חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2500 +0.05% (0.00)
יורו-שקל: 3.5699 +0.23% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,858.8400 -1.51% (-977.79)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2967 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8738 +0.44% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2741 +0.42% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7867 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4138 +0.31% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5601 +0.59% (0.00)

מכרזי המטרו ב-100 מיליארד שקל מזנקים: ענף התשתיות חוזר למרכז הבמה בבורסה

חברות מהודו, ארה"ב וסין יחפרו את המטרו הישראלי, תחנת המטרו הראשונה קיבלה אור ירוק, וההנפקות בענף התשתיות מתגברות - מה עומד מאחורי הזינוק האדיר שמשפיע על כיסו של כל אזרח

אתר כלכלה · 27 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
מכרזי המטרו ב-100 מיליארד שקל מזנקים: ענף התשתיות חוזר למרכז הבמה בבורסה
פרויקט המטרו הישראלי: הפרויקט התחבורתי הגדול בתולדות המדינה מגייס חברות מכל העולם (אילוסטרציה)

ענף התשתיות הישראלי נמצא בימים אלה בשיא של תנופה היסטורית שלא נראתה כמוה זה עשור. במרכז עומד פרויקט המטרו, שמכרזיו מוערכים בכ-100 מיליארד שקל, כאשר לפי פרסומים בימים האחרונים חברות מהודו, ארה"ב וסין יהיו אלו שיחפרו את המטרו הישראלי במכרז של כ-65 מיליארד שקל. במקביל, תחנת המטרו הראשונה בישראל קיבלה בשבועות האחרונים אור ירוק, צעד שמסמן את המעבר משלב התכנון לשלב הביצוע בפועל. לצד זאת, ענף התשתיות בבורסה לניירות ערך בתל אביב מזנק, עם גל הנפקות חדשות שכולל בין היתר את חברת מנרב, שגייסה 360 מיליון שקל לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל, ואת אוליצקי, שמתכננת הנפקה של 200 מיליון שקל בשווי 800 מיליון שקל.

מהמכרזים הבינלאומיים ועד האדמה: איך פרויקט המטרו מתקדם בפועל

המכרזים לחפירת המטרו מייצגים את אחד ההליכים המכרזיים הגדולים ביותר שבוצעו אי פעם במדינת ישראל, הן בהיקפם הכספי והן בטווח הגורמים המשתתפים בהם. חברות מהודו, ארה"ב וסין מתמודדות יחד עם שותפים מקומיים על הזכות לבצע את עבודות החפירה הענקיות של קווי המטרו, שישתרעו על פני ריכוזי האוכלוסייה המרכזיים במדינה. ההחלטה לפתוח את המכרזים לשחקנים בינלאומיים נובעת מהיקף המורכבות ההנדסית ומהמחסור המקומי בציוד חפירה תת-קרקעי מתקדם, דוגמת מכונות ה-TPM המיועדות לחפירה בקרקע מורכבת. עבור המשק הישראלי, מדובר בפרויקט שישנה את פני התחבורה הציבורית לשנים ארוכות, כאשר ההערכות מדברות על שינוי מקיף בדפוסי הניידות של מיליוני ישראלים. האור הירוק שקיבלה תחנת המטרו הראשונה מהווה נקודת ציון חשובה, שכן הוא מעיד על כך שהתכנון המוקפד שנמשך שנים מתחיל להתגשם.

ההשפעה על הכלכלה המקומית ועל שוק העבודה

פרויקטים בסדר גודל של מאה מיליארד שקל מייצרים אפקט דומינו רחב בכלכלה הישראלית. ההשפעה מתחילה בתחומי הבנייה וההנדסה, אך מתרחבת במהירות לענפים נוספים: אספקת חומרי גלם, תחבורה לוגיסטית, שירותי הנדסה, ותחומי הטכנולוגיה התומכים בניהול פרויקטים מורכבים. יחד עם זאת, דווקא בנקודה זו מתגלה אחד האתגרים הגדולים ביותר של הענף – מחסור חמור בכוח אדם מקצועי. על פי נתונים שפורסמו באחרונה, ישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות, בדיור ובתחבורה, אך אינה מתכננת את כוח האדם שיידרש כדי להוציא את התוכניות לפועל. גורמים בענף מדגישים שהמחסור במהנדסים הוא אתגר לאומי אסטרטגי, שכן בלי הכשרה מתאימה, קליטה תעסוקתית מסודרת ותכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר.

