יוקר המחיה ממשיך ללחוץ: המדד מפספס את המשכנתא, והצרכנים משלמים את המחיר האמיתי
מחקר חדש של מרכז טאוב חושף פער עצום בין האינפלציה הרשמית לבין ההתייקרות שמרגישים משקי הבית — והצרכן הישראלי משלם את ההפרש
מחקר חדש של מרכז טאוב עורר ביממה האחרונה דיון ציבורי נרחב, והוא מציע הסבר משכנע לאחת התופעות המתסכלות ביותר בכלכלה הישראלית: הפער בין האינפלציה הרשמית שמדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבין תחושת ההתייקרות שמשקי הבית חווים בחשבון הבנק שלהם מדי חודש. לפי המחקר, העלייה בריבית על משכנתאות ואשראי צרכני כמעט אינה מקבלת ביטוי במדד המחירים לצרכן. החוקרים בנו מדד משלים שמשלב את עלויות המימון, והתוצאה מדאיגה: בשנת 2022, כשהריבית על המשכנתאות זינקה, המדד המשלים הצביע על התייקרות גבוהה פי 4 מהמדד הרשמי, וב-2023 הפער התרחב לכדי פי 6.
הפער הזה אינו עניין תיאורטי. עבור משק בית ממוצע שלוקח משכנתא חדשה או מתמודד עם מסלול ריבית משתנה, ההחזר החודשי יכול לקפוץ במאות ואף באלפי שקלים — סכומים שכלל אינם נרשמים בסל הצריכה של המדד הרשמי. כך נוצר מצב שבו הנתון הרשמי אומר אחד, והחשבון הפרטי של כל משפחה אומר משהו שונה לגמרי. דווקא כאשר הריבית על המשכנתאות והאשראי יורדת, הפער עשוי להתכווץ, אך משקי בית שקיבעו התחייבויות בתקופת השיא ימשיכו לשאת את הנטל שנים קדימה.
המדד שמפספס את הבנק
כדי להבין את מהות הבעיה, צריך להיכנס לשאלה מה מודד מדד המחירים לצרכן מלכתחילה. המדד נועד לעקוב אחרי שינויים במחירי סל קבוע של מוצרים ושירותים — מזון, דיור, תחבורה, תקשורת ועוד — אך הוא אינו כולל את העלות של כסף עצמו, כלומר את הריבית שמשקי בית משלמים על הלוואות. עליית הריבית שהוביל בנק ישראל בין 2022 ל-2023, במטרה לרסן את האינפלציה, הייתה דווקא כלי להתמודדות עם המדד עצמו — אך העלות שלה על הצרכנים נשארה מחוץ לסל.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
יש הטוענים כי הוספת עלויות מימון למדד צריכה מטעה, שכן מדד המחירים נועד מלכתחילה למדוד מחירי סחורות ושירותים ולא תנאי אשראי. בנוסף, ריבית גבוהה היא כלי מדיניות זמני שנועד לרסן אינפלציה, ולכן השוואה ישירה בין המדדים עלולה לעוות את התמונה הכלכלית הרחבה.
בכתבה שפורסמה בביזפורטל הודגש כי משקי בית רבים מרגישים שיוקר המחיה עלה הרבה יותר מהאינפלציה הרשמית, וכי המדד המשלים שבנו החוקרים במרכז טאוב מספק בסיס מדידתי לתחושת הבטן הזו. מדובר בתחושה שעד כה נתפסה כאנקדוטית או סובייקטיבית, והמחקר החדש נותן לה גוף נתונים ושלד מתודולוגי. כאשר המדד המשלים מצביע על התייקרות של פי 6 ב-2023 לעומת המדד הרשמי, קשה להתעלם מהשאלה האם הכלים הרשמיים למדידת יוקר המחיה משרתים כהלכה את הציבור.
השפעות על שכר, פנסיה וקצבאות
לפער בין המדדים יש השלכות מעשיות שחורגות מעבר לתחושת אי נוחות. סעיפי הצמדה רבים בחוזי עבודה קיבוליים, בקצבאות סעד ובתשלומים ממשלתיים נקשרים למדד הרשמי. כאשר המדד הרשמי נמוך משמעותית מההתייקרות האמיתית שמשקי בית חווים, כוח הקנייה של השכר והקצבאות נשחק בפועל מעבר למה שהמספרים מרמזים. עובד שמקבל תוספת יוקר לפי המדד הרשמי עשוי לגלות כי ההחזרים על המשכנתא שלו עלו יותר, וכי התוספת לא מכסה את הפער.
המשמעות חמורה עוד יותר עבור שכבות חלשות ומשקי בית שמסתמכים על אשראי צרכני. הריבית על הלוואות לא אכזרית כלפי הלקוחות זולים בגלל הפערים בכוח המיקוח בין הבנקים ללקוחות, ומי שאין לו הון ראשוני להשקיע בהשוואות ומיחזור הלוואות — נשאר לשלם יותר. כך נוצרת אפקט מצטבר שבו הפער בין המדדים פוגע דווקא בציבור שהכי פחות מוגן, ומעמיק את אי השוויון הכלכלי במקום לצמצם אותו.
trending_up שינוי מגמה
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
הצרכן הישראלי במצב רגיש
המחקר מגיע בתקופה שבה הצרכן הישראלי מצוי במצב רגיש במיוחד. בדה מרקר דווח לאחרונה כי אחרי שלוש שנים של השתוללות במחירי המזון הגיעה ירידה קלה, אך עיתוי החגים מקשה על הקוראים לדעת האם מדובר ביפוך מגמה אמיתי או רגע זמני. משה קאשי מלובי 99 אמר בהקשר זה כי כשהמחירים עלו הסבירו לצרכנים שהם נגרמים מגורמים זמניים, וכאשר הם משתנים צריכה להיות גם ירידה מקבילה. יונתן כץ מלידר שוקי הון הזהיר כי העליות הגלובליות עלולות לחלחל בחודשים הקרובים למחירים בארץ.
