החורף של האנרגיה המתחדשת בבורסה: המוסדיים מופסדים במאות מיליונים והשקל מתוח בצל הבחירות
מדדי תל אביב יורדים על רקע קריסת מניות האנרגיה המתחדשת, הדולר מתחזק סביב 3.06 שקלים, ופאלו אלטו חוצה טריליון שקלים בעוד השוק מחפש כיוון
הבורסה בתל אביב פתחה את השבוע במגמה שלילית מובהקת, כאשר מדדי ת"א 35 ות"א 125 נסחרו בירידות של כ-0.4%, מדד הבנייה איבד יותר מ-3% ומדד הנדל"ן צנח ב-2%. במרכז המכירה עומדת דווקא קבוצת ענף שזכתה בשנה האחרונה לאהדה כמעט בלתי מסויגת מצד המשקיעים המוסדיים – חברות האנרגיה המתחדשת. מניות אלו, שגייסו בחודשים האחרונים מיליארדים לפי הערכות שווי גבוהות במיוחד, ממשיכות לצלול, ועל פי דיווחים באתרי הכלכלה המובילים, הגופים המוסדיים שהציבו את כספי החיסכון של הציבור בסקטור מופסדים במאות מיליוני שקלים.
במקביל, שער הדולר מול השקל ממשיך להתחזק ונסחר מעל 3.06 שקלים, במסגרת מגמה עולמית של התחזקות המטבע האמריקאי. בשווקי חו"ל הדולר עלה ב-0.8% מול השקל, והיורו נחלש ב-0.4% מול המטבע האמריקאי וב-0.2% מול השקל, כאשר הוא נסחר סביב 3.43 שקלים. הרקע לתנועות המטבע הוא טלטלה בשוק האג"ח האמריקאי – תשואת אג"ח ארה"ב לעשר שנים טיפסה בשבוע שעבר לשיא של 5.18%, הגבוהה מאז 2007, לפני ששבה להתמתן סביב 5.2%, והמשקיעים בשוק המקומי נותרים מתוחים בצל לוח הבחירות.
החורף של האנרגיה המתחדשת: איך התהפך הסנטימנט
רק לפני חודשים ספורים נראה היה כי חברות האנרגיה המתחדשת הן הסיפור החם בבורסה. גיוסי עתק נרשמו לפי הערכות שווי גבוהות במיוחד, הציבור והמוסדיים זרמו למניות, והתחום הפך לאחד הגדולים בתיקי ההשקעות של חברות הביטוח והפנסיה. מאז, התמונה התהפכה באופן דרמטי. מנופר ועד דוראל, המניות המובילות בסקטור מאבדות עשרות אחוזים מערכן, והירידות החדות בחודשים האחרונים מחביאות בתוכן שלושה גורמים מרכזיים: חשש מרגולציה מחמירה, זינוק בעלויות החוב שבהן נשענות החברות, והפסדים כבדים לבעלי עניין כמו לאומי פרטנרס.
חברות האנרגיה המתחדשת פועלות במודל עסקי המבוסס על מנופי מימון גבוהים – פרויקטים סולאריים ורוחיים ממומנים ברובם באשראי בנקאי ובאיגרות חוב. כאשר עלויות המימון עולות, הרווחיות של החברות נפגעת ישירות, והמכפילים הגבוהים ששילמו המשקיעים בעת ההנפקות מתבררים כאופטימיים מדי. בשוק מציינים כי גם חששות רגולטוריים סביב תעריפי החשמל וההסדרים מול חברת החשמל הםנו על המשקיעים, וההפסדים המצטברים של הגופים המוסדיים בסקטור מוערכים במאות מיליוני שקלים. דווקא בשלב הנוכחי, מנתחים אחדים סבורים כי "התמחור הנוכחי של חברות האנרגיה המתחדשת הופך למעניין" – אך נדרשת עדות ליציבות בתזרימים בטרם ישוב האמון.
trending_up שינוי מגמה: מחגיגת הגיוסים לחורף קר
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
בצד החולשה, נרשמו גם נצנוצים של חיים בסקטור: דוראל קיבלה היתרי בנייה לשלב ב' של מרכז הנתונים והאנרגיה באינדיאנה, ואפקון עדיין מקדמת הנפקה של זרוע האנרגיה המתחדשת שלה, אפקון אנרגיות, לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. אולם הירידות המצטברות והפסדי המוסדיים ממחישים כמה מהיר מתהפך המזל בבורסה כאשר מודל עסקי ממונף פוגש סביבת ריבית וחוב משתנה.
