חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2526 +0.13% (0.00)
יורו-שקל: 3.5691 +0.21% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,683.7400 -2.04% (-1,327.42)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2969 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8732 +0.42% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1887 +0.35% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2751 +0.46% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7851 +0.33% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.39% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8130 +0.52% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5600 +0.57% (0.00)

היין הזול נגמר, התשואות מזנקות והפחד מבועת ה-AI גובר: השווקים נכנסים לאוקטובר בצל משולש סיכונים

סוף עידן הקארי־טרייד היפני, תשואת האג"ח לעשר שנים באמריקה בשיא של עשור, והפחד נפוץ מסחרור בבועת הבינה המלאכותית — שוק ההון נערך לשבוע מסחר מורכב

אתר כלכלה · 5 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
היין הזול נגמר, התשואות מזנקות והפחד מבועת ה-AI גובר: השווקים נכנסים לאוקטובר בצל משולש סיכונים
שוקי העולם נכנסים לאוקטובר בצל עליית תשואות ופחד מסחרור בבועת ה-AI (אילוסטרציה)

שוקי ההון נכנסים לשבוע המסחר הראשון באוקטובר עם תחושה כפולה: מצד אחד נאסד"ק שובר שיאים היסטוריים והניקיי היפני חוצה לראשונה את רף 70,000 הנקודות; מצד שני, מתחת לפני השטח מצטברים שלושה מקורות לחץ שכבר עוררו דיון ציבורי רחב בכלי התקשורת הכלכליים בשעות האחרונות — עלייה מפחידה של תשואות האג"ח באמריקה, התפרקות איטית של עידן היין היפני הזול, והפחד ההולך וגובר שהראלי במניות הבינה המלאכותית מתחיל להיסדק. עבור החוסך הישראלי, שכספו פרוס על פני קרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות החשופות גם לשוקי העולם וגם לשער הדולר — מדובר במשולש סיכונים שכדאי להבין כולו.

בבורסת תל אביב נפתח השבוע בעליות זעירות על רקע רוח גבית מהמניות הדואליות, אחרי שבוע מסחר אדום ומקוצר שנסגר בירידות במדדי ת"א 35 ות"א 125. במקביל, השקל התחזק ביממה האחרונה לשער של כ-3.41 שקלים לדולר, בעקבות צעדים דומים ברחבי העולם, ביום שלפני פרסום דוח התעסוקה החלש יחסית בארה"ב — דוח שלפי ההערכות בשוק הוריד מהשולחן לגמרי את האפשרות להעלאת ריבית בפגישת הפד באוקטובר, אך לא עצר את טיפוס תשואות האג"ח הממשלתיות.

התשואות באמריקה בשיא של 24 שנים — והשוק לא מפסיק לדאוג

תשואת האג"ח הממשלתיות של ארה"ב לעשר שנים הפכה בשבועות האחרונים לנושא המרכזי בשיחה הכלכלית הגלובלית. התשואה טיפסה השבוע לשיא חדש, שיא עלייתה השנתי הגבוה ביותר מאז 2007, ונכנסה לטריטוריה שלא נראתה מזה כמעט רבע מאה. ולא רק הרמה מדאיגה — גם קצב הזינוק מתחיל להדאיג את המשקיעים. ב-UBS ובשוואב עשו השבוע סדר בשאלה שמעסיקה כל חדר מסחר: מתי משקיעי האג"ח צריכים להתחיל באמת לדאוג.

הניתוח המעמיק שפורסם ביממה האחרונה חושף נקודה מהותית: עיקר העלייה בתשואת האג"ח לעשר שנים נבעה מעלייה בתשואה הריאלית, ולא מעלייה מקבילה בציפיות האינפלציה. זו נקודה מהותית עבור שוק המניות, שכן התשואה הריאלית היא זו שמגדילה את האלטרנטיבה להשקעה במניות ומעלה את שיעור ההיוון של הרווחים העתידיים. במילים אחרות, הכסף הזרים לאג"ח לא מפני שהמשקיעים חוששים מאינפלציה, אלא מפני שהם מקבלים תשואה אמיתית, ריאלית, שמאפשרת להם להיפרד ממניות בהיגיון פיננסי מוצק. זה ההבדל בין תיקון בריא לתיקון מסוכן.

