חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2541 +0.20% (0.01)
יורו-שקל: 3.5644 -0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,585.3600 +0.15% (95.05)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2942 +0.10% (0.00)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.35% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8698 +0.21% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1865 -0.02% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2730 +0.09% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7848 +0.16% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4144 +0.22% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8113 -0.05% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3160 -0.03% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

התשואות שמזנקות והבורסה שמאבדת גובה: הציר הפיננסי שמטלטל את שוק ההון

תשואת האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים התייצבה סביב 5.24% אחרי ששברה שיאים, ת"א 35 איבד 3.7% בשבוע והדולר יורד ל-3.05 שקלים - ההשפעות על השקל, המשכנתאות ותיקי ההשקעות

אתר כלכלה · 11 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
התשואות שמזנקות והבורסה שמאבדת גובה: הציר הפיננסי שמטלטל את שוק ההון
תשואות האג"ח הממשלתי בארה"ב נסחרות ברמות שלא נראו מאז 2002, והשפעתן מורגשת גם בבורסה בתל אביב (אילוסטרציה)

שבוע המסחר שננעל בבורסה בתל אביב חשף את עד כמה שוק ההון הישראלי קשור לציר הפיננסי הגלובלי: תשואת האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים, הסמן המרכזי לריביות על משכנתאות, הלוואות רכב ואשראי בכלכלה העולמית, זינקה במהלך השבוע לרמתה הגבוהה ביותר מזקנים – בסביבות 5.24% – והתייצבה בסוף השבוע רק לאחר שספגה עלייה דרמטית. תשואת האג"ח הארוכה ל-30 שנה נותרה יציבה ברמה של כ-5.61%, והתשואה על האג"ח לשנתיים, הרגישה במיוחד להחלטות הבנק המרכזי, עמדה על כ-4.78%. על פי דיווחי כלכליסט, תשואת האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים מזנקת ורושמת את התשואה השלילית הגדולה ביותר מזה 17 שנים, כשהרמה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז 2007.

הבורסה בתל אביב סופגת את הלחץ משוקי החוב העולמיים

החולשה הישראלית מול שיאי וול סטריט

בעוד המדדים המובילים בוול סטריט רשמו בספטמבר האחרון שיאים, הבורסה המקומית נעה לכיוון ההפוך. מדד ת"א 35 ירד בשבוע המסחר החולף בכ-3.7%, ומדד ת"א 125 איבד כמעט 4%, כך דיווחו TheMarker וגלובס. הפער הזה מטריד את האנליסטים: למרות נתוני מקרו עדיפים בישראל – תעסוקה מלאה, עודפי מט"ח ויתרות של כ-242 מיליארד דולר בבנק ישראל – שוק המניות המקומי מציג חולשה מתמשכת, כאשר ת"א 125 איבד כ-7.5% בחצי השנה האחרונה. המניות הדואליות טאואר, פאלו אלטו ונובה חזרו מהמסחר בוול סטריט עם ארביטראז' שלילי, כשנובה בולטת במיוחד לאחר שמחקה מעל 40% מערכה מהשיא שרשמה ביוני האחרון.

הגורמים המקומיים מצטרפים ללחץ הגלובלי. במחקר שפרסם בית ההשקעות IBI בימים אלו מוצעת תחזית תרחישים לקראת הבחירות: בעוד הקואליציה הנוכחית נחלשת מ-68 מנדטים לכ-50-54 לפי הסקרים, והפוליטיקה ממשיכה להשפיע על פרמיית הסיכון המדינתית – הגורם שמגביל, לדברי האנליסטים, את פוטנציאל העליות של המדדים הישראליים. בעוד בוול סטריט מתמחרים ריבית גבוהה לאורך זמן, בשוק ההון המקומי ההימור מתמקד במי ירכיב את הממשלה הבאה – וההימור הזה, כרגע, נראה מעורפל.

