חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2485 +0.02% (0.00)
יורו-שקל: 3.5612 -0.11% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,385.8600 -0.08% (-52.26)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2947 +0.11% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.10% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8697 +0.20% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1879 +0.04% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2729 +0.09% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7854 +0.19% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4142 +0.16% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8115 -0.03% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3161 +0.00% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5593 -0.16% (0.00)

מרוץ הענק לתשתיות: בין מכרז המטרו של 65 מיליארד שקל לתור החשמל של חוות השרתים

הכסף זורם לתשתיות מהירות מתמיד - אבל בין מכרז המטרו ההיסטורי, הסחבת בשיקום תשתיות הצפון ומשבר חיבור חוות השרתים לרשת החשמל, נחשפת התמונה המלאה של המשק הישראלי

אתר כלכלה · 5 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
מרוץ הענק לתשתיות: בין מכרז המטרו של 65 מיליארד שקל לתור החשמל של חוות השרתים
ענף התשתיות בישראל נמצא בשיא גל ההשקעות - אך מתמודד עם צווארי בקבוק בחשמל ובבירוקרטיה (אילוסטרציה)

ענף התשתיות הישראלי נמצא בשיאו של גל השקעות היסטורי, אך גם בלבה של מתיחות חריפה בין ההכרזות התקציביות לבין היכולת לבצע. בימים האחרונים התקבעו בשוק החדשות שלושה סימני שאלה מרכזיים: גורלו של מכרז המטרו ההיסטורי בהיקף של כ-65 מיליארד שקל, שבו מעוניינות להשתתף חברות מהודו, ארה"ב וסין; ההכרעה המתקרבת של רשות החשמל בדרישות של חוות שרתים בהיקף כושר ייצור של 27 אלף מגה-וואט; והסחבת המתמשכת סביב העברת 600 מיליון השקל לשיקום התשתיות בצפון. יחד, שלושת הקווים האלה מציירים תמונה של משק שמזרים כספים עצומים לתשתיות – אך מתקשה להבטיח שהבטון והחשמל יגיעו בזמן.

עבור המשקיעים בשוק ההון, המשמעות היא חשיפה גוברת לסקטור שנחשב בעבר לאטי ושמרני. חברות כמו שפיר הנדסה, אלקטרה, אפקון וקבוצת מר מדווחות על צמיחה חדה בהכנסות ובצברי ההזמנות, וקרנות תשתית כמו קיסטון, ג'נריישן קפיטל ואלומה מרחיבות את פעילותן. אך במקביל, עלויות המימון המוכפלות, מחסור במהנדסים ומנגנוני תשלום ממשלתיים מעיקים דוחקים קבלנים רבים אל סף פשיטת רגל – והנחיות הרגולטור לא מצליחות לעקוב אחרי קצב השינוי.

מכרז המטרו: הפרויקט שממתין לשחקנים הגלובליים

מכרז המטרו של גוש דן, בהיקף מוערך של 65 מיליארד שקל, הוא ללא ספק הפרויקט החם ביותר בענף התשתיות המקומי. לפי הפרסום בדה-מרקר, חברות מהודו, ארה"ב וסין עומדות בפתח המכרז לחפירת קווי המטרו, במהלך שעשוי לשנות לחלוטין את מפת השחקנים בענף. עד כה, פרויקטי התחבורה הגדולים בישראל – מהקו האדום של הרכבת הקלה ועד כביש 6 – בוצעו בעיקר בידי קבלנים מקומיים ואירופאים. כניסת קונסורציומים אסייתיים ואמריקאיים בהיקף שכזה עשויה להוריד את המחירים, אך גם להטיל צל כבד על יכולת ההתמודדות של הקבלנים הישראליים הוותיקים, שכבר כעת נאבקים על רווחיות של אחוזים בודדים.

המספרים מדברים בעד עצמם: לפי ניתוח שפורסם בכלכליסט, בעשור האחרון נעלמו כ-30% מהחברות בענף התשתיות המקומי, בין היתר בשל מנגנון התשלום של שוטף פלוס 85 שמכפיל את עלויות המימון בחסות המדינה. חברת אהרונסי הנדסה ותשתיות, הפועלת מאז 1988, נמצאת בהליך הסדר נושים עם חובות של 33 מיליון שקל, וקבלן תשתיות מהצפון צבר חובות של יותר מחצי מיליארד שקל. במצב כזה, כניסת ענקיות זרות למכרז המטרו עשויה להיות לא רק הזדמנות אלא גם אתגר קיומי עבור התעשייה המקומית.