השקל במוקד: הדולר מתחזק בעוד השוק ממתין לבחירות
שער הדולר מול השקל ממשיך לטפס ונסחר מעל 3.06 שקלים, בהתאם למגמה העולמית של התחזקות המטבע האמריקאי. בשווקים הבינלאומיים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות המובילים על רקע תשואות האג"ח האמריקאיות הגבוהות והציפיות למדיניות מוניטרית ממושכת, והשקל, כמו מטבעות אחרים בעולם, נסחר במסלול שלילי מולו. בנק ההשקעות OCBC העריך לאחרונה כי הדולר עשוי להתחזק בטווח הקצר מעבר לרמות שמצדיקים הנתונים הכלכליים הבסיסיים, בהתחשב בעוצמת התנועה בשוק האג"ח האמריקאי.
לוח הבחירות כמשתנה המרכזי
בשוק ההון המקומי, עיני הסוחרים נעוצות בלוח הבחירות. אנליסטים מעריכים כי קיים פוטנציאל להתחזקות חדה של השקל לאחר הבחירות, אם השוק יפרש את התוצאות כתומכות ביציבות מדינית וכלכלית. בתרחיש ההפוך, עשוי השקל להישאר תחת לחץ. התנודתיות המוגברת סביב השקל משפיעה ישירות על המשקיע הפרטי הישראלי – מחירי מט"ח לצרכן, תיקי ההשקעות המוגנים בדולרים, ועלויות יבוא – ולכן המעקב אחר שער החליפין חורג בימים אלה מעבר לקהילת המשקיעים המקצועית.
במקביל, גופי הניהול ממשיכים להיות עדים לזרימה שוטפת של כספי הציבור לקרנות הכספיות, גם לאחר ירידת הריבית במשק. תעשיית קרנות הנאמנות גייסה בחודש שחלף כ-6.4 מיליארד שקל, כאשר המובילות בגיוסים מתחילת השנה הן מיטב והראל. בכירים בענף צופים כי המגמה תימשך, וכי הציבור עדיין מעדיף נזילות וביטחון על פני חשיפה מוגברת למניות – במיוחד בשבועות של ירידות כמו אלה שנרשמו בבורסה המקומית.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
למרות הפאניקה, יש הסבורים כי התיקון במניות האנרגיה המתחדשת מתקן הערכות יתר ולא בעיה מהותית בעסקי החברות. פרויקטים בהפעלה מסחרית ממשיכים לייצר הכנסות מוגנות בחוזים ארוכי טווח, הזרימה לחברות נמשכת, וירידת הריבית במשק עשויה להוזיל מחדש את מימון החוב. התמחור הנוכחי הופך למעניין למשקיעים סבלניים.
פאלו אלטו עושה היסטוריה בטריליון שקל, בזאן צוללת
בעוד הסקטורים המסורתיים מתקשים, ענקית הסייבר פאלו אלטו, שהחלה להיסחר בבורסת תל אביב בפברואר בעקבות רכישת סייברארק, רשמה היסטוריה מקומית: מנייתה זינקה ביום חמישי ב-5.5% וחצתה לראשונה רף שווי שוק של טריליון שקל, לאחר עלייה מצטברת של כ-170%. שווי זה מהווה כמעט מחצית מהשווי המצרפי של חברות מדד ת"א 35 וגבוה פי שבעה מהחברה הבאה במדד, טבע. המנוע לזינוק הוא הצורך הגובר בהגנות סייבר מפני איומים הנתמכים בבינה מלאכותית, והחברה נהנית מרוח גבית של פריצות סוכני AI בעולם.
לעומתה, מניית בזאן ממשיכה לצלול בחדות ואיבדה כ-7% במסחר, על רקע דרישת משרד האנרגיה לצרף בעל שליטה אסטרטגי לחברה. במקביל, נאוויטס מאבדת כ-3% בבורסה לאחר דיווח על החלפת שני קבלנים בפרויקט הדגל סי ליון סמוך לאיי פוקלנד, בצל איומי סנקציות מצד נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי – אף כי בחברה מעריכים כי לא צפויה השפעה מהותית. מניות הביטחוניות גם הן במסלול מתקן: אלביט מערכות כבר איבדה כ-30% משיאה, כאשר השאלה בשוק היא האם זה הזמן לחזור למניות הביטחון בשלב התיקון הנוכחי.
