מאחורי עסקת רשת 13 וחוק השידורים: המאבק על עצמאות התקשורת המסחרית

הבחירה של בלווטניק: דרהי מול ההייטקיסטים במירוץ על רשת 13

החלטתו של איל ההון לן בלווטניק לבחור בהצעה של פטריק דרהי לרכישת רשת 13 מעלה שאלות רבות לגבי עתיד התקשורת המסחרית בישראל. דרהי, המחזיק כבר באחזקות משמעותיות בשוק התקשורת הישראלי, יכול למצוא עצמו מחזיק בשני ערוצי טלוויזיה מתחרים, מצב שמעורר חששות רגולטוריים משמעותיים. בכלכליסט דווח כי ההצעה של דרהי נבחרה על פני קבוצת ההייטקיסטים, שכללה אישים מעולם הטכנולוגיה וההון סיכון הישראלי. המהלך מעורר דיון נרחב בקרב גורמי שוק לגבי השפעתו על רמת התחרות ועל אופי התוכן שיוצע לצופים. שר התקשורת שלמה קרעי הביע תמיכה במהלך, ולפי פרסומים בכלי התקשורת, הרפורמה בחוק השידורים שהוא מקדם עלולה להקל על הליכי הרגולציה הנדרשים לאישור העסקה.

מנגד, נשמעות קריאות חריפות מצד ועד עובדי רשת 13, המגדיר את העסקה כבלתי חוקית ומאיים לפנות לערכאות משפטיות. העובדים חוששים כי כניסתו של דרהי תביא לשינויים מבניים משמעותיים שיפגעו במעמדם התעסוקתי ובאופי השידורים. בדה-מרקר נכתב כי רכישת כלי תקשורת על ידי טייקון ממונף הסתיימה בעבר באופן שלילי עבור הענף, וכי המקרה של דרהי עלול לשחזר דפוסים מוכרים של ריכוזיות ופגיעה בעצמאות עריכתית. ההערכות בשוק הן כי בלווטניק יצטרך לגייס הון נוסף על מנת להשלים את המכירה, שכן הסכום המדובר גבוה במידה רבה מהערכות השוק לערוץ.

חששות רגולטוריים ומשפטיים מול המציאות העסקית

רשות התחרות טרם קיבלה את העסקה לבדיקה רשמית, אך כבר הביעה באופן פומבי תהיות לגבי השלכותיה על התחרות בשוק. בישראל קיימים חוקים ספציפיים המגבילים ריכוזיות בעלות בכלי תקשורת, והעסקה עם דרהי עלולה להיתקל במכשולים משפטיים לא מעטים. מקורבי דרהי מעריכים כי הוא יידרש לבצע תרגילים מבניים מורכבים על מנת לעמוד בדרישות הרגולטוריות, כולל אפשרות של הפרדה בין אחזקותיו השונות. המשמעות הכלכלית של המהלך חורגת מעבר לערוץ עצמו, שכן שינויים במבנה הבעלות עלולים להשפיע על תנאי המסחר בשוק הפרסום ועל מחירי השידור. חברות הפרסום והמדיה עוקבות בצמידות אחר ההתפתחויות, בהבינן כי שינוי בבעלות על ערוץ מרכזי ישפיע ישירות על תמחור הזמן הפרסומי ועל חלוקת תקציבי השיווק. גורמים בתעשיית הפרסום מעריכים כי ריכוזיות מוגברת עלולה להוביל לעלייה במחירים למפרסמים.

חוק השידורים: המהלך החקיקתי שמעצב מחדש את הכללים

הצעת חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ממשיכה לעורר מחלוקת עזה בקרב גורמי התקשורת, המשפטנים וחברי הכנסת. בגלובס דווח כי היועמ"שית גלי בר-אל סיווגה את הצעת החוק כמקרה "קיצוני וחריג" המצדיק התערבות של בג"ץ, קביעה שתוסיף לחץ משפטי על ההליך החקיקתי. היועמ"שית אף קראה להשהות את הדיונים בכנסת על החוק עד להכרעה שיפוטית, מהלך חריג בהקשר של חקיקה שגרתית. הצעת החוק, שאורכה למעלה ממאה עמודים, כוללת שורה של מנגנונים המשנים את הסדרי הרישיונות, ההכנסות מפרסום והפיקוח על גופי השידור המסחריים. מתנגדי החוק טוענים כי המנגנונים הללו מאפשרים התערבות פוליטית ישירה בתוכן השידורים ובעצמאות העריכתית של הערוצים.

