סערת תשואות האג"ח חוזת והורגת את השקל: מה מכתיב את תל אביב השבוע
תשואת אג"ח ארה"ב לעשור חצתה את 5.15% - שיא מאז 2007 - הפד עלול להעלות ריבית, הדולר טיפס ל-3.05 שקלים והבורסה בתל אביב נסחפת בירידות
שבוע מסחר מקוצר שהתחיל ברוח גבית ונסגר באדום: הבורסה לניירות ערך בתל אביב ננעלה בירידות חדות על רקע סערת האג"ח העולמית, כאשר מדד ת"א 35 איבד קרוב ל-1.3% ומדד ת"א 90 צנח בכ-2%. כלל המדדים הענפיים נסגרו במגמה שלילית, והמדד הטכנולוגי קלינטק השיל מערכו 3.5% ביום מסחר אחד. את המהלך השלילי בשוק המקומי ניתן לייחס כמעט באופן בלעדי להתפתחויות בשוק האג"ח האמריקאי, שם תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים קפצה מעל רף 5.15% – הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2007 – ותשואת האג"ח ל-30 שנה נגעה ב-5.44%, שיא מאז 2004.
האינפלציה חוזרת: פחד הפד מניע את השווקים
הגורם המרכזי לזעזוע הנוכחי הוא שינוי תלול בציפיות המשקיעים ממדיניות הפדרל ריזרב. רק לפני שבוע, ההסתברות להעלאת ריבית נוספת עמדה על כ-49% לפי כלי FedWatch של CME Group. כיום, השוק מתמחר כבר יותר מ-71% להעלאת ריבית בישיבת אוקטובר, והאנליסטים מדברים על אפשרות של ארבע העלאות ריבית נוספות במהלך השנה הקרובה. השינוי נבע משילוב של שלושה גורמים: נתוני מאקרו אמריקאיים חזקים מהצפוי, התבטאויות ניציות מצד בכירי הבנק המרכזי האמריקאי, ומחירי נפט שנסחרים מעל 105 דולר לחבית ברנט, לאחר ש-WTI איבד 8% בשבוע אחד בעקבות סימנים להסלמה בסכסוך האיראני-אמריקני.
בכירי הפדרל ריזרב לא הותירו מקום לספק לגבי הכיוון. מייקל באר, חבר מועצת הנגידים, הזהיר מפני "התאמות נוספות" במדיניות במטרה להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%. ג'ון וויליאמס, נשיא הפד של ניו יורק, אמר כי "יהיה סביר" לצפות להעלאת ריבית נוספת עד סוף השנה. אנה פולסון, נשיאת הפד של פילדלפיה, ציינה כי ייתכן שיידרש הידוק נוסף ומתון של המדיניות המוניטרית. ריזרב יו"ר הפד עצמו, קווין וורש, הצביע על מסלול דומה.
הגורם הנוסף: חוב מדינתי תופח וגיוסי ענק של ענקיות ה-AI
מעבר לציפיות הריבית, ישנם שני גורמים מבניים שמזינים את העלייה בתשואות: הראשון – החובות המדינתיים התופחים ברחבי העולם, המחייבים ממשלות לגייס כספים בריביות הולכות וגוברות. השני – הגיוסים האדירים של ענקיות הבינה המלאכותית לצורך בניית מרכזי נתונים ותשתיות מחשוב, שמנפחים את הביקוש לאשראי בשוק האמריקאי. המשמעות היא פער נדיר בין תשואות האג"ח בארה"ב לאלה הישראליות, שמוציא כספים מהשוק המקומי.
הלחץ בשוק האג"ח אינו מוגבל לארצות הברית. תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים ביפן עלתה לרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 1996, בעוד שתשואות האג"ח בבריטניה ובגרמניה עלו אף הן, ואג"ח אירופיות שונות הגיעו לשיאים של כמה שנים. העלייה הגלובלית בעלויות המימון מגדילה את הלחץ על המערכת הפיננסית העולמית ומשפיעה בין היתר על שוק המשכנתאות, עלות האשראי העסקי ותמחור נכסי הסיכון – ובהם מניות וקריפטו.
השקל נסחף: הדולר מטפס אל שיא חודשיים
שוק המט"ח הישראלי ספג את המכה הישירה. השקל נחלש בסיכום שבועי ב-0.4% מול הדולר, שהגיע ל-3.05 שקלים – שיא של חודשיים. הגורמים: מצד אחד, עליית תשואות האג"ח האמריקאיות הופכת את הדולר לאטרקטיבי יותר להשקעה זרה; מצד שני, ציפיות ההעלאות של הפד מחזקות את הדולר בכל רחבי העולם – מול היורו, הין והשקל. מדד הדולר התחזק ב-0.24% ל-100.79 נקודות, בעוד האירו צנח לרמתו הנמוכה ביותר מאז סוף יולי.