lightbulb טיפ מהמומחה

כאשר תשואות האג"ח הממשלתיות זוזות בחדות, הרכב תיק ההשקעות נבחן מחדש. מומחים ממליצים לא להיסחף בתנודתיות לטווח קצר אלא לוודא שהתיק מפוזר בין מניות, אג"ח ומט"ח בהתאם לאופק ההשקעה האישי. חשוב לבדוק מהו שיעור החשיפה לאג"ח ארוכות טווח, שרגישותן לעליות תשואה גבוהה במיוחד, ולהעדיף בתקופות של אי-ודאות ריבית מכשירים קצרים יותר.

הלחץ משוק החוב: המנגנון הנסתר שמטלטל את השווקים

מה גורם לעלייה החדה בתשואות ולמשמעויותיה הרחבות? לפי ניתוחים שהתפרסמו בימים אחרונים בTheMarker, הריבית הגבוהה הפכה את המזומן לנכס נדיר, ומשחק תפקיד מרכזי בעיצוב עסקאות הענק בעולם. מיזוגים ורכישות מתבססים כמעט אך ורק על החלפת מניות, ומו"מ פיננסי נעשה נפיץ יותר. דוגמה סימפטומטית היא איגרת החוב של גוגל, שגויסה ב-2020 בריבית אפסית וצנחה במחירה בלמעלה מ-55% – הדגמה חדה לכך שכאשר התשואות זוזות, גם הנכסים שנחשבו בטוחים ניזוקים בצורה קשה. המשמעות היא שהכובד של שוק החוב עלול לפגוע בשווי מניות, שהציפיות מהן גבוהות במיוחד.

בגזרת הטכנולוגיה, הלחץ התחזק על רקע דיווח שלפיו קצב ההכנסות השנתי של OpenAI נמוך בכ-20 מיליארד דולר מההערכות של השוק. הנאסד"ק נפל בחדות בעקבות הדיווח, וכך גם מניות ענקיות הטכנולוגיה כמו אמזון, אלפבית, מטא, מיקרוסופט ואורקל, שהשקיעו חצי טריליון דולר במימון תשתיות הבינה המלאכותית. החששות סביב סכומי העתק הדרושים למימון תעשיית ה-AI, בשילוב מחירי אנרגיה גבוהים, יצרו משוואה שקשה למשקיעים לפצח – ומהנאסד"ק ועד וול סטריט הובילה לנסיגה חדה של משקיעי הטכנולוגיה.

כשהדולר נעלם מהגורמים המרכזיים

השקל מציג התנגדות מפתיעה

בגזרת המט"ח, השקל ממשיך להפגין עוצמה מול הדולר למרות הלחץ הגלובלי. הדולר ירד בשבוע שעבר בשיעור של כ-0.2% ונסחר סביב 3.05 שקלים, זאת לאחר חמישה ימי מסחר רצופים של ירידות. היורו נחלש גם הוא ונסחר סביב 3.41 שקלים. לפי ניתוחי גלובס וכלכליסט, התנודתיות בשערי החליפין מושפעת משני כוחות מנוגדים: מצד אחד, התחזקות הדולר העולמי על רקע התשואות הגבוהות; מצד שני, חוזקו הטבעי של השקל, שנהנה מיתרות מט"ח עצומות של בנק ישראל ומעודפי מאזן שוטף.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הזהירים כי עליית התשואות אינה רק עניין של שוק החוב העולמי. מראלי בתשואות עלול להעמיק את משבר האמינות של המדיניות הפיסקאלית האמריקאית, כאשר הגירעונות הממשלתיים והוצאות הטכנולוגיה האדירות של ענקיות ה-AI דורשים מימון עצום. לפי ניתוחים כלכליים, אם השוק יאבד אמון ביכולת הבלימה של החוב, הכובד של שוק האשראי עלול להתגלגל גם אל מחירי המניות, שהציפיות מהן נותרו גבוהות יתר על המידה.

