המהפכה השקטה: קרנות התשתיות משנות את מפת ההשקעות בישראל

המספרים שמפרסמות בשבועות האחרונים קרנות התשתיות הפועלות בישראל מספרים סיפור חריג בשוק ההון המקומי. קרן ג'נריישן, אחת השחקניות הבולטות בסקטור, דיווחה על רווח נקי של 543 מיליון שקל בשנה החולפת, לעומת 90 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה – קפיצה של יותר מפי שישה. הקרן הציגה עלייה של 110% בתזרימים מההשקעות וזינוק של 480% ברווח לפני מס, והמניה הגיבה בהתאם. במקביל, החברה הכריזה על דיבידנד רבעוני שישי ברציפות בהיקף 25 מיליון שקל, ומתכננת להכפיל את הנכסים שברשותה עד 2030.

הנתונים הללו אינם עומדים בודדים. חברת שיכון ובינוי רשמה צבר הזמנות שיא של 18.5 מיליארד שקל, למרות ירידה של 70% ברווח התפעולי ברבעון השני בשל שחיקת הדולר וירידה במסירת דירות באירופה. שפיר הנדסה, המדווחת על זינוק של 21% בהכנסות לכ-1.7 מיליארד שקל ברבעון השני, הודיעה על צירוף יוגב גרדוס, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לתפקיד ראש חטיבת הכספים. גם אלקטרה סיכמה רבעון עם קפיצה של 60% ברווח הנקי ל-109 מיליון שקל, על רקע צמיחה חדה במגזרי התשתיות והנדל"ן.

הגל החדש של ההנפקות

ההצלחה של השחקניות הוותיקות מושכת אחריה שורה של חברות תשתית שמנסות ליהנות מאותו גל. חברת מנרב, שנמחקה מהבורסה לפני חמש שנים, גייסה 360 מיליון שקל לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל – כפול מזה שבו נמחקה. החברה, שעברה לרווח תפעולי של 69 מיליון שקל לעומת הפסד של 28 מיליון בשנה הקודמת, צירפה את הראל ביטוח, מיטב ומור לרשימת בעלי העניין. גם קבוצת אוליצקי, שנמחקה מהמסחר לפני 23 שנה, מתכננת לחזור לבורסה במאי הקרוב בהנפקה לפי שווי של 800 מיליון שקל, שתתבסס על דוחות 2025.

במקביל, חברות גדולות מעבר לים מגלות עניין מוגבר בסקטור. קרן KKR האמריקאית שברה שיא עצמי כשגייסה 19.2 מיליארד דולר לקרן תשתיות חדשה, שתשקיע בעיקר בצפון אמריקה ובמערב אירופה. KKR כבר מנהלת נכסי תשתיות בסכום של 120 מיליארד דולר, מה שהופך אותה לאחת הגדולות בעולם בתחום. בישראל עצמה, גופים מוסדיים כמו מגדל, מור, מיטב וכלל השקיעו בחברת EdgeConneX האמריקאית, שמפעילה יותר מ-90 חוות שרתים עבור ענקיות הענן והבינה המלאכותית – הימור של מיליארד דולר שמדגיש את המעבר של המוסדיים הישראלים להשקעות תשתית גלובליות.

המשבר החבוי: כוח אדם וריבית

מאחורי המספרים המרשימים מסתתר משבר מבני שמאיים על יכולת הענף לספק את הביקוש. ישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות, בדיור ובתחבורה, אך אינה מתכננת את כוח האדם הנדרש להוציא את התוכניות לפועל. בלי הכשרה, קליטה ותכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר. המחסור במהנדסים הוגדר על ידי בכירי הענף כ"אתגר לאומי אסטרטגי", והוא בא לידי ביטוי בפער של מאות משרות פנויות בחברות הגדולות.

למשבר הכוח האדם מצטרפת בעיה פיננסית חמורה לא פחות: הריבית הגבוהה ומנגנון התשלום של "שוטף פלוס 85" דוחקים את רווחיות הקבלנים בתחום התשתיות לאחוזים בודדים. חלק מהחברות נאבקות על הישרדות, ואחרות פשוט נסגרות. בעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף. דניה סיבוס, ענקית הבנייה, סיכמה את השנה החולפת עם הפסד גולמי של 3.6 מיליון שקל במגזר התשתיות, וזו עדיין נחשבת למכה קלה בכנף – לחברות קטנות יותר מדובר במכת מחץ אמיתית.