במקביל, הנאסד"ק סגר את השבוע בשיא חדש בהובלת מניות השבבים, אך אנליסטים מזהים שחיקה מתחת לפני השטח בוול סטריט. מדד האינדיקטור של בנק אוף אמריקה קרוב לאיתות מכירה, ובסיטי מעלים בחדות את התחזית לביטקוין תוך שהם מזהים עיוות בהקצאת סיכונים. במוקד השבוע יעמדו הפרוטוקולים מפגישת הפד האחרונה, שצפויים לשפוך אור על מצב הרוח בוועדה ועל הכיוון הצפוי בטווח הקצר של הריבית האמריקאית.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש שיאמרו שהפחד מסחרור בבועת ה-AI מוגזם. הרווחים בפועל של החברות והתחזיות קדימה ממשיכים להפתיע לטובה, ושיעור המלצות הקנייה של האנליסטים בוול סטריט הגיע לרמה שלא נראתה מזה למעלה מעשור. במובן הזה, עליית התשואות היא סימן לחוסן כלכלי ולאו דווקא דלת לסוף הראלי.

מתי משקיעי האג"ח באמת צריכים לדאוג?

התשובה שמתקבלת מהאנליסטים היא שהדאגה האמיתית מתעוררת דווקא כשהרווחים בפועל מתחילים להתאכזב. נכון לעכשיו, הכלכלה האמריקאית מציגה תמונה מעורבת: דוח התעסוקה הראה העמקה של הקיפאון בגיוסים, אך יציבות יחסית בשיעורי האבטלה. עונת הדוחות לרבעון השלישי, שעומדת להיפתח בשבועות הקרובים, תציב את המבחן האמיתי. בשורה התחתונה, המכפילים גבוהים, התשואות עולות, וכל מכפיל מושפע במידה רבה ממה שהמשקיעים יכולים להרוויח מהחלופה הבטוחה — והחלופה הזאת הולכת ומתחזקת.

סוף עידן היין הזול: האסטרטגיה שנמשכה 30 שנה נגמרת

אחד הסיפורים המרכזיים בשיחה הפיננסית העולמית בשבוע האחרון הוא סופו המתקרב של עידן הקארי־טרייד היפני. אסטרטגיית Yen Carry, שנמשכה כמעט 30 שנה, התבססה על כך שהריבית ביפן נותרה כמעט אפסית, מה שאפשר למשקיעים בכל העולם ללוות ביין זול ולהשקיע את הכסף בנכסי סיכון — ממניות טק ועד אג"ח ממשלתי במדינות מתפתחות. העלאת הריבית האחרונה ביפן, שלוותה בחיזוק הין, זכתה לכינוי "סוף עידן היין הזול", והזכירה לשוק שאסטרטגיה כה מושרשת אינה יכולה להימשך לנצח.

ההשלכות של סוף העידן הזה הן רחבות הרבה מעבר ליפן. בהיסטוריה, 16 פעמים זה קרה בשווקים, ובכל פעם משהו נשבר — התרופפות מהירה של פוזיציות מנופחות, ירידות חדות בנכסי סיכון וטלטלה בשווקי הנכסים המתומחרים בהנחה של מימון זול בלתי מוגבל. בנקי השקעות ואנליסטים בשווקים חושבים כעת על השאלה הבאה: למי ששואל לאן ילך הכסף אם סיפור ה-AI יתקרר, כבר יש תשובה אחת שממתינה בשקט — והיא דווקא נמצאת בשווקים מחוץ לוול סטריט.

