אקזיט בן עשרה חודשים וזעקת מייסדים: כך נחשף הפער בין הבום בהייטק הישראלי לקריסות מתחת לפני השטח
בין רכישת Inferize במאה מיליון דולר בידי נביוס לבין חדלות הפירעון של OpenWeb: שבוע שמסכם את המתח הכפול של הענף
עשרה חודשים מהקמה ועד מאה מיליון דולר: Inferize מוכרת לנביוס בעסקת הפלא של השבוע
הסטארט-אפ הישראלי Inferize נמכר לחברת תשתיות הענן הלוהטת נביוס (NBIS) בעסקה המוערכת בכ-100 עד 130 מיליון דולר, וזאת כעשרה חודשים בלבד לאחר שהוקמה. היקף העסקה ומהירותה מציבים אותה בין האקזיטים המהירים ביותר שנרשמו בענף ההייטק הישראלי, כשהחברה עוד לא הספיקה להשיק מוצר מסחרי מלא לשוק. לפי דיווחי גלובס וביזפורטל, נביוס, שמנוסה בבניית תשתיות ענן למודלי בינה מלאכותית, זיהתה בטכנולוגיה שפיתחו מייסדי Inferize פתרון ישיר לבעיה שמעסיקה את כל שחקני ה-AI – העלות העצומה של הפעלת מודלים בקנה מידה גדול. העסקה מגיעה ברקע גל של רכישות מהירות בענף התשתיות ל-AI, שבו חברות גדולות מוכנות לשלם פרמיה משמעותית על טכנולוגיה שמבטיחה חיסכון במעבדים הגרפיים היקרים של אנבידיה.
הטכנולוגיה של Inferize פותרת את מה שמכונה בתעשייה 'ההתנעה הקרה' של מודלי בינה מלאכותית – הזמן הארוך והיקר שלוקח למודל להיטען ולהתחיל לעבוד כשמגיעות אליו בקשות. בשוק שבו כל שנייה של זמן עיבוד על מעבד גרפי עולה כסף רב, קיצור זמני ההפעלה ומיקסום הניצול של המעבדים מתורגמים ישירות לחיסכון של מיליוני דולרים בשנה עבור חברות הענן. זו הסיבה שנביוס, שנסחרת בנאסד"ק והפכה לאחד מסיפורי ההצלחה הבולטים של השנה, לא המתינה להשלמת פיתוח מוצר מסחרי אלא שילמה עבור הפוטנציאל והצוות. לדברי כתבים בענף, המהלך משקף את התחרות העזה בין חברות תשתיות ה-AI על כל יתרון אפשרי בשוק שצומח בקצב שלא נראה כמותו בתחום הטכנולוגיה מאז הדוט-קום.
מהצד השני של המשוואה: OpenWeb קורסת עם חובות של 177 מיליון שקל
בעוד Inferize חוגגת אקזיט, הסיפור השני שרותח את הענף בימים אלה נמצא בדיוק בצד השני של המשוואה. OpenWeb, חברת האד-טק שהצליחה בעבר לגייס כ-400 מיליון דולר מקרני הון סיכון מובילות, פתחה בהליכי חדלות פירעון, ובית המשפט מינה לה נאמן זמני. לפי פרסומים בכלכליסט ובגלובס, החברה נושאת על גבה חובות של כ-177 מיליון שקל, וקבוצת ליקווידיטי פנתה לבית המשפט בבקשה למנות כונס נכסים ולממש שיעבודים בגין חוב של כ-20 מיליון דולר, בטענה כי החברה לא עמדה בתחזיות שהציגה לנושיה. מדובר בקריסה של חד-קרן שהיה בעבר שווה כ-1.5 מיליארד דולר – מספר שמקשה להתעלם ממנו כשמדברים על בריאות הענף.
