חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2511 +0.09% (0.00)
יורו-שקל: 3.5695 +0.22% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,789.9600 -1.83% (-1,190.84)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2977 +0.59% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.40% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8728 +0.41% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1906 +0.44% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2747 +0.45% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7868 +0.42% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4139 +0.34% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8132 +0.54% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3168 +0.32% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5608 +0.72% (0.00)

בזק מעלה את תחזית הרווח בזמן שההפרדה המבנית על סף פיצוח: הכסף זורם לפני ההכרעה הרגולטורית

חברת התקשורת הגדולה בישראל משפרת את תחזית הרווח הנקי לקראת הכרעה על ביטול ההפרדה המבנית, כשלוביסטים בכירים - ובהם שר תקשורת לשעבר - פועלים מאחורי הקלעים

אתר כלכלה · 11 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
בזק מעלה את תחזית הרווח בזמן שההפרדה המבנית על סף פיצוח: הכסף זורם לפני ההכרעה הרגולטורית
מטה בזק בתל אביב: החברה מעלה את תחזית הרווח לקראת הכרעה רגולטורית מכריעה על עתיד ההפרדה המבנית (אילוסטרציה)

תחזית משופרת בצל ההכרעה הרגולטורית

בזק, חברת התקשורת הגדולה בישראל, העלתה השבוע את תחזית הרווח הנקי ההשוואתי שלה לסיכום השנה לטווח של 1.15 עד 1.2 מיליארד שקל, לעומת תחזית קודמת של 1 עד 1.1 מיליארד שקל שפורסמה במרץ. השיפור מגיע ברגע מכריע עבור הקבוצה: הדיונים על ביטול ההפרדה המבנית שבין פעילויות החברה לבין חברות הבת פלאפון, yes ובזק בינלאומי מגיעים לקו הגמר, ובכירי החברה מעריכים כי ההכרעה עשויה להתקבל בשבועות הקרובים. חשוב לציין כי התחזית המעודכנת אינה כוללת עדיין את השפעות ביטול ההפרדה, כלומר השיפור הצפוי נובע מהפעילות המסחרית השוטפת של הקבוצה – ולא מהמהלך הרגולטורי שלו היא שואפת.

תחזית ההשקעות של החברה נותרה ללא שינוי ועומדת על 1.6 מיליארד שקל, נתון המשקף המשך השקעה משמעותית בתשתיות הסיבים האופטיים ובשדרוג הרשתות. בשוק ההון, ההעלאה בתחזית מתפרשת כאיתות חיובי על יציבות העסקים המרכזיים של הקבוצה, בזמן שמשקיעים מתמקדים דווקא בשאלה הגדולה יותר: מה יקרה למודל העסקי של הקבוצה ברגע שבו המגבלה הרגולטורית הכבדה ביותר שלה – ההפרדה המבנית – תוסר מעליה. ההערכות בשוק מדברות על חיסכון של עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה בעלויות תפעול, ניהול ורגולציה, וכן על אפשרות לבצע מהלכים ארגוניים רחבים, ובהם מיזוג בין חברות הבת לחברת האם.

ההפרדה המבנית: מה היא בעצם מגבילה

החובה שנגזרה מהסדר הקיזוז

ההפרדה המבנית נכפתה על בזק בשנת 2011 במסגרת הסדר הקיזוז שניהל משרד האוצר עם חברת התקשורת, והיא מחייבת את הקבוצה לנהל את חברות הבת – פלאפון בסלולר, yes בטלוויזיה רב-ערוצית ובזק בינלאומי בשירותי חו"ל – כגופים עצמאיים עם הנהלות נפרדות ובלי הצלבת משאבים. ההיגיון שעמד מאחורי ההגבלה היה מניעת שימוש של בזק בכוח השוק שלה בתשתיות הסיבים כדי לסבסד את חברותיה בשווקים תחרותיים ולדחוק מתחרים. זו נחשבת אחת המגבלות החמורות ביותר בארגז הכלים הרגולטורי, מכיוון שהיא אינה מסתפקת בפיקוח על מחירים או תנאי שירות אלא מכתיבה את אופן הניהול הארגוני עצמו.

