חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2528 +0.16% (0.01)
יורו-שקל: 3.5644 -0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,442.5700 -0.85% (-553.30)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2976 +0.17% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.30% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8737 +0.31% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2751 +0.18% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7866 +0.26% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4147 +0.28% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8121 +0.04% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

מהפכת השידורים במבחן בית המשפט: חוק קרעי מוקפא, שוק התקשורת על פרשת דבר

בג"ץ הוציא צו ביניים המקפיא את כניסתו לתוקף של חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, בעקבות עמדה חריגה של היועצת המשפטית לממשלה - והשוק נערך לתרחישים

אתר כלכלה · 25 בספטמבר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
מהפכת השידורים במבחן בית המשפט: חוק קרעי מוקפא, שוק התקשורת על פרשת דבר
בג"ץ הוציא צו ביניים המקפיא את כניסתו לתוקף של חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי (אילוסטרציה)

בית המשפט העליון הוציא צו ביניים המקפיא את כניסתו לתוקף של חוק השידורים שיזם שר התקשורת שלמה קרעי, באחד המהלכים המשפטיים הדרמטיים ביותר שידע שוק התקשורת הישראלי. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירות שהגישו ארגוני תקשורת ואנשי ציבור נגד החוק, שאושר בכנסת בהליך חקיקה מזורז שארך ימים ספורים. מה שהפך את הצו לחריג במיוחד הוא העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בחרה לעמוד לצד העותרים ולבקש בעצמה את השהיית החוק עד להכרעה מהותית. בתגובה שהוגשה לבית המשפט נאמר כי הליך החקיקה היה "חסר תקדים בחריגותו ופגום מיסודו", וכי הכנסת לא הצליחה לממש את תפקידה המשטרי בהליך.

עבור שחקני שוק התקשורת, הצו הוא לא סוגיה משפטית בלבד אלא אירוע בעל השלכות כלכליות מיידיות. חוק השידורים נועד לשנות את מפת הטלוויזיה בישראל באופן רחב: הוא כלל את העלאת רף ה"ערוץ הזעיר" מ-80 מיליון שקל ל-2 מיליארד שקל, שינויים בחובות ההשקעה בהפקות מקור, הסדרים חדשים להקמת חברות חדשות ואפשרות לריבוי ערוצי חדשות בבעלות אישי-עסקית. ההקפאה משמעה שכל המנגנונים האלה נעצרים ברגע אחד, והשוק חוזר לפעול לפי הכללים הקודמים – לפחות עד שבית המשפט יכריע אם החוק בטל כליל או שהליקויים הפרוצדורליים ניתנים לריפוי.

מה בדיוק הוקפא – ומה נשאר על השולחן

החוק המוקפא כלל שורה של הוראות שהשפעתן על השוק אינה אחידה. אחת המרכזיות שבהן נוגעת לערוץ 14, שכאמור חצה את רף ההכנסות של 80 מיליון שקל ולפי המסגרת הקיימת צפוי לאבד בהדרגה את מעמד הערוץ הזעיר – ואיתו את הפטורים מהשקעה בהפקות מקור, מחובת הקמת חברת חדשות נפרדת ומחובות שידור נוספות. החוק של קרעי היה מעלה את הרף ומשאיר את הערוץ, וערוצים נוספים, תחת ההקלות לשנים ארוכות. עם ההקפאה, רשות הרגולציה יכולה להמשיך ליישם את ההליכים המקוריים נגדו ונגד גופים אחרים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מתנגדי ההקפאה טוענים כי בג"ץ מתערב בשיקולים רגולטוריים ענייניים שנועדו לפרק ריכוזיות ותיקה בשוק התקשורת. לשיטתם, שוק השידורים בישראל נשלט שנים על ידי שחקנים מעטים, והרפורמה הייתה אמורה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים לצרכן. ההשהיה, לטענתם, משרתת את הממוסד ולא את הצרכן.

הוראה נוספת שעומדת כעת בהמתנה נוגעת למבנה השליטה בגופי חדשות. החוק התיר בפועל לבעלי הון להחזיק ערוצי חדשות ללא המגבלות שהיו נהוגות עד כה, מהלך שמבקריו כינו "שכפול ערוץ 14" – כלומר, יצירת אפשרות לערוצי תעמולה בשליטת אישיות עסקיות או פוליטיות, ללא פיקוח אפקטיבי. במקביל, החוק עסק גם בהסדרת מחדש של שידורי החדשות בתאגיד השידור הציבורי וברשת, בטענה כי יש לייעל את שוק השידורים. הכלים האלה, שנועדו לפי הממשלה להגביר תחרות, נתפסים בידי המתנגדים כאמצעי לפירוק העיתונות המקצועית והעצמאית.

