חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2527 +0.14% (0.00)
יורו-שקל: 3.5691 +0.21% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,955.7100 -1.62% (-1,055.45)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2969 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.45% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8724 +0.40% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1896 +0.39% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2753 +0.47% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7851 +0.33% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.40% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8128 +0.49% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5605 +0.66% (0.00)

תשואות האג"ח האמריקאיות ב-5.3% זונקות לרמה הגבוהה מזק"ה, ומעיבות על הבורסה בתל אביב

כללי המשחק בשוקי העולם משתנים: תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים טיפסה ל-5.24%, משקיעי הטכנולוגיה נסוגים, ובבורסה בת"א מדדי הדגל איבדו את רוב יתרונם השנתי

אתר כלכלה · 11 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
תשואות האג"ח האמריקאיות ב-5.3% זונקות לרמה הגבוהה מזק"ה, ומעיבות על הבורסה בתל אביב
תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב מתקרבות לרמות שלא נראו מאז 2002, והלחץ מרגיש גם בבורסה בתל אביב (אילוסטרציה)

תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית ל-10 שנים, הסמן הגלובלי המרכזי לתמחור נכסים פיננסיים, טיפסה בימים האחרונים לרמה של כ-5.24%, והגיעה לנקודות שבהן נדבקת התשואה על אג"ח ארה"ב היא 5.3% – רמה שלא נראתה מזה עשר שנים ולמעשה הגבוהה ביותר מאז 2002. לפי דיווחים בכלכליסט ובדה-מרקר, התשואה על האג"ח ל-30 שנה התייצבה ברמה של כ-5.6%, ובגיליון התשואות הארוכות נרשמה בשבוע החולף השיא הגבוה ביותר מזה 17 שנים. העלייה החדה משנה את כללי המשחק בשוקי העולם: היא מייקרת את האשראי, מעמתת את המשקיעים בפני תשואה "בטוחה" של מעל 5% בשנה, וגורמת להערכות מחדש של השווי של כל נכס מסוכן – החל ממניות הטכנולוגיה ועד לחברות הנדל"ן.

בוול סטריט ההשפעה כבר ניכרת. לאחר שבוע של שיאים, המדדים המרכזיים נסוגו בחדות: נאסד"ק צנח ביום המסחר בכ-1.3%, אינטל איבדה 5%, והסקטור הטכנולוגי הוביל את הירידות גם בעקבות דיווח לפיו קצב ההכנסות השנתי של OpenAI נמוך בכ-20 מיליארד דולר מהערכות השוק. כפי שנכתב בכלכליסט, תשואות האג"ח האמריקאיות "מזנקות" כאשר השוק מתמחר ריבית גבוהה לאורך זמן, והמשקיעים בטכנולוגיה נסוגים – במקביל למחירי אנרגיה שמטפסים לשיאים בצל המתיחות במזרח התיכון. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, נותר אחד מגורמי האי-ודאות המרכזיים: בפרוטוקול ישיבת הפד נחשפו חילוקי דעות לגבי ההעלאה בספטמבר, ומרבית הכלכלנים סבורים כי ייתכן ונדרש הידוק מוניטרי נוסף בסוף החודש, כאשר שווקי ההפרשים מתמחרים הסתברות של כ-19% בלבד להעלאת ריבית.

quiz האם ידעת ש…

תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית ל-10 שנים היא הסמן המרכזי לתמחור של כמעט כל נכס פיננסי בעולם – ממשכנתאות והלוואות רכב ועד מכפילי רווח של מניות. כשהיא חוצה את 5%, היא מציעה למשקיעים תשואה שנתית בטוחה יחסית שמתחרה ישירות בציפיות לרווחיות ארוכת טווח של החברות, ומכאן הרתיעה של המשקיעים ממניות הצמיחה.

הטלטלה האמריקאית מתנגשת בחולשה המקומית: הבורסה בת"א מאבדת גובה

בעוד וול סטריט שוקלת את משקלן של התשואות, הבורסה בתל אביב נסחרת במשקל של גורמים משלה. השבוע הסתיים בנעילה שלילית מוחצת: מדד ת"א 35 ירד בשבוע בכ-3.7%, כאשר מדד ת"א 125 איבד קרוב ל-4%, ומדד ת"א בנקים נשחק בכ-1.2% ביום המסחר האחרון לבדו. ההשוואה לוול סטריט מטרידה את השחקנים המקומיים: מדד ת"א 125 ירד בכ-7.5% בחצי השנה האחרונה, בעוד שהמדדים האמריקאים שוברים שיאים. בגלובס תועד הפרדוקס החריף: מדד ת"א 125 עלה בשיעור דו-ספרתי מתחילת השנה, אך רוב המניות הכלולות בו דווקא רשמו תשואה שלילית, ומספר המניות שירדו בבורסה גדול פי שניים ממספר המניות שעלו.

