מלחמת התקשורת מגיעה לבג"ץ: הקרב על גל"צ, הרדיו החרדי ועתיד השידור הציבורי
דיוני השיא בבית המשפט העליון חושפים עימות חריף בין משרד התקשורת ליועמ"שית, בזק מעלה תחזיות לקראת ביטול ההפרדה המבנית, והרגולטור מאיים בקנסות על ערוץ 14
בג"ץ הפך בימים האחרונים לזירת ההכרעה המרכזית במאבק החורף המתמשך סביב עתיד התקשורת הישראלית. הדיון המתוקשר סביב ההטבות הרגולטוריות שהעניק שר התקשורת שלמה קרעי לתחנות הרדיו החרדיות קול חי וקול ברמה הוציא אל מחוץ לכותלות בית המשפט העליון טענות חריפות הן מצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והן מצד נשיא בית המשפט, השופט עמית, שלא חסך במילים נוקבות נגד המהלך.
במרכז הדיון עומדת החלטתו של קרעי להשתמש בסמכויות חירום שלא הוגדרו בחוק, ולהעניק לתחנות החרדיות הטבות כלכליות משמעותיות. השר נשען על טענה כי כעשרת אלפים מכשירים כשרים אינם מקבלים את התרעות פיקוד העורף, אך היועמ"שית סומפולינסקי הבהירה לשופטים כי מדובר בהטבה רגולטורית שניתנה בתקופת בחירות על בסיס של הנחות היפותטיות בלבד. השופט עמית אף הטיח בצדדים את השאלה החריפה: "למה עכשיו הם משדרים, זה מצב חירום?"
מלחמת הרגולציה: קרעי מתאחד עם ביטן נגד הרדיו האזורי
המהלך החקיקתי של קרעי לא מסתכם בתחנות החרדיות בלבד. הכנסת אישרה בימים האחרונים בקריאה ראשונה, ללא מכרז, הארכת ההטבות לתחנות הרדיו האזוריות עד שנת 2033. ההחלטה התקבלה בתיאום מלא עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ויו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת דוד ביטן, במה שנראה כמו מסע מתואם להשתלטות על שוק הרדיו הישראלי, חרף אזהרות חמורות של גורמי המקצוע במשרד התקשורת וברשות השנייה.
היועמ"שית המשנה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, המליצה לשופטי בג"ץ לפסול את ההטבה לתחנות החרדיות ולהקפיא את ההליכים. לדבריה, המהלך חורג מסמכות, פוגע בשוויון בין הרשויות המשדרות, ומהווה ניסיון להפעיל לחץ פוליטי על גופי תקשורת שאינם נמצאים בקו הממשלתי. סומפולינסקי הזהירה כי המגמה הזו, שבה שר מקבל החלטות רגולטוריות בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, עלולה לפגוע קשות בעצמאות התקשורת החופשית בישראל.
lightbulb טיפ מהמומחה
המהלך של ביטול ההפרדה המבנית בבזק עשוי להשפיע ישירות על מחירי חבילות התקשורת לצרכן. מומלץ לעקוב אחר ההכרעה הצפויה בשבועות הקרובים, שכן היא עשויה להוביל לריכוזיות מוגברת בשוק הסלולר, האינטרנט והטלוויזיה, ובסופו של דבר להשפיע על המחירים לכל בית אב בישראל.
תאגיד השידור בדרך לשיתוק
במקביל, דן בג"ץ גם בסוגיית הארכת כהונתו של מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי, גולן יוכפז, שמכהונתו פגה בקרוב. חברי מועצת התאגיד התריעו בדיון כי אי-הארכת הכהונה תוביל לשיתוק מוחלט של הארגון, שכן לא יהיה מי שיוכל לחתום על הסכמים או לאשר תקציבים. המהלך הזה מגיע על רקע הניסיונות החוזרים ונשנים של הממשלה לסגור את חטיבת החדשות של התאגיד, ולאחר שבג"ץ פסל פה אחד את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל ללא חקיקה מסודרת.
הרשות השנייה נגד ערוץ 14: קנסות והפרות חוק
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הודיעה בימים האחרונים על הטלת קנס נוסף נגד ערוץ 14, בשל אי-מסירת נתוני ההכנסות לשנת 2025, זאת בניגוד לחוק התקשורת. במקביל, נמשך המאבק סביב חובת השידור מירושלים, כאשר יו"ר ועדת הכלכלה קרא במהלך דיון להחריג את הערוץ מהחובה הקבועה בחוק ולבטלה עד לשינוי חקיקה עתידי, למרות שהדרג המשפטי במשרד התקשורת התנגד למהלך. סגן ראש עיריית ירושלים אף הגיב בחריפות וטען כי בעלי הערוץ השקיעו כסף "ביודעין שייפרו את החוק".