lightbulb טיפ מהמומחה

ענף התשתיות נכנס למהלך שינוי מבני של ממש: מכרזי המטרו בהיקף של מאה מיליארד שקל, יחד עם גל ההנפקות בבורסה, מעבירים את הענף מתקופה של הידלדלות חברות לתקופה של צמיחה מחודשת. חברות ששרדו את המשבר עשויות ליהנות מצבר הזמנות חסר התקדים, אך המחסור במהנדסים ובכוח אדם מקצועי נותר צוואר הבקבוק שעלול לעכב את הביצוע בפועל של הפרויקטים הלאומיים.

ענף התשתיות בבורסה: גל הנפקות אחרי שנים של צמיחה שלילית

במקביל לתנופת המכרזים, שוק ההון הישראלי מתעורר לענף התשתיות מחדש. חברת מנרב, שנמחקה מהמסחר בבורסה לפני כחמש שנים, חזרה והונפקה מחדש בהנפקה שהשלימה גיוס של 360 מיליון שקל לפי שווי של 1.56 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול מזה שלפיו נמחקה מהמסחר, כאשר ההנפקה מבוססת על שיפור דרמטי בתוצאותיה הפיננסיות: החברה עברה מהפסד תפעולי של 28 מיליון שקל לרווח תפעולי של 69 מיליון שקל, כאשר צבר ההזמנות שלה צמח ב-188 מיליון שקל והגיע להיקף של 5.7 מיליארד שקל. בין הגופים שצפויים להצטרף לרשימת בעלי העניין בחברה נמנים הראל ביטוח, מיטב ומור. גם קבוצת אוליצקי מתכננת לחזור למסחר בבורסה, 23 שנה אחרי שנמחקה ממנו, במהלך של גיוס 200 מיליון שקל לפי שווי 800 מיליון שקל, כאשר בין לקוחותיה נמנים נתיבי ישראל, רשות שדות התעופה, משרד הביטחון, נתיבי איילון, רכבת ישראל ורשות הנמלים.

מה מסביר את הזינוק בעניין של המשקיעים

הגל החדש של ההנפקות בענף התשתיות מתאפשר הודות למספר גורמים משלימים. ראשית, מכרזי המטרו והתשתיות האחרות מייצרים צברי הזמנות חסרי תקדים עבור חברות הביצוע, מה שמציב אותן בפני תקופה של פעילות עסקית אינטנסיבית ורווחיות גבוהה יותר. שנית, הציבור המשקיע והגופים המוסדיים מזהים את התנופה העתידית שתבוא בעקבות הפרויקטים הלאומיים, ומעוניינים להיחשף לסקטור בשלב מוקדם. שלישית, מדובר בענף שספג מכות קשות בשנים האחרונות – ריבית גבוהה, עלייה בתשומות הבנייה ומנגנוני תשלום שדחו תקבולים – ולכן השוויים היחסי של חברות רבות היה נמוך, מה שמייצר הזדמנות עבור משקיעים שמאמינים בהתאוששות. עם זאת, חשוב לזכור שבעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף התשתיות, נתון שמעיד על הסיכון הגבוה הטמון בפעילות בתחום.

