בועת ה־AI בעומק השוק: מה האנליסטים, האוצר ומנכ"לי וול סטריט באמת אומרים עכשיו
בין אזהרות קריסה של 35% ב־S&P 500, תוכנית מיסוי חדשה באוצר וביקוש שיא לשבבים - שוק ההון מנסה לפענח היכן נמצאת הכלכלה החדשה של הבינה המלאכותית
שוק ההון העולמי מתקרע בין שתי מציאויות מנוגדות. מצד אחד, מדדי המניות ממשיכים להניב תשואות יוצאות דופן, כאשר מגזר הטכנולוגיה וחברות הבינה המלאכותית משמשים כמנוע הצמיחה הבלעדי כמעט של השווקים. מצד שני, קולות הולכים ומתרבים בקרב אנליסטים ומשקיעים ותיקים, המזהירים כי התמחור הנוכחי של מניות ה־AI מבוסס על אמון עיוור ולא על כלכלה. דווקא בימים אלו, כאשר רמות החוב המסוכן בארה"ב זינקו לרמה הגבוהה ביותר מאז פרוץ הקורונה, וכאשר מגזר הטכנולוגיה אחראי לכ־39% מההלוואות הממונפות הנסחרות במצוקה עמוקה, השאלה איננה עוד אקדמית אלא שאלה שמכתיבה את תיקי ההשקעות של מיליוני משקיעים, ובכללם הציבור הישראלי שחשוף באופן ישיר לטכנולוגיה האמריקאית דרך קרנות הסל וקופות הגמל.
המחלוקת הפכה חדה במיוחד לאחר שבנק ההשקעות הבריטי Panmure Liberum פרסם תחזית קודרת לפיה מדד ה־S&P 500 צפוי לצנוח בכ־35% לעומת רמתו הנוכחית עד סוף השנה הבאה. האנליסטים בבנק כתבו כי המשקיעים מתרכזים בדוחות הרווחים של הרבעון הקרוב ומתעלמים מכל מכשול מקרו-כלכלי שניתן להעלות על הדעת, מתוך הכחשה מתמשכת. לאזהרות הצטרפו המיליארדר ריי דליו, מייסד ענקית ההשקעות ברידג'ווטר, והמשקיע הנודע מייקל ברי, שנודע בעיקר בזכות חיזוי משבר הסאבפריים. גם ביל גרוס, מייסד פימקו שכונה "מלך האג"ח", נחשף כעת לחשיפה שממחישה את עוצמת התנודתיות: הוא הודה כי איבד 50% מתיק ממונף בתוך חודש אחד, אם כי ההשקעה המנצחת שלו – תשתיות אנרגיה – נהנית דווקא מהדחיפה המפתיעה של מהפכת ה־AI, שדורשת חשמל בכמויות אדירות.
הבינה המלאכותית דוחקת את שאר שוק המניות הצידה
התופעה המרכזית שמטרידה כעת אסטרטגים בוול סטריט איננה רק עליית מניות הטכנולוגיה אלא דווקא היחלשות כל השאר. דיווח של הוול סטריט ג'ורנל מצביע על כך שמניות מחוץ למגזר הטכנולוגיה צפויות להציג ביצועים חלשים, צמיחת הרווחים שלהן צפויה להאט, וחששות מסיכוני אשראי עתידים לגבור. מדובר בשוק בעל אופי דו־חד־פני בקיצוניות שכמעט ולא נראתה בעשור האחרון: הכסף זורם בהמוניו אל מניות השבבים, הענן והמודלים, ומתייבש כמעט לגמרי במגזרים המסורתיים. אסטרטגיים בכירים מסבירים כי בסביבה כזו, כל ניצוץ של אכזבה בנתוני הרווחים של אחת מענקיות ה־AI הגדולות עלול להפוך במהירות לאירוע מערכתי שמושפע ממנו השוק כולו.
