חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2539 +0.19% (0.01)
יורו-שקל: 3.5638 -0.04% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,378.0200 -0.95% (-617.85)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2955 +0.13% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.25% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8725 +0.28% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1877 +0.03% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2742 +0.15% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7860 +0.22% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4145 +0.24% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8117 +0.00% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3162 +0.03% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

מכרז הענק של המטרו הישראלי: 65 מיליארד שקל וחברות זרות שיחפרו מתחת לערים

חברות מהודו, ארה"ב וסין זכו במכרז העצום לחפירת המטרו בגוש דן — ומה זה אומר לקבלנים המקומיים, לציבור ולמחירי הדירות

אתר כלכלה · 4 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
מכרז הענק של המטרו הישראלי: 65 מיליארד שקל וחברות זרות שיחפרו מתחת לערים
מכונת קידוח ענקית באתר עבודות המטרו בגוש דן — פרויקט תשתית של 65 מיליארד שקל. (אילוסטרציה)

מכרז שיא של 65 מיליארד שקל: החפירה מתחילה, והשחקנים לא מקומיים

ענף התשתיות בישראל נכנס השבוע לשלב חסר תקדים בתולדותיו, לאחר שדווח כי במכרז בשווי כ-65 מיליארד שקל לביצוע עבודות החפירה של המטרו הישראלי זכו חברות מהודו, ארה"ב וסין. המהלך, שדווח בהרחבה באתרי הכלכלה המובילים ובהם TheMarker, מסמן את המעבר המעשי של פרויקט התחבורה הגדול בתולדות המדינה מהשלב התכנוני אל הביצוע בפועל. מדובר בפרויקט שיכלול מאות ק"מ של מנהרות, תחנות תת-קרקעיות ומחלפים, והוא עתיד לשנות לחלוטין את מפת הניידות במרכז הארץ ובמטרופולינים הנוספים.

העובדה כי את החפירה יבצעו קונסורציומים בינלאומיים ולא קבלנים ישראליים מציתה דיון עמוק בענף. מצד אחד, מדובר בחברות בעלות ניסיון עצום בפרויקטי מטרו ומנהרות ברחבי העולם, המביאות עמן מכונות קידוח מודרניות, שיטות עבודה מתקדמות וכוח אדם הנדסי מיומן. מצד שני, קבלני התשתיות המקומיים — שרבים מהם מתמודדים בשנים האחרונות עם שחיקת רווחיות, עלויות מימון מוכפלות וקושי בגיוס כוח אדם — מוצאים את עצמם בתפקיד שולי יחסית בפרויקט הלאומי המרכזי, בעיקר כקבלני משנה לעבודות עפר, סלילה וחיבוריות עירונית.

המשמעות לענף התשתיות המקומי: על הגבול בין הזדמנות לסימן אזהרה

ענף התשתיות הישראלי מצוי כבר חודשים בתהליכי טלטלה משמעותיים, והמכרז הענק מוסיף לו ממד נוסף. בשוק ניתוחים כמו זה שפורסם בכלכליסט על הכפלת עלויות המימון של קבלני התשתיות, נטען כי ריבית גבוהה ומנגנוני תשלום דוחקים את הרווחיות לאחוזים בודדים, וכי בעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף. דוגמה עדכנית לכך ניתן למצוא בעיכובי הליכים שניתנו לחברות קבלניות מהצפון שצברו חובות של מאות מיליוני שקלים, וכן בצו עיכוב הליכים שניתן לחברת תשתיות ותיקה שחייבת עשרות מיליוני שקלים — כשהחברות מייחסות את המשבר להשלכות המלחמה, עיכובים בפרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק בעלויות חומרי הגלם.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

ההחלטה להעביר את עבודות החפירה לחברות זרות מעלה שאלות קשות על יכולת הפיקוח המקומי, על דליפת הידע ההנדסי לחו"ל ועל התלות ארוכת הטווח של ישראל בספקים בינלאומיים. יש הסבורים כי הסכום העצום היה יכול להוות הזדמנות לבניית ענף תשתיות מקומי חזק ומודרני.

בתוך ההקשר הזה, כניסתן של חברות זרות לפרויקט המטרו נתפסת בענף כשיקוף של פער יכולות מצטבר. קבלן ישראלי ממוצע מבצע פרויקטים של עשרות עד מאות מיליוני שקלים, בעוד שהמכרזים של המטרו דורשים יכולת גיוס הון, ביטוחים וסימולציות הנדסיות בקנה מידה של מיליארדים. חברות כמו שפיר הנדסה ואלקטרה, שמציגות בשנה האחרונה תוצאות חזקות והכנסות בהיקף של מיליארדי שקלים, מייצגות את קצה העליון של היכולת המקומית — אך גם הן פועלות בעיקר כשותפות בחלקי פרויקט ולא כמובילות של חפירת מנהרות מטרו בהיקף שכזה.