המייסד לשעבר של החברה, נדב שובל, שהודח במאבק שליטה לפני כשנתיים, לא נמנע מהצהרות חריפות בעקבות הקריסה. בריאיון לגלובס הוא אמר בין היתר כי "חברת הייטק לא שורדת ללא היזם שלה" – משפט שתוך ימים הפך למוטו המשתקף בדיוני הענף ברשתות החברתיות ובקבוצות ההייטקיסטים. ההליך משך תשומת לב מיוחדת גם בשל העיתוי: דווקא בתקופה שבה השקעות ההון סיכון בסטארט-אפים ישראליים נמצאות בשיא, קורסת חברה שצברה תנופה על בסיס מודל פרסומי שנפגע משינויים בשוק הפרסום הדיגיטלי ומהתחרות העזה של הענקיות. בין אם מדובר בניהול כושל, בתחזיות מוגזמות או בשינוי מבני בשוק – התשובה תתברר בהליכים שבפתחם עומד בית המשפט.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
האקזיט המהיר של Inferize נשמע כמו סיפור הצלחה מושלם, אך הוא גם מעלה שאלות קשות: חברה בת עשרה חודשים שלא השיקה מוצר מסחרי נמכרת במאה מיליון דולר, בעוד חברות ותיקות עם הכנסות אמיתיות קורסות. ההצטברות של עסקאות על בסיס תחזיות ולא הכנסות מעלה סימני שאלה על בריאות השוק כולו, ועל תמחור שמנוגד למציאות הפיננסית של חלק ניכר מהענף.
שוק ההון לא מחכה: פאלו אלטו שוברת את טריליון השקלים
במקביל לסיפורי האקזיט והקריסה, שוק ההון הישראלי רשם השבוע ציון דרך שהוסיף ברק למגזר הסייבר המקומי. חברת הסייבר פאלו אלטו נטוורקס, שהצטרפה בתחילת השנה לבורסה בתל אביב במסגרת המהלך להרחבת המסחר במניות דואליות, זינקה מאז בכמעט 170% והפכה השבוע לחברה הראשונה שחוצה את שווי של טריליון שקל בבורסת תל אביב. הישג זה מציב אותה בעילה של החברות הגדולות ביותר הנסחרות בישראל, ומשקף את הביקוש העצום של משקיעים מקומיים וזרים כאחד לחשיפה לתחום אבטחת הסייבר. עבור המשקיע הישראלי, ההצטרפות של החברה למסחר המקומי אפשרה לראשונה ליהנות מהעלייה בלי לחשוף שקלים לסיכוני מטבע ובלי לפתוח חשבון מסחר בחו"ל.
הזינוק של פאלו אלטו מתרחש במקביל לתזוזה משמעותית בשוק המניות הביטחוניות הישראליות. כתבה שפורסמה השבוע בדה-מרקר העלתה את השאלה האם הגיע הזמן לחזור למניות הביטחוניות לאחר שמניית אלביט כבר נפלה בכ-30% מהשיא שלה, כשהמניה תיקנה חדות בימים האחרונים ועלתה ביותר מ-4%. במקביל, אנליסטים סוקרים את הייבוב, שהציגה צמיחה של מעל 40% אך נאלצת להתמודד עם שאלת יכולתה לשמר את הקצב בעידן ה-AI. שוק ההון הישראלי מוצא את עצמו בעיצומו של מהלך תמחור מחדש של המגזרים המובילים, כשהכסף זורם בדומיננטיות לחברות שקשורות לבינה מלאכותית ולסייבר, ונסוג ממניות שהציגו ביצועים חלשים יחסית.
הפער הדיגיטלי בתוך הענף: כסף רב למעטים, ומעט כסף לרבים
הדיווח בדה-מרקר על נתוני ההשקעות בסטארט-אפים הישראליים חשף תמונה לא פשוטה: ההשקעות בענף מגיעות לשיאים, אך הכסף מתרכז במספר מצומצם של חברות, וכפי שניסחו זאת בענף – "הרף לגיוס מימון זינק". חברות בתחומי הבינה המלאכותית, תשתיות הענן והסייבר מוצאות דלתות פתוחות אצל משקיעים, בעוד חברות בתחומים אחרים מתמודדות עם תנאי גיוס קשים בהרבה. מחקר שפורסם בגלובס על בסיס סקר של רשות החדשנות וצבירן הראה כי מאחורי היציבות לכאורה במספר המועסקים בהייטק מתרחשת תחלופה משמעותית: שיעור הפיטורים בתחום התוכנה היה גבוה פי שישה מבחומרה, כשהפעילות עוברת מחברות שנקלעו לקשיים לחברות שמתרחבות על רקע הביקוש לשבבים ולתשתיות מחשוב.