הצד השני: קבלנים שמתקשים לשרוד לצד ענקים שמפרחים

למרות התנופה, התמונה בענף התשתיות אינה אחידה. בחודשים האחרונים נרשמו מספר מקרים של חברות תשתיות שנקלעו לקשיים כלכליים חמורים, כאשר חלקן נאלצו לפנות לבית המשפט בבקשות לעיכוב הליכים. בין החברות הללו נמנות חברות שצברו חובות של עשרות מיליוני שקלים ואף יותר מחצי מיליארד שקל. הגורמים למשבר כוללים את השלכות מלחמת חרבות ברזל, שהביאו לעיכובים בפרויקטים, למחסור בכוח אדם ולזינוק בעלויות חומרי הגלם. בנוסף, מנגנון התשלום של שוטף פלוס 85 שמפעילה המדינה במכרזיה דוחק את רווחיות הקבלנים לאחוזים בודדים, ומכפיל את עלויות המימון בחסות המדינה עצמה. התוצאה היא תופעה פרדוקסלית שבה חברות ענק מפרחות לצד חברות קטנות ובינוניות שנאבקות על הישרדותן. ענקיות כמו שפיר הנדסה, אלקטרה ודניה סיבוס מצליחות לספוג את המכות ולהמשיך לצמוח, אך לחברות קטנות מהן ההלם עשוי להיות מכת מחדש.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי התקציבים האדירים והמכרזים ההיסטוריים מסתתרות שאלות קשות: האם ענף התשתיות המקומי, שאיבד כשליש מהחברות בו בעשור האחרון, מסוגל להתמודד עם פרויקטים בסדר גודל כזה? ההחלטה להעביר את החפירות לחברות זרות מהודו וסין מעלה חששות לגבי התלות הטכנולוגית והביטחונית, ומעבירה את רווחי הענק לחו ל. הסחבת הבירוקרטית בשיקום התשתיות בצפון ממחישה שבלי ביצוע בפועל, התקציבים נשארים על הנייר.

הסחבת בשיקום תשתיות הצפון ממחישה את הפער בין תקציב לביצוע

דוגמה מוחשית לפער שבין ההצהרות לביצוע בפועל ניתן למצוא בסוגיית שיקום התשתיות בצפון הארץ. למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות – בהיקף של כ-600 מיליון שקל – נותר על הנייר במשך חודשים ארוכים. רק בשבועות האחרונים הגיעה פעימה ראשונה של כספים, וזאת בעקבות זעקתו של מנכ"ל נתיבי ישראל. המצב הזה ממחיש את אחת הבעיות המבניות המרכזיות בענף: גם כאשר התקציבים מאושרים והפרויקטים מתוכננים, הביצוע בפועל נתקל בסחבות בירוקרטיות, באישורים סטטוטוריים ובתלות בריכוזי סמכות רבים. עבור תושבי הצפון, מדובר בעיכוב של שנים בפרויקטים שנועדו לשפר את חיי היום-יום שלהם. עבור המשק, מדובר באות אזהרה לגבי היכולת לבצע פרויקטים בהיקפים כה גדולים בלוחות זמנים ריאליים.

מה זה אומר לצרכן הישראלי

מאחורי המספרים הענקיים והמכרזים הבינלאומיים מסתתרת השפעה מוחשית על חיי היום-יום של כל אזרח. פרויקט המטרו צפוי לשנות באופן מהותי את חוויית הניידות במרכז הארץ, עם קווי רכבת תת-קרקעיים מהירים שיקצרו משמעותית את זמני הנסיעה. גם פרויקטים אחרים שמתקדמים במקביל – שדרוג כבישים, הקמת מחלפים חדשים ופיתוח תשתיות אנרגיה – משפיעים ישירות על איכות החיים. כך למשל, אישור מחלף אלכסנדר ושדרוג כביש 553 מהווים צעד שיצור ציר רוחב חדש בין כביש 6 למרכז השרון, יענה לתושבי קדימה-צורן, תל מונד, טירה והיישובים סביבם גישה טובה יותר לרשת הכבישים הארצית, ועשוי לשחרר תוכניות בנייה שנתקעו במשך שנים בגלל עומסי התחבורה. גם תחום התפלת המים מתקדם, כאשר המדינה יצאה למכרז על הקמת מתקן התפלה שני בגליל המערבי בהיקף של 100 מיליון קוב בשנה. כל אלה מראים שהתשתיות הן לא רק סיפור על מניות ומכרזים, אלא על שינוי מוחשי במציאות שבה חיים מיליוני ישראלים.

