חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2525 +0.15% (0.00)
יורו-שקל: 3.5643 -0.03% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,442.6400 -0.46% (-299.24)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2990 +0.21% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.44% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8755 +0.35% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1881 +0.05% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2757 +0.21% (0.00)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7870 +0.28% (0.00)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4148 +0.32% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8124 +0.09% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3165 +0.13% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5619 +0.30% (0.00)

האינפלציה בארה"ב קפצה ל-3.7%: השווקים נערכים לתרחיש של העלאת ריבית חוזרת

מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה בספטמבר במפתיע, תשואות האג"ח האמריקאיות נוגעות בשיאים של עשרות שנים, ומשקיעים בישראל מתחשבנים גם עם הבחירות ועם החלטת הריבית של בנק ישראל

אתר כלכלה · 14 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
האינפלציה בארה"ב קפצה ל-3.7%: השווקים נערכים לתרחיש של העלאת ריבית חוזרת
השווקים בדריכות לאחר פרסום נתוני האינפלציה בארה"ב (אילוסטרציה)

נתוני האינפלציה שפורסמו בארה"ב הערב הפתיעו לרעה את השווקים הפיננסיים: מדד המחירים לצרכן עלה בספטמבר ב-0.6% בחישוב חודשי, ובחישוב שנתי זינק ל-3.7%, מעל התחזית של 3.6% שעמדה על השולחן בקרב האנליסטים. ההאצה בהשוואה לעלייה של 3.4% שנרשמה באוגוסט מציבה את הפדרל ריזרב בפני דילמה חדה יותר מזו שהכירו משקיעים בחודשים האחרונים, ובשוק המעיטים במיוחד שההעלאה החדשה של הריבית, שעומדת על 4%, כבר מאחורינו, מסתמנת הפתעה של ממש. נתוני מדד הליבה, המוציא מספירתו מוצרי מזון ואנרגיה, עלו ב-2.6% בחישוב שנתי, מעל הצפי של 2.5%, והעידו כי גם הלחץ האינפלציוני הבסיסי טרם נסוג לרמות שהיו מרגיעות את קובעי המדיניות המוניטרית.

המסר שהתקבל בשווקים היה חד-משמעי: תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, שכבר בימים האחרונים טיפסו בקצב מדאיג, נסקו עוד יותר. תשואת האג"ח האמריקאית ל-10 שנים טיפסה בשבוע שחלף ל-5.18%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007, ורשמה שיא של 17 שנה. לנוכח פרסום המדד, הכלכלנים מעריכים כי המגמה אינה צפויה להיעצר, וכי ההישענות של מחירי האנרגיה על העליון עשויה להמשיך להאיץ את האינפלציה הכללית בחודשים הקרובים. בשוק המניות האמריקאי, חוזי המדדים העתידיים על S&P 500 נסחרו בירידות קלות של 0.2%, החוזים על נאסד"ק ירדו ב-0.1% וחוזי דאו ג'ונס מתחזקים ב-0.4%, בתמונה מעורבת שמשקפת רוטציה בין מגזרים ולא עוד ירידה גורפת.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

לצד החשש מהעלאת ריבית, יש הטוענים כי זינוק חד-פעמי במחירי האנרגיה אינו מצביע על אינפלציה מתמשכת בכלכלה האמיתית. מדד הליבה הראה התמתנות יחסית, והמשקיעים עלולים לתמחר יתר את הסיכון ולמכור מניות במחירי שפל בדיוק בנקודה שבה המחזור התהפך.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • העלייה החדה של 0.6% במדד המחירים לצרכן הונעה בעיקר מזינוק במחירי האנרגיה, שהתייקרו על רקע מתיחות גיאופוליטית ומגבלות היצע. מדד הליבה, המוציא מזון ואנרגיה, עלה ב-2.6% בחישוב שנתי, מעט מעל הצפי, והמשך ההאטה שלו היה מתון יותר מהמשקיעים קיוו.

  • תשואה בגובה זה משנה בסיסית את חישוב התשואה-סיכון: אג"ח ממשלתי אמריקאי בסיכון נמוך מניב תשואה שלא הייתה זמינה מאז 2007, ומתחרה ישירות במניות. עבור המשקיע הישראלי יש להוסיף את רכיב שער החליפין, שכן התחזקות נוספת של השקל עשויה לשחוק את התשואה במונחים שקליים.

  • מחקר של בורסת תל אביב מראה כי בשלושת החודשים שלפני בחירות שהסתיימו ללא הכרעה ירד מדד ת"א-125 ב-5.3% בממוצע, לעומת ירידה זניחה של 0.2% במערכות שהובילו להקמת ממשלה. עם זאת, הפערים הצטמצמו כמעט לאפס תוך חמישה חודשים לאחר ההצבעה.

  • לפי ההערכות הרווחות בקרב הכלכלנים, בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית על 4% ללא שינוי בהחלטה הקרובה, כאשר מדד המחירים לצרכן בישראל צפוי דווקא לרדת בספטמבר בכ-0.3%-0.4% בשל הוזלת הטיסות והדלק.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!