תופעה זו יוצרת מתח חברתי-כלכלי גובר בתוך הענף עצמו. מצד אחד נרשמים אקזיטים של מאה מיליון דולר ומעלה, מינויים של בכירים ישראלים בחברות הלוהטות בעולם, וריכוזי הון חסרי תקדים בידי קרנות בודדות – תופעה שתוארה כ"ריכוזיות שלא ראינו בהיסטוריה" בכתבה שעסקה בחוקים החדשים בתחום ההון סיכון. מצד שני, יזמים ועובדים מדווחים על תחרות קשה, על צניחת הדולר שהופכת את העובד הישראלי ליקר יותר ממקבילו בעמק הסיליקון, ועל חברות צמיחה שבוחרות להקפיא או להאט גיוסים בארץ. הדיון הציבורי סביב שינוי מודל מיסוי האופציות לעובדי ההייטק, שהופעל בלחץ בכירי האוצר ונעצר בינתיים בעקבות התנגדות פנימית, מוסיף שכבה נוספת למתח בין המדינה לענף שממשיך להניע את הכלכלה.
quiz האם ידעת ש…
חברת פאלו אלטו נטוורקס, שהצטרפה בתחילת השנה לבורסה בתל אביב, זינקה מאז בכמעט 170% והפכה השבוע לחברה הראשונה שחוצה את שווי של טריליון שקל בבורסה המקומית – שווי הגבוה מתוצרת הענף הממשלתית-עסקית השנתית של מדינות שלמות בעולם המערבי, ומשקף את עוצמת מגזר הסייבר הישראלי בזירה הגלובלית.
קרן Team8 וקרני ההמשך: ההון סיכון הישראלי ממשיך לגייס
למרות הריכוזיות והמתח, הכסף לא עזב את הענף. קרן Team8 הישראלית גייסה לאחרונה 365 מיליון דולר לקרן הון סיכון חדשה, כש-265 מיליון דולר מיועדים להשקעה בחברות צעירות בשלבי סיד וסבב A בתחומי תשתיות התוכנה והבינה המלאכותית, ולמעלה מ-100 מיליון דולר מיועדים להשקעות המשך בחברות הפורטפוליו. הקרן כבר רשמה אקזיט ראשון עם מכירת חברת Koi Security לפאלו אלטו נטוורקס בכ-400 מיליון דולר – עוד ראיה לכך שענקיות הטכנולוגיה ממשיכות לרכוש יכולות ישראליות בהיקפים גדולים. בענף מעריכים כי המהלך משקף אמון של משקיעים מוסדיים ביכולת של האקוסיסטם הישראלי לייצר חברות עם יתרון תחרותי אמיתי, גם כשהשוק הגלובלי נמצא בעיצומו של מיחזור כספים ותיקון תמחור.
במקביל נמשכת גם תנועת הבכירים בין החברות הישראליות לענקיות העולמיות: סמנכ"ל התפעול של וויז, דאלי ראג'יץ', מונה לסמנכ"ל הכנסות ראשי ב-OpenAI ברקע התרחבות מואצת של החברה בשוק הארגוני, ולראשונה מינתה OpenAI נציג מסחר ייעודי לשוק הישראלי – מהלך שמסמן כי גם הענקיות רואות במשק הישראלי שוק בעל פוטנציאל עצמאי. יחד עם רכישת Inferize בידי נביוס ורכישות נוספות של חברות ישראליות בידי שחקנים גלובליים, מתגבשת תמונה של ענף שנמצא בתהליך מיון מחדש: המובילים נקנים ומתחזקים, המפגרים קורסים, והכסף – כרגע – ממשיך להגיע.
