חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2515 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5733 +0.33% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,747.4700 -1.90% (-1,233.33)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3007 +0.66% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.54% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8780 +0.54% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1914 +0.47% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2765 +0.53% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7882 +0.50% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.39% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8139 +0.63% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3171 +0.41% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5606 +0.68% (0.00)

התור לחשמל מתארך, הדאטה סנטרס מאיימים להציף את הרשת והמחלף שמשחרר את השרון

27 אלף מגה-וואט של בקשות חיבור לרשת החשמל, הכרעה צפויה בוועדה המקצועית, ולצידן אישור מחלף אלכסנדר וכביש 553 - סבב שיא בפרויקטי התשתית

אתר כלכלה · 11 באוקטובר, 2026 · schedule 7 דקות קריאה
התור לחשמל מתארך, הדאטה סנטרס מאיימים להציף את הרשת והמחלף שמשחרר את השרון
בקשות לחיבור חוות שרתים בהיקף של 27 אלף מגה-וואט מוצפות כיום על שולחן רשות החשמל (אילוסטרציה)

ענף התשתיות בישראל מצוי בימים אלה באחת מהנקודות המכריעות שלו מזה שנים. ברשות החשמל מצטברים נתונים חריגים: בקשות לחיבור חוות שרתים בהיקף מצטבר של כ־27 אלף מגה-וואט, כמות שעולה פי שניים ויותר מכלל ביקוש החשמל הקיים במשק, שעומד על קרוב ל־13 אלף מגה-וואט בשיא. הוועדה המקצועית שהוקמה לבחינת הבקשות צפויה להכריע בדצמבר אילו מיזמים יקבלו עדיפות, וההחלטה ממילא מקרינה מעבר לשוק האנרגיה – ישירות אל עתיד ענף הבינה המלאכותית בישראל, אל תעריפי החשמל עבור כל בית אב, ואל יכולת המשק לממש את השקעות העתק של גופים מוסדיים בחוות שרתים בחו"ל.

הדיון הציבורי סביב הנושא התלהט בימים האחרונים, במקביל לדיווחים כי מגדל, מור, מיטב וכלל הגופים המוסדיים כבר שמו פעמיהם אל החו"ל והשקיעו בחברת EdgeConneX האמריקאית, המפעילה יותר מ־90 חוות שרתים עבור חברות הענן הגדולות בעולם. המסר שעולה מהפעילות הזו הוא חד משמעי: הכסף המוסדי הישראלי מאמין בתשתיות הדאטה, אבל עד עתה מאמין בו יותר באמריקה מאשר בארץ. אחת הסיבות המרכזיות – הצוואר הבקבוקי באספקת החשמל ובאישור החיבורים לרשת, שהפכה את ישראל לשחקנית שולית בשוק של טריליוני דולרים.

מחלף אלכסנדר מהאוויר
מחלף אלכסנדר אושר להפקדה והוא צפוי לשחרר תוכניות בנייה שנתקעו שנים בגלל עומסי התחבורה בשרון

התור לחשמל: המספרים שמדברים בעד עצמם

בשוק החשמל מדברים בחודשים האחרונים על תופעה שאין לה אח ורע בהיסטוריה של רשות החשמל: יזמי מרכזי נתונים, מקומיים ובינלאומיים, מגישים בקשות חיבור בהיקפים עצומים, כאשר חלק מהפרויקטים תלויים על עמוד שדרה אחד – יכולת הרשת לספק חשמל בהספק תעשייתי יציב ורציף. הבקשות מתרכזות באזורים מועדפים כמו הפריפריה הדרומית ואזורי התעשייה שבהם תוכננו תחנות כוח גז ופארקים סולאריים, אך גם בלב המרכז, שם הרשת מזדקנת והחוסן המבצעי מוטל בספק. הכרעה בדצמבר אמורה לסנן את הבקשות ולבחור את אלו שיש להם כדאיות כלכלית אמיתית, לקוחות קצה קיימים ויכולת מימון מוכחת.