היפן, יפן היסטורית: ניקיי 70,000

בזמן שהריבית עולה ביפן, הניקיי המקומי חצה השבוע לראשונה את רף 70,000 הנקודות, שיא היסטורי חדש לחלוטין. זהו אחד הפרדוקסים של השווקים בתקופה האחרונה — העלאות ריבית ביפן נתפסות בחלקים רבים של השוק כהוכחה לחוסן כלכלי, ולכן המדד המקומי נהנה מההעלאה ולא נפגע ממנה. מחזורי המסחר באסיה היו דלים בשל החגים הלאומיים בסין ובדרום קוריאה, מה שהגדיל את התנודתיות ביום הפתיחה של השבוע. בוול סטריט, החוזים העתידיים הצביעו בפתיחה על יום מסחר יציב, אך הפרדוקס בין שיאי המדדים לחששות המתגברים נותר בעינו.

בועת ה-AI: המוסדיים מפספסים, המשקיעים מחפשים רווחים

המגזר שניצב במרכז הראלי של השנתיים האחרונות — ענקי הטק וה-AI — ממשיך לזנק, אך בקרב קרנות הגידור והמנהלים המקצועיים בישראל התמונה מעורבת מאוד. קרנות הגידור המנייתיות הישראליות סיימו את הרבעון השלישי בתשואה פחותה מהמדד, לאחר שהדשדוש בבורסת תל אביב פגע בביצועיהן. רק קרן בודדת של ספרה הציגה תשואה של 41% מתחילת השנה, כאשר הרווחים הגדולים בשנים האחרונות הגיעו בעיקר מההשקעות בטכנולוגיה בחו"ל ולא מהפעילות המקומית.

במקביל, מניית פאלו אלטו, שהחלה להיסחר בבורסת תל אביב בפברואר בעקבות רכישת סייברארק, עלתה מאז בכ-170% וביום חמישי חצתה את רף השווי של טריליון שקל, גבוה בהרבה מטבע שבאה אחריה. זו היסטוריה חסרת תקדים — ענקית סייבר אמריקאית שעוקפת את טבע מבחינת שווי שוק תוך זמן קצר. ההסבר שמציגים האנליסטים הוא שפאלו אלטו נהנית מרוח גבית מפריצות סוכני ה-AI, אך המשקיעים חוששים שהתמחור הגבוה במיוחד בנכסים האלה מתקרב לרמות שמצדיקות שאלה פשוטה: מה קורה כשהסיפור מגיע לסוף הפרק הראשון?

הציבור ממשיך להזרים כסף — בעיקר לקרנות הכספיות

נתוני ספטמבר שפורסמו ביממה האחרונה מלמדים על דפוס התנהגות מעניין בקרב החוסך הישראלי. תעשיית קרנות הנאמנות גייסה בחודש שחלף 6.4 מיליארד שקל, אך הכסף הגדול הוזרם בעיקר לקרנות הכספיות, שכן הציבור מעדיף להחזיק בנזילות על רקע חוסר הוודאות בשוקי העולם. קופות הגמל וקרנות ההשתלמות הניבו בספטמבר תשואות אפסיות ואף שליליות קלות במסלול הכללי והמנייתי, בעוד שמסלולי S&P 500 רשמו תשואה חיובית של כ-2%. בין בכירי הענף נשמעת ההערכה כי למרות ירידת הריבית בישראל, הציבור ממשיך להעדיף נזילות, והמגמה צפויה להימשך. המוסדיים, בינתיים, "יושבים על הגדר", כפי שתיאר זה אך פורסם, ומחכים לסימן ברור יותר לפני שיזרימו כסף לסיכון.

