שיא היסטורי ביציאות מהארץ: הישראלים ממשיכים לטוס, והתיירות הנכנסת נשארת מאחור

שדה התעופה בן גוריון רושם רצף שיאים חדש: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בימים האחרונים, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו מהארץ בחודש האחרון, נתון שעוקף אף את ההישג שנרשם באוגוסט 2023 — החודש האחרון שלפני המלחמה. מתחילת השנה נרשמו יותר משישה מיליון יציאות מהארץ, והענף האווירי פועל בקיבולת כמעט מלאה. במקביל, נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA חושפים כי ההוצאה הממוצעת לנוסע מגיעה ל-4,069 שקל, כשיפן תופסת את המקום הראשון בפער משמעותי משאר היעדים. אלא שבצד השני של המכ"מים בנתב"ג מתגלה תמונה אחרת לגמרי: התיירות הנכנסת לישראל ממשיכה להתקשות להתאושש, וסנטימנט בענף המלונאות המקומי נותר שלילי.

המספרים שמאחורי הזינוק בטיסות

הנתונים שפרסמה הלמ"ס מצביעים על המשך מגמת התחזקות בתיירות היוצאת, שנמשכת זה מספר חודשים. כבר בחודש יולי נרשם שיא של כ-1.3 מיליון יציאות מהארץ — הנתון החזק ביותר מתחילת המלחמה — ובאוגוסט נשברה שיא השיאים עם כ-1.4 מיליון יציאות. מדובר ברמה שגבוהה אפילו מהתקופה שקדמה למלחמה, והיא משקפת שילוב של כמה גורמים כלכליים: התחזקות השקל מול הדולר והיורו, תחושת יציבות ביטחונית יחסית בחודשים האחרונים, ופתיחת קווי טיסה חדשים והרחבת תדירויות על ידי חברות תעופה זרות שחזרו לשוק הישראלי. המשמעות הכלכלית של הגל הזה ניכרת גם בנתוני הצריכה: מדדי הקניות בכרטיסי אשראי של הפניקס גמא הציגו בשבועות האחרונים זינוק חד בהוצאות על תיירות ותעופה, כשענף התיירות רושם את העלייה הגדולה בקרב כל ענפי הצריכה.

4,069 שקל לנוסע: ארנק המט"ח חושף את היעדים היקרים

נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי של LAYA מציעים הצצה נדירה לא רק ביעדים שאליהם נסעו הישראלים, אלא גם בסכומים שהם מוציאים בכל אחד מהם. ההוצאה הממוצעת עומדת על כ-4,069 שקל לנוסע, אך מאחורי הממוצע מסתתרים פערים עצומים בין יעדים. יפן תופסת את המקום הראשון בפער משמעותי מהיעדים האחרים — מדינה שהפכה בשנים האחרונות ללהיט בקרב מטיילים ישראלים בזכות שער חליפין נוח יחסית, תרבות אטרקטיבית ומחירי לינה מגוונים. לעומת זאת, יעדים אירופיים קלאסיים כמו איטליה — שהפכה ליעד החם של נתב"ג עם טיסות ישירות ל-11 ערים — מושכים קהל רחב יותר עם תעריפי כניסה נמוכים יותר, כאשר מחירי טיסות מתחילים בכ-150 דולר ובמקרים מסוימים אף 160 דולר לכיוון אחד.

יפן מובילה, איטליה מתרחבת ודובאי מתאוששת

תמונת היעדים של השנה מתחלקת לשלושה סוגים עיקריים. ראשון הוא היעדים הרחוקים והיוקרתיים — יפן בראשם — שמושכים מטיילים שמוכנים להשקיע סכומים גבוהים בחופשה פעם בכמה שנים. שני הוא אירופה הקרובה, שבה מתרחבת במיוחד הפעילות לאיטליה לקראת עונת החגים, כשחברות התעופה מגדילות את ההיצע ומנעד המחירים נע בין טיסות זולות ללא אפשרות שינוי לבין כרטיסים גמישים במחיר גבוה משמעותית. הסוג השלישי הוא היעדים במזרח התיכון שמתמודדים עם קשיים: דובאי מנסה להתאושש מנפילה של 44% בתיירות, בזמן שמצרים דווקא צומחת. חברות הקרוזים, בינתיים, מבטלות עונות שלמות במזרח התיכון בשל משבר הים האדום ומעבירות אוניות לאירופה ולקריביים — מהלך שמייקר את החופשות באזור כולו.