במקביל, נתוני ההוצאות של משקי הבית ממשיכים להיות גבוהים. דה מרקר חשף כי ההוצאות של הישראלים בחופש הגדול זינקו ב-44% בתוך חמש שנים, וכי הישראלים הוציאו כ-1.7 מיליארד שקל ביום במהלך החופש. אך בעוד ההוצאות עולות, ההכנסה הפנויה של משקי בית רבים נשחקת דווקא בשל עלויות המימון שהמדד הרשמי מתעלם מהן. קמפיין שהושק לאחרונה על ידי ישראכרט, המעודד משפחות לקחת הלוואה לחו"ל בריבית של כ-10% לשלוש שנים, עורר ביקורת ציבורית על נרמול של חובות צרכניים — וממחיש עד כמה השוק עצמו מעודד משקי בית להעמיק את ההתחייבויות.
מה עושים עם הנתון החדש?
עבור הצרכן הבודד, העיקרון המעשי שעולה מהמחקר הוא ברור: אין להסתמך על המדד הרשמי בלבד כמדד ליוקר המחיה האישי. כאשר הריבית יורדת, משקי בית עם משכנתאות בריבית משתנה צריכים לבחון אפשרות למיחזור — שכן גם ירידה של 0.3% עד 0.5% בריבית עשויה להיות שווה עשרות אלפי שקלים לאורך חיי ההלוואה. במקביל, צריך להקפיד לא להאריך את ההלוואה לשנים נוספות רק כדי להוריד את ההחזר החודשי, שכן החזר נמוך יותר לא בהכרח אומר שחסכתם בפועל.
ברמה הציבורית, המחקר מציב אתגר בפני קובעי המדיניות. אם המדד הרשמי אינו משקף את העלות האמיתית של החיים עבור חלק משמעותי מהאוכלוסייה, כל כלי מדידה שנקשר אליו — החל מהסתכלות של עובדים וכלה בקצבאות ובפרמטרים פיסקליים — עלול להחמיץ את המטרה. מומחים בתחום הצרכנות הפיננסית מציעים שההשוואה בין המדדים תובא בפני ועדות הכלכלה בכנסת, במטרה לבחון אם יש מקום לתקן את המתודולוגיה או לפחות לפרסם לציבור מדד משלים קבוע. בינתיים, הציבור נשאר עם שתי תמונות נוגדות זו את זו: אחת רשמית שמציגה אינפלציה מרוסנת, ואחת פרטית שמסתכלת מהחשבון הבנקאי ואינה משוכנעת בכלל.
בינתיים, שוק הקמעונאות הישראלי ממשיך להתרחש ברקע המאבק הזה. רשתות נמכרות ומועמדות להנפקה — סטופ מרקט נמכרה לקבוצת עזרא ב-600 מיליון שקל, קרפור ישראל הגישה טיוטת תשקיף ראשונה בדרך להנפקה בשווי של 800 עד 900 מיליון שקל, ורשות התחרות מטילה קנסות כבדים על גופים מונופוליסטיים בענף המשקאות. כל אלה מצביעים על כך ששוק הצריכה הישראלי מתמודד עם שינויים מבניים עמוקים, אך השאלה הבסיסית ביותר — כמה באמת עולה לחיות בישראל — נותרה עדיין ללא תשובה מוחלטת.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
מדד המחירים לצרכן נועד למדוד שינויים במחירי סל מוצרים ושירותים, ולא את עלויות המימון של משקי הבית. עליית הריבית על משכנתאות והלוואות משפיעה ישירות על ההוצאה החודשית של הצרכן, אך אינה מקבלת ביטוי במדד הרשמי — וזהו הפער המרכזי שהמחקר של מרכז טאוב מדגיש.
-
זהו מדד חלופי שמשלב את עלויות המימון — בעיקר ריבית משכנתאות ואשראי צרכני — לצד מחירי הצריכה הרגילים. בשנים 2022 ו-2023, שבהן הריבית זינקה, המדד המשלים הצביע על התייקרות גבוהה פי 4 ופי 6 בהתאמה לעומת המדד הרשמי.
-
הסתכלות וקצבאות רבות, כמו גם סעיפי הצמדה בחוזי עבודה, נקשרים למדד הרשמי. כאשר המדד הרשמי נמוך מההתייקרות האמיתית שחשים משקי הבית, כוח הקנייה של השכר והקצבאות נשחק בפועל מעבר למה שהמספרים הרשמיים מצביעים עליו.
-
מומלץ לבחון מיחזור משכנתא כאשר הריבית יורדת, לצמצם התחייבויות אשראי צרכני מיותרות, ולעקוב אחר ההוצאות הקבועות. גם ניתוח של תמהיל המשכנתא והריביות בו יכול לחסוך עשרות אלפי שקלים לאורך חיי ההלוואה.