מנהלי השקעות בכירים מסבירים את הפער בשילוב של לחצים. גורם מרכזי הוא עליית פרמיית הסיכון המדינתית: החשש מצעדים דיפלומטיים ומהגבלות בינלאומיות כלפי ישראל מחלחל לתמחור החברות ומגביל את מכפילי הרווח. לכך מצטרפת הסמיכות לבחירות בישראל, שמקשה על גיבוש תקציב מרוסן ועל קבלת החלטות מבניות, בשעה שהמדינה נדרשת לגייס סכומים משמעותיים בשוק האג"ח. סביבת הריבית הגבוהה מייקרת את המימון לחברות המקומיות, והמשקיעים הזרים – שנמנו בדה-מרקר כמי שתופסים מרחק מהמניות הישראליות – נמנעים מהזרמת כספים חדשים לשוק.

מניות השבבים ונקסט ויז'ן: התיקון של הדואליות

בתוך הירידות הכלליות בלטו הפערים בין הסקטורים. המניות הדואליות טאואר, נובה ופאלו אלטו, שנסחרות בשווקים בארה"ב ובתל אביב, ספגו מכה כפולה על רקע פערי ארביטראז' שליליים מהמסחר בוול סטריט. מניית נקסט ויז'ן איבדה כרבע מערכה בימי מסחר בודדים, בעקבות מימוש הענק של קרן פידליטי, וניקס ויז'ן צללה השבוע בכ-23.8%. לעומת זאת, מניות ביו-טק והביטוח הציגו עמידות: מדד ת"א ביטוח עלה בכ-1.8% ביום מסחר אחד, ונקסט ויז'ן הגיבה בתנודתיות חדה בשני הכיוונים. הפער הזה מדגיש את הסלקטיביות שחלחלה לשוק המקומי – המשקיעים לא בורחים מהבורסה כולה, אלא מתכנסים למניות מעטות בעלות תשתית רווחים ברורה, תוך נטישת סיפורי הצמיחה שאינם נתמכים בנתונים.

בוול סטריט ההיגיון ההפוך פעל לטובת הביטוח והבנקאות במקומות אחרים: SpaceX צעדה לשוק הסולארי והפילה את ענקיות התקשורת – AT&T, ורייזון וטי-מובייל נפלו בתוך יום בין 8.8% ל-13.3%, ואילו טבע תרופות זינקה בכ-6% בוול סטריט לאחר שקיבלה אישור מה-FDA לתרופה WELTRUZA לטיפול בסכיזופרניה באמצעות זריקה חודשית, עם פוטנציאל מכירות של 1.5-2 מיליארד דולר בשנה. גם כאן ניכרת המסקנה: בסביבה של תשואות גבוהות, השוק מתגמל רווחיות מוחשית ומעניש סיפורים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי הפאניקה מוגזמת: התשואות הגבוהות נובעות בין היתר מכך שהכלכלה האמריקאית חזקה, ולאו דווקא מחשש לאינפלציה בלתי נשלטת. בנוסף, חולשת הבורסה בת"א מיוחסת לא רק לסיכון המדינתי אלא גם לכך שהמשקיע הציבורי הישראלי העמיס כספים על מניות מקומיות במחירים גבוהים, כך שהתיקון משקף גם סלקטיביות ולא רק ירידת ערך מהותית בחברות.

השקל בין הפטיש לסדן: פיחות איטי אך מתמשך

בשוק המט"ח המקומי, הדולר נסחר סביב 3.05 שקלים לאחר חמישי ירידות רצוף בשבוע שחלף, אך המגמה הכוללת מול השקל היא של התחזקות מטבע החוץ. לפי ניתוח שפורסם בספונסר, השקל צפוי להמשיך להיות נתון ללחצי פיחות כל עוד פערי התשואות בין אג"ח המדינה האמריקאיות לישראליות תומכים בדולר, מחירי האנרגיה נותרים גבוהים, ואי-הוודאות הביטחונית והפוליטית נמשכת. במקביל, פיחות השקל עלול להזין את האינפלציה המקומית ולהגביל את מרחב הפעולה של בנק ישראל, וזאת בשעה שצורכי הגיוס של המדינה מקשים על ירידת התשואות בשוק האג"ח הממשלתי.

בעולם הפוליטי-כלכלי המקומי, בשעות האחרונות זכה לחשיפה רחבה פוסט פוליטי חריג של רועי ורמוס, אחד ממייסדי קרן הגידור נוקד ואיש שוק ההון בולטים בישראל, בו הוא קורא למתנגדי הממשלה "לעבור מביקורת לפעולה אקטיבית" לקראת הבחירות המתקרבות, בנימוק של "פחות ביקורת, פחות תבוסתנות, יותר אחריות ויותר מעשים". המהלך משקף את המצב הכללי בשוק ההון הישראלי, שבו גורמים מקצועיים מעריכים כי החלטות מבניות עוצרו עד להתרחשות הבחירות, והמשקיעים מחכים לבהירות פוליטית שתאפשר לקדם משמעת תקציבית.