לצד ההוצאות, המטייל הישראלי מתמודד גם עם סיכונים משפטיים וביטוחיים חדשים. פסיקות אחרונות של בתי המשפט בעניין אחריות פלטפורמות ההזמנות — כמו זו שבה נקבע כי בוקינג לא תישא באחריות לחופשה שבוטלה שעלתה למשפחה 17 אלף שקל — מדגישות את חשיבות ביטוח הנסיעות והזמנה דרך גורמים מוסדרים. בזמן שרוחות המלחמה ממשיכות להסעיר לסירוגין, ישראלים רבים נדרשים לבחון אפשרויות ביטול, שינוי מסלול וכיסוי ביטוחי מורחב, במיוחד כאשר מדובר בנסיעות משפחתיות יקרות בתקופות שיא כמו החופש הגדול ועונת החגים.

הצד השני: התיירות הנכנסת שמתאוששת באיטיות

בזמן שהישראלים טסים בהמוניהם, התיירות הנכנסת לישראל נמצאת בתהליך התאוששות עדין ולא שלם. נכון, ביולי נרשם זינוק של כ-29% בכניסת תיירים — כ-111 אלף כניסות מבקרים לעומת כ-85 אלף בתקופה המקבילה אשתקד — ובימים האחרונים דווח אף על חזרתם ההדרגתית של תיירים אמריקאים לאחר שנתיים קשות. אבל על ציר השנה המלא, מספר התיירים הנכנסים עדיין רושם ירידה של 11% לעומת השנה שעברה, והוא רחוק משמעותית מהרמות שלפני המלחמה. בענף מסבירים כי המשוואה פשוטה ומכאיבה: "יש קשר ישיר בין מעמד ישראל בעולם לבין מספר התיירים שמגיעים", נמסר מגורמי הענף, תוך התייחסות לקווי תעופה שעדיין לא סדירים ולחברות ביטוח זרות שמסרבות לבטח מבקרים פוטנציאליים.

סנטימנט שלילי במלונאות: לינות ישראלים עולות, לינות תיירים צונחות

סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מציג תמונה מורכבת במיוחד בענף המלונאות המקומי. מאזן הנטו של מספר לינות הישראלים בבתי המלון חיובי — חלק מהציבור שלא טס בחר לנפוש בארץ — אך מאזן לינות התיירים הנכנסים נותר שלילי, ומשקף את הפער המתמשך בין שני הכיוונים של הענף. מדובר במבנה כלכלי בעייתי, שכן התייר הנכנס מביא הכנסות במטבע חוץ ובהיקפי הוצאה גבוהים יותר, בעוד התיירות הפנימית מתאפיינת במחירים נמוכים ובעונתיות חדה. חברות מלונאות ישראליות הנסחרות בבורסה משקפות את הקושי, ובראשן רשת פתאל בהובלת דוד פתאל, שהכפילה את שוויה מאז ההנפקה הודות להתרחבות באירופה — אך גם חוותה ירידה של 7 מיליארד שקל בשווי בתוך שלושה ימים בעקבות אירועי טלטלה בשוק ההון, כפי שחשף פתאל בראיון לגלובס.