הטענות של בזק מול חששות המתנגדים

בזק טוענת מזה שנים כי ההפרדה מייקרת את תפעול הקבוצה, מכפילה מבני ניהול ומונעת סינרגיות טבעיות בין החברות, בעוד שמתחרותיה סלקום ופרטנר פועלות בלי מגבלות דומות ומשלבות סלולר, אינטרנט וטלוויזיה תחת קורת גג אחת. מנגד, גורמים בענף וברגולציה מתריעים כי הסרת ההפרדה תהפוך את בזק לגוף בלתי ניתן לתחרות, שיוכל להשתמש בשליטתו ברשת הסיבים – התשתית המרכזית של שוק האינטרנט המהיר בישראל – כדי להעדיף את חברות הבת שלו על פני ספקים חלופיים. המשמעות הצרכנית אינה תיאורטית: בשוק שבו כבר כיום פניות הצרכנים בתחום הסלולר מובילות את מדדי התלונות, החלשת התחרות עלולה להתגלם במחירים גבוהים יותר ובפחות חלופות לצרכן.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי המספרים המרשימים של בזק מסתתרת שאלה לא פשוטה: האם ביטול ההפרדה המבנית יגלוש בסופו של דבר לכיס הצרכן או ישמר בדיבידנדים של בעלי המניות? התנועה לזכויות הצרכן וגורמים בענף מתריעים כי הסרת המגבלה תחזק את עמדת הכוח של הגוף הגדול בענף, תפחית תחרות בשוק שכבר כיום מרוכז ביותר, ותאפשר לבזק להשתמש בכוח השוק שלה בתשתיות הסיבים כדי לדחוק רגליים של מתחרים קטנים.

הלוביזם שמאחורי הקלעים: ארדן בשירות בזק

דיווח שפורסם בדה מרקר חושף ממד נוסף במאבק: גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר ואיש הליכוד הוותיק, ישמש כלוביסט של בזק לקידום ביטול ההפרדה המבנית. מדובר במהלך בעל משמעות סמלית ומעשית כאחד – אדם שכיהן בעבר בראש המשרד המפקח על החברה ממונה עתה לייצג את האינטרס המסחרי שלה מול המערכת הפוליטית והמקצועית. הדיווח מלמד על היקף המשאבים והמאמצים שבזק משקיעה במהלך, שמתנהל באינטנסיביות מול משרד התקשורת זה זמן רב, ועל השינוי בכללי המשחק של ההשפעה על הרגולציה בישראל, שבה שרים ובכירים לשעבר מגלמים תפקיד מרכזי בתיווך בין תאגידים למקבלי ההחלטות.

המינוי מעלה שאלות קשות בנוגע לגבולות שבין לוביזם לגיטימי לבין ניצול של מעמד אישי ורשת קשרים שנצברו בשירות הציבורי. המשרד שאדם כמו ארדן הוביל בעבר הוא זה שנדרש להכריע כעת בשאלה שאותה הוא מקדם כעת בשכר. חברי כנסת מהאופוזיציה ואנשי ציבור כבר מצביעים על הקונפליקט הגלום במצב, ומדגישים כי במקביל לתהליך מתנהל במערכת הפוליטית מהלך רחב יותר של שינוי מפת התקשורת, שבו ביטול ההפרדה הוא רק נדבך אחד. למי שמתחקה אחר ענף התקשורת הישראלי, הדפוס ברור: ההכרעות הרגולטוריות הגדולות מתקבלות בד בבד עם היערכות מסחררת של חברות הענף במסדרונות הכנסת והמשרדים הממשלתיים.

התחרות מתחממת: סלקום ופרטנר מציגות תוצאות

סלקום שוברת שיאים ברווח הרבעוני

במקביל למהלכי בזק, המתחרות שלה מציגות תוצאות חזקות שמלמדות על ענף בשלב מתגלגל של אופטימיות פיננסית. סלקום דיווחה לאחרונה על עלייה של 44% ברווח הנקי שלה ברבעון השני, שהגיע ל-92 מיליון שקל – הרווח הרבעוני הגבוה ביותר שלה מאז 2015. ההכנסות של החברה עמדו על 1.06 מיליארד שקל, עלייה של 1.7%, וה-EBITDA המתואם זינק ב-8.3% ל-380 מיליון שקל. גם כאן יש ניואנס חשוב: במגזר הסלולר נרשמה ירידה בהכנסות משירותים, אך גידול במספר המנויים ובהכנסה הממוצעת למנוי (ARPU), מה שמעיד על אסטרטגיה של עלייה ברנטה על כל לקוח במקום צמיחה בנפח.