חוסר הכוונה לכוח אדם מקצועי

נושא נוסף שעולה בכתבות האחרונות הוא הפער בין ההשקעה התקציבית בתשתיות לבין תכנון כוח האדם שיידרש להוציא אותן לפועל. כתבה בכלכליסט הזהירה כי ישראל משקיעה מיליארדים בדיור, בתחבורה ובתשתיות אך אינה מתכננת את כוח האדם הדרוש לכך — מה שעלול להותיר פרויקטים גדולים על הנייר. החטא הזה ניכר במיוחד בתחום ההנדסה: בכירים בענף הגדירו את המחסור במהנדסים כ"אתגר לאומי אסטרטגי", והעריכו כי ללא תכנון ארוך טווח של הכשרה וקליטה, גם הפרויקטים המפוארים ביותר יתקלו בסחבת ביצועית משמעותית. המטרו, שידרוש אלפי עובדים מקצועיים — מהנדסי מנהרות, מפעילי מכונות קידוח ומומחי בטיחות — הוא המקרה הבוחן החד של בעיה זו.

המטרו והשפעתו על הכלכלה העירונית ועל מחירי הדירות

החלת קווי המטרו על המרק העירוני של גוש דן אמורה לשנות באופן מהותי את מבנה הפריון והניידות במרכז הארץ, ובכך להשפיע גם על שוק הנדל"ן והצרכנות. התחנות המתוכננות משדרגות מיידית את ערך הקרקע בסביבתן, ובשוק הנדל"ן כבר מדווח על מגמות של התארכות תהליכי רכישה ועלייה בביקוש בסמוך לצירי הפרויקט. במקביל, קיימת הבנה שתקופת הביניים של הבנייה — שעשויה להימשך שנים ארוכות — תביא עימה עומסי תנועה, הפרעות לעסקים מקומיים ועיכובים בפרויקטים סמוכים, כך שהרווח הכלכלי אינו מיידי אלא מתחלק בין טווח קצר של עלויות לטווח ארוך של תועלות.

quiz האם ידעת ש…

בשוק ההון העולמי, השקעות בתשתיות AI ודאטה סנטרס בארה"ב צפויות לעמוד על כ-10.3 טריליון דולר עד 2032, לפי מחקר שדווח בכלכליסט. סכום זה גבוה מכל ההשקעה בתשתיות הרכבת והחשמל האמריקאיות יחד, מגמה המשפיעה גם על שוק התשתיות הישראלי.

מעבר לנדל"ן, לפרויקט השלכות רחבות על שוק ההון המקומי. חברות תשתיות שמקושרות לפרויקט — בין אם כספקיות שירות, כיזמיות תחנות או כשותפות במודלים של שיתוף פעולה עם המגזר הציבורי — צפויות להרוויח מהתנופה. בשוק ההון ניכר עניין גובר בקרנות תשתיות ובחברות בנייה והנדסה, כאשר קרנות כמו ג'נריישן קפיטל ואלומה מדווחות על גידולים דו-ספרתיים ואף מאות אחוזים בתזרימים וברווחים, וכאשר הגופים המוסדיים הגדולים — מגדל, מיטב, מור וכלל — נחשפים בהשקעותיהן גם לתחומי תשתית חדשים ולדאטה סנטרס. המגמה מצביעה על כך שההשקעות הממשלתיות בתחבורה מתורגמות בהדרגה גם לערך כלכלי בשוק ההון.

בין מכרזי ענק לבירוקרטיה: החסם האמיתי

לצד ההצהרות על קידום הפרויקט, בשוק הכלכלי מזהירים כי הביצוע בפועל מותנה ביכולת לנווט במערכת הבירוקרטית הישראלית, בתהליכי אישור סטטוטוריים, בפינויים ובתשלומי פיצויים לבעלי נכסים ולרשויות מקומיות. פרויקטים של תשתית בישראל מתנהלים תחת לוחות זמנים ארוכים ורגישים, וכפופים לעיכובים תכופים ולחריגות תקציב. בכתבות עדכניות על ענף התשתיות הודגש כי חלק ניכר מהפרויקטים הגדולים בארץ מתקדמים בקצב איטי מהמתוכנן, וכי סחבת מתמשכת בתהליכי האישור עלולה לפגוע בהצלחת הפרויקט לפני שהעבודות כלל יתחילו בשטח.

