מכירת רשת 13, עליית תחזית הרווח של בזק וסלקום: שוק התקשורת הישראלי נכנס לסחרור
בין אישור מכירת רשת 13 לאסף רפפורט, עליית תחזיות בזק על רקע ביטול ההפרדה המבנית ורבעון חזק של סלקום - שוק התקשורת מתעצב מחדש מול רגולציה ופוליטיקה
שוק התקשורת הישראלי מתנהל בימים אלה בקצב שאינו זכור זה שנים: מצד אחד, העברת השליטה ברשת 13 לאסף רפפורט מציירת מחדש את מפת הטלוויזיה המסחרית; מצד שני, חברות התשתית מציגות התחזקות פיננסית חדה – בזק העלתה את תחזית הרווח בזמן שהיא מנהלת במקביל מאבק אינטנסיבי לביטול ההפרדה המבנית, וסלקום רשמה את הרווח הרבעוני הגבוה שלה מזה כעשור. הצירוף הזה של עסקאות בעלות, שינויי רגולציה מתגלגלים ודוחות כספיים חזקים, מציב את הענף בפני נקודת אל-כביש שתשפיע ישירות על הצרכן, על המשקיע ועל איכות השיח הציבורי בישראל.
בלב הסערה עומד אישור מועצת הרשות השנייה לתקשורת ולכבלים את מכירת רשת 13 לאיש העסקים אסף רפפורט. ההחלטה, שהתקבלה לאחר חודשים של משא ומתן מול דרהי, בעלת השליטה בערוץ, מסמנת את העברת זיכיון אחד משני ערוצי המסחר הגדולים לידיים חדשות. לפי הערכות בשוק, רפפורט מחויב להזרים לערוץ סכום בסדר גודל של כ-120 מיליון דולר כדי לייצב את הפעילות העסקית ואת חטיבת החדשות. הבורסה והמערכת הפוליטית כאחד עוקבות בדריכות אחרי השלבים הבאים, שכן ההחלטה מגיעה במקביל להליכי חקיקה של שר התקשורת שלמה קרעי, העשויים לשנות את כללי המשחק עבור הערוץ החדש תוך חודשים ספורים.
רשת 13 תחת רפפורט: המבחן של 120 מיליון הדולר
המעבר של רשת 13 לידי רפפורט הוא הרבה יותר מסתם החלפת בעלים. הערוץ מתמודד שנים עם חובות מצטברים, ירידה בהכנסות הפרסום ותחרות עזה מצד קשת 12 ומצד ערוץ 14, שנהנה מרוח רגולטורית נוחה בבירה. רפפורט, שצבר ניסיון בתחומי המדיה והתוכן, נדרש כעת להוכיח שניתן להפוך ערוץ מסחרי מדמם למכונה רווחית, מבלי לפגוע בעצמאות המערכתית של מהדורת החדשות – נדבך שמשקלו הציבורי והמשפטי גבוה משמעותית מערכו הכספי.
המבקרים מצביעים על תזמון מטריד: האישור הרגולטורי לעסקה הגיע בדיוק בתקופה שבה חוק התקשורת של קרעי מוצע בכנסת, וההליכים הפרלמנטריים סביבו נמשכים למרות התנגדות חריגה של הייעוץ המשפטי לממשלה, שקבעה כי מדובר במקרה קיצוני וחריג המצדיק התערבות בית המשפט העליון. בין היתר, עולה כי החוק החדש עשוי להקל על אישור עסקאות בעלות בערוצים ולהחליש את מנגנוני הפיקוח על ריכוזיות. כך נוצרת תמונה שבה הרגולטור מאשר עסקה, ובמקביל המחוקק משנה את המסגרת שבתוכה העסקה תתנהל – קוקטייל שמעלה שאלות לגבי יציבות הערך שרפפורט קונה בפועל.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
מאחורי ההתלהבות מהעסקאות בשוק התקשורת מסתתרת שאלה עומק: מי מפקח על איכות העיתונות שתימכר? כשזיכיונות שידור עוברים לידי בעלי הון המקורבים לממשלה, ובמקביל חוק השידורים של השר קרעי מסלק מחסומים רגולטוריים, ייתכן שהצרכן ישלם את המחיר בדמות תוכן חדשותי מנופח מבחינה פוליטית.