היחלשות השקל משפיעה בשרשרת על הצרכן הישראלי: מחירי הדלק, החשמל ומוצרים מיובאים נעשים יקרים יותר, ובנק ישראל עומד בפני דילמה – האם להתערב כדי לייצב את המטבע, או לאפשר לשוק לספוג את ההתפתחויות. בנק ישראל פרסם השבוע כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור גדל ב-332 מיליארד שקל ברבעון השני והגיע לשיא של 7.62 טריליון שקל – נתון שממחיש את ההיקף העצום של הון הציבור הישראלי החשוף לתנודות שוק ההון העולמי.
תל אביב נסחפת: מי המפסידים הגדולים
ההשפעה על השוק המקומי הייתה מיידית ומורגשת. מדד ת"א 35 סיים את השבוע בירידה של 1.12%, ת"א 90 נחלש ב-2.95%, מדד הבנקים ירד ב-2.35% ומדד הנדל"ן – הרגיש ביותר לשינויים בריבית – צנח ב-3.45%. מדד הנפט וגז איבד 4.13% בשבוע, בעיקר לאחר שהדולר התחזק ומחירי הגז המקומי ספגו לחץ. פקיעת אופציות חודשית בסוף השבוע ליוותה מחזור ער של 1.35 מיליארד שקל, שהגביר את התנודתיות.
בין המניות, בלטו בירידות אלקטרה נדל"ן, שאיבדה 17.2% מערכה בשבוע, רימון שנחלשה ב-11.2% וקבוצת אקרשטיין שצנחה ב-9.2%. מניית לוינסקי עופר צללה בכ-17.97% ביום מסחר אחד בלבד, לאחר שחברת הנדל"ן המניב דיווחה על ירידה בעסקיה ועל פרישת המנכ"ל אופיר שריד מסיבות בריאותיות. מניית שופרסל, שנסחרת בצל דוחות מאכזבים למחצית הראשונה – ירידה של 13.8% ברווח הנקי – נחלשה ב-12% בחודש האחרון, לאחר שמגדל מכרה מניות בשווי של כ-125 מיליון שקל וסיימה את החזקתה כבעלת עניין.
הצד החיובי: טכנולוגיה ומניות נבחרות מתנגדות לזרם
לא כל השוק המקומי נשען לאחור. במדד ת"א 125 בלטו נייס עם עלייה של 7.5%, איילון שהתחזקה ב-7.2% וווישור שזינקה ב-5.5% בשבוע. מחוץ למדדים, רציו פטרוליום יה"ש זינקה ב-37.8% וסופווייב עלתה ב-23.3%. התנגדות מניות הטכנולוגיה למגמה השלילית משקפת את ההמשך החיובי של מניות ה-AI בוול סטריט, שם מניות שבע הגדולות התאוששו בקצב מהיר, וקרן Roundhill Magnificent Seven ETF סיימה את השבוע בעלייה של יותר מ-5%.
בשוק האג"ח המקומי נרשמה דווקא יציבות יחסית – מדדי תל גוב-כללי ותל גוב-שקלי עלו ב-0.02% כל אחד, ותל גוב-צמודות הוסיף 0.01%. בנק ישראל ניצל את ההתאוששות לפרסום גיוס אג"ח חדש של סדרה כ"א, צמודה למדד המחירים לצרכן בריבית שנתית של 2.58%, שזכתה לביקושים גבוהים במיוחד והורחבה מ-300 מיליון שקל ל-433 מיליון שקל.
כלכלת ארה"ב: רבעון ראשון חיובי אך סימנים לחולשה מתחת לפני השטח
התמונה בשווקים האמריקאיים מורכבת. מצד אחד, המדדים רשמו עליות שערים שבוע נוסף ונסחרים בקרבת שיאים – מדד S&P 500 התחזק ב-1.5% ביום מסחר אחד לאחר פרסום נתוני האינפלציה. מצד שני, 9 מ-11 סקטורים רשמו תשואה שלילית בחודש ספטמבר, מדד SPX במשקל שווה ירד ב-4%, וכ-55% מהמניות במדד נמצאות מתחת לממוצע הנעה של 200 יום. אמון הצרכנים בארה"ב הגיע לשפל של ארבעה חודשים. הפער הזה בין השיאים של המדדים המובילים לבין החולשה מתחת לפני השטח הוא אחד המאפיינים המטרידים של השוק הנוכחי.
