חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2515 +0.12% (0.00)
יורו-שקל: 3.5591 -0.17% (-0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,640.7400 -0.05% (-34.57)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2938 +0.09% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8713 +0.25% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.08% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2738 +0.13% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7862 +0.24% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4147 +0.30% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8116 -0.02% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3161 +0.00% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

ברזאני חותכת את שווי ההנפקה ב-20%: התנאים המשתנים של שוק ההון פוגעים גם בענקיות התשתיות

חברת התשתיות הפרטית הגדולה בישראל הודיעה על הוזלת שווי ההנפקה ב-20% בשל תנאי השוק, ותנסה לגייס כמיליארד שקל בהנפקתה

אתר כלכלה · לפני 7 ימים · schedule 5 דקות קריאה
ברזאני חותכת את שווי ההנפקה ב-20%: התנאים המשתנים של שוק ההון פוגעים גם בענקיות התשתיות
חברות התשתיות הגדולות בישראל מגיעות לשוק ההון בשעה שתנאי המימון בשוק משתנים. (אילוסטרציה)

חברת התשתיות הפרטית הגדולה בישראל, ברזאני, בבעלות האחים יוסי ברזאני ודיין בר, הודיעה בימים האחרונים על הוזלת מחיר ההנפקה שלה בכ-20% מול תנאי השוק. לאחר שפורסם בשבועות האחרונים כי החברה שוקלת להנפיק לפי שווי של עד 4 מיליארד שקל, עתה היא מבקשת להגיע להנפקה בשווי של כ-3.25 מיליארד שקל, כאשר היא מנסה לגייס כמיליארד שקל בהנפקת כ-30% ממניותיה לציבור. מדובר באחד המהלכים הגדולים בתחום התשתיות בשוק ההון הישראלי בתקופה האחרונה.

המהלך משקף את השינוי בתנאי השוק בתקופה האחרונה, שבה מנהלי תיקי הנאמנות והמשקיעים המוסדיים מפגינים זהירות מוגברת כלפי הנפקות בתחום התשתיות, גם כאשר מדובר בחברות ותיקות עם תיקי פרויקטים מבוססים. המשקיעים מחייבים כעת תשואות גבוהות יותר על ההשקעה בהנפקות, ודורשים מחירי כניסה נמוכים יותר כדי לפצות על אי הוודאות הכלכלית והפוליטית שמאפיינת את התקופה.

שליש מהגיוס יחולק כדיבידנד לבעלים

אחד ממאפייני ההנפקה שמעלים דיון בשוק ההון הוא ההחלטה לחלק כשליש מהתמורה בהנפקה כדיבידנד לבעלי המניות. לפי התשקיף, כ-330 מיליון שקל מהגיוס יועברו ישירות לבעלים, והיתרה תשמש לחיזוק המאזן של החברה. יוסי ברזאני ודיין בר, שהם הבעלים והמנכ"לים המשותפים של החברה, ימשיכו להחזיק בשליטה בחברה גם לאחר ההנפקה, אך הדיבידנד מאפשר להם לממש חלק מהשווי שנצבר בשנים האחרונות מבלי לצמצם את אחזקותיהם.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מבקרי ההנפקה מצביעים על העובדה שכשליש מהכספים שיגויסו מהציבור יועברו כדיבידנד ישירות לבעלים, ולא להשקעה בפיתוח הפעילות. בנוסף, שכרם של המנכ"לים המשותפים צפוי לזנק לאחר ההנפקה, מה שמעלה שאלות לגבי איזון האינטרסים בין הבעלים למשקיעים החדשים.

בתשקיף שפורסם צוין גם כי שכרם השנתי של השניים צפוי לזנק לאחר ההנפקה לכ-4.1 מיליון שקל כל אחד, לעומת כ-2.45 מיליון שקל בשנה שקדמה להנפקה. כלומר, התגמול השנתי המשותף שלהם יגדל מכ-4.9 מיליון שקל לכ-8.4 מיליון שקל לאחר ההנפקה, מה שמשקף את הציפייה להכנסות ולרווחיות גבוהות יותר בשנים הקרובות. החברה צופה כי הכנסותיה יחצו בשנה הנוכחית את רף מיליארד השקלים, ומעריכה כי הרווח השנתי יקפוץ ב-42% ויעמוד על כ-113 מיליון שקל.

התשתית הפרטית הגדולה בישראל

ברזאני נחשבת לחברת התשתיות הפרטית הגדולה בישראל, והיא פועלת במגוון תחומים שכוללים פרויקטים של תשתית תחבורה, תשתיות מים וביוב, פרויקטים של התחדשות עירונית, ועבודות תשתית לפרויקטי בנייה ממשלתיים ופרטיים. בשנים האחרונות החברה הציגה צמיחה מתמדת, כאשר צבר ההזמנות שלה גדל בהתמדה לצד עלייה ברווחיות. ההנפקה צפויה לספק לחברה יכולת מימון מוגברת לקראת פרויקטים נוספים, ולאפשר לה להתמודד במכרזים ממשלתיים בהיקפים גדולים יותר.

בשוק ההון מציינים כי ההנפקה של ברזאני מצטרפת לגל מחודש של הנפקות בענף התשתיות בתל אביב, כאשר גם חברות נוספות מנסות להיכנס לשוק ההון בחודשים האחרונים. מנרב, חברת התשתיות והנדל"ן שנמחקה מהמסחר לפני חמש שנים, השלימה לאחרונה הנפקה של 360 מיליון שקל לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל, פי שניים מהשווי שלפיו נמחקה מהמסחר. גם חברת התשתיות הוותיקה אוליצקי, שנמחקה מהמסחר לפני 23 שנים, מתכננת הנפקה של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של 800 מיליון שקל, בעיקר בזכות לקוחותיה הממשלתיים המובילים כמו נתיבי ישראל, רשות שדות התעופה, רכבת ישראל ורשות הנמלים.

trending_up שינוי מגמה בשוק ההנפקות

השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.