מה המכרז יעשה למחירי הדירות ולפקקים

השפעת המטרו על הכלכלה המקומית חורגת הרבה מעבר לתחום התחבורה. פרויקטי תשתית תחבורתיים גדולים היסטורית העלו את ערך הקרקעות והנדל"ן לאורך המסלולים, והפעם צפוי אפקט דומה בקנה מידה רחב יותר. במקביל, מתפרסמות תוכניות למחלף חדש שיחבר את אזור השרון לכביש 6, במהלך שצפוי להקל על הפקקים ולהשפיע על מחירי הדירות באזור. עבור הציבור הרחב, השאלה איננה רק אם הפרויקטים יבוצעו, אלא אם הביצוע ילווה בהתייקרות שתישאר בסופו של דבר על גבי הצרכן – בדמי נסיעה, במחירי דיור ובנטל המיסוי העקיף.

תור החשמל: 27 אלף מגה-וואט שממתינים להכרעה

בזירה שבה נמצא כרגע ענק התשתיות הצומח ביותר בעולם – תשתיות לבינה מלאכותית – ישראל נמצאת בעמדת פתיחה מעורבת. לפי דיווח של ביזפורטל, חוות שרתים מבקשות כושר חיבור של 27 אלף מגה-וואט לרשת החשמל, והרשות לחשמל אמורה להכריע בדצמבר מי מקבלת. לשם השוואה, כושר הייצור הכולל של מערכת החשמל בישראל עומד על סדר גודל של פחות מרבע מהכמות הזו. הפער בין הביקוש ליכולת האספקה הוא כה עצום, עד שמשרדי הממשלה החלו להודות כי המדינה רוצה להוביל בתחום הבינה המלאכותית אך טרם העריכה כמה חשמל היא תצטרך לשם כך.

עבור חברות התשתיות הישראליות, ההשלכות הן דו-צדדיות. מצד אחד, מי שמסוגל לספק פתרונות חיבור לרשת, להקים תחנות משנה או לספק תשתיות קירור וחשמל לדאטה סנטרס – נהנה מביקוש חסר תקדים. סמנכ"ל הכספים של אפקון ציין לאחרונה כי "כל יזם שרוצה להקים חוות שרתים נדרש גם להקים תחנת משנה", והחברה ערוכה להתרחבות באנרגיה ובדאטה סנטרים, לצד צבר הזמנות של כ-2.5 מיליארד שקל. מצד שני, העומס על רשת החשמל מעלה חששות מהשבתות חשמל מקומיות, מהתייקרות התעריפים לצרכנים הביתיים ומהאטה בהשקעות תשתית בתחומים אחרים שנדחקים הצידה.

המוסדיים כבר נכנסו למשחק

הכסף המוסדי הישראלי לא ממתין להכרעות הרגולטור. לפי פרסום בגלובס, מגדל, מור, מיטב וכלל השקיעו בחברת EdgeConneX האמריקאית, המפעילה יותר מ-90 חוות שרתים עבור חברות הענן וה-AI הגדולות בעולם. ההימור מסתכם במאות מיליוני דולרים, ומשקף אמון של גופים המנהלים את החסכונות הפנסיוניים של מיליוני ישראלים בתזרימי מזומנים מתשתיות בינה מלאכותית. במקביל, מחקר שנחשף בכלכליסט הראה כי ההשקעה בדאטה סנטרס ותשתיות AI בארה"ב תעמוד על 10.3 טריליון דולר עד 2032 – סכום שמעמיד את חשיפת המוסדיים הישראליים באור שונה לחלוטין: לא נישה, אלא מהלך אסטרטגי בשוק שהופך לעורק הכלכלה הגלובלית.