החשש המרכזי בקרב המתכננים והוועדה המקצועית נוגע ליכולת הרשת הארצית להתמודד עם הביקוש החדש מבלי לפגוע ביציבות האספקה לצרכן הביתי ולתעשייה הקיימת. בקשות בסך 27 אלף מגה-וואט אינן יכולות להתממש במלואן – זהו הימור של היזמים, חלקם מעוניינים לתפוס מקום בתור ולמכור את ההקצאה לאחרים במרווח. הוועדה נדרשת להבחין בין יזמים אמיתיים לבין ספקולנטים, ולקבוע מבחני סינון שימנעו מצב שבו פרויקטים פנטזיים חוסמים את דרכם של מיזמים שיש להם חוזים בעלי ערך אמיתי מול ענקיות הענן.

lightbulb טיפ מהמומחה

בקשות החיבור של חוות השרתים לרשת החשמל מסתכמות כיום בכ־27 אלף מגה-וואט, יותר מפי שניים מכלל ביקוש החשמל השיאי במשק. מדובר בתופעה שאין לה אח ורע, וחלק ניכר מהבקשות נועד למעשה לתפוס מקום בתור ולמכור את ההקצאה במרווח.

מה זה אומר לחשבון החשמל של הבית הישראלי

ברקע הדיון בבקשות החיבור עומדת שאלה שכמעט לא נדונה ציבורית: מי ישלם את עלויות ההרחבה. תחנות משנה, קווי מתח גבוה ומערכות אגירה נדרשים במחירים של מיליארדי שקלים, ובמקרים רבים התשתית החדשה תשרת בעיקר צרכנים מסחריים גדולים. מבנה התעריפים הקיים אינו מבחין דיו בין צרכן ביתי לצרכן תעשייתי בלתי נגמר כמו מרכז נתונים, וביזמים בענף נשמעות קריאות לקבוע מבנה תעריפי נפרד עבור דאטה סנטרס. במצב הנוכחי, לפי המתווה הקיים, הסיכון הוא שעלויות החיבור וההרחבה יגלגלו דווקא אל הצרכן הפרטי, תוך כדי שהפירות הכלכליים של ענף הבינה המלאכותית ירדפו לחברות הטכנולוגיה ולמשקיעים המוסדיים.

במקביל לספקות התפעוליים, מתגלגלות גם הזדמנויות עסקיות משמעותיות. חברות ישראליות בתחום התשתיות מזהות את המגמה ומסתערות על הנישה: אפקון הודיעה לאחרונה כי כל יזם שמתכנן חוות שרתים נדרש בפועל גם להקים תחנת משנה, ובחברה רואים בכך פוטנציאל עסקי מרכזי לצמיחה. גם קבוצת מר, שנמצאת בעיצומו של מהפך עסקי ופיננסי, מסמנת את נישת מרכזי הנתונים הקטנים עבור יישומי בינה מלאכותית כאחד מצירי הצמיחה שלה, עם צבר הזמנות של כמעט מיליארד שקל. חברות ההנדסה והחשמל הישראליות מוצאות את עצמן, לראשונה מזה עשור, בשוק שבו הביקוש גדול מההיצע – והמחירים עולים בהתאם.

על הכביש: מחלף אלכסנדר והשדרוג שישנה את השרון

בזמן שרשות החשמל מתמודדת עם הצפת הבקשות, במוקד אחר של ענף התשתיות מתקדם פרויקט שיכול לשנות את מפת הניידות והדיור במרכז הארץ. המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לאחרונה להפקדה את מחלף אלכסנדר, שיחבר את כביש 6 לכביש 553 וישדרג את הציר, במהלך שייצר ציר רוחב חדש בין כביש 6 למרכז השרון. המחלף נועד לספק לקדימה-צורן, תל מונד, טירה והיישובים סביבם גישה מהירה ונוחה הרבה יותר לרשת הכבישים הארצית, ובהתאם לתכנון הוא עשוי לקצר את זמני הנסיעה מהאזור אל גוש דן ואל הצפון.