בזק מעלה תחזיות: ההפרדה המבנית עומדת להיעלם
במגזר התקשורת המסחרי, חברת בזק הפתיעה את השוק עם עדכון לתחזית הרווח השנתית, עוד לפני שהוכרע גורלה של חובת ההפרדה המבנית. החברה הודיעה כי הרווח הנקי ההשוואתי שלה צפוי להסתכם ב-1.15 עד 1.2 מיליארד שקל בסיכום השנה, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 1 עד 1.1 מיליארד שקל בלבד. תחזית ההשקעות נותרה ללא שינוי על 1.6 מיליארד שקל, וההשפעות הצפויות של ביטול ההפרדה המבנית אינן נכללות במספרים אלה.
יו"ר בזק העריך בתחילת החודש כי הכרעה בעניין ההפרדה המבנית צפויה להתקבל בשבועות הקרובים, לאחר שהחברה מנהלת מאבק ממושך מול משרד התקשורת. גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר, אף שכר בתפקידו החדש כלוביסט של בזק, ומסייע לחברה לקדם את ביטול החובה המבנית בין פעילויותיה השונות. במקביל, סלקום דיווחה על עלייה של 44% ברווח הנקי ל-92 מיליון שקל, הגבוה ברבעון מאז 2015, עם הכנסות של 1.06 מיליארד שקל, עלייה של 1.7%, ו-EBITDA מתואם של 380 מיליון שקל, עלייה של 8.3%.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
ההטבות הרגולטוריות שניתנו לתחנות הרדיו החרדיות במהלך מערכת בחירות, וההחלטה על סגירת גלי צה"ל ללא חקיקה מסודרת, מעלות שאלות קשות לגבי גבולות סמכות הממשלה בכל הנוגע לתקשורת. העובדה שבג"ץ נדרש להתערב שוב ושוב מלמדת על מתח מבני בין הרשות המבצעת לבין עקרונות הדמוקרטיה וחופש העיתונות.
פרטנר מול האתגר: גידול בסלולר, נטישה בטלוויזיה
בפרטנר, לעומת זאת, המצב מעורב. חברת התקשורת רשמה ברבעון השני עלייה של 2% בהכנסות ל-770 מיליון שקל ועלייה של 26% ברווח הנקי ל-72 מיליון שקל. במגזר הסלולר נוספו 16 אלף מנויים, שיא מאז 2022, המיוחס לשדרוג רשת הדור 5. אולם במגזר הטלוויזיה, מספר לקוחות החברה ירד מתחת ל-200 אלף, בהמשך למגמת נטישה מתמשכת. מגזר האינטרנט המשיך לצמוח, הודות להרחבת פעילות הסיבים האופטיים, שבה פרטנר מהווה את ספקית הסיבים הגדולה בישראל.
פרשת פורבס: כשהעורך הראשי מקבל 6 מיליון דולר במתנה
מעבר לים, סערה גדולה מתחוללת בעולם העיתונות הכלכלית העולמית. רנדל ליין, עורך התוכן הראשי של מגזין פורבס במשך כעשור, פוטר מתפקידו לאחר שהניו יורק טיימס דיווח כי קיבל תשלום בסף 6 מיליון דולר מבעלים של חברה העוסקת בדירוג יועצי הון. מקורב לליין טען כי הוא ראה בתשלום מתנה על הייעוץ שהעניק לאורך השנים, אולם התקשורת האמריקאית רואה במקרה דוגמה חמורה לניגוד עניינים בעיתונות הכלכלית, בתקופה שבה אמון הציבור בתקשורת כבר נמצא בשפל היסטורי.
המקרה הזה מצטרף לשורה של אירועים שמטלטלים את עולם התקשורת הישראלי והעולמי כאחד, וממחיש את המתח הגובר בין דרישות השוק החופשי, הרגולציה הממשלתית, והצורך לשמור על אמון הציבור בגופי התקשורת. מו"ל גלובס, אלונה בר און, התייחסה לכך בכנס תשתיות לעתיד, ואמרה כי "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד". לדבריה, הירידה באמון הציבור בתקשורת אינה קורה במקרה, אלא בגלל התנהלות לקויה של חלק מכלי התקשורת, והמענה חייב להיות תוכן עובדתי, בדוק ורלוונטי.