מעבר למטרו: התשתיות ככלי לבניית חוסן כלכלי

הדיון סביב מכרז המטרו משתלב בשיח רחב יותר שניהלו בחודשים האחרונים כלי התקשורת הכלכליים על עתיד תשתיות ישראל והשפעתן על החוסן הלאומי. גלובס פרסם בתקופה האחרונה כתבות על עצירת פרויקטים מרכזיים בתחום הסיבים האופטיים, על סחבות בתוכניות שיקום תשתיות בצפון, ועל כך שלמרות התקציבים הגדולים המוצהרים, הרבה מהם לא מגיע לביצוע בפועל. במקביל, כתבות על תחום ה-AI מצביעות על כך שהתשתיות של המאה ה-21 אינן רק כבישים ומנהרות, אלא גם מרכזי נתונים, רשתות חשמל מודרניות וקישוריות עולמית — תחומים שבהם ישראל מתקשה לשמור על קצב ההשקעה הנדרש.

בתוך התמונה הזו, מכרז המטרו מסמן את הניסיון הגדול ביותר של המדינה לחצות את הפער בין הצהרות לביצוע. ההשקעה העצומה, השותפויות הבינלאומיות והקצב המוצהר של הביצוע מציבים את פרויקט המטרו במרכז הבמה הכלכלית הישראלית בשבועות הקרובים. השאלה שנשארת פתוחה היא האם היכולת המקומית — הן הציבורית והן הפרטית — תצליח לספוג, ללוות ולתחזק פרויקט בהיקף שכזה לאורך זמן, או שמא ישראל תישאר תלויה בספקים בינלאומיים גם עשרות שנים קדימה.

הצפת הכספים מול חוסר ודאות בצד המבצע

בתוך עולם המימון של פרויקטי התשתית, המכרז מתנהל במקביל למגמות מימון מתחדשות בענף. גופים מוסדיים מגדילים חשיפה לקרנות תשתיות ולנכסי תשתית פרטיים, וקבלנים מקומיים מנסים לגייס הון בהנפקות בבורסה בתל אביב — בין השאר חברות תשתיות שנמחקו בעבר מהמסחר וחוזרות כעת לשוק ההון בשוויים כפולים. כל אלה משקפים ניסיון של הענף לבנות את כושר ההון הדרוש לו כדי להתמודד עם פרויקטים בהיקף המטרו, תוך מודעות גוברת לכך שללא מבנה מימון בר קיימא, הפרויקטים עצמם עלולים להפוך לסיכון פיננסי עבור המבצעים ולעכב את הצמיחה הכלכלית העתידית.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

מכרז תשתית:
הליך תחרותי שבו גוף ציבורי בוחר קבלן לביצוע פרויקט תשתית לאומי, בהתאם לקריטריונים של מחיר, ניסיון ויכולת ביצוע.
קבלן משנה:
חברה שמבצעת חלק מהעבודות בפרויקט עבור הקבלן הראשי, לרוב בתחום מקצועי ספציפי כגון עפר, סלילה או חשמל.
עיכוב הליכים:
הליך משפטי שנועד להגן על חברה בקשיים כלכליים מפני נושים, ומאפשר לה להמשיך לפעול תוך גיבוש הסדר חובות.
מנגנון שוטף פלוס:
תנאי תשלום במכרזים ממשלתיים שבו נתח ניכר מהתשלום משולם רק בסיום הפרויקט או בשלבים מאוחרים, מה שמכביד על עלויות המימון של הקבלן.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • לפי הדיווחים בשוק הכלכלי, חברות מהודו, ארה"ב וסין הן שיבצעו את עבודות החפירה העיקריות של קווי המטרו, בעסקה ששוויה מוערך בכ-65 מיליארד שקל. קבלנים ישראליים משתתפים בעיקר כקבלני משנה ובעבודות תשתית מקומיות.

  • חברות התשתיות המקומיות מתמודדות עם היעדר ניסיון מוכח בקידוח מנהרות בקנה מידה כזה, עלויות מימון גבוהות ומחסור בכוח אדם הנדסי ומקצועי. ענקיות בינלאומיות מביאות מומחיות, ציוד מיוחד וכוח אדם מנוסה מפרויקטי מטרו בעולם.

  • פרויקט המטרו כולל שלושה קווים במטרופולין תל אביב באורך מצטבר של כ-92 ק"מ, רובם מתחת לקרקע. העבודות הקדם-ביצועיות והחפירות מתחילות בשלבים, אך ההערכות הרשמיות מדברות על טווח של למעלה מעשור עד להפעלה מלאה, בכפוף לאישורים ולתקציבים.

  • פרויקטי תחבורה מסיביים מעלים בדרך כלל את ערך הנדל"ן באזורי התחנות המתוכננות, שכן נגישות תחבורתית משפרת את אטרקטיביות המיקום. במקביל, הפרויקט עלול להניב תקופת ביניים של הפרעות, עומסי תנועה ופגיעה זמנית בחזיתות מסחריות לאורך צירי העבודות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!