היועמ"שית נגד הממשלה שמינתה

חוות דעת חריגה שמשנה את מאזן הכוחות

ההחלטה של היועצת המשפטית לממשלה לסטות מהקו הממשלתי ולתמוך בהשהיית חוק שאושר ברוב קואליציוני היא נדירה במיוחד, ומסבירה מדוע בג"ץ בחר לצאת בצו מהיר. המשנה ליועמ"שית, אביטל סומפולינסקי, התריעה עוד בשלבי החקיקה מפני "פגמים מהותיים בהצעת החוק ובהליך החקיקה", וציינה כי קיים חשש ממשי להשפעה ולמעורבות מסחרית ופוליטית משמעותית בעבודת גופי התקשורת ובשידורי החדשות בפרט. הממסד המשפטי ראה בהליך, שבוצע תוך פיצול החוק ודיונים אינטנסיביים של שלושה ימים בלבד בוועדה, פגיעה ביכולת של הרשות המחוקקת לבחון את ההשלכות הכלכליות והחברתיות של הרפורמה.

מנקודת מבט כלכלית, עמדת היועמ"שית משפיעה ישירות על אופק התכנון של כל השחקנים בשוק. חברות תקשורת שהחלו להיערך למצב הרגולטורי החדש – בין אם בתכנון השקעות בהפקות, במיזוגים פוטנציאליים או בגיוס משקיעים – מוצאות את עצמן כעת באי-ודאות ממושכת. גופי השידור הפרטיים, ובהם קשת 12 ורשת 13, נדרשים להמשיך לפעול לפי הכללים הקודמים, ואילו ערוץ 14, שיהנה מההקלות רק כל עוד החוק מוקפא, מוצא את עצמו במצב רגולטורי מורכב יותר ממה שהיה נראה לפני שבועות ספורים.

quiz האם ידעת ש…

רף ההכנסות המגדיר "ערוץ זעיר" עומד כיום על 80 מיליון שקל בלבד, ואילו חוק השידורים שהוקפא היה מעלה את הרף ל-2 מיליארד שקל – גידול של פי 25. מדובר במנגנון שהיה מאפשר לערוצים גדולים יחסית להמשיך ליהנות מפטורים מהשקעה בהפקות מקור ומחובות שידור, ובכך לשנות לחלוטין את מבנה העלויות של שוק הטלוויזיה.

ערוץ 14 בין הצלחה מסחרית לתהיות רגולטוריות

העניין סביב ערוץ 14 מחדד את ההיבט הכלכלי של המאבק. בשנים האחרונות הערוץ הכפיל את היקף הפעילות שלו, ולאחרונה חצה את רף 80 מיליון השקל בהכנסות – נתון שמציב אותו כגורם מסחרי משמעותי ולא עוד שחקן שולי. על פי המצב המשפטי הקיים, ערוץ שחוצה רף זה מחויב בהדרגה בהשקעה בהפקות מקור, בהקמת חברת חדשות נפרדת ובחובות שידור נוספות, מה שמייקר את הפעילות שלו באופן ניכר. אלא שחוק השידורים של קרעי היה מוחק את ההשלכות האלה על ידי העלאת הרף ל-2 מיליארד שקל. ההקפאה מחזירה את הנושא לקדמותו, ומציבה את הערוץ בפני תרחיש שבו הוא נדרש להשקיע מאות מיליוני שקלים בהפקות מקור ובתשתיות חדשות – הוצאה שתשנה באופן מהותי את כדאיות הפעילות שלו.

ברקע, מתרחשים שינויים נוספים בשוק שמדגישים את העוצמה הכלכלית ההולכת וגדלה של שחקני המדיה. מועצת הרשות השנייה אישרה את העברת השליטה ברשת 13 לקרן מריט, הממומנת בידי מייסדי וויז, אסף רפפורט וינון קוסטיקה, עם התחייבות להזרים לערוץ 120 מיליון דולר בשלוש שנים. רשת 13, שרשמה הפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים, מהווה מקרה מבחן ליכולת של הון פרטי להתמודד עם שוק טלוויזיה שנמצא בשינוי מתמיד – וההקפאה של חוק קרעי מוסיפה לכך שכבת אי-ודאות משפטית שמשקיעים פוטנציאליים נדרשים לקחת בחשבון.

שוק הפרסום והמדידה בין ההכרעות

לצד ההיבט המשפטי, שוק הפרסום והמדידה עומד בפני תהפוכות משלו. בזמן שחוק השידורים כלל הצעות להכתיב לחברות פרסום היכן לפרסם ולהקצות תקציבים לערוצים קטנים, ההקפאה משאירה את חלוקת התקציבים הפרסומיים בידי השוק החופשי. משמעות הדבר היא שקשת 12, שממשיכה לשלוט ברייטינג עם תוכניות דגל כמו "קופה ראשית" שרשמה 16.4% רייטינג והשאירה את המתחרות מאחור, שומרת על יתרונה הפרסומי ללא שינוי. יחד עם זאת, התחרות בין הערוצים הולכת ומתחדדת סביב תוכן יוקרתי – הסרט "שלדג" עקף את המהדורות עם 375 אלף צופים, ו"פאודה" מדורגת רביעית בעולם בנטפליקס עם 2.1 מיליון צפיות בשבוע – מה שמעיד כי הכוח המסחרי עובר בהדרגה מהרייטינג הטלוויזיוני לתוכן דיגיטלי וגלובלי.