מה המשמעות הכלכלית של הפער בין הטסות להגעות

מבחינת כלכלת ישראל, הפער בין תיירות יוצאת שורצת לתיירות נכנסת מתונה מייצר גירעון הולך וגדל בחשבון התיירות של המשק. כל יציאה מהארץ גוררת הוצאה ממוצעת של אלפי שקלים במטבע חוץ, בעוד ההכנסות מתיירים נכנסים עומדות על חלק קטן מהפוטנציאל. המשמעות מורגשת בשרשרת רחבה של עסקים: מלונאות, מסעדנות, תעופה, תחבורה ואטרקציות. גם עלויות הטיסות מושפעות מהמצב האזורי — ההסלמה בבאב אל-מנדב ומחירי נפט גבוהים מגדילים את עלויות התפעול של חברות התעופה, ולמרות תחזיות להוזלה ניכרת במחירי הכרטיסים, המטייל הישראלי עדיין משלם פרמיה על הנסיעה. במקביל, הממשלה ממשיכה להעביר תקציבים לענף — בין היתר 27 מיליון שקל לקידום מלונות ביהודה ושומרון והחלטה להזרים מאות מיליוני שקלים לאילת, אם כי כלכלנים רבים מטילים ספק בכך שמדובר בתפיסה כלכלית אסטרטגית ולא באוסף של יוזמות נקודתיות.

המלונאות הישראלית מחפשת את דרכה בין משבר להזדמנות

בתוך התמונה הכללית בולטת הדינמיקה של שוק המלונאות המקומי, שנאבק על חייו אך גם ממשיך למשוך משקיעים. הענף עבר שנתיים סוערות: סגירת שמיים, שני שלישים מהמלונות שנסגרו בשיא המלחמה, אלפי עובדים בחל"ת ומאבק מתמשך מול האוצר על מתווה הפיצויים. כעת, עם חזרתם ההדרגתית של תיירים אמריקאים ושיפור בתדירויות הטיסה, יש בענף שמזהים צמיחה — אך אחרים מזהירים כי בלי שינוי מקיף במתווה הפיצויים ובלי יציבות ביטחונית מתמשכת, ההתאוששות עלולה להיעצר שוב. המקרה של היזם שהחזיק 200 דירות אירוח בישראל והתרסק עם חובות של 50 מיליון שקל ממחיש את שבריריות הענף, ולצדו פרויקטים כמו זה שבערד — שבו משקיע התאגד עם בעלי קרקע נוספים בניסיון להקים פרויקט תיירות ייחודי עם נוף לים המלח — מראים עד כמה קשה להפוך חזון תיירותי בפריפריה למציאות כלכלית.

מה צריך לקרות כדי שהתיירים יחזרו בהמוניהם

הדרך חזרה של התיירות הנכנסת תלויה בשילוב של מספר מרכיבים שהענף מזהה בבהירות: יציבות תדירויות טיסה סדירות של חברות בין-לאומיות, חזרתן של חברות ביטוח זרות לבטח מבקרים לישראל, ושיפור התדמית הבין-לאומית של המדינה כיעד בטוח. ההתחזקות של השקל, שאמורה להיות יתרון לתייר הנכנס, לא מצליחה לפצות על החששות הללו. בינתיים, ענף התיירות הישראלי ממשיך להתפרנס בעיקר מהצד היוצא — מהישראלים שמזמינים טיסות, בתי מלון וביטוח נסיעות — אך הכנסות אלה מפצות רק חלקית על הפסד המטבע הזר שהמשק מוותר עליו. כל עוד מספר התיירים הנכנסים יישאר בשפל, הפער בין שני צדי הענף ימשיך להיות אחד המדדים המסקרנים ביותר לבריאות הכלכלה הישראלית בכללותה.

מילון מונחים כלכליים

התיירות היוצאת: היקף הנסיעות וההוצאות של תושבי ישראל בחו"ל, שמהווה הוצאה של מטבע חוץ מהמשק. התיירות הנכנסת: היקף המבקרים מחו"ל בישראל וההכנסות במטבע זר שהם מייצרים למשק. סנטימנט עסקי: מדד המשקף את תחושת המצב העכשווית של בעלי עסקים בענף, כפי שנמדד בסקרי הלמ"ס. ארנק מט"ח דיגיטלי: אמצעי להחזקת מטבע חוץ באופן דיגיטלי, המאפשר מעקב אחר הוצאות בחו"ל.