230 מכליות נפט בהמתנה, נאסד"ק שובר שיא מ-1992 ומודל AI שהבהיל את הבית הלבן

המבוי הסתום במצר הורמוז: מדוע הנפט אינו זורם למרות ההכרזות

ההכרזה הדרמטית של שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, על פתיחת מצר הורמוז למעבר כלי שיט עוררה תגובות מנוגדות בשווקים הגלובליים. מחד גיסא, נראה היה שמחירי הנפט נוחתים בעקבות הידיעה, אך מאידך גיסא, דיווחים מהשטח מצביעים על תמונה שונה לחלוטין. כ-230 מכליות נפט עדיין ממתינות באזור המצר, וחברות ספנות בינלאומיות נמנעות מלשלוח כלי שיה בלי אישור ברור ומבטחים ביטוחיים מתאימים. הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, עצמו תרם לבלבול כאשר טען כי המצור בעינו עדיין, וכי המהלך אינו משקף שינוי אמיתי במדיניות האיראנית. ההערכות בשוק האנרגיה הבינלאומי הן שחידוש התובלה הימית השוטפת ייקח זמן רב בהרבה מכפי שמשתקף מהכותרות, שכן חברות הביטוח והספנות דורשות ערבויות ביטחוניות מוצקות לפני שיחזירו את ציי המכליות שלהן לנתיב הסחר המסוכן. גורמים בתעשיית האנרגיה מעריכים כי גם אם יחודשו ההפלגות, יידרשו שבועות ארוכים עד שהיצע הנפט הגלובלי ישוב לרמות שקדמו למשבר, מה שמשאיר את השווקים במצב של חוסר ודאות מתמשך.

טבעת החנק הכלכלית על איראן מתהדקת

מאחורי הדרמה הפומבית סביב מצר הורמוז, מתנהל מאבק כלכלי שקט אך חסר תקדים נגד המשטר האיראני. וושינגטון הורתה לבנקים ברחבי העולם להפסיק העברות כספים לאיראן, צעד שמצטרף לסנקציות הקיימות ויוצר מערכת לחצים כלכלית שמעריכים שמסתכמת בכ-435 מיליון דולר ליום של אובדן הכנסות עבור טהרן. ההערכה בקהילת המודיעין הכלכלי הישראלית היא שהצעדים הללו, בשילוב עם הפגיעה בתשתיות הנפט והגז האיראניות, מביאים את המשטר לנקודת שבר כלכלית שמקשה עליו לממן את פעילות המלכודת במצר עצמו. בהקשר הזה, יש לראות גם את האיום הסיני העקיף, שכן בייג'ינג הבהירה כי לא תסבול התערבות אמריקאית בסחר שלה עם איראן, מה שמוסיף שכבה נוספת של מורכבות למשוואה הגיאופוליטית. סין, שהיא הקונה הגדול ביותר של נפט איראני, מעוניינת ביציבות אספקה אך גם בהגנה על האינטרסים המסחריים שלה, וכל החמרה במצב עלולה להוביל לטלטלה נוספת בשרשרת האספקה הגלובלית שכבר סופגת זעזועים משמעותיים.

וול סטריט חוגגת: הנאסד"ק רושם את רצף העליות הארוך ביותר מזה שלושה עשורים

בניגוד חריג לאווירת המתח הגיאופוליטי, שוקי ההון האמריקאיים ממשיכים לקבוע שיאים היסטוריים שאין להם תקדים בעידן המודרני. מדד נאסד"ק רשם רצף עליות שלא נראה כמותו מאז 1992, כאשר המניות הטכנולוגיות מובילות את המהלך באופן כמעט בלתי פוסק. ההסברים לראליות הללו מגוונים, אך בראשם עומדת ההתרגשות העצומה סביב מהפכת הבינה המלאכותית, שמניעה את מניות הענקיות האמריקאיות לשיאים חדשים. הפסקת האש בין ישראל ללבנון תרמה אף היא לאופטימיות בשווקים, שכן היא הסירה את אחד מגורמי הסיכון המרכזיים שריחפו מעל השווקים בחודשים האחרונים. במקביל, הציפיות להפחתות ריבית מצד הפדרל רזרב ממשיכות להזין את האופטימיות, כאשר הנגיד עצמו צופה שיפור בתחזיות הצמיחה ואף העלה את האפשרות של שתי הפחתות ריבית עד הרבעון הראשון. עם זאת, ישנם קולות מפקפקים בקרב אנשי שוק מנוסים שמצביעים על כך שכפל הרווח בארה"ב ירד בתקופה האחרונה, מה שעלול להעיד על התנתקות המחירים מהערכים הפונדמנטליים. דוגמה לכך ניתן לראות בתגובת השוק לדוחות של נטפליקס, שנפלה במסחר המאוחר למרות שהכנסותיה עלו, מה שמראה שהשווקים מגיבים בחומרה לכל חריגה שלילית מהציפיות הגבוהות מאוד.