הפרדוקס הזה חדור גם לבורסה בתל אביב. ניתוח שפרסם גלובס מראה כי מדד ת"א 125 עלה השנה בשיעור דו־ספרתי, אך רוב המניות הכלולות בו רשמו דווקא תשואה שלילית, ומספר המניות שירדו בבורסה מתחילת השנה כפול ממספר המניות שעלו. המומחים חלוקים בפרשנות לתופעה: יש הרואים בכך עדות לשבריריות השוק ולריכוז התשואות במניות בודדות, ואחרים תולים בכך כלפי חוץ אות בריאות, של שוק שמפגין סלקטיביות ומתגמל רק עסקים איכותיים. לצד זאת, דוגמת ההנפקה הכפולה של חברת האבטחה אודיסייט – שנפלה במעל 58% מאז הצטרפה לתל אביב, בניגוד לקבלת הפנים החמה שזכתה לה פאלו אלטו – ממחישה עד כמה השוק נעשה קשוח בהערכת חברות שממוקמות את עצמן בתחום הבינה המלאכותית.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
האזהרות מפני בועת ה־AI אינן נטולות אינטרסים. מנגד, כלי התקשורת הכלכלית נוטים לפרסם תחזיות קודרות בקלות רבה יותר מאשר תרחישי צמיחה, והכותרות על קריסה ממומנות בדרך כלל בחשיפה ולא בדיוק. המשקיע הישראלי נדרש לאזן בין הסיכון המוגזם לאופטימיות המוגזמת.
אזהרת הסכנה של ג'יימי דיימון והשבבים ששווה לעקוב אחריהם
בין הקולות הדרמטיים ביותר בימים האחרונים בולטת אזהרתו של ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג'יי.פי מורגן, שהזהיר מפני מודל בינה מלאכותית שעל פי הערכותיו מגדיל את סיכון הסייבר עד פי עשרה. הדברים הגיעו בשעה שהמערכת הפיננסית העולמית מאמצת כלי AI בקצב חסר תקדים, לעיתים לפני שהבלמים הרגולטוריים נבחנו כלל. המדובר באיום מורכב: מצד אחד הטכנולוגיה מגדילה את הפרודוקטיביות של הבנקים וחברות הביטוח, ומצד שני היא מעניקה לתוקפים כלים ליצירת התקפות מתוחכמות בקנה מידה תעשייתי. בסביבה כזו, מניות חברות הסייבר הישראליות – שהן חלק מרכזי מההשקעות של הציבור – נמצאות בדילמה מפולגת בין הביקוש הגובר להגנה לבין החשש שהמתחרים החדשים מבוססי ה־AI יערערו את המוצר הקיים.
בשוק השבבים, הדילמה פחות חדה אך לא פחות עשירה. חברת השבבים המתחרה באנבידיה הקימה כעת פעילות פיתוח בישראל, במקביל לכך שהביקוש לשבבי ה־AI נמצא בשיא והמחסור בהם נמשך. אנליסטים בעיתון The Marker שואלים כיצד ייוצדק השווי של מניות השבבים כאשר המחסור ייגמר. מניית מיקרון טכנולוג'י, שזינקה ביותר מ־230% מתחילת השנה, עדיין מתומחרת לטענת אנליסטים בבנקי ההשקעות המובילים בחסר עמוק, והם מעריכים כי ביקושי ה־AI הקשיחים וגל רכישות חוזרות במיליארדי דולרים עשויים לקחת את המניה לשיאים חדשים. בג'יי.פי מורגן עצמה, שרק לפני זמן קצר הזהירה מפני וול סטריט, שינתה עמדה והצוות הטקטי שלה חוזר להמר על השוק, תוך העדפה מפורשת של מניות שבבים וחברות AI מתוך מדד ה־S&P 500.
האוצר מתכונן: מה קורה כשהמס עובר מהעבודה אל ההון
במקביל לרעש בשווקים, גם המשק הישראלי נכנס לשלב חדש בהתמודדות עם הטכנולוגיה. באוצר מתגבשת כעת תוכנית חדשה, על פיה צוות מיוחד בראשות הכלכלן הראשי מגבש כיווני מדיניות להתמודדות עם השפעות הבינה המלאכותית על המשק. בגלובס פורסם כי באוצר מציעים להסיט את כובד המיסוי אל ההון, מוצרי יוקרה וקרקעות פנויות, תוך התנגדות נחרצת להטלת מס ייעודי על רובוטים ומחשוב. ההיגיון הכלכלי מאחורי המהלך ברור: אם הבינה המלאכותית תקטין באופן מבני את בסיס מס העבודה, המדינה תיאלץ למצוא מקורות הכנסה חלופיים, והמועמדים הטבעיים לכך הם רווחי הון ונכסים שאינם תלויים בעבודה אנושית.