אל על, פליי דובאי והדרמה בשמיים: הפחד מתורגם לרווחים

בעוד השווקים הגלובליים מתמודדים עם ריביות ותשואות, בבורסת תל אביב הסיפור החם של הימים האחרונים נמצא בשמיים. מניית אל על זינקה בכ-13% והגיעה לשווי שיא, כשהיא נהנית מהגידול בביקוש לטיסות ולמחירי הטיסות שזינקו בעקבות החששות הביטחוניים באירופה. הבעלים קני רוזנברג רשם על הנייר רווח של כ-4 מיליארד שקל על השקעתו מתקופת הקורונה, והחברה נמצאת במרחק נגיעה מהחלום הבורסאי: כניסה למדד ת"א 35, שעשויה להשפיע גם על הכרטיס של פליי קארד. גם ישראייר נהנית ממומנטום דומה, והיא מרחיבה את פעילות התחזוקה שלה בקפריסין לקראת כניסתה לטיסות לניו יורק, בהשקעה של 10 מיליון דולר במרכז בלרנקה.

מנגד, החורף מגיע גם לחלקים אחרים בבורסה: חברות האנרגיה המתחדשת, שנהנו לאורך תקופה ארוכה מגיוסי עתק לפי הערכות שווי גבוהות, רואות את מניותיהן צוללות בחודשים האחרונים — מנופר ועד דוראל — בעקבות חשש מרגולציה, זינוק בעלויות החוב והפסד ניכר של לאומי פרטנרס בתחום. המוסדיים מאבדים במאות מיליוני שקלים, והמסקנה המתקבלת בשוק היא ש"התמחור הנוכחי של חברות האנרגיה המתחדשת הופך למעניין" — ניסוח עדין שמסמן אולי כי הציד במגזר התחיל.

מה ישפיע על השבוע הקרוב בבורסה בתל אביב?

לקראת השבוע, שלושה גורמים צפויים להוביל את המסחר בת"א. הראשון, כרגיל, המניות הדואליות — הרוח הגבית שהן סיפקו בפתיחה תמשיך לתמוך במדדים, או לחילופין למשוך אותם מטה יחד עם השווקים הגלובליים. השני, שער הדולר — שמתומחר כעת סביב 3.41 שקלים, עם אפשרות להתחזקות נוספת של השקל בעקבות דוח התעסוקה בארה"ב. השלישי, הפרוטוקולים של הפד — שיכולים לקבוע האם תקוות ההורדות בריבית יישמרו, או שהשוק יצטרך לגלות יאוש נוסף לגבי הדרך אל תמחור נכסים מאוזן. בשבוע כזה, כשהתשואות עולות והמדדים בשיאים, כל צעד צפוי להיות מלווה בשאלה המטרידה מאחורי כל מסחר — האם המוזיקה עוד נגנית?

שאלות נפוצות (FAQ)

  • אסטרטגיית ה-Yen Carry פעלה כמעט 30 שנה ואפשרה למשקיעים ללוות ביפן בריבית נמוכה ולהשקיע בנכסי סיכון ברחבי העולם. העלאת הריבית ביפן מייקרת את המימון ועלולה לחייב פירוק פוזיציות מנופחות ברחבי העולם, בדומה לרעידה שנראתה בהיסטוריה עם כל צמצום של האסטרטגיה.

  • לא בהכרח. עיקר העלייה בתשואת האג"ח לעשר שנים נבעה מעלייה בתשואה הריאלית ולא מציפיות אינפלציה גוברות. זה מעלה את האלטרנטיבה להשקעה במניות ומכביד על השווי הנוכחי של רווחים עתידיים — ומכאן הדאגה של המשקיעים.

  • כשהשקל מתחזק מול הדולר, כמו ביממה האחרונה סביב 3.41 שקלים, החשיפה של חיסכון גמל ופנסיה לנכסים בחו"ל נפגעת קלות בשקלים. בנוסף, עליית תשואות האג"ח בחו"ל משפיעה על תיקי האג"ח של קרנות הפנסיה, וסחרור אפשרי בבועת ה-AI עלול לפגוע במסלולים המנייתיים.

  • נתונים שפורסמו לאחרונה הראו שתשואת הקרנות הגידור המנייתיות מתחילת השנה נפגעה ברבעון השלישי, בו מדד ת"א 125 הציג עלייה מזערית. רוב הקרנות תיעדו תשואות חסר מול המדד, כאשר קרן של ספרה בלטה לטובה בתשואה של 41%.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!