הבורסה בתל אביב מנסה לרכוב על הגל הגלובלי

הבורסה בתל אביב אינה נשארת מאחור בראליות הגלובליות, ומדד ת"א 35 קרב לשבירת שיא בן 16 שנים. מניית ת"א בנייה זינקה בכחמישה אחוזים ביום מסחר אחד, ומדד ת"א 90 קפץ בשיעור של 2.3 אחוזים. הזינוק המקומי ניזון משני מקורות עיקריים: האחד, הירידה החדה בשער הדולר לרמה של 2.95 שקלים בעקבות ההכרזה על פתיחת הורמוז, שהפכה את המניות הישראליות לזולות יותר עבור משקיעים זרים, והשני, האופטימיות הכללית שמשתקפת מוול סטריט. בקרב גופי ההשקעה המוסדיים מתנהל דיון ער על אופן חלוקת ההשקעות בין שוקי חו"ל לשוק המקומי, כאשר חלקם ממליצים על חלוקה שווה ואחרים נוטים להעדיף את החשיפה לארה"ב בשל הביצועים המרשימים של מדדי הטכנולוגיה. ההערכה בקרב אנשי שוק היא שהירידה בדולר, שהגיעה לרמה שלא נראתה מזה שלושים שנה כאשר שער החליפין נוגע בקידומת 2, תורמת לתנאים המשפרים להפחתת ריבית גם בישראל, שכן היא מפחיתה את הלחצים האינפלציוניים המגיעים מחוץ לישראל.

מלחמת המודלים: OpenAI ואנתרופיק מעצבות מחדש את עתיד הטכנולוגיה

מאחורי הראליות בשווקי המניות מסתתרת מלחמת טכנולוגיה אמיתית בין שתיים מהחברות המשפיעות ביותר בעולם. OpenAI השיקה את מודל GPT-Rosalind, מודל בינה מלאכותית ייעודי לפיתוח תרופות שלטענת החברה משתווה כבר לחוקרים אנושיים ביכולתו לחזות וליצור רצפים ביולוגיים ולתכנן ניסויים קליניים. המהלך הפך את חברת הבת של OpenAI לסטארט-אפ ה-AI הרפואי היקר בעולם, ושלח גלי הלם בתעשיית התרופות המסורתית. מנגד, אנתרופיק מוצאת את עצמה במרכז סערה אחרת לחלוטין לאחר שפרסמה את מודל "מיתוס", שלטענתה מסוכן מדי לשחרור לציבור הרחב בשל יכולותיו האוטונומיות. הדו"ח שהגיע לידיעת כלי התקשורת מצביע על כך שהמודל הוכיח יכולת לאתר ולנצל אלפי פרצות אבטחה מסוג Zero-Day באופן אוטונומי, מה שהוביל לפגישת חירום בבית הלבן בין בכירי הממשל למנכ"ל אנתרופיק, דריו אמודיי. הפגישה נערכה בצל תביעה שהחברה מנהלת נגד הממשל האמריקאי, שסימן אותה כסיכון לשרשרת האספקה הלאומית, מה שמדגיש את המתח הגובר בין התעשייה הטכנולוגית לממסד הביטחוני והרגולטורי.

ההשלכות הכלכליות של מרוץ החימוש בבינה מלאכותית

המירוץ המטורף בין OpenAI לאנתרופיק אינו רק סיפור טכנולוגי אלא גם נרטיב כלכלי בעל השלכות מעשיות על שווקי ההון והכלכלה הריאלית. ההשקעות העצומות בפיתוח מודלי AI דורשות הון בסדרי גודל של מיליארדי דולרים, והשאלה הפתוחה היא האם ההכנסות הצפויות יצדיקו את ההוצאות האלו. מניית IES, למשל, קיבלה חיים חדשים לאחר שהמילים "בינה מלאכותית" צורפו לנרטיב העסקי שלה, מה שמראה כמה השווקים רעבים לחשיפה לסקטור. במקביל, קרנות Private Equity משנות את כללי המשחק בהשקעות, כאשר חלקן מקציבות אחוזים הולכים וגדלים מתיקי ההשקעות שלהן לחברות AI. החשש המרכזי של גורמים רגולטוריים הוא שהמהירות שבה מתפתחים המודלים חורגת מהיכולת של המערכת הפוליטית והמשפטית להתאים את עצמה, במיוחד כאשר מדובר במודלים בעלי יכולות התקפיות אוטונומיות כפי שטענה אנתרופיק לגבי "מיתוס". הבית הלבן נמצא במצב שבו הוא חייב לאזן בין תמיכה בחדשנות טכנולוגית שמעניקה לארה"ב יתרון תחרותי עולמי, לבין הצורך להגן על הביטחון הלאומי מפני יכולות שעלולות לצאת משליטה אם ייפלו לידיים הלא נכונות.