מנקודת מבט עסקית טהורה, ההימור של רפפורט עשוי להשתלם. שוק הפרסום בטלוויזיה עדיין מרוכז סביב שניים-שלושה שחקנים גדולים, והכנסת ערוץ חדש למשוואה עם הון טרי עלולה להגביר את התחרות ולרענן את התוכן. אך יש גם מחיר צרכני אפשרי: ככל שהערוץ יידרש להזרים עוד הון, כך יגדל הסיכוי שהוא יבקש להחמיר את עמדת המיקוח מול ספקי הכבלים והלוויין – ובסופו של יום, דמי המנוי שמשלם הצרכן הישראלי עשויים לשקף את החישוב הזה.
בזק מעלה את תחזית הרווח – עוד לפני ביטול ההפרדה המבנית
בעוד הטלוויזיה עושה סחרור, חברת התשתית הגדולה בענף ממשיכה לצבור דלק פיננסי. בזק פרסמה השבוע עדכון לתחזית העסקית שלה, לפיה הרווח הנקי ההשוואתי לסיכום השנה יעמוד על 1.15 עד 1.2 מיליארד שקל, נתון גבוה מהתחזית הקודמת שפורסמה במרץ, שעמדה על 1 עד 1.1 מיליארד שקל. תחזית ההשקעות של החברה נותרה ללא שינוי ועומדת על כ-1.6 מיליארד שקל. החברה הדגישה כי התחזית אינה כוללת עדיין את ההשפעות הכספיות של ביטול ההפרדה המבנית – נושא שהוא הקלף המשחקי המרכזי שלה בשוק ההון.
יו"ר בזק העריך בתחילת החודש כי הכרעה בעניין ההפרדה המבנית עשויה להתקבל בשבועות הקרובים, וההשקעה של החברה בהיערכות לכך ניכרת: שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן משמש כיום כלוביסט מטעם החברה לקידום ביטול החובה, כפי שחשפו דה-מרקר. כיום, על פי חוק, בזק מחויבת להפריד בין פעילות התשתית לבין החברות yes ופלאפון – מנגנון שנועד למנוע מהחברה לחסום תחרות בשווקים שבהם גם היא פועלת. ביטול ההפרדה, אם יאושר, ייתן לבזק שליטה אופרטיבית מלאה בקבוצה, אך יעורר שאלות תחרותיות חריפות מול סלקום, פרטנר ושאר השחקנים בשוק.
מה זה אומר למניית בזק ולצרכן
למשקיעים, העלאת התחזית היא מסר ברור: הקבוצה מייצרת תזרים מזומנים חזק גם לפני שינויי הרגולציה, וכל הקלה רגולטורית נוספת עשויה לפעול כמנוע ערך אסימטרי. אך גם הצרכן ניצב בסיטואציה שבה האינטרסים שלו עשויים להידחות: איחוי הקבוצה תחת בזק עלול לצמצם את כוח המיקוח של מפעילי הטלוויזיה המתחרים, ובהמשך – להשפיע על מחירי המנויים לטלוויזיה, לאינטרנט ולסלולר. מבקרי המהלך ברשות התחרות ובארגוני הצרכנות מזהירים כבר זמן מה כי שחרור ההפרדה המבנית צריך להתלוות לתנאים מחייבים, ולא להיות מענק חד-צדדי לחברה הגדולה בענף.
סלקום בשיא: רווח נקי קופץ ב-44% ל-92 מיליון שקל
גם סלקום מספקת נתוני רבעון מרשימים, שמצטרפים לתמונה של ענף פיננסית בריא על אף הטלטלות הרגולטוריות. החברה סיימה את הרבעון השני עם הכנסות של 1.06 מיליארד שקל, עלייה של 1.7% בתקופה המקבילה, ו-EBITDA מתואם של 380 מיליון שקל – עלייה של 8.3%. אך הנתון ששבה את עין השוק הוא הרווח הנקי, שזינק ב-44% ל-92 מיליון שקל, הרמה הרבעונית הגבוהה של החברה מאז 2015.
מאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר. במגזר הסלולר – המנוע ההיסטורי של החברה – נרשמה ירידה בהכנסות משירותים, המשך ישיר של מלחמת המחירים המתמשכת בין המפעילות. הצמיחה באה מהמגזר הפיננסי, מהאינטרנט הביתי ומהתייעלות תפעולית, והחברה אף שיפרה את מספר המנויים ואת ההכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) בתחומים מסוימים. זהו דפוס שחוזר על עצמו בקרב כל השחקניות הגדולות: הסלולר הופך מנוע רווח מתכלה, והעתיד הפיננסי נבנה סביב תשתיות סיבים, שירותים פיננסיים ודיגיטל.
