חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

מכרזי המטרו ב-100 מיליארד שקל מזנקים את ענף התשתיות: הכסף, הקבלנים והסיכונים

הפרויקט התחבורתי הגדול בתולדות המדינה מצית מלחמת מכרזים בין חברות מהודו, ארה"ב וסין - ומעלה את מניות התשתיות בבורסה. הנה מה שכדאי להכיר

אתר כלכלה · 26 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
מכרזי המטרו ב-100 מיליארד שקל מזנקים את ענף התשתיות: הכסף, הקבלנים והסיכונים
אתרי העבודה של פרויקט המטרו: הפרויקט התחבורתי הגדול בתולדות ישראל (אילוסטרציה)

המכרזים להקמת המטרו הישראלי, בהיקף כולל שנע בין 65 לכ-100 מיליארד שקל, הפכו בימים האחרונים לנושא החם ביותר בענף התשתיות. דיווח בדה-מרקר חשף כי חברות מהודו, ארה"ב וסין יהיו אלה שיחפרו את קווי המטרו, מהלך שעורר דיון ציבורי ועסקי נרחב על היקף המעורבות הזרה בפרויקט התחבורתי הגדול בתולדות המדינה. במקביל, בביזפורטל נקשרה היצירה בין המכרזים לזינוק שחוות מניות ענף התשתיות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שמזדהות כשחקניות פוטנציאליות בפרויקט או בפרויקטים הנלווים אליו.

מדובר באחד מרגעי המפנה של המשק הישראלי בתחום התחבורה. רשת המטרו, שתשתרע על פני מאות קילומטרים של מסילות תת-קרקעיות, מחולקת לחבילות ביצוע ענקיות שכל אחת מהן עומדת בפני עצמה בשווי של מיליארדים רבים. ההחלטה לפתוח את המכרזים לחברות בינלאומיות נבעה בין היתר מההכרה בכך שהתעשייה הישראלית אינה מסוגלת לעמוד לבדה בקצב ובסדרי העדיפויות של הפרויקט, ובמיוחד בתחום מכונות הקידוח המיוחדות הדרושות לחפירה תת-קרקעית בעומק אורבני.

מכרז הענק: מי השחקניות ומה על השולחן

המכרז המרכזי לחפירת המטרו, שהוקצב לכ-65 מיליארד שקל, מגדיר חבילות ביצוע הכוללות מנהרות, תחנות ומערכות תשתית נלוות. על החבילות מתמודדות קונסורציומים בינלאומיים שבראשם ענקיות הודיות, אמריקאיות וסיניות, בחלק מהמקרים בשיתוף פעולה עם הקבלניות הישראליות הוותיקות. עבור החברות המקומיות – דניה סיבוס, אלקטרה, אורדן ושפיר הנדסה, שכבר מתמודדות במכרזים אחרים כמו שיקום עזה – המטרו מייצג הזדמנות חד פעמית להכפיל את צבר ההזמנות שלהן, אך גם חשש כבד מכך שהעבודות הגדולות יישארו בידיים זרות בלבד.

בענף מציינים כי המבנה המשפטי של המכרז דורש מהקבלניות הזרות שותפות מקומית, מהלך שנועד להבטיח העברת ידע, תעסוקה מקומית ובקרה ישראלית על הפרויקט. אולם הניסיון מהעבודות על הרכבת הקלה בתל אביב מלמד כי השותפויות הללו אינן תמיד חלקות. דיווחי העבר בכלכליסט על פרויקט הקו הסגול הראו כיצד הביצועים בפרויקט הזה הקפיצו את התוצאות של שפיר – הכנסות עלו ב-15% ל-1.6 מיליארד שקל ברבעון והרווח הנקי טיפס ל-57 מיליון שקל – אך גם חשפו את המורכבות של ניהול פרויקטי ענק תחת לחצים תפעוליים ותקציביים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי ההתלהבות ממכרזי המטרו מסתתרות שאלות קשות: הענקת פרויקטים לחברות סיניות טומנת בחובה סיכונים גיאו-פוליטיים וביטחוניים, והסתמכות על קבלנים זרים עלולה להחליש את ענף הקבלנות המקומי שכבר מתמודד עם קריסות והעדר רווחיות.

