חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2542 +0.20% (0.01)
יורו-שקל: 3.5657 +0.01% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,413.5900 -0.87% (-567.66)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2997 +0.22% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8756 +0.36% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1902 +0.15% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2765 +0.25% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7874 +0.30% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4149 +0.35% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8126 +0.10% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

מכרז המטרו של 65 מיליארד שקל: חברות מהודו, ארה"ב וסין יחפרו מתחת לעיר הגדולה בישראל

מהמכרז הגדול בתולדות ענף התשתיות ועד הסחבת בתוכנית שיקום הצפון: ההחלטות הכבדות שיקבעו את עתיד התחבורה והצמיחה של המשק בשנים הקרובות

אתר כלכלה · 16 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
מכרז המטרו של 65 מיליארד שקל: חברות מהודו, ארה"ב וסין יחפרו מתחת לעיר הגדולה בישראל
מכרז המטרו בהיקף 65 מיליארד שקל צפוי לשנות את פני התחבורה הציבורית במרכז הארץ (אילוסטרציה)

מכרז המטרו המתוכנן, בהיקף של כ-65 מיליארד שקל, מתגבש בימים אלה לאחד מפרויקטי התשתית הגדולים בתולדות המשק הישראלי. לפי דיווחים שהתפרסמו באחרונה בכלי התקשורת הכלכליים, חברות מהודו, מארה"ב ומסין מציגות עניין רב בביצוע עבודות החפירה וההפעלה של המערכת התת-קרקעית שאמורה לחבר את גוש דן, השרון והמטרופולינים הגדולים. מדובר בתחרות שנדירה בסדר הגודל שלה בענף התשתיות המקומי, והיא מעמידה את הקבלנים הישראליים בפני אתגר של ממש: להוכיח כי יש בישראל כושר ביצוע שמסוגל להתמודד עם פרויקט בסדר גודל כזה.

הפרויקט, שקודם בשנים האחרונות במשרד התחבורה וברשות התכנון הבכירה, צפוי לכלול קווי רכבת תחתית במספר מטרופולינים, מנהרות בעומק רב מתחת למרכזי הערים, ותחנות ענק שיחוברו לרשת הרכבת הקלה הקיימת. ההערכות הכלכליות מדברות על פרויקט שישפיע על מחירי הנדל"ן, על זרמי התנועה ועל מקומות העבודה במשך דור שלם. אבל דווקא הימים האחרונים מציגים תמונה מפוכחת יותר של היכולת של המדינה להוציא פרויקטי ענק לפועל — והדיון הציבורי מתחדד סביב השאלה האם ההחלטות שהתקבלו יתורגמו בפועל לבטון ולפלדה.

מכרז שמגדיר מחדש את ענף התשתיות

היקף המכרז — 65 מיליארד שקל — מציב אותו בליגה של פרויקטים שהמשק הישראלי לא חווה בעבר. לשם ההשוואה, פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, שנחשב בעת תכנונו לשאפתני, עלה מאות מיליוני שקלים לקו בלבד, והתשתיות הארציות של נתיבי ישראל פועלות בתקציבים קטנים פי כמה. המטרו, שיכלול קווים מרובים במקביל ותחנות עמוקות, דורש טכנולוגיות מתקדמות של קידוח מנהרות וביצוע תת-קרקעי בסביבה עירונית צפופה. חברות מהודו, ארה"ב וסין מביאות עימן ניסיון מפרויקטי מטרו בדלהי, בלוס אנג'לס ובשאנגחאי — והן מציגות כעת נכונות להתמודד במכרז עצמו.

עבור חברות התשתית הישראליות — דוגמת שפיר הנדסה, דניה סיבוס, אלקטרה וסולל בונה — מדובר בצומת דרכים אסטרטגי. מחד, זכייה במכרז תשדרג את הצברים העסקיים שלהן באופן חסר תקדים ותאפשר להן להעמיק את הידע ההנדסי המקומי. מאידך, התחרות מול חברות זרות בעלות היקפי ביצוע אדירים עלולה לדחוק אותן לתפקיד משני של קבלני משנה. גורמים בענף ציינו באחרונה כי הסכמים בין קבלנים מקומיים לחברות זרות יכולים לייצר איזון בין העברת ידע לבין שמירה על עצמאות עסקית של השחקנים הישראליים.

lightbulb טיפ מהמומחה

גורמים בענף סבורים כי מבנה המכרז — המפריד בין עבודות החפירה לבין מערכות ההפעלה — יקבע דווקא את זהות הזוכים. קבלנים ישראליים שיחברו לגופים זרים בעלי ניסיון במנהרות ייהנו מיתרון, בעוד שחברות זרות שיגישו הצעות עצמאיות עלולות להיפגע מדרישות תוכן מקומי ומחוסר היכרות עם הרגולציה הישראלית.