מה הצעד הבא: השוואת המצב לתקופות היסטוריות

ההשוואות ל-2007, שנת השיא הקודמת של תשואות האג"ח האמריקאיות, מהדהדות בשיח השוק. אך שוקי העולם מציגים חוסן מסוים גם בתנאי הריבית הגבוהים: התשואות התייצבו ברמות שיא לאחר הזינוק החד, ולמרות הירידות במדדים, שווקי האג"ח לא קרסו. במקביל, בבורסה בת"א מתנהל דיון ציבורי ער: מחד, מדד ת"א 125 עלה בשיעור דו-ספרתי מתחילת השנה, ומאידך רוב המניות בו ירדו – תופעה שמשקפת כלפי חוץ את האופי הדואלי של השוק המקומי: ריכוזיות גבוהה במניות מעטות שמחזיקות את המדדים, לצד נפילות רחבות בשאר הרחוב. הפרשנים חלוקים אם מדובר בעדות לשבריריות השוק או בהצגה של שוק שיש בו סלקטיביות בריאה.

במישור המקרו, הלחץ על הפד גובר: נתוני תביעות האבטלה הראשוניות בארה"ב ירדו מתחת לתחזיות, בציינם כלכלה עדיין חזקה – אך גם מקשים על הפד להוריד ריבית בטווח הקרוב. מנגד, בענף הפיננסים המקומי ניכרת נטישה של סיכונים: בנקים גדולים בארה"ב ובאירופה מפחיתים חשיפה לסיכוני אשראי, וגם בשווקים הגלובליים ניכרת רתיעה מנכסי מימון יקרים. בשוק המקומי, הבנקים הגדולים עדיין נהנים מרווחיות שיא בזכות פערי הריבית, אך גם כאן מרגישים את הלחץ – עם תביעה ייצוגית חדשה בגין אי-תשלום ריבית על יתרות עו"ש, שעשויה להוביל לשינוי מבני בתחום הפקדונות.

למשקיע הישראלי: התמודדות עם סביבת ריבית גבוהה

בסביבה החדשה, מנהלי השקעות בישראל מעריכים כי רכיב האג"ח הממשלתי בדולר תופס מקום גדל והולך בתיקים, במיוחד לאור תשואות השיא. עם זאת, ההשקעה במניות אינה נעלמת – מדד ת"א 90 זינק השבוע בכ-1.6%, מה שמדגיש כי השוק הקטן והבינוני ממשיך לספק הזדמנויות גם בתקופות של לחץ. כפי שכתבו בכלכליסט, המשקיעים "חוששים מזליגה לשוק המניות" כאשר התשואות כה גבוהות – ואכן, בשעה שתשואת 5.3% מוצעת ללא סיכון מדינתי, התחרות על כסף הופכת קשוחה מתמיד. בשורה התחתונה, ככל שהתשואות הגלובליות נשארות גבוהות יותר לאורך זמן, כך גדל הסיכון להמשך הרתיעה של הכסף הזר מהשווקים השוליים – וכך גדל גם האתגר העומד בפני מי שניהול תיק השקעות מאוזן וריאלי בסביבה כלכלית חדשה.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • כאשר תשואת האג"ח הממשלתית עולה, היא מהווה תשואה 'בטוחה' אטרקטיבית יותר למשקיעים, וגורמת להעברת כספים ממניות לאג"ח. בנוסף, תשואה גבוהה מייקרת את עלות המימון של חברות ומקטינה את השווי הנוכחי של רווחים עתידיים, מה שמוביל לתמחור נמוך יותר של המניות.

  • לפי פרשנים בשוק ההון, הפער נובע מפרמיית סיכון מדינתית גבוהה על רקע אי-הוודאות הביטחונית והפוליטית, התקרבות הבחירות המקשה על קבלת החלטות כלכליות מבניות, פיחות השקל וצרכי גיוס של המדינה בשוק האג"ח, שגורמים למשקיעים זרים לגלות ריחוק מהמניות הישראליות.

  • תשואה בגובה 5.3% ללא סיכון מדינתי יוצאת דופן מבחינה היסטורית ומתחרה ישירות בנכסים מסוכנים יותר. עבור משקיע ישראלי, הדבר מעלה את השאלה האם להגדיל את רכיב האג"ח בדולר בתיק, במיוחד לאור הפיחות בשקל שמוסיף פוטנציאל תשואה מטבעי.

  • הדולר נסחר סביב 3.05 שקלים לאחר חמישי ירידות רצוף בשבוע, אך נגד השקל הוא ממשיך להתחזק במגמה כוללת. בניתוחים מסבירים כי פערי התשואות לטובת הדולר, מחירי האנרגיה הגבוהים ואי-הוודאות הפוליטית-הביטחונית תומכים במגמת הפיחות בשקל.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!