בהקשר זה, יש לזכור כי הרשות השנייה הודיעה לאחרונה גם על שינוי מעמדו של ערוץ 14 מרישיון זעיר לרישיון רגיל, צעד שמשקף את התחזקותו המסחרית אך גם את הצורך להחיל עליו חובות רגולטוריות מלאות. המשמעות הכוללת היא שהשוק נמצא בנקודת מפנה – עם השחקנים הגדולים שממשיכים להתחזק, עם שחקנים חדשים כמו מריט שנכנסים לתחום, ועם הרגולטור שנדרש להתאים את המסגרת למציאות עסקית מתחלפת. ההכרעה המשפטית סביב חוק קרעי תקבע לא רק את מבנה השוק אלא גם את עלות ההצטרפות של שחקנים חדשים אליו.

מה צופן העתיד לשוק התקשורת הישראלי

לנוכח ההקפאה, שאלת העיתונות הציבורית והפרטית נותרת פתוחה. בעוד שההליך המשפטי יתנהל, נראה כי שוק התקשורת הישראלי ממשיך לנוע בכיוונים של התעצמות כלכלית, של שחקנים פרטיים חדשים, ושל גידול משמעותי בהיקף הצריכה הדיגיטלית. הדיון הציבורי סביב חוק השידורים עדיין רחוק מסיום, והחלטת בית המשפט הסופית תקבע אם הרפורמה תבוטל, תשוב להליך חקיקה מחודש, או תיכנס לתוקף עם שינויים. עד אז, השוק נותר במצב של המתנה פעילה, כאשר כל שחקן מנסה להבין כיצד ההכרעה תשפיע על מיקומו התחרותי, על יכולת ההתרחבות שלו, ועל יחסי הכוחות מול הרגולטור. בין אם מדובר בקשת 12 שמחזיקה ביתרון הרייטינג, ברשת 13 שעומדת בפני תוכנית התברואה של מריט, או בערוץ 14 שמבקש לשמר את ההקלות – כולם ממתינים להחלטה שתשנה את פני שוק התקשורת בישראל.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

הפרדה מבנית:
חובה על חברת תקשורת להפריד מבחינה משפטית וכלכלית בין פעילויותיה השונות (כגון תשתית, טלוויזיה וסלולר) כדי למנוע ריכוזיות ולהגביר תחרות בשוק.
ערוץ זעיר:
סיווג רגולטורי לערוץ טלוויזיה שהכנסותיו נמוכות מרף מוגדר (כיום 80 מיליון שקל), המקבל פטורים מחובות כגון השקעה בהפקות מקור והקמת חברת חדשות נפרדת.
צו ביניים:
הוראת בית משפט זמנית הניתנת לפני הכרעה מהותית בתיק, שמטרתה לשמר את המצב הקיים ולמנוע נזק בלתי הפיך עד להכרעה בעתירה.
רייטינג:
מדד למדידת אחוז הצופים שצפו בתוכנית טלוויזיה מתוך כלל האוכלוסייה, המשמש בסיס לתמחור זמני פרסום ולהערכת כדאיות כלכלית של תוכניות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • צו הביניים מקפיא את כניסתו לתוקף של חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי עד להכרעה בעתירות שהוגשו נגדו. בפועל, משמעות הדבר היא שהוראות החוק, ובהן העלאת רף הערוץ הזעיר וההסדרים החדשים לשידורי החדשות, אינן מיושמות בשלב זה, ושוק התקשורת ממשיך לפעול לפי המסגרת הרגולטורית הקודמת.

  • היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ציינה בתגובה שהגישה לבג"ץ כי הליך חקיקת חוק השידורים היה חריג וקיצוני, שלא אפשר לכנסת לממש את תפקידה המשטרי. לדבריה, ההליך היה פגום מיסודו ויש בו חשש ממשי למעורבות פוליטית ומסחרית בעבודת גופי התקשורת ובשידורי החדשות בפרט, ולכן מדובר במקרה חריג שמצדיק מתן סעד זמני.

  • ההקפאה משמעותית לערוץ 14 משתי סיבות. ראשית, הרשות השנייה קבעה שהערוץ חצה את רף ההכנסות של 80 מיליון שקל ולפיכך יפסיק בהדרגה ליהנות מהקלות הערוץ הזעיר, כמו פטור מהשקעה בהפקות מקור ומחובת חברת חדשות נפרדת. שנית, חוק קרעי היה מעלה את הרף ל-2 מיליארד שקל, ובכך היה משאיר את הערוץ תחת ההקלות - אולם עם הקפאת החוק, המצב הרגולטורי הקודם נותר בתוקף.

  • חוק השידורים כלל הצעות לחיוב חברות פרסום ומדיה לפרסם בערוצים שונים גם אם אינן מעוניינות בכך, והקצאת תקציבי פרסום ממשלתיים לערוצים קטנים. הקפאת החוק משמרת את הסטטוס קוו, כך שהתקציבים הפרסומיים ממשיכים להתחלק לפי שוק חופשי ולא לפי הכרעה רגולטורית, וגופי הפרסום נמנעים בשלב זה מהתארגנות לסדר עדיפויות פרסומי חדש שהיה נכפה עליהם.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!