פרטנר מתחזקת בסלולר אך מאבדת מנויי טלוויזיה

פרטנר מציגה תמונה מורכבת דומה: ההכנסות ברבעון עלו ב-2% ל-770 מיליון שקל והרווח הנקי קפץ ב-26% ל-72 מיליון שקל. במגזר הסלולר נוספו 16 אלף מנויים – שיא מאז 2022, שמיוחס בשוק לשדרוג רשת הדור החמישי שהחברה השלימה – ומגזר האינטרנט המשיך לצמוח. אולם מגזר הטלוויזיה ממשיך להתכווץ, ומספר לקוחות הטלוויזיה של החברה ירד מתחת ל-200 אלף. הפער בין הצלחה בסלולר לקריסה בטלוויזיה מלמד על המציאות של הענף: תחרות מול פלטפורמות הסטרימינג ומול yes ההולכת ומתדלדלת, כשהצרכן הישראלי מנווט בין חבילות מתגלגלות ומפרק את הצרורות המסורתיים.

quiz האם ידעת ש…

ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בשנת 2011 במסגרת הסדר הקיזוז של משרד האוצר, והיא מחייבת את פלאפון, yes ובזק בינלאומי לפעול כחברות עצמאיות עם הנהלות נפרדות. המהלך נבע מהחשש כי קבוצת התקשורת הגדולה בישראל תנצל את שליטתה בתשתית הסיבים כדי לפגוע במתחרות, והוא נחשב מהכלים החמורים ביותר בארגז הכלים הרגולטורי.

מה בין התחזיות למהלכי הממשלה בענף

העלאת תחזית הרווח של בזק אינה מתרחשת בחלל ריק. ברקע פועלת ממשלה שמובילה רפורמת תקשורת רחבת היקף, שבמסגרתה חוק השידורים של השר שלמה קרעי מתגבש חקיקה, ולפי דיווחים בכלי התקשורת הכלכליים – גם נבחנת הכרעה בסוגיית ההפרדה המבנית של בזק. הצירוף בין רפורמה רגולטורית רחבה, מינוי לוביסטים בכירים והעלאות תחזיות בשוק ההון יוצר מצב שבו השוק מתמחר מראש החלטות שטרם התקבלו. משקיעים מחשבים כבר עכשיו את הסינרגיות העתידיות, בעוד ההכרעה עצמה תלויה על תבלין של אישור מקצועי, פוליטי ולעיתים גם משפטי – כפי שמלמדות העתירות וההתנגדויות שמלוות כל מהלך רגולטורי בענף בתקופה האחרונה.

המשמעות הכלכלית לצרכן הישראלי עשויה להיות מורכבת. מחד, יש המעריכים כי קבוצה גדולה ומאוחדת תוכל להוזיל שירותים בזכות חיסכון בעלויות תפעול ושיפור השירות באמצעות ממשק אחיד לכל המוצרים. מאידך, החשש המרכזי הוא כי בשוק שבו כבר כיום שחקניות ספורות שולטות בסלולר, באינטרנט ובטלוויזיה, חיזוק של הגוף הגדול ביותר יפחית את התחרות ויפנה את עלות הסינרגיות אל הלקוח בדמות מחירים גבוהים. נתוני הרבעון של סלקום ופרטנר מלמדים כי הענף מצליח כרגע להעלות את הרווחיות בלי לפגוע מהותית במחירי השוק – אך שאלה היא אם מאזן שביר זה ישרוד שינוי מבני בסדר גודל של ביטול ההפרדה.

