תעשיית קרנות הנאמנות חצתה 850 מיליארד שקל – האם השיא מסתיר סיכונים?

שיא היסטורי בקרנות הנאמנות – מה עומד מאחורי המספרים

תעשיית קרנות הנאמנות בישראל חצתה את רף 850 מיליארד השקל, נתון המשקף תוספת של כ-50 מיליארד שקל בתוך חצי שנה בלבד. מדובר בזינוק דרמטי בהשוואה ל-351 מיליארד שקל שנרשמו במרץ 2021, כך שבתוך חמש שנים וחצי הוכפל היקף הנכסים המנוהל. הנתון המרשים הזה מציג לכאורה הבעת אמון מוחלטת של הציבור הישראלי בשוק ההון, אך מבט מעמיק אל מתחת לפני השטח מגלה תמונה מורכבת בהרבה. הגידול החד מונע בעיקרו משילוב של עליות שערים מתמשכות בשוקי המניות בארץ ובסביבה הבינלאומית, לצד כניסה מוגברת של משקיעים פרטיים, חלקם ללא ניסיון קודם, שנמשכו אל המגמה החיובית בשווקים.

פירוט מקורות הצמיחה בתעשייה

סך הגידול בנכסי התעשייה בחמש השנים וחצי האחרונות מורכב משני מרכיבים עיקריים: גיוסים חדשים של כ-280 מיליארד שקל מצד משקיעים, ועליית ערך של כ-222 מיליארד שקל בעקבות תשואות השווקים. החלוקה הזו חושפת נקודה קריטית – חלק ניכר מהצמיחה אינו נובע מכספים חדשים שנכנסו למערכת, אלא מהערכות שווי של נכסים קיימים. במילים אחרות, כאשר השווקים יחוו תיקון, חלק משמעותי מהעלייה בנכסים עלול להיעלם במהירות. המשמעות עבור המשקיע הממוצע היא שהדוחות המאשרים את היקף הנכסים משקפים במידה רבה את מצב הרוח בשווקים ולא בהכרח הזרמת הון חדש מצד הציבור.

הזינוק בקרנות הכספיות – 914% בחמש שנים

המהפך המשמעותי ביותר בתעשייה התרחש בקרנות הכספיות, שרשמו נסיקה חסרת תקדים של כ-914% בנכסיהן – מ-21 מיליארד שקל ל-213 מיליארד שקל. הצמיחה המטאורית הזו מוסברת בעיקר על ידי סביבת הריבית הגבוהה בשנים האחרונות, שהפכה את הקרנות הכספיות לחלופה אטרקטיבית לפיקדונות הבנקאיים. כיום מהוות הקרנות הכספיות כ-25% מסך נכסי התעשייה, נתון המעיד על מיקוד משמעותי של כספי הציבור באפיק סולידי לכאורה. עם זאת, מדובר באפיק הרגיש ביותר לשינויים במדיניות הריבית של בנק ישראל, וכל החלטה להורדת ריבית עלולה להוביל ליציאת כספים מהירה מהאפיק הזה.

המעבר המסיבי להשקעה פסיבית

הקרנות הפסיביות, הכוללות קרנות מחקות וקרנות סל, רשמו גידול של 145% בפרק הזמן הנסקר ומנהלות כיום כ-373 מיליארד שקל. המגמה הזו משקפת העדפה גוברת של הציבור לעקוב אחר מדדים במקום להסתמך על ניהול אקטיבי של מנהלי קרנות. ההשלכות על תעשיית הקרנות המסורתיות היו דרמטיות – נתח השוק שלהן ירד מ-51% ל-31% מסך הנכסים. המשמעות היא שמנהלי הקרנות האקטיביות מאבדים בהדרגה את בסיס ההכנסות שלהם, והלחץ על עמלות הניהול צפוי להמשך. עבור המשקיע, המעבר לפסיביות מציע עלויות נמוכות יותר אך גם מגביל את היכולת להתאים את התיק לתנאי שוק משתנים.

התאוששות מוגבלת באפיק האקטיבי

בחצי השנה האחרונה נרשמה התאוששות קלה בקרנות האקטיביות המסורתיות, עם עלייה של 6% בנכסים. עם זאת, העלייה הזו נובעת בעיקר מעליות השערים בשווקים ופחות מגיוסים נטו של כספים חדשים. הנתון הזה מעיד על כך שהציבור הישראלי עדיין מעדיף את הפשטות של ההשקעה הפסיבית על פני ניהול אקטיבי, גם כאשר הביצועים של הקרנות האקטיביות היו עשויים להיות טובים יותר בתקופות של תנודתיות בשווקים. האתגר של תעשיית הקרנות האקטיביות יהיה לשכנע משקיעים לחזור לדגם הניהול המסורתי, תוך הצדקת עמלות הניהול הגבוהות יותר באמצעות ביצועים עודפים.

הסיכונים המוסתרים מאחורי השיא

הצמיחה המהירה של התעשייה מציגה תמונה חיובית במבט ראשון, אך מעלה מספר שאלות מהותיות שעל המשקיע הבלתי תלוי לשקול בכובד ראש. סיכון התהפכות המגמה הוא המשמעותי ביותר, שכן חלק ניכר מהגידול בנכסים נובע מעליות שערים רצופות בשווקים ולא רק מהזרמת מזומנים חדשים. תנודתיות או תיקון בשוק המניות עלולים לכרסם במהירות בשווי הנכסים ולהוביל לגלי פדיונות שיגבירו את הלחץ על השווקים. בנוסף, הצטרפותם של משקיעים חדשים בשלב מתקדם של גל העליות מגבירה את הסיכון ליציאה בהפסד בעת ירידות, תופעה מוכרת שבה המשקיע הקטן נכנס קרוב לשיא.

הסכנה בשינוי סביבת הריבית

כרבע מהתעשייה נשען כיום על הקרנות הכספיות, מה שיוצר רגישות גבוהה להחלטות בנק ישראל בנוגע למדיניות הריבית. ככל שהבנק המרכזי ימשיך בהורדות ריבית, התשואות האטרקטיביות של אפיק זה יירדו, והכסף עלול לצאת במהירות בחיפוש אחר תשואה גבוהה יותר. תזוזה כזו עלולה ליצור תנודות חדות בתעשייה ולהעביר כספים לאפיקים בסיכון גבוה יותר. המשקיעים שכיום נהנים מיציבות הקרנות הכספיות צריכים להיערך לאפשרות של שינוי מהיר בתנאי השוק.

מבט לעתיד – הדרך לטריליון שקל

הדרך לשיא של טריליון שקל בנכסי קרנות הנאמנות נראית פתוחה, אך היא מותנית בהמשך המומנטום בשווקים ובשמירה על סביבת ריבית תומכת. התלות הגוברת של התעשייה בעליות שערים יוצרת מצב שבו כל תיקון משמעותי בבורסות ישפיע באופן ישיר על היקף הנכסים המנוהל. רשות ניירות ערך והבורסה לניירות ערך פועלות לחיזוק הקשר בין השוק המקומי לשווקים הבינלאומיים, כפי שהוכח מהמחקר על הגדלת הפעילות ביום שישי לאחר המעבר למסחר ביום זה. המשקיע הנבון צריך לבחון את תיק ההשקעות לא לפי כותרות על שיאים בלבד, אלא לפי רמת הסיכון והתאמת האפיקים לצרכיו האישיים ולאופק הזמן שבו הוא מתכנן להשתמש בכספים.