המשמעויות לציבור המשקיעים בישראל משמעותיות במיוחד. הסטת מיסוי מעבודה אל הון פירושה שכל רווח הון מולטימיליארדי בעתיד עשוי לשאת עליו מס גבוה יותר מאשר כיום, דבר שעלול להשפיע על התשואה נטו של תיקי ההשקעות וקופות הפנסיה. יחד עם זאת, בהקשר הישראלי מדובר בצעד סבוך: מדינה שכלכלתה נשענת על הייטק, שמובילה את המחקר בתחום הבינה המלאכותית, לא יכולה להרתיע יזמים ומשקיעים ממיסוי כבד מדי על ההון, שכן ההון הזה הוא בדיוק מה שמזרים מאות מיליארדי שקלים לכלכלה. העימות בין שתי המטרות – מימון מדינת רווחה בעידן פוסט-עבודה לבין שימור תחרותיות הייטק עולמית – צפוי לעמוד במרכז הדיון הציבורי בחודשים הקרובים.
trending_up שינוי מגמה: סוף הדומיננטיות של המגזר הטכנולוגי?
השפעה משמעותית שצריך להכיר ולהבין את המשמעות שלה.
בין אופק 2026 לבין המציאות העסקית: מה קורה עכשיו על הקרקע
בעוד הדיון התיאורטי מתחולל, ההשפעה על הצרכן והעסק הישראלי כבר ניכרת בשטח. כלי רכב חדשים שמשווקים בישראל כבר מדברים עברית בעזרת גרוק, ג'מיני נכנס לרכבי רנו ואלקסה לב.מ.וו – תופעה שמתוארת בגלובס כ"השתלטות מהירה של הצ'אטבוטים על תא הנהג". יבואני הרכב כבר מתמודדים עם שאלות של אחריות משפטית ובטיחות, והצרכן הישראלי נמצא בקו החזית של ניסוי טכנולוגי עולמי. גם בכלכלה הפוליטית ניכר שינוי: המפלגות במערכת הבחירות מסתערות על כלי הבינה המלאכותית, כאשר חברי כנסת ומפלגות משתמשים בכלים הללו כדי לקדם עצמם, במקרים מסוימים באופן שהביא להסרת פוסטים עקב הפרות של חוקי הבחירות.
בו בזמן, המודלים המסחריים החדשים ממשיכים להיווצר. חברת הבינה המלאכותית Anthropic, שמפתחת את המודל קלוד, עוצרת כעת לגייס 12 מיליארד דולר לפחות לפני הנפקה אפשרית, במקביל לכך שמתחרתה צ'אט GPT של OpenAI מתמודדת עם ביקורת ציבורית על פער בין היכולות לבין האחריות. תחום נוסף שנמצא בקפיצה הוא פיתוח תרופות באמצעות AI: Isomorphic Labs, הסטארט-אפ של חתן פרס נובל דמיס האסביס, נמצא במגעים לגיוס לפי שווי של 50 מיליארד דולר, חמישה חודשים בלבד לאחר שגייסה 2.1 מיליארד דולר, ומשתפת פעולה עם ענקיות הפארמה איליי לילי ונובארטיס. בישראל, המשמעות היא זרימת הון חדשה לחברות הביוטק והמדיקס שמאמצות מודלים דומים, כאשר ענקיות כמו NVIDIA שכבר רכשו את החברה הישראלית Run:ai בכ־700 מיליון דולר ממשיכות לגדול בנוכחותן בשוק המקומי.
הדרך של עסקים להתמודד: לא רק בענן
עבור החברות הישראליות, ההשקעה בבינה מלאכותית הפכה מהלך של בחירה להלך של הישרדות תחרותית. אלון ארבץ, שמכר את חברת הסייבר אינסייט בכ־350 מיליון דולר והקים את פוינט פייב שגייסה מאה מיליון דולר, אמר לאחרונה לרכבת ההשקעות של כלכליסט כי "מאוד נוח לחברות ענק לפטר ולהגיד שזה בגלל AI – אני לא קונה את זה". הוא מסביר כי חברות גדולות מבזבזות משמעותית על תשתיות ענן ומחשוב, בעוד שהפתרון יכול להיות פשוט בהרבה. גם סוגיית הפטנטים חוזרת למרכז הבמה: אהוד האוזמן מזהיר כי סטארטאפים צריכים לחשוב על הגנה טכנולוגית לפני הגיוס הבא, שכן המרוץ לפטנטים בתחום ה־AI מואץ והמתחרים כבר נערכים.