האתגר האמיתי: להפוך תקציבים לבטון

היכולת של המשק הישראלי להפוך את התקציבים העצומים שהוקצו לתשתיות לפרויקטים בטון ופלדה תהיה המבחן המרכזי של העשור הקרוב. ההצלחה תלויה במספר גורמים: פתרון משבר כוח האדם ההנדסי, ייעול התהליכים המכרזיים והרגולטוריים, יציבות פוליטית שתאפשר המשכיות בפרויקטים ארוכי טווח, ושמירה על כדאיות כלכלית של חברות הביצוע המקומיות. חשוב שהמדינה תלמד מהטעויות של העבר, כמו פרויקט פריסת הסיבים האופטיים בצינור הנפט של קצא"א מאשקלון ועד אילת – פרויקט שיועד להפוך את אשקלון ואילת להאב של העברת מידע ובינה מלאכותית, אך נפל בשל חוסר קידום בתקופתו, כפי שחשף שר הפנים לשעבר משה ארבל. בלי לקיחת אחריות ובלי תכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים המבטיחים ביותר עלולים להיתקע בדרך.

מבט קדימה מראה שהתקופה הקרובה צפויה להיות דינמית במיוחד עבור ענף התשתיות בישראל. מכרזי המטרו ימשיכו להתגבש, חברות נוספות עשויות להצטרף לגל ההנפקות בבורסה, והמדינה תידרש להוכיח שהיא מסוגלת להוציא לפועל את התוכניות השאפתניות שהיא מציגה. עבור הצרכן הישראלי, הדבר מתורגם לפרויקטים שישנו את חיי היום-יום, לתחבורה ציבורית משופרת, ולתשתיות איכות יותר – אך גם לשאלות קשות על התמחור, על עלויות הביצוע ועל האופן שבו המשק הישראלי יפיק מההשקעות העצומות את התמורה המלאה שהן מבטיחות.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

שוטף פלוס 85:
מנגנון תשלום במכרזי מדינה שבו משולמת לקבלן מקדמה של 85% מערך העבודות שבוצעו, והיתרה משולמת רק בסיום הפרויקט או באישור ממשלתי. המנגנון מגדיל את עלויות המימון של הקבלן ומשפיע על הרווחיות.
עיכוב הליכים:
צו משפטי המעניק הגנה זמנית לחברה בקשיים כלכליים מפני נקיטת הליכי הוצאה לפועל על ידי נושים, ומאפשר לה להמשיך לפעול במסגרת הסדר נושים.
IPO (הנפקה ראשונה לציבור):
תהליך שבו חברה פרטית מציעה לראשונה מניות למכירה לציבור הרחב בבורסה לניירות ערך, ובכך הופכת לחברה ציבורית הנסחרת בבורסה.
צבר הזמנות:
היקף החוזים וההזמנות שחברה חתמה עליהם וטרם ביצעה או השלימה. מדד חשוב להערכת הפעילות העתידית והכנסותיה הצפויות של חברת בנייה או תשתיות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי מכרז בהיקף של כ-65 מיליארד שקל שפורסם, חברות מהודו, ארה"ב וסין נמנות בין המבצעות שיחפרו את קווי המטרו. מדובר בשיתופי פעולה בינלאומיים חסרי תקדים בענף התשתיות הישראלי, כאשר החברות המקומיות משתתפות בקונסורציומים יחד עם השותפים הזרים.

  • היקף מכרזי המטרו מוערך בכ-100 מיליארד שקל, מה שהופך אותו לפרויקט התשתית הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. במסגרת הפרויקט יוקמו תחנות תת-קרקעיות רבות, ולאחרונה תחנת המטרו הראשונה קיבלה אור ירוק, צעד שמסמן את ההתקדמות בפועל של התוכנית.

  • פרויקטי התשתיות משפיעים על הצרכן במספר מישורים: שיפור הניידות והתחבורה הציבורית, שחרור שטחים לבנייה ולהוזלת מחירי הדירות באזורים שיקבלו גישה משופרת, ויצירת אלפי מקומות עבודה. עם זאת, חלק מהעלויות מגולם במיסים ובמחירי השירותים שהציבור משלם.

  • האתגרים המרכזיים כוללים מחסור חמור במהנדסים ובכוח אדם מקצועי שהוגדר כבעיה לאומית אסטרטגית, עלויות מימון גבוהות שמכפילות את הוצאות הקבלנים, ועיכובים בירוקרטיים. למרות זאת, חברות רבות מתאוששות ואף חוזרות להיסחר בבורסה, כמו מנרב שחזרה בהנפקה של 360 מיליון שקל.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!