תקציבי פרסום, מינויים פוליטיים ועתיד התקשורת
ועדת השרים לחקיקה אישרה במהלך התקופה האחרונה שתי הצעות חוק משמעותיות בתחום התקשורת: האחת, סגירת מערכת החדשות של תאגיד השידור הציבורי, והשנייה, חיוב חברות פרסום ומדיה לפרסם בערוצים שונים, גם אם אינן מעוניינות בכך. המהלך השני, שזכה לכינוי "חוק הפרסום", נתפס בעיני מבקרים רבים ככלי להזרמת תקציבי פרסום לערוצים קטנים המקורבים לשלטון, ובראשם ערוץ 14. בנוסף, אושרו מינויים פוליטיים בחברות הממשלתיות, בהן רשות השידור, צעד שלדברי המבקרים פוגע בעצמאות המוסדות הציבוריים.
במקביל, בזירת הרכישות, על הפרק עומדת עסקת רכישת רשת 13 בידי חברת דרהי, הנמצאת בהליכי אישור רגולטוריים. חוק התקשורת החדש של קרעי עשוי להלבין את העסקה, לאחר שהחוק הקיים הציב חסמים משמעותיים בפני ריכוזיות בענף. בנוסף, חברת IBC, המתחרה בתשתיות הסיבים, הצליחה לגייס רבע מיליארד שקל להרחבת הפריסה, למרות התנגדותה של סלקום, מהלך שעשוי להגביר את התחרות בשוק האינטרנט הביתי.
כל המהלכים הללו, יחד עם הדיונים המתמשכים בבג"ץ, מעצבים בימים אלה מחדש את נוף התקשורת הישראלית. השאלה המרכזית שניצבת בפני מקבלי ההחלטות, השופטים והציבור, היא היכן עובר הקו בין רגולציה לגיטימית לבין פגיעה בחופש העיתונות, בין ריכוזיות עסקית לבין תחרות בריאה, ובין אינטרס ציבורי לבין אינטרס פוליטי צר. התשובות לשאלות הללו יקבעו לא רק את עתיד הענף, אלא גם את אופי הדמוקרטיה הישראלית בשנים הבאות.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- הפרדה מבנית:
- חובה חוקית המוטלת על חברות תקשורת גדולות כמו בזק להפריד את הפעילויות השונות שלהן (סלולר, טלוויזיה, אינטרנט) לחברות נפרדות, על מנת למנוע ריכוזיות ולשמור על תחרות בשוק.
- EBITDA:
- רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות – מדד פיננסי המשקף את הרווח התפעולי של החברה ללא השפעת החלטות פיננסיות וחשבונאיות, ומשמש להשוואה בין חברות.
- רגולציה:
- מערכת חוקים וכללים שמטרתם להסדיר ולפקח על פעילות כלכלית
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
שר התקשורת שלמה קרעי השתמש בסמכויות חירום כדי להעניק הטבות כלכליות לתחנות קול חי וקול ברמה, בהסתמך על כ-10,000 מכשירים כשרים שלטענתו אינם מקבלים התרעות פיקוד העורף. היועמ"שית סומפולינסקי טוענת כי מדובר בהטבה רגולטורית שניתנה בזמן בחירות על בסיס הנחות היפותטיות.
-
חברת בזק הודיעה כי תחזית הרווח הנקי ההשוואתי לסיכום השנה תעמוד על 1.15-1.2 מיליארד שקל, לעומת 1-1.1 מיליארד שקל בתחזית הקודמת ממרץ. החברה מציינת כי ההשפעות של ביטול ההפרדה המבנית אינן כלולות בתחזית זו, אך המהלך צפוי להתבהר בשבועות הקרובים.
-
בג"ץ פסל פה אחד את החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל, והדיון נמשך גם לגבי הארכת כהונת מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז. חברי מועצת התאגיד התריעו כי אי-הארכת הכהונה עלולה לגרום לשיתוק מוחלט של הארגון.
-
הרשות השנייה הטילה קנס נוסף על ערוץ 14 בגין אי-מסירת נתוני ההכנסות לשנת 2025. במקביל, נמשך המאבק סביב חובת שידור חדשות מירושלים, והוועדה הכלכלה דנה בהארכת הפטור לערוץ.