שוק ההון מגיב: הנפקות וזינוקים במניות התשתיות

בזירת שוק ההון, המכרזים מגיעים בשעה מתאימה במיוחד לענף. ביזפורטל ציין כי ענף התשתיות בבורסה מזנק בעקבות הצפי למכרזי המטרו ולגל ההנפקות המתלווה אליו. קבוצת התשתיות אוליצקי מתכננת הנפקה של 200 מיליון שקל בשווי של 800 מיליון שקל, 23 שנים לאחר שנמחקה מהמסחר, כשבין לקוחותיה נמנים נתיבי ישראל, רכבת ישראל ורשות הנמלים. חברת מנרב השלימה גיוס של 360 מיליון שקל לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל, כפול מהשווי שלפיו נמחקה מהמסחר חמש שנים קודם לכן, וברקע עומדת קיסטון שהודיעה על העלאת יעד ההון העצמי שלה ל-6 מיליארד שקל עד סוף העשור.

המשמעות של הזרימה הזו אינה רק עסקית. כאשר גופים מוסדיים כמו הראל, מיטב ומור מצטרפים כבעלי עניין בחברות תשתיות, החשיפה של חסכונות הפנסיה והגמל של הציבור לפרויקטים הללו גדלה בצורה משמעותית. הכלכלה הישראלית מגלה שוב כי הפרויקטים הלאומיים הגדולים אינם רק סיפור של תקציב המדינה אלא גם של הון פרטי ומוסדי שמחפש תשואה יציבה לאורך שנים. כך נוצרת שרשרת ערך שמחברת את נהג האוטובוס בפתח תקווה לחברות הביטוח שמנהלות את הכספים שלו ולקבלן שחופר מתחת לרחוב שלו.

הצד האפל: קבלנים שקורסים ומחסור במהנדסים

עלויות מימון שאוכלות את הרווחיות

לא הכול זוהר בענף. כתבה בכלכליסט תיעדה כיצד הוכפלו עלויות המימון של קבלני התשתיות בחסות המדינה: ריבית גבוהה לצד מנגנון תשלום של שוטף פלוס 85 דוחקים את הרווחיות לאחוזים בודדים, ובעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף. גם ענקיות כמו דניה סיבוס סיכמו את השנה עם הפסד גולמי במגזר התשתיות, בשל עלייה בתשומות בעקבות המלחמה ומבנה תשלומים נדחים. בשבועות האחרונים אישר בית המשפט את התוכנית להפעלת חברת התשתיות א.מ.צ בשמירה, עם תביעות חוב של 1.25 מיליארד שקל, וחברת י.ק.ר בראשי קרסה עם חובות של 28 מיליון שקל. אהרונסי הנדסה ותשתיות, חברה משפחתית ותיקה, קיבלה צו עיכוב הליכים על רקע חובות של 33 מיליון שקל, כאשר עיכובי פרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק בעלויות חומרי גלם מוצגים כגורמי המשבר.

הפער ההנדסי כאתגר לאומי

על רקע זה בולטת האזהרה שנשמעת בכירי הענף וסוקרה ב-Duns 100: המחסור במהנדסים הוא אתגר לאומי אסטרטגי. ישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות, בדיור ובתחבורה, אך אינה מתכננת את כוח האדם שיידרש להוצאת התוכניות לפועל. עבור פרויקט המטרו, שידרוש בשיאו אלפי מהנדסים, מתכננים ומפעילי ציוד כבד, השאלה אינה רק מי יזכה במכרז אלא מי יבצע בפועל. ההסתמכות על חברות זרות, גם אם פותרת את בעיית המומחיות בחפירה, אינה פותרת את הבעיה של האדמה הישראלית שבה צריך לחפור ושל הרגולציה הישראלית שמלווה כל מטר מעוקב.

quiz האם ידעת ש…

בעשור האחרון נעלמו מהשוק כ-30% מחברות התשתיות בישראל, בעקבות ריבית גבוהה ומנגנוני תשלום של שוטף פלוס 85 שהכפילו את עלויות המימון של הקבלנים, והענקים הבודדים שנותרו מתמודדים כעת על פרויקטי הענק.

ההשפעה על הצרכן: פקקים, דירות ומחירים

עבור הציבור הרחב, המשמעות של המכרזים מתחילה בעוד שנים אך מורגשת כבר היום. ביזפורטל סיקר את אישור מחלף אלכסנדר ושדרוג כביש 553 בשרון, מהלך שייצור ציר רוחב חדש אל כביש 6, ישחרר תוכניות בנייה שנתקעו בגלל עומסי תחבורה וישפיע על מחירי הדירות באזור. זהו הדפוס הכלכלי הקלאסי של תשתיות: כל החלטה על מחלף או קו רכבת מתרגמת בתוך חודשים לתנודות בשווי נדל"ן, לשינויים בדמי השכירות ולהערכה מחודשת של אזורים שלמים. המטרו, עם תחנותיו המתוכננות, צפוי לייצר את אותה תופעה בקנה מידה שטרם נראה בישראל, סביב תחנות שיהפכו למרכזים עירוניים חדשים.

