל משק בית בישראל.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

פריצת תקציב:
עבירה על ההסכמה התקציבית המאושרת, בה הממשלה מעבירה כספים מעל המסגרת שאושרה בחוק התקציב, לרוב לצורך צרכים חירומיים או פוליטיים.
קרן מס רכוש:
גוף ציבורי האחראי על פיצוי אזרחים ועסקים על נזקי מלחמה, פעולות איבה או אסונות טבע, בהתאם לחוק מס רכוש.
חובת הפרשה לפנסיה:
חוק חובה לפיו מעסיק ועובד מפרישים יחד אחוז מוגדר מהשכר לחיסכון פנסיוני, כבסיס לקצבה בגיל הפרישה.
יעד הגירעון:
היחס המקסימלי בין גירעון תקציב המדינה לתוצר המקומי הגולמי שקבעה הממשלה, והמשמש אינדיקטור למשמעת התקציבית.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי דיווחי האוצר, ההוצאות העקיפות המצטברות של שלוש שנות מלחמה עומדות על כ-230 מיליארד שקל — מה שמתורגם לכ-79 אלף שקל בממוצע לכל משפחה בישראל. סכום זה אינו כולל את עלויות הרכש הביטחוני הישירות מארה"ב, המתוקצבות בנפרד מתקציב הביטחון.

  • לפי דוח החשבת הכללית באוצר, מקרן מס רכוש שולמו עד סוף השנה שעברה פיצויים בסך 37 מיליארד שקל, בנוסף ל-5 מיליארד שקל נוספים — והקופה דלדלה באופן משמעותי. נותבי תביעות עתידיים עלולים להתמודד עם מגבלות נזילות הקרן.

  • מחקר של המועצה הלאומית לכלכלה מציע לבטל חובת הפרשה לפנסיה עד גיל 40 ולהותיר לעובדים עוד כ-500 שקל בחודש. גורמי מקצוע במשרד האוצר וההסתדרות מתנגדים, בטענה שפגיעה בחובת ההפרשה מסכנת את הקצבה העתידית ופוגעת בחוסנה של מערכת הפנסיה הציבורית.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!