מעבר לקיצור הנסיעה, המשמעות הכלכלית של הפרויקט עולה על זו של התחבורה עצמה. אזור השרון מצוי בשנים האחרונות בצוואר בקבוק תחבורתי שמגביל תוכניות בנייה מקומיות ומונע את מימושן של תוכניות בנייה לאלפי דירות שנתקעו בגלל עומסי התנועה. החיבור החדש עשוי לשחרר תוכניות כאלה, להגביר את היצע הדיור באזור ולהשפיע על מחירי הדירות ביישובים שסביב המחלף. על פי ההערכות בענף הנדל"ן, מעבר תחבורתי משמעותי בקו אחד עשוי לשנות את היחס בין הביקוש להיצע דיור ברדיוס של עד חצי שעת נסיעה מהמחלף, ולהגביר את האטרקטיביות של יישובים שעד כה היו נתונים במחסום תנועה יומיומי.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

בעוד הדיון הציבורי מתרכז בפוטנציאל הכלכלי של חוות השרתים, יש לזכור כי עלויות הרחבת הרשת – תחנות משנה, קווי מתח ומערכות אגירה – נאמדות במיליארדי שקלים. ללא מבנה תעריפי נפרד, ייתכן שהצרכן הביתי ישלם דרך חשבון החשמל על תשתית שתשרת בעיקר תאגידים בינלאומיים.

הסחבת שמאחורי המחלף: לקח שנלמד בצפון

ההצלחה בהוצאת המחלף מהדיון התכנוני והובלתו אל אישור להפקדה מדגישה ניגוד חד לתמונה שמתגלה בצפון הארץ. בגלובס פורסם לאחרונה כי למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות בסך 600 מיליון שקל נשאר על הנייר, ורק בשבוע שעבר הגיעה פעימה ראשונה של כספים בעקבות זעקתו של מנכ"ל נתיבי ישראל. התופעה מציגה את הפער בין הכרזות תקציביות לבין ביצוע: הכסף קיים, אך הליכי האישור, הקצאת הסמכויות בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות והיכולת התכנונית מעכבים את המימוש. ההשוואה בין הפרויקטים ממחישה כי היכולת לבצע בישראל איננה תלויה רק בתקציב אלא בעיקר בגורם מכונן אחד – ריכוז סמכויות ויכולת לקבל החלטות ולבצע.

הדו"חות הכספיים של חברות הבנייה והתשתיות בשוק ההון מציגים תמונה דומה: פרויקטים גדולים נתקעים לא בשל מחסור בכסף או ביזמים, אלא בשל צווארי בקבוק מקצועיים – מחסור במהנדסים, בקבלני משנה וביכולת להוציא לפועל את התכניות. כלכליסט פרסם לאחרונה כי בישראל מוצאים מיליארדים לתשתיות, אך אין תכנון לכוח האדם שיידרש כדי לממש אותן. המשמעות בפועל: גם פרויקטים שקיבלו אישור, כמו המחלף החדש או הרחבות הרשת החשמלית, נתונים ללוחות זמנים לא ודאיים מרגע שנדרש כוח אדם הנדסי ומקצועי בהיקפים גדולים.