השוק והבורסה: איך מתמחרים את ההכרעה

מניית בזק נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב בצל שתי שאלות מקבילות: האחת פיננסית והשנייה רגולטורית. ההעלאה בתחזית מספקת רצפה נוחה להערכות השווי המבוססות על תזרימי המזומנים הקיימים, אבל האופציה האמיתית שהשוק מתמחר היא התרחיש שבו ההפרדה מבוטלת. בתרחיש כזה, ההערכות בשוק מדברות על יעילות תפעולית מוגברת, צמצום מבני ניהול כפולים ואפשרות של מהלך מיזוג בין פלאפון, yes והאם – מהלך שעשוי לשנות לחלוטין את מפת התחרות בטלוויזיה רב-ערוצית ובסלולר. משקיעים חכמים יודעים גם להזכיר כי הצד השני של המטבע הוא רגולטוריה אחרת: ככל שבזק תתחזק, כך יגדל הסיכוי שהרשויות יפעילו עליה מנגנוני פיקוח אחרים, בין אם בתמחור סיטונאי של הסיבים ובין אם בהגבלות אחרות.

בשורה התחתונה של הרבעון – בלי לסכם את המאבק עצמו – הנתונים מציירים תמונה של ענף תקשורת שמתאושש מבחינה כלכלית בעודו עומד בפתח שינויים מבניים שלא נראו כמותם זה עשור וחצי. בזק מרוויחה כרגע מהמצב הקיים, אבל משקיעה משאבים אדירים כדי לשנות את הכללים; סלקום ופרטנר מרוויחות מהשיפור ביעילות ומשדרוג הרשתות; והצרכן מחכה לראות אם ההכרעה תתורגם לתחרות חזקה יותר או לריכוזיות מוגברת. ההכרעה, לפי ההערכות שנמסרו מטעם בכירי החברה, עשויה להתקבל בשבועות הקרובים – והיא תהווה נקודת מפנה לענף כולו.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

הפרדה מבנית:
חובה רגולטורית המחייבת קבוצת תקשורת לנהל את חברות הבת שלה כגופים עצמאיים עם הנהלות נפרדות, במטרה למנוע הצלבת סובסידיות ופגיעה בתחרות בענף.
ARPU:
Average Revenue Per User – ההכנסה הממוצעת למשתמש, מדד מרכזי בענף התקשורת המודד את הרנטה שחברה מפיקה מכל מנוי בתקופה נתונה.
EBITDA מתואם:
רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות, לאחר התאמות חד-פעמיות; מדד נפוץ להערכת הרווחיות התפעולית של חברות בענף התקשורת.
לוביזם רגולטורי:
פעילות מקצועית להשפעה על מקבלי ההחלטות במערכת הפוליטית והמינהלית בנושאי רגולציה, שעשויה לעורר סוגיות של קונפליקט אינטרסים כאשר מעורבים בה בכירים לשעבר.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • ההפרדה המבנית היא חובה חוקית המחייבת את בזק לנהל את חברות הבת שלה - פלאפון, yes ו-bezeq international - כגופים נפרדים בעלי הנהלות עצמאיות. המטרה היא למנוע הצלבת סובסידיות ופגיעה בתחרות בשוק התקשורת, באמצעות מניעת הסתמכות של חברות הבת על משאבים וידע של חברת האם.

  • בזק טוענת כי ההפרדה מייקרת את תפעול הקבוצה, מונעת סינרגיות בין חברות הבת לחברת האם ומגבילה את יכולת הצמיחה שלה מול מתחרות כמו סלקום ופרטנר, שאינן כפופות להגבלות דומות. ביטול ההפרדה עשוי לאפשר לקבוצה לחסוך עלויות ולשפר את הרווחיות.

  • בזק העלתה את תחזית הרווח הנקי ההשוואתי לסיכום השנה לטווח של 1.15 עד 1.2 מיליארד שקל, לעומת תחזית קודמת של 1 עד 1.1 מיליארד שקל שפורסמה במרץ. תחזית ההשקעות של החברה נותרה ללא שינוי ועומדת על 1.6 מיליארד שקל.

  • לפי דיווח בדה מרקר, שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן ישמש כלוביסט של בזק במאמצים לביטול ההפרדה המבנית. מינוי בכיר לשעבר במשרד התקשורת לתפקיד לוביסט עבור החברה הגדולה בענף מעלה שאלות בנוגע לקונפליקט אינטרסים ולדפוסי ההשפעה על הרגולטור.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!