הצלחות וקשיים בזירת הרכבת הקלה

נקודת ייחוס חשובה להבנת היכולת המקומית היא ביצועי קווי הרכבת הקלה. שפיר הנדסה, שמבצעת עבודות בקו הסגול בתל אביב, דיווחה באחרונה על הכנסות של כ-1.7 מיליארד שקל ברבעון, עם זינוק של כ-21%, כשהרכבת הקלה מהווה מנוע צמיחה מרכזי. אלקטרה, שגם היא פועלת בפרויקטי תחבורה, סיכמה רבעון עם רווח נקי של 109 מיליון שקל, קפיצה של 60%, בסיוע זכיות במגה-פרויקטים. אלה הוכחות לכך שהענף המקומי מסוגל לבצע פרויקטים מורכבים — אך גם תזכורת לכך שהיכולת הזו מתקיימת בשיתוף פעולה הדוק עם חברות זרות, לא בהכרח כעצמאות מלאה.

שיקום הצפון: הסחבת שמעידה על הכוח האמיתי של המדינה

בזמן שהמכרז למטרו מקדים את צעדיו, מתברר שדווקא פרויקט קטן בהרבה — תוכנית השיקום של התשתיות בצפון — נתקע בבירוקרטיה. לפי מעקב של גלובס שהתפרסם בימים האחרונים, מתוך תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות — 600 מיליון שקל — נותר עד כה כמעט כולו על הנייר. רק בשבוע שעבר הגיעה פעימה ראשונה של תקציב, וזאת בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל על העיכובים. התמונה הזו מציבה סימן שאלה מעשי מול ההצהרות הגדולות: אם העברת 600 מיליון שקל לפרויקטים שכבר אושרו נתקלת בקשיים, כיצד תתמודד המערכת עם הוצאה של 65 מיליארד שקל לאורך שני עשורים?

הסחבת בשיקום הצפון אינה עניין טכני בלבד. עבור תושבי קריית שמונה, שלומי, מעלות ויישובי ההיקף, מדובר בשאלה של איכות חיים, בטיחות ובנייה מחדש של תשתיות נפגעות. עבור המשק כולו, מדובר במבחן של יכולת הביצוע הממשלתית. גורמים בענף מצביעים על כך שהפער בין החלטות עקרוניות לבין העברה בפועל של תקציבים לרשויות הביצוע — נתיבי ישראל, רכבת ישראל, חברת החשמל — הוא החוליה החלשה העיקרית. כשהכסף לא זורם, קבלני התשתיות לא מתחילים עבודה, והפרויקטים נותרים בשלב התכנון.

העלויות שמכפילות את עצמן

במקביל, ענף התשתיות המקומי מתמודד עם משבר רווחיות שמשפיע על יכולת הביצוע. כפי שדווח בכלכליסט, מנגנון תשלום של שוטף פלוס 85 בחוזי המדינה, לצד ריבית גבוהה, מכפיל את עלויות המימון של הקבלנים ודוחק את הרווחיות לאחוזים בודדים. בעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף. לאחרונה אף נרשמו מספר מקרים של חברות תשתית שהגישו בקשות לעיכוב הליכים, ביניהן חברת אהרונסי הנדסה ותשתיות, שהגישה בקשה להסדר נושים בעקבות עיכובים בפרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק בעלויות חומרי הגלם. תופעה זו מחלישה את כושר התחרות של הקבלנים הישראליים מול הענקיות הזרות שכעת מתמודדות על המטרו.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי פתיחת המכרז לחברות סיניות והודיות מעבירה לחו"ל רכישה של ידע הנדסי שישראל עוד עשויה להזדקק לו. אחרים מזהירים כי המודל התפעולי ארוך הטווח מחייב את המדינה בהתחייבויות תשלום למשך עשרות שנים, בלי שיש כיום תשתית פיננסית ברורה שתממן את התחזוקה השוטפת.

חוסר תכנון לכוח האדם ההנדסי

עוד חולשה מרכזית שעולה בדיון הציבורי היא הפער בין השקעות ענק לבין תכנון כוח האדם שידרש להוציאן לפועל. כפי שדווח בכלכליסט, ישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות, בדיור ובתחבורה, אך אינה מתכננת את כוח האדם ההנדסי שיידרש לכך. בכירי הענף הגדירו באחרונה את המחסור במהנדסים כ"אתגר לאומי אסטרטגי", והזהירו כי בלי הכשרה, קליטה ותכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר. במציאות שבה מתכננים פרויקט של 65 מיליארד שקל במשך שני עשורים, השאלה של מי יתכנן, ינהל ויבצע היא לא שאלה אקדמית אלא תנאי להתקיימות הפרויקט.