ועדת התקשורת המיוחדת של ח"כ טלי גוטליב מהליכוד חזרה לדיונים בהצעת החוק, למרות התנגדות יו"ר הכנסת שקבע כי בזמן מתיחות ביטחונית יידונו חוקים דחופים בלבד. המהלך עורר ביקורת חריפה מצד גורמי אופוזיציה וארגוני תקשורת, הרואים בו ניסיון לנצל את המצב הביטחוני על מנת להעביר חקיקה שנויה במחלוקת. במקביל, הועברה הצעת חוק העוסקת בתקציב תאגיד השידור הציבורי מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים, מהלך שנתפס כחלק ממאמץ מתמשך להחליש את מעמד השידור הציבורי. ההשלכות הכלכליות של חוק השידורים אינן מוגבלות לערוצים המסחריים בלבד, שכן שינוי במנגנוני הפרסום ישפיע על כלל שוק המדיה והתוכן בישראל, לרבות על הכנסותיהן של חברות הפקה ויצירת תוכן.

ההתנגדות המשפטית והשלכותיה על השוק

חוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה מוסיפה משקל ניכר להתנגדות לחוק השידורים, שכן מדובר בעמדה נדירה של היועמ"שית המקדמת דיון בבג"ץ עוד לפני סיום ההליך החקיקתי. המשפטנים מזהירים כי אם החוק יאושר במתכונתו הנוכחית, הוא ייתקל בקשיים חוקתיים משמעותיים שעלולים להוביל לביטולו בבית המשפט העליון. האי-ודאות המשפטית יוצרת תגובת שרשרת בשוק התקשורת, שכן חברות הפרסום והמדיה מתקשות לתכנן אסטרטגיות ארוכות טווח בסביבה רגולטורית לא יציבה. משקיעים בתחום התוכן והמדיה מביעים חששות לגבי היכולת להפיק תשואות בסביבה שבה כללי המשחק משתנים באופן תכוף. ההשפעה חורגת גם לשוק ההון, שכן חברות התקשורת המסחריות נסחרות בבורסה וערכן מושפע ישירות מהשינויים הרגולטוריים. אנליסטים במוסדות הפיננסיים מעריכים כי המשך חוסר הוודאות ימשיך להשפיע על תמחור המניות בענף.

המתחים ברשות השנייה והשלכותיהם על הפיקוח

התפטרותה של מנכ"לית הרשות השנייה מישל קרמרמן חשפה מתחים פנימיים עמוקים בגוף הרגולטורי המפקח על שוק התקשורת. במכתב הפרישה שלה, תיארה קרמרמן סדרה של ניסיונות להלחיץ על הדרג המקצועי ולערער את עצמאות הרשות. התפתחות זו מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד, בשלב שבו הרשות אמורה לדון בהיבטים הרגולטוריים של עסקת רשת 13 ולהכריע בסוגיות הקשורות לחוק השידורים. אחד עשר חברי מועצת הרשות שהגיבו למכתב טענו כי אין בדבריה ממש, אך הפרשה מוסיפה לתחושת אי-הוודאות בקרב פעילים בענף. גם העימות בין יפעת בן חי שגב לדרג המקצועי ברשות, שדווח בכלכליסט, משקף את חוסר היציבות בגוף שאמור לספק ודאות רגולטורית לשוק.

ההשלכות של חוסר היציבות ברשות השנייה נוגעות ישירות לצרכן הישראלי, שכן הרשות אחראית על אכיפת תנאי הרישיונות, הגנה על זכויות הצופה ופיקוח על איכות השירותים המסופקים על ידי חברות התקשורת. בסביבה שבה הדרג המקצועי מרגיש מאוים, קיים חשש כי האכיפה תיחלש וכי החלטות מקצועיות יושפעו משיקולים זרים. גורמים בשוק מזהירים כי חולשה מוסדית של הרשות תפגע ביכולת להתמודד עם אתגרים רגולטוריים מורכבים, כמו פיקוח על שוק הסלולר והאינטרנט, שם חברות כמו פרטנר, בזק ו- HOT מתחרות באופן ישיר על תקציבי הצרכנים. חברות התקשורת עצמן עשויות לנצל את חולשת הרגולציה על מנת לקדם אינטרסים מסחריים על חשבון האינטרס של הציבור, כפי שעולה מהמאבק המתמשך של בזק לביטול ההפרדה המבנית, שבו מעורב כעת גם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן כלוביסט של החברה.