בין החברות הגדולות, ניכרת גם תופעה שנויה במחלוקת: שימוש בבינה מלאכותית לפגיעה פוטנציאלית בצרכן. מקרה מקדונלד'ס מהווה דוגמה מדויקת. החברה משתמשת בכלי מבוסס AI שמנתח מיליוני עסקאות וממליץ על מחירים לפי הסכומים שהלקוחות בכל אזור מוכנים לשלם, וכך עולה מתחקיר רויטרס. בין סניפי הרשת בארה"ב נרשמו פערי מחירים של עשרות אחוזים. במקדונלד'ס מדגישים כי הזכיינים קובעים את המחיר הסופי, אך אלה טוענים כי מופעל עליהם לחץ לאמץ את המלצות המערכת. בעקבות החשיפה הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית נגד החברה בטענה לשימוש זדוני ב־AI, ובשוק הישראלי עולה שאלה אם הדבר ישפיע גם על רשתות המזון המקומיות.
השאלה שכל משקיע חייב לענות עליה בימים אלו
ג'ייסון צוויג, מבכירי העיתונאים הפיננסיים בעולם ובעל הטור בוול סטריט ג'ורנל, נשאל בראיון לגלובס לרגל צאתו בעברית של "המשקיע הנבון" אם הוא סבור כי מדובר בבועה. תשובתו יוצאת דופן ביחס לשוק: לדבריו AI אינה בועה, והוא מייעץ למשקיעים לצמצם את מספר ההחלטות ולהיות משקיעים טובים יותר דווקא באמצעות אי-פעולה. העמדה הזו מנוגדת לזו של אנליסטים אחרים שרואים בשוק שוק בהכחשה. בין שתי הגישות עומד מציאות של משקיע ישראלי ממוצע, שראה את תיק ההשקעות שלו צומצם לעיקריות על ידי מניות הטכנולוגיה האמריקאית, וכעת נאלץ להכריע בין שני תרחישים: עלייה נוספת של מניות הטכנולוגיה, או קריסה של 35% שמנובאת על ידי Panmure Liberum.
בסופו של יום, השוק מציב בפני הציבור שאלה שהתשובה עליה איננה ידועה גם למי שעומד בראש בנקי ההשקעות הגדולים. ההבדל בין התקופה הנוכחית לבין בועות קודמות הוא שהרווחים של מניות ה־AI המובילות הם אמיתיים, מדידים, ומבוססים על הכנסות גדולות שמגיעות מביקוש עסקי קשיח. אך גם האזהרות השליליות מבוססות על נתונים אמיתיים: ריכוזיות קיצונית של השוק, עלייה של 62% בהלוואות הממונפות הנסחרות במצוקה עמוקה, וצמיחה מואטת במגזרים הלא-טכנולוגיים. הציבור הישראלי, שרובו חשוף לשוק האמריקאי דרך קופות הגמל והפנסיה, ימשיך לחוות את התשובה בפועל בחשבונות הבנק שלו – עם כל תנודה של אנבידיה, מיקרוסופט או אנתרופיק.
שאלות נפוצות (FAQ)
-
בנק ההשקעות הבריטי Panmure Liberum פרסם תחזית לפיה מדד ה־S&P 500 עשוי לצנוח בכ־35% עד סוף השנה הבאה, בטענה שהשוק נמצא בהכחשה ומתעלם מסיכונים מקרו-כלכליים בשל התלהבות יתר סביב הבינה המלאכותית. גם משקיעים בכירים כמו ריי דליו ומייקל ברי הצטרפו לאזהרות מפני התפוצצות בועה.
-
צוות מיוחד בראשות הכלכלן הראשי במשרד האוצר מגבש כיווני מדיניות שלפיהם ניתן יהיה להסיט את נטל המיסוי אל ההון, מוצרי יוקרה וקרקעות פנויות, זאת משום שבינה מלאכותית עשויה להקטין את בסיס מס העבודה. באוצר מתנגדים להטלת מס ייעודי על רובוטים ומחשוב.
-
על פי תחקיר רויטרס, מקדונלד'ס משתמשת בכלי מבוסס AI שמנתח מיליוני עסקאות וממליץ על מחירים אזוריים לפי היכולת הכלכלית של הלקוחות. בין סניפי הרשת בארה"ב נרשמו פערי מחירים של עשרות אחוזים, ונגד החברה הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית על שימוש זדוני לכאורה בטכנולוגיה.
-
היקף ההלוואות הממונפות הנסחרות ב"מצוקה עמוקה" זינק ב־62% לרמה הגבוהה מאז פרוץ הקורונה, וכ־39% מהן במגזר הטכנולוגיה. חברות תוכנה שהמודלים החדשים מאיימים על המוצר שלהן מתקשות לעמוד בתשלומי החוב, מה שמגדיל את הסיכון המערכתי של מימון גל ה־AI.