ההשלכות של המחסור בכוח האדם מורגשות כבר עתה. מהנדסים בכירים עוברים בין חברות, קבלנים מתקשים לגייס צוותי פיקוח וביצוע, ולוחות הזמנים של פרויקטים קיימים — דוגמת קווי הרכבת הקלה ועבודות נתיבי ישראל — מושפעים מכך באופן ישיר. בנוסף, תלות בקבלנים זרים לפרויקט המטרו תוביל להבאת אלפי עובדי חוץ מקבלני משנה זרים, מהלך שיפיק צורך בתיאום, באכיפה וברגולציה של עבודה זרה בהיקף חסר תקדים.

שוק ההון מתמקם: חברות התשתית במרכז

בשוק ההון, חברות התשתית נערכות למשמעות של המהלך. שפיר הנדסה, אלקטרה ודניה סיבוס נמדדות בשוק לפי כושר הצמיחה שלהן בפרויקטים הגדולים, והמשקיעים עוקבים בדריכות אחר התפתחויות במכרז המטרו. בנוסף, קרנות תשתית מוסדיות — דוגמת ג'נריישן קפיטל, שדיווחה באחרונה על זינוק של 110% בתזרימים ועל דיבידנד רבעוני שישי ברציפות — מהוות ערוץ חשיפה למשקיעים בפרויקטי תשתית ארוכי טווח. גם חברות כמו אפקון ו-ICS, שהרחיבו את פעילותן בתשתיות לתחומים מתקדמים דוגמת מרכזי נתונים, מדגימות כיצד הענף מתפצל לתחומים מסורתיים ולתחומים טכנולוגיים חדשים.

במקביל, מתבהר כי הפרויקטים הגדולים לא יבוצעו בחלל ריק. הפער בין הצהרות תכנון לבין יכולת ביצוע, בין תקציבים שאושרו לבין תקציבים שהועברו, ובין רווחיות קבלנית לבין כדאיות עסקית — כל אלה יקבעו אם ישראל תוכל להוציא לפועל בפועל את המהפכה התחבורתית שהובטחה לציבור.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

שוטף פלוס 85:
מנגנון תשלום בחוזי עבודות ציבוריות שבו המדינה משלמת לקבלן רק 85 ימים לאחר הגשת דרישת התשלום, מה שמכביד על תזרים המזומנים של הקבלן ומייקר את עלויות המימון שלו.
צבר הזמנות (Order Backlog):
ההיקף הכולל של חוזי עבודה שחברה חתמה עליהם וטרם ביצעה. מדד מרכזי להערכת כושר הצמיחה של חברות תשתית ובנייה בשוק ההון.
עיכוב הליכים:
הליך משפטי שבו בית המשפט מעניק לחברה במצוקה כלכלית הגנה מפני נושים, כדי לאפשר לה להמשיך לפעול כעסק חי ולגבש הסדר חוב.
PPP (שיתוף המגזר הפרטי):
מודל מימון שבו המגזר הפרטי מממן, מתכנן ומפעיל פרויקט תשתית ציבורי לאורך שנים, בתמורה לתשלומים מהמדינה או מהציבור, תוך חלוקת הסיכונים בין הצדדים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • מכרז המטרו מוערך בכ-65 מיליארד שקל, ולפי דיווחים בכלי התקשורת הכלכליים מתמודדות בו חברות מהודו, ארה"ב וסין, לצד קונסורציומים של קבלנים מקומיים וזרים המשלבים ניסיון בקידוח מנהרות ובהפעלת מערכות רכבת תחתית.

  • למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות — כ-600 מיליון שקל — נותר על הנייר בשל עיכובים בירוקרטיים. רק בשבועות האחרונים הגיעה פעימה ראשונה של תקציב, בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל על חוסר ההתקדמות.

  • ביצוע המטרו צפוי לקצר זמני נסיעה במרכז הארץ, להקל על עומסי התחבורה ולהעלות ערכי נדל"ן בסמוך לתחנות. עם זאת, תקופת הבנייה הארוכה תכביד על התנועה בעורקים הראשיים ועלולה להניב עלויות שיגלגלו לתשלומי הציבור.

  • הסיכונים כוללים חריגות תקציב, עיכובים תכנוניים וסטטוטוריים, מחסור בכוח אדם הנדסי מקומי, ותלות בקבלנים זרים — תלות שמעלה שאלות לגבי העברת ידע, תעסוקה מקומית וחוסן כלכלי לאומי לאורך חיי הפרויקט.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!