וול סטריט בטלטלה, האינפלציה וההיפרסקיילרים
בוול סטריט נפתח השבוע בפתיחה מעורבת: ה-S&P 500 עלה בכ-0.2%, נאסד"ק התחזק ב-0.3% ודאו ג'ונס נחלש במעט. ברקע עומד דוח צמיחה חלש מהצפוי שפורסם בסוף השבוע שעבר והפחית את הסיכוי להעלאת ריבית נוספת בארה"ב – דבר ששלח את המדדים לעליות, אך לא מחק את החששות העמוקים יותר. תשואות האג"ח הממשלתיות, שטיפסו לשיאים בני עשרות שנים, ממשיכות ללחוץ על שוק המניות, והמשקיעים בישראל ובעולם בוחנים את ההשפעה על תיקי האג"ח והקרנות המפוזרות.
מאחורי הקלעים, מתחדדת נקודת מוקד חדשה: הגיוסים העצומים של ענקיות הטק בבינה מלאכותית. מתחילת השנה השקיעו הענקיות חצי טריליון דולר במימון קשור ל-AI, מתוכם כ-200 מיליארד דולר לאותן חברות ענק, וכלכלנים מעריכים כי ההשקעות הללו כבר אינן הימור טכנולוגי בלבד אלא גורם בעל השפעה מאקרו-כלכלית ממשית על הכלכלה האמריקאית. מניית ניקי צנחה ב-3.6% לאחר דוחות חלשים, בעוד טסלה זינקה לאחר נתוני מסירות חזקים. השאלה שמעסיקה גם את שוק ההון הישראלי: האם החשיפה המוסדית הגוברת של כספי החיסכון הישראליים למניות הטק הגלובליות – כולל פאלו אלטו בבורסה המקומית – מציבה את החוסך הישראלי בחזית של אותו סיכון.
בינתיים, בשוק העסקאות המקומי נרשמת פעילות ענפה: קיסטון, דלק ישראל ולאומי פרטנרס השלימו את רכישת הוט מובייל תמורת כ-1.22 מיליארד שקל לאחר אישור משרד התקשורת ורשות התחרות, וגרין לנטרן חתמה על מזכר הבנות לרכישת עד 40% מקבוצת המסעדות קיסו לפי שווי של כ-330 מיליון שקל – במקום הנפקה ראשונית שירדה מהפרק. רשות שוק ההון המשיכה בקו האכיפה ושללה את רישיונותיהם של חמישה סוכני ביטוח נוספים בפרשת סלייס, וכן העמידה מתווה למעבר מביטוח סיעודי לחיסכון. עו"ד שרה קנדלר מונתה למנכ"לית רשות ניירות ערך במקום עודד שפירר. השוק, כרגיל באוקטובר – חודש עתיר היסטוריה כושלת – נמצא בעמדת המתנה זהירה.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הירידות נבעו משילוב של הערכות שווי גבוהות מדי בעת הגיוסים, עלייה בעלויות החוב של החברות הממונפות במנופי מימון, חששות רגולטוריים וירידת ריבית שפגעה בכדאיות התשואות. מנופר ועד דוראל המניות איבדו עשרות אחוזים, והגופים המוסדיים שהשקיעו בהן מופסדים במאות מיליוני שקלים.
-
הדולר מתחזק בשווקים העולמיים על רקע תנודתיות בתשואות האג"ח האמריקאיות ולוח המחוברות בוול סטריט, ובמקביל נסחר בישראל מעל 3.06 שקלים. בשוק מעריכים כי קיים פוטנציאל להתחזקות חדה של השקל אחרי הבחירות, בתלות באופן שבו המשקיעים יפרשו את התוצאות.
-
כן. מדדי ת"א 35 ו-125 ירדו בכ-0.4%, מדד הבנייה איבד יותר מ-3% ומדד הנדל"ן צנח ב-2%, כאשר החולשה בחברות האנרגיה המתחדשת, הממונפות במידה רבה, מהווה מנוע מרכזי לירידות בשוק המקומי.
-
פאלו אלטו החלה להיסחר בבורסת תל אביב בפברואר, עלתה כ-170% וחצתה רף שווי של טריליון שקל - כמעט מחצית משווי כלל חברות מדד ת"א 35. תקנות הבורסה מגבילות את משקלה במדדים לכ-5%, אך השווי שלה משפיע על הסנטימנט ועל תיקי המוסדיים שנחשפים למניה.