הפער בין הכרזות תקציביות לביצוע בשטח

המתווה המתגבש בימים אלה – הכרעה בוועדה המקצועית ברשות החשמל, אישור מחלף חדש בשרון וסחבת תקציבית בצפון – מציב את ענף התשתיות בישראל על צומת כמעט פרדוקסלי. מחד גיסא, לא היה עולם עסקי שמבין בתשתיות מעוניין יותר להשתתף במשחק: הגופים המוסדיים, חברות ההנדסה, היזמים והקבלנים מזהים הזדמנות היסטורית בעידן הבינה המלאכותית. מאידך גיסא, מנגנוני הביצוע הציבוריים מתקשים לספק את התנאים שיאפשרו את הצמיחה: רשת חשמל מיושנת, בירוקרטיה תכנונית, חוסר תכנון ארוך טווח של כוח אדם וסחבת בהעברת תקציבים שכבר אושרו. ההכרעה בדצמבר על הבקשות לחיבור חוות השרתים תהיה המבחן הראשון – האם ישראל מסוגלת לתרגם הזדמנות גלובלית לתשתיות מקומיות, או שהיא תישאר שחקנית שולית בשוק שכבר כרגע גייס טריליוני דולרים בחו"ל.

עבור המשקיעים והצרכן הישראלי, התמונה המתגבשת דורשת ערנות כפולה. מחד, ענף התשתיות מהווה מנוע צמיחה פוטנציאלי משמעותי עבור חברות בורסאיות כמו אפקון, שפיר, אלקטרה וקבוצת מר, שצברו פעילות ענפה בפרויקטי התחבורה, האנרגיה והמרכזים התעשייתיים החדשים. מאידך, הצרכן עשוי לשאת בחלק מהעלויות דרך תעריפי החשמל ודרך מחירי הדיור באזורים שיפתחו תודות לתשתיות חדשות. בשבועות הקרובים יתברר אם הוועדה המקצועית תאמץ מבחני סינון קפדניים שישמרו על איזון בין עידוד הבינה המלאכותית לבין הגנה על יציבות הרשת וכיסו של הצרכן.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

דאטה סנטר (מרכז נתונים):
מתקן פיזי המאכלס שרתים ומערכות מחשוב לאחסון ועיבוד נתונים, בעיקר עבור שירותי ענן ובינה מלאכותית, ונדרש לאספקת חשמל יציבה בהספק תעשייתי.
חיבור לרשת (Grid Connection):
ההליך הרגולטורי והטכני שבאמצעותו מקבל צרכן גדול, כמו מרכז נתונים או תחנת כוח, הקצאת הספק חשמל מהרשת הארצית ומחויבות להרחבת תשתיות ההולכה.
תחנת משנה:
מתקן חשמל הממיר מתחים גבוהים למתחים נמוכים (ולהפך) לצורך הזרמת חשמל מרשת ההולכה לרשת החלוקה או לצרכן תעשייתי גדול.
אישור להפקדה:
שלב בהליך התכנון בו מחליטה ועדה מחוזית או ארצית כי תוכנית תיבחן לגופה, ומפרסמת אותה לעיון הציבור ולהגשת התנגדויות בטרם אישור סופי.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • כ־27 אלף מגה-וואט, היקף הגבוה מפי שניים מכלל ביקוש החשמל הקיים במשק הישראלי. הוועדה המקצועית צפויה להכריע בדצמבר אילו בקשות יקבלו עדיפות.

  • המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה להפקדה את המחלף, שיחבר את כביש 6 לכביש 553 וייצור ציר רוחב חדש בין כביש 6 למרכז השרון. הוא צפוי לקצר זמני נסיעה ולשחרר תוכניות בנייה שנתקעו בגלל עומסי תנועה, ובהמשך גם להשפיע על מחירי הדירות באזור.

  • מגדל, מור, מיטב וכלל השקיעו בחברת EdgeConneX האמריקאית, המפעילה למעלה מ־90 חוות שרתים. אחת הסיבות המרכזיות להעדפת החו"ל היא צוואר הבקבוק באספקת חשמל ובאישור חיבורים לרשת בישראל, שמקשה על הקמת פרויקטים דומים בארץ.

  • זו שאלה שעדיין פתוחה. מבנה התעריפים הקיים אינו מבחין מספיק בין צרכן ביתי לצרכן תעשייתי גדול, וקיים חשש שעלויות החיבור וההרחבה יגלגלו אל הצרכן הפרטי, גם כאשר התשתית משרתת בעיקר חוות שרתים מסחריות.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!