הצפון ממתין: 600 מיליון שקל שנתקעו בדרך

בעוד המיליארדים זורמים לפרויקטים חדשים, פרויקט אחר – לא פחות קריטי – נשאר במקום. גלובס חשף כי למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות בהיקף של 600 מיליון שקל נותר על הנייר, ורק בשבוע שעבר הגיעה פעימה ראשונה בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל. הפער בין היכולת לגייס תקציבים לבין היכולת להזרים אותם בפועל הוא אחד מצווארי הבקבוק המרכזיים של המשק הישראלי, והוא ניכר גם בתחומים אחרים: דיווחים שונים הצביעו כי ישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות ובדיור אך אינה מתכננת את כוח האדם ההנדסי שיידרש להוציאן לפועל. מחסור במהנדסים הוגדר כבר בכירי הענף כ"אתגר לאומי אסטרטגי".

עבור תושבי הצפון, המשמעות של הסחבת איננה סטטיסטית אלא יומיומית: תשתיות פגועות מהמלחמה, כבישים שאינם משוקמים ופערי פיתוח שמתרחבים. עבור המשק כולו, מדובר במבחן אמון ביכולת של המערכת הציבורית לתרגם החלטות לבטון. כל עוד תקציבים שכבר אושרו נתקעים בירוקרטיה, קשה לדרוש מהמשקיעים הפרטיים – בין אם מדובר בקבלנים, בקרנות תשתית או במוסדיים – לקחת סיכונים בפרויקטים חדשים בפריפריה.

שוק ההון מתמחר את התשתיות מחדש

ההשפעה של הגל הנוכחי על שוק ההון ניכרת בדוחות הכספיים שהתפרסמו בשבועות האחרונים. אלקטרה סיכמה רבעון עם הכנסות של 4 מיליארד שקל וזינוק של 60% ברווח הנקי ל-109 מיליון שקל, בתמיכת עלייה חדה במגזרי התשתיות והזכיינות בישראל. שפיר הנדסה רשמה קפיצה של 21% בהכנסות לכ-1.7 מיליארד שקל, כשהיקפי הביצוע בקו הסגול של הרכבת הקלה בתל אביב ממריצים את הצמיחה. ג'נריישן קפיטל דיווחה על עלייה של 110% בתזרימים מההשקעות ודיבידנד רבעוני שישי ברציפות, וקיסטון העלתה ב-50% את יעד ההון העצמי שלה ל-2030 ל-6 מיליארד שקל – תוך שהיא מציבה את הנפקת אגד כבר בשנה הקרובה.

גם סיפורי ההנפקות חוזרים לבורסה בתל אביב. קבוצת מסד ואמריקה ישראל מתמזגות בעסקת החלפת מניות לקראת הנפקה, מנרב חזרה למסחר בשווי של 1.56 מיליארד שקל לאחר חמש שנים, ואוליצקי מתכננת גיוס של 200 מיליון שקל כ-23 שנה אחרי שנמחקה מהמסחר. במקביל, מניית אפקון קיבלה מרוחב דרך דירוג אשראי משודרג. השוק, כנראה, החליט שהתשתיות אינן עוד סקטור הגנתי אלא זירת צמיחה – אך התמחור החדש הזה טומן גם סיכון: כל עיכוב ביצוע, חריגת תקציב או קריסה של קבלן מרכזי עשויים להיתפס בשוק כהפתעה שלילית חדה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • המכרז נאמד בכ-65 מיליארד שקל, ולפי הפרסומים חברות מהודו, ארה"ב וסין מעוניינות להשתתף בחפירת המטרו. מדובר באחד הפרויקטים הגדולים בתולדות התשתיות בישראל.

  • מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית דורשים הספקי חשמל עצומים להפעלת שבבי GPU וקירור. לפי הדיווחים, 27 אלף מגה-וואט מבקשות חיבור - פי כמה מכל כושר הייצור הקיים במשק.

  • למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, כ-600 מיליון שקל המיועדים לתשתיות נתקעו בסחבת בירוקרטית, ורק פעימה ראשונה הגיעה בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל.

  • שפיר הנדסה נהנית מהקו הסגול, אלקטרה רשמה זינוק של 60% ברווח הרבעוני, ואפקון נערכת להתרחבות באנרגיה ובדאטה סנטרים לצד צבר הזמנות של כ-2.5 מיליארד שקל.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!