מה המשמעות למשק הישראלי ולמשקיע הפרטי
עבור המשק הישראלי, השבוע הזה מסכם את כל מה שמאפיין את ההייטק בתקופה הנוכחית: פוטנציאל עצום, כסף זורם, וריכוז סיכונים שמתחיל להראות את קצהו. ענף ההייטק מהווה נתח מרכזי מהיצוא הישראלי ומהתוצר, ומעסיק מאות אלפי עובדים, כך שכל תזוזה בו משפיעה ישירות על הכנסות המדינה ממס, על שוק המט"ח ועל שער השקל. התרחבות הפעילות של חברות כמו אנבידיה, שחנכה מרכז מו"פ חדש בבאר שבע ותוגמד לגייס מאות עובדים נוספים, מאזנת חלקית את הפיטורים בחברות אחרות ומסייעת לפזר את הפעילות גיאוגרפית. אך ריכוז ההשקעות במעט חברות ובמעט תחומים יוצר חשיפה מוגברת של כל המערכת – משקיעים, קרנות פנסיה וקופות הגמל – לתנודתיות במניות בודדות ולתחום אחד של הטכנולוגיה.
למשקיע הפרטי הישראלי, המסרים מהשבוע ברורים אך דורשים זהירות. מצד אחד, הצטרפות חברות דואליות כמו פאלו אלטו למסחר בתל אביב פתחה ערוצי חשיפה חדשים ופשוטים יותר למניות טכנולוגיה עולמיות, והזינוקים החדים מדגימים את הפוטנציאל. מצד שני, הקריסה של OpenWeb מזכירה כי גם חברות שגייסו מאות מיליוני דולרים והיו שוות מיליארדים יכולות להיעלם תוך חודשים כשהמודל העסקי לא מחזיק. בשוק שבו התזמון חשוב יותר מתמיד, והריכוזיות בקרנות ההון סיכון מגיעה לרמות שלא נראו בעבר, ההחלטה היכן להציב את הכסף הפכה למורכבת יותר מכל תקופה אחרת בענף הישראלי.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- חד-קרן (Unicorn):
- חברת סטארט-אפ פרטית ששוויה עולה על מיליארד דולר, לרוב לאחר סבבי גיוס משמעותיים מקרנות הון סיכון.
- חדלות פירעון:
- הליך משפטי שבו חברה שאינה מסוגלת לעמוד בתשלום חובותיה פונה לבית המשפט להגנה מפני נושים ולסידור מחדש או פירוק.
- הון סיכון (VC):
- השקעה בחברות צעירות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה, תמורת אחזקות הוניות, תוך נטילת סיכון מוגבר במטרה להניב תשואה משמעותית.
- ההתנעה הקרה (Cold Start):
- הפער בזמן ובעלות שנדרשים למודל בינה מלאכותית להיטען ולהתחיל לעבוד, גורם עלות מרכזי בהפעלת תשתיות AI.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
חברת תשתיות הענן לבינה מלאכותית נביוס (NBIS) רוכשת את Inferize בעסקה המוערכת בכ-100 עד 130 מיליון דולר, כעשרה חודשים בלבד לאחר הקמתה של החברה הישראלית, ואף לפני שהשיקה מוצר מסחרי מלא.
-
הטכנולוגיה של Inferize מטפלת בבעיית 'ההתנעה הקרה' של מודלי בינה מלאכותית, מקצרת את זמני ההפעלה ומייעלת את השימוש במעבדים הגרפיים היקרים - חיסכון משמעותי לחברות שמפעילות מודלי AI בקנה מידה גדול.
-
OpenWeb, שגייסה בעבר כ-400 מיליון דולר, פתחה בהליכי חדלות פירעון עם חובות של כ-177 מיליון שקל. בית המשפט מינה נאמן זמני לחברה, וקבוצת ליקווידיטי מבקשת למנות כונס נכסים בגין חוב של כ-20 מיליון דולר.
-
לפי דיווחים בדה-מרקר, ההשקעות בסטארט-אפים הישראליים נמצאות בשיא, אך הכסף מתרכז במספר מצומצם של חברות והרף לגיוס מימון זינק - מה שמקשה על חברות צעירות שאינן בתחומי ה-AI הלוהטים.