השלכות המלחמה והזדמנויות חדשות

ההשפעות של מלחמת חרבות ברזל והמערכה באיראן מורגשות בכל שכבה של הענף. חברת אהרונסי הנדסה ותשתיות, שפועלת מאז 1988 בעבודות עפר ותשתיות, קיבלה צו עיכוב הליכים זמני לאחר שצברה חובות של 33 מיליון שקל. החברה מייחסת את המשבר לעיכובים בפרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק בעלויות חומרי גלם, ומבקשת הסדר נושים שיאפשר לה להמשיך לפעול כעסק חי. במקביל, חברות אחרות מצליחות להפיק רווחים מפיצויים על נזקי המלחמה – שפיר, למשל, רשמה קפיצה ברווח הנקי ל-57 מיליון שקל ברבעון השלישי, בין השאר בזכות פיצויים על נזקים בתקופת הלחימה.

המציאות הגיאופוליטית החדשה יוצרת גם הזדמנויות. המלחמה באיראן חושפת פגיעות עצומה של נכסי תשתיות שנחשבו סולידיים, ומאיצה את הצורך במימון פרויקטי הגנה, גיבוי ואבטחת רציפות אספקה. תחום האגירת אנרגיה, למשל, זוכה לעניין מוגבר: חברת בליליוס תבצע עבור שמיר אנרגיה פרויקטים של אגירת אנרגיה ב-120 מיליון ש"ח, וערבה פאוור יחד עם איסט אנרג'י מקימות מתקני אגירה חדשים בערבה. במקביל, המסדרון האזורי לאירופה מקבל דחיפה מהמציאות הביטחונית, אך סחבת בירוקרטית ומחסור בתשתיות עלולים להשאיר את ישראל מחוץ למשוואה.

הרגולציה החדשה: אינטרנט ברכבת והגנה על צרכנים

במקביל לתנופה הפיננסית, רגולטורים בתחום התקשורת מנסים להדביק את הפער הדיגיטלי. משרד התקשורת הציע לחייב את חברות הסלולר ברציפות קליטה בכבישים ובמסילות, כך שבכל מקטע של 20 ק"מ לא יצטברו יותר מ-200 מטר ללא כיסוי. בנוסף, הוחמר הרף לשיחות חסומות או נופלות מ-2% ל-1% בכל שעה – צעד שאמור לשפר את חוויית הנוסעים ברכבת ובכבישים בינעירוניים. בתחום האנרגיה, רשות המסים הרחיבה את ההשקעות הפטורות ממס בתשתיות, אך המהלך עדיין מותיר אי-ודאות רגולטורית שמרתיעה מוסדיים מהשקעה ישירה באפיקים שנחשבים בעולם לחלק משמעותי מתיקי ההשקעות.

ברקע לכל אלה, חברת החשמל נדרשת לבזר את תשתיות החשמל בעקבות הלחצים שיוצרת המציאות הביטחונית החדשה. הצורך ברשת חשמל מבוזרת ועמידה יותר מול איומים, לצד המעבר לאנרגיות מתחדשות, יוצר ציר השקעות חדש שמושך גופים פיננסיים מהארץ ומהעולם. חברת קיסטון, למשל, העלתה ב-50% את יעד ההון העצמי שלה ל-2030 ל-6 מיליארד שקל, ומתכננת הנפקה של אגד בשנה הבאה – מהלך שממחיש את האמון של השוק ביכולת הצמיחה ארוכת הטווח של סקטור התשתיות הישראלי.

נדבך נוסף שמעצב את הענף הוא השפעת המלחמה על נכסי תשתית שנחשבו דפנסיביים. החשיפה של צינורות מים, רשתות חשמל ומתקני אנרגיה לפגיעות צבאיות יוצרת דרישה חדשה להשקעות במיגון ובגיבוי, מה שמעלה את עלויות התפעול של החברות אך גם פותח שווקים חדשים לספקי פתרונות הישרדות. המציאות הזו מחזקת את הטענה שתשתיות אינן רק בטון ופלדה – אלא נכס פיננסי דינמי שמגיב לשינויים גיאופוליטיים, טכנולוגיים ורגולטוריים, ושמציע למשקיעים שילוב ייחודי של יציבות, תשואה והשפעה על תהליכים שנמצאים בליבת הכלכלה.