המחיר של אי ודאות פוליטית וכלכלית

ההוזלה בשווי ההנפקה של ברזאני משקפת את האתגרים שמולם מתמודדות חברות תשתיות בתקופה הנוכחית. המערכת הפוליטית במדינה נמצאת בשלב של אי ודאות לאחר הבחירות האחרונות, וקיימת חשיבות רבה לשאלה כיצד תוכניות תשתית לאומיות יקודמו בקדנציה הבאה. כתבה שפורסמה בכלכליסט בימים האחרונים הצביעה על הצורך לחלץ את התכנון לטווח הארוך ממחזורי הבחירות ולבנות "חסינות תשתיתית", כדי שפרויקטים לאומיים לא ייתקעו בשל שינויים פוליטיים.

במקביל, ענף התשתיות בישראל מתמודד עם אתגרים מבניים משמעותיים. הריבית הגבוהה ומנגנון התשלומים הנדחים של שוטף פלוס 85 מקשים על קבלני התשתיות לשמור על רווחיות, ומכפילים את עלויות המימון שלהם. בענף דווח באחרונה כי בעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בתחום, וכי חלק מהקבלנים נאבקים על הישרדות. חברת אהרונסי הנדסה ותשתיות, הפועלת מאז 1988, מצאה את עצמה בשבועות האחרונים בהליך של צו עיכוב הליכים זמני כאשר היא מייחסת את המשבר לעיכובים בפרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק בעלויות חומרי גלם בעקבות המלחמה.

ההשפעה על המשקיע הישראלי

עבור המשקיע הישראלי, ההנפקה של ברזאני מהווה הזדמנות להיחשף לענף התשתיות, שנחשב לענף עם ביקוש יציב יחסית גם בתקופות של אי ודאות כלכלית, בזכות המשך ההשקעות הממשלתיות בפרויקטים לאומיים. עם זאת, יש לשקול את הסיכונים: חברות תשתיות נחשפות לתנודתיות בעלויות חומרי הגלם, למנגנוני תשלום שמכבידים על התזרים, ולשינויים רגולטוריים ופוליטיים שמשפיעים על היקף ההשקעות הממשלתיות בפרויקטים. ההוזלה במחיר ההנפקה משקפת את הצורך של החברה להתחשב בסיכונים אלו כדי להבטיח הנפקה מוצלחת.

האתגר הבא: כוח אדם ומהנדסים

מעבר לסוגיות המימון וההנפקה, ענף התשתיות מתמודד עם מחסור משמעותי בכוח אדם מקצועי. בתקופה האחרונה מובילים בתחום מזהירים כי ישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות, בדיור ובתחבורה, אך אינה מתכננת את כוח האדם שיידרש כדי להוציא את התוכניות לפועל. המחסור במהנדסים הוגדר כבר כאתגר לאומי אסטרטגי, וללא הכשרה, קליטה ותכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר. חברה כמו ברזאני, שמבקשת להתרחב גם בעקבות ההנפקה, תזדקק לכוח אדם איכותי כדי לממש את הפוטנציאל שלה.

ההנפקה של ברזאני, גם בשווי המופחת, תהיה אחת ההנפקות הגדולות בשוק ההון הישראלי בתחום התשתיות בתקופה הקרובה, והצלחתה או כישלונה עשויה להשפיע על חברות נוספות שמתכננות הנפקות בתחום. שוק ההון הישראלי עוקב בעניין רב אחר התפתחויות ההנפקה, שכן היא מהווה מבחן לנכונות של המשקיעים המוסדיים והפרטיים להשקיע בענף התשתיות בתנאים הנוכחיים, ומשמשת מדד לתנאי השוק להנפקות הבאות בענף.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

הנפקה ראשונית לציבור (IPO):
תהליך שבו חברה פרטית מציעה לראשונה מניות לציבור הרחב בבורסה, מתוך מטרה לגייס הון ולהפוך לחברה ציבורית.
דיבידנד:
חלוקת חלק מרווחי החברה או מהתמורה בהנפקה לבעלי המניות, כהחזר על השקעתם בחברה.
שוטף פלוס 85:
מנגנון תשלום נדחה בפרויקטי בנייה ותשתית, שבו הקבלן מקבל תשלום רק לאחר תקופה ארוכה, דבר שמגדיל את עלויות המימון שלו.
צו עיכוב הליכים:
החלטה של בית המשפט המגנה על חברה מפני נושים ומאפשרת לה לפעול תוך כדי הסדר חוב, במטרה להמשיך לפעול כעסק חי.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לאחר ההוזלה, ברזאני מתכננת הנפקה לפי שווי של כ-3.25 מיליארד שקל, כאשר היא מבקשת לגייס כמיליארד שקל בהנפקת המניות לציבור.

  • כשליש מהתמורה בהנפקה, כ-330 מיליון שקל, יחולקו כדיבידנד לבעלי המניות, והיתרה תשמש לחיזוק המאזן ולהקטנת החשיפה של הבעלים הקיימים.

  • ההחלטה נבעה מתנאי השוק המשתנים ומהרצון להבטיח שההנפקה תצליח לגייס את הסכום המבוקש למרות התנאים הפחות נוחים בשוק ההון להנפקות.

  • מנרב השלימה הנפקה של 360 מיליון שקל בשווי של 1.56 מיליארד שקל, ואוליצקי וקיסטון מתכננות הנפקות בתקופה הקרובה, מה שמשקף גל מחודש של הנפקות בענף התשתיות בתל אביב.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!