לפי ניתוח IBI, התמונה המקומית תלויה עתה בתוואי הבחירות: בתרחיש של ממשלת שינוי, ייסוף נוסף של השקל וירידה בפרמיית הסיכון עשויים להוביל להפחתת ריבית בנק ישראל לכ-3%. בתרחיש של המשך קואליציה נוכחית, לחצים לפיחות בשקל ועלייה בפרמיית הסיכון עלולים לדרוש העלאת ריבית של 50-100 נקודות בסיס. בתרחישי ביניים של ממשלת מיעוט או ממשלת מעבר, הריבית צפויה להישאר ללא שינוי בטווח הקצר, תוך תלות רבה בהתפתחות שער החליפין. ההשפעה על הצרכן הישראלי מורגשת במיוחד בשוק המשכנתאות, שם תוואי הריבית המקומי והעולמי מצטלבים.

מה עושים עם הכסף בשוק כזה

בשוק שבו האג"ח האמריקאי מפסיק להיות מקלט בטוח ומציג תנודתיות חדה, ההתלבטות בין אג"ח, מניות ומזומן נעשית חדה יותר. עליית התשואות בארה"ב מעלה את עלות הגיוס לכל חברה ומשפיעה גם על ההשקעות המוסדיות בארץ. לפי הניתוחים המפורסמים, לפני שבודקים את ההיגיון האסטרטגי בעסקה כלכלית, כדאי לבדוק מאיפה מביאים את הכסף – שהרי כשחוב יקר שורף את השוק, המנגנון הנסתר שמשתק עסקות ענק מתעורר לחיים.

לפי הנתונים שפורסמו בסוף השבוע, תשואת האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים החלה להתאזן לאחר המפל הקודם, אך עדיין נמצאת ברמות שמצריכות זהירות. הבורסה בת"א נפתחה את השבוע החדש בזהירות, והמשקיעים ממתינים להתפתחויות הפוליטיות והביטחוניות. על רקע הכל, מה שברור הוא שהציר הפיננסי הבינלאומי, שנראה כמו עניין של ניו יורק בלבד, מציב אתגר ממשי לחיסכון הפנסיוני של מיליוני ישראלים – ולראשונה מזה שנים, אין לו פתרון קסם מצד אף בנק מרכזי.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • תשואת האג"ח הממשלתי האמריקאי משמשת כריבית הנטולת הסיכון העולמית. כאשר היא עולה בחדות, נכסים מסוכנים כמו מניות נחלשים, מטבעות של כלכלות מתפתחות - ובכללן השקל - מתחים, ותיקי ההשקעות הישראליים החשופים לשווקים הגלובליים סופגים את ההשפעה באופן ישיר.

  • התשואה על האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים היא סמן מרכזי לריביות על משכנתאות, הלוואות רכב ואשראי בארה"ב, ובעקבותיה מתמחרים גם בנקים בישראל את עלות המקורות. התשואה שזינקה סביב 5.24% עלולה להגביר את הלחץ על ריביות ההלוואות הצמודות למדד ולמט"ח גם בארץ.

  • הפער נובע משילוב גורמים מקומיים: פרמיית סיכון מדינתית שנשארה גבוהה לאור חוסר הוודאות הפוליטית לקראת הבחירות, ירידות במניות הדואליות כמו טאואר ונובה בעקבות ארביטראז' שלילי מול המסחר בוול סטריט, ומימוש של גופים מוסדיים כמו פידליטי שמחק כרבע משווי מניית נקסט ויז'ן.

  • בטווח הקצר הדולר מתאמץ בעולם בעקבות התשואות הגבוהות, אך השקל נהנה מרכז תמיכה מיתרות מט"ח של כ-242 מיליארד דולר בבנק ישראל ומעודפי מאזן שוטף. לדברי אנליסטים, תוואי שער החליפין יוכרע בעיקר לפי התפתחויות הבחירות ופרמיית הסיכון המדינתית.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!