במקביל, ההוצאה הציבורית האדירה על המטרו מעלה שאלות על תעדוף. ההשקעה בפרויקט תלווה במתחים תקציביים מול תחומים אחרים, וגלובס תיעד כבר את הסחבת שמעכבת מעבר של 600 מיליון שקל לשיקום התשתיות בצפון למרות תוכנית ענק שהוכרזה. מנכ"ל נתיבי ישראל נאלץ לזעוק כדי שפעימת כסף ראשונה תגיע. הניסיון הזה מלמד כי האתגר הגדול של ישראל אינו ההכרזה על פרויקטים אלא הביצוע המתמשך, וכי ללא מנגנוני פיקוח תקציבי אפקטיביים גם פרויקטים שאושרו עלולים להיתקע בדרך.

בין תשתיות פיזיות לתשתיות דיגיטליות

הגדרת התשתיות משתנה גם היא. ביזפורטל דיווח כי 27 אלף מגה-וואט של בקשות לחיבור חוות שרתים לרשת החשמל ממתינות להכרעת רשות החשמל, וכי בישראל אושרו עד כה כעשירית מהבקשות. המשמעות היא שהתחרות על משאבי החשמל והתכנון של המדינה כבר לא נערכת רק בין כבישים ורכבות אלא בין עולם פיזי מסורתי לעולם דיגיטלי שדורש תשתיות חשמל וסיבים בהיקפים חסרי תקדים. גם כאן הכסף המוסדי זורם: מגדל, מור, מיטב וכלל השקיעו בחברת EdgeConneX המפעילה מאות מרכזי נתונים בעולם. עבור ישראל, שמתגאה בהייטק שלה, השאלה עדיין פתוחה האם התשתיות הפיזיות שלה יעמדו בקצב.

בשורה התחתונה של התמונה העסקית, הקונסטלציה הנוכחית – מכרזים של 100 מיליארד שקל, גל הנפקות, קרני תשתיות שמגלגלות דיבידנדים שישיים ברציפות כמו קרן ג'נריישן, וחברות כמו שפיר שנסחרות בשווי של כ-15 מיליארד שקל – מציירת ענף שנמצא בשיא פריחתו מחד, אך על קרקע רעועה של שחיקה בתשתיות האנושיות והפיננסיות שלו מאידך. ההכרעות במכרזי המטרו יקבעו לא רק מי יחפור אלא גם איך ייראה המפה התעשייתית של ישראל בעשור הקרוב.

<!– wp:calcala/dictionary {"title":"מילון מונחים כלכליים רלוונטיים", "icon":"menu_book", "selectedTerms":[{"title":"שוטף פלוס 85","definition":"מנגנון תשלום מקובל בעבודות ממשלתיות שלפיו הקבלן מקבל תשלום על בסיס עבודות שבוצעו רק כ-85 יום לאחר מכן, מה שמייקר משמעותית את עלויות המימון של הקבלנים."}, {"title":"צו עיכוב הליכים","definition":"צו בית משפט המקפיא זמנית תביעות של נושים נגד חברה בקשיים כלכליים, במטרה לאפשר לה להתארגן ולהמשיך לפעול כעסק חי."}, {"title":"קונסורציום","definition":"קבוצת חברות המתאגדת באופן זמני לצורך הגשת הצעה במכרז או ביצוע פרויקט גדול, תוך חלוקת סיכונים, משאבים ומומחיות."}, {"title":"צבר הזמנות (Backlog)",

שאלות נפוצות (FAQ)

  • במכרז בהיקף של כ-65 מיליארד שקל מתמודדות חברות מהודו, ארה"ב וסין, לצד קבלניות מקומיות כמו דניה סיבוס, אלקטרה ואורדן, שחלקן מגישות הצעות בשיתוף עם גופים בינלאומיים.

  • המכרזים מסמנים צבר הזמנות עתידי בהיקף של עשרות שנים, מה שמגדיל את ההכנסות הפוטנציאליות של החברות ומושך משקיעים מוסדיים, במקביל לגל הנפקות של חברות תשתיות בבורסה.

  • הסיכונים כוללים חריגות תקציב, עיכובים בירוקרטיים, מחסור במהנדסים ובכוח אדם מקצועי, עלויות מימון גבוהות ותלות בקבלנים זרים בתחום שיש בו חששות ביטחוניים וריבוניים.

  • המטרו צפוי לקצר משמעותית את זמני הנסיעה בגוש דן ובפריפריה המטרופולינית, לשפר את הניידות, לשחרר תוכניות בנייה שנתקעו ולהשפיע על מחירי הדירות סביב תחנות הרכבת הקלה.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!