גם פרטנר, לשם השוואה, רשמה ברבעון האחרון עלייה של 2% בהכנסות ל-770 מיליון שקל וקפיצה של 26% ברווח הנקי ל-72 מיליון שקל, תוך גיוס 16 אלף מנויי סלולר חדשים – שיא מאז 2022 – שהחברה מייחסת לשדרוג רשת הדור החמישי. יחד עם זאת, מנויי הטלוויזיה שלה המשיכו לנטוש, ומספרם צנח מתחת ל-200 אלף – עדות נוספת לכך שהטלוויזיה בתשלום במתכונת המסורתית מאבדת את הרלוונטיות שלה מול פלטפורמות הסטרימינג.
בין מאחורי הקלעים הפוליטיים לדוחות הכספיים
הרבעון הנוכחי מדגיש את הפער ההולך וגדל בין שתי מציאויות של שוק התקשורת: המציאות הפיננסית, שבה החברות מרוויחות יותר, מייעלות ומחזקות את התשתיות; והמציאות הרגולטורית-פוליטית, שבה מפת השידור מתעצבת מחדש בחקיקה אישית. חוק השידורים של קרעי, שפוצל ואושר במליאת הכנסת כדי להספיק להתקדם לפני פיזור אפשרי, מבקש לאסדר מחדש את שוק הטלוויזיה ואת מבנה הרגולציה – מהלך שמתנגדיו מכנים השתלטות פוליטית על מערכת התקשורת, ותומכיו מציגים כשחרור הענף ממונופולים מיושנים. יועצת המשפטית לממשלה, גבי סומפולינסקי, הזהירה במפורש כי הצעת החוק מסכנת את התקשורת החופשית וכי קיים חשש ממשי למעורבות פוליטית ומסחרית בגופי החדשות.
ההשלכות הכלכליות של המהלכים האלה חורגות מגבולות הענף. חברות פרסום ומדיה נדרשות כבר כעת להעריך מחדש את הקצאות התקציב שלהן, גופי הפנס והמוסדיים המחזיקים במניות התקשורת נחשפים לסיכון רגולטורי גבוה, והצרכן עומד בפני עתיד שבו מפת המנויים לטלוויזיה, לאינטרנט ולסלולר עשויה להתארגן מחדש סביב קומץ תאגידים גדולים. כפי שהדגימו גם הדיונים האחרונים על הפטורים לערוץ 14 ועל תקציבי פרסום ממשלתיים, בשוק התקשורת הישראלי – כל החלטה רגולטורית היא גם החלטה כספית.
", "yoast_meta_description_dup_check": "okשאלות נפוצות (FAQ)
-
מועצת הרשות השנייה לתקשורת ולכבלים אישרה את העברת השליטה ברשת 13 לאסף רפפורט. העסקה, שכוללת לפי ההערכות שילוב של השקעה בסדר גודל של כ-120 מיליון דולר, מסמנת מעבר של זיכיון ערוץ מסחרי לבעל הון חדש, ופותחת שאלות לגבי המשך פעילות החדשות והרגולציה החלה על הערוץ.
-
בזק עדכנה את תחזית הרווח הנקי ההשוואתי ל-1.15-1.2 מיליארד שקל לעומת 1-1.1 מיליארד שקל בתחזית הקודמת, מתוך התייעלות תפעולית והתחזקות במגזרי הסיבים והסלולר. חשוב לציין כי התחזית אינה כוללת עדיין את ההשפעות הכספיות של ביטול ההפרדה המבנית הצפוי.
-
ההפרדה המבנית היא חובה חוקית המחייבת את בזק להפריד בין הפעילות התשתיתית שלה לבין החברות המסחריות שלה - yes ופלאפון - על מנת למנוע חסימת תחרות. בזק פועלת באינטנסיביות לביטולה, ואף שכרה לשם כך את שירותי הלוביסטיקה של שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן.
-
סלקום רשמה רווח נקי של 92 מיליון שקל, עלייה של 44% - הגבוה ברבעון מאז 2015 - על הכנסות של 1.06 מיליארד שקל ו-EBITDA מתואם של 380 מיליון שקל. הצמיחה נבעה בעיקר מהמגזר הפיננסי והאינטרנט, בעוד הכנסות הסלולר משירותים נרשמו בירידה קלה.