יש הטוענים כי העלייה בתשואות משקפת כלכלה אמריקאית חזקה ולא פחד. בנק אוף אמריקה מונה שלוש סיבות להישאר במניות דווקא כעת, וביל אקמן מטיל ספק בהחלטת הפד להעלות ריבית נוספת. מנגד, בנק אוף אמריקה מזהה שני סימנים מטרידים: זינוק בתנודתיות בשוק האג"ח לצד חולשה במניות הפיננסים – שילוב שעלול להקדים מעבר חד של המשקיעים למצב Risk Off, בזמן שסכומי עתק עדיין זורמים לשוק המניות.
הנפט במרכז: גורם נוסף שמסבך את התמונה
מחירי הנפט הוסיפו מימד נוסף למשבר. חבית ברנט נסחרת מעל 105 דולר, לאחר עלייה של 2.5% ביום אחד על רקע הסכסוך המתמשך מול איראן, שכבר נכנס לחודשו השביעי. כרבע מכמות הנפט העולמית המשונעת עוברת דרך מצרי הורמוז, נתיב צר העובר בטריטוריה איראנית. סעודיה צימצמה את משלוחי הנפט לאירופה בעקבות תקיפות מל"טים על צינור הייצוא המרכזי שלה לים האדום. בג'יי.פי מורגן הודיעו כי הם אינם מסוגלים עוד לספק תחזית אמינה למחירי הנפט – נסיגה חסרת תקדים של בנק השקעות מרכזי ממלאכת החיזוי, שמעידה על עומק אי הוודאות הגיאופוליטית.
הפער בין תשואת אג"ח המדינה הישראליות לבין תשואת האג"ח האמריקאיות ל-10 שנים הגיע לרמה שלא נראתה שנים ארוכות, ומשפיע ישירות על החלטות ההשקעה של גופים מוסדיים בישראל, המושכים כספים אל שוק האג"ח האמריקאי ומוציאים אותם מהשוק המקומי – מהלך שמגדיל את הלחץ גם על השקל הישראלי.
מה יקרה עכשיו: השבועות הקריטיים
השוק הישראלי חוזר לפעילות חלקית בשבוע הבא, במתכונת מקוצרת עד ה-1 באוקטובר, עם מסחר רציף בין השעות 10:00 ל-14:30. מחזורי המסחר צפויים להישאר דלילים בשל חופשת החגים והיעדרותם של סוחרים וגופים מוסדיים רבים. ברקע, תישמע החלטת הריבית של הפדרל ריזרב בישיבת אוקטובר, שבה השוק מתמחר כעת כ-71% סיכוי להעלאה. הצטברות של העלאת ריבית, הידוק מדיניות נוסף והמשך העלייה בתשואות עשויים להעמיק את הירידות במניות ובאג"ח, להחריף את החולשה של השקל ולהגדיל את הלחץ על כלל הנכסים הפיננסיים בישראל. מנגד, סיום הסכסוך האיראני-אמריקני והתרככות נאומי הפד יכולים לספק רוח גבית משמעותית לשווקים.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית ל-10 שנים נחשבת למדד המקיף של עלות הכסף בעולם. כאשר היא עולה, כפי שקרה השבוע כשחצתה 5.15% - הרמה הגבוהה מאז יולי 2007 - יש עלייה בציפייה לריבית גבוהה ולאינפלציה. זה משפיע ישירות על הריביות למשכנתאות, על מחירי המניות ועל ערכי כל הנכסים הפיננסיים בעולם.
-
כן, במידה רבה. השוק המקומי מושפע ישירות מהעלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, המגדילות את עלויות המימון הגלובליות. המשקיעים המוסדיים בישראל מגיבים למהלכים בשוק האמריקאי, והתפשטות הלחץ משוק האג"ח למדדי המניות בתל אביב משקפת תלות כמעט מוחלטת בתנאי השוק העולמיים.
-
השקל נחלש מול הדולר משני גורמים עיקריים: הראשון - העלייה החדה בתשואות האג"ח האמריקאיות הופכת את הדולר לאטרקטיבי יותר למשקיעים זרים; השני - הציפיות להעלאת ריבית נוספת של הפדרל ריזרב מחזקות את הדולר בכל העולם, כולל מול השקל הישראלי.
-
על פי כלי FedWatch של CME Group, השוק מתמחר כעת הסתברות של למעלה מ-71% להעלאת ריבית נוספת כבר בישיבת הפדרל ריזרב באוקטובר, לעומת כ-49% לפני שבוע בלבד. הסיבות: נתוני מאקרו חזקים מהצפוי, נאומים ניציים של בכירי הפד ומחירי נפט גבוהים שמזינים את החשש האינפלציוני.