בועת הבינה המלאכותית במרכז הבמה: דליו, סימקוביץ' ושוק ההון נחלקים סביב עתיד המניות החמות
בעוד מיליארדרים בוול סטריט מזהירים מפני התפוצצות בועת ה-AI, בכירי וול סטריט והשוק הישראלי ממשיכים להמר על טכנולוגיה וסטארטאפים מקומיים
האזהרות מבועה קלאסית מגיעות מהצמרת הפיננסית העולמית
שוק הבינה המלאכותית מצוי בימים אחרונים במוקד דיון ציבורי ופיננסי חריף, לאחר שמיליארדרים ואנליסטים בכירים בוול סטריט החלו להזהיר בקול גדול מפני התפוצצות בועה. ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, הזהיר השבוע בכנס בסינגפור כי עליית הריבית עלולה להתחיל לפוצץ את בועת הבינה המלאכותית, שאותה הגדיר כ"בועה קלאסית". דבריו של דליו, הנחשב לאחד המשקיעים המשפיעים בעולם, התפרסמו בגלובס ועוררו גל תגובות בקרב משקיעים ומנתחי שוק בישראל ובעולם. האזהרה של דליו אינה מבודדת: המשקיע הנודע מייקל ברי מצטרף לקולות האזהרה, ובנק ההשקעות הבריטי Panmure Liberum פרסם תחזית קודרת לפיה מדד S&P 500 צפוי לצנוח בכ-35% לעומת רמתו הנוכחית עד סוף השנה הבאה.
לדברי האנליסטים בבנק ההשקעות, "המשקיעים מתרכזים בדוחות ומתעלמים מכל מכשול שניתן להעלות על הדעת", משפט המסכם את הרוח השוררת בשווקים. אכן, סימני המתח כבר ניכרים במחירי המניות: כ-40% מהחברות במדד S&P 500 ירדו ביותר מ-20% מהשיא, נתון שמעיד על כך שהעליונות של מניות הבינה המלאכותית מסתירה חולשה נרחבת בשוק. הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי הבינה המלאכותית דוחקת הצידה את שאר שוק המניות, כאשר מניות מחוץ למגזר הטכנולוגיה צפויות להציג ביצועים חלשים, צמיחת הרווחים ממשיכה להאט והחששות מסיכוני אשראי גוברים. עבור המשקיע הישראלי, שתיקי ההשקעות שלו חשופים באופן עקיף דרך קרנות סל וקופות גמל להשקעה למניות האמריקאיות, מדובר בשאלה של חשיבות כלכלית ישירה.
האם מדובר בבועה או בהתלהבות מוגזמת? וול סטריט חלוקה
לצד האזהרות, קולות מרגיעים מגיעים דווקא מהצמרת הבנקאית. דן סימקוביץ', נשיא משותף של מורגן סטנלי, אמר בריאיון בלעדי לכלכליסט כי "אין בועה ב-AI, יש התלהבות מוגזמת, אך זו רק תחילת הדרך". סימקוביץ' הביע אמון גם בסקטור הטכנולוגיה הישראלי, וצפה כי "בעשור הקרוב נראה זרם מתמשך של חברות טכנולוגיה ישראליות בשווי של מיליארדי דולרים, שייצאו להנפקה או יימכרו". לדבריו, סייבר וביטחון הם תחומים שישראל מצטיינת בהם והם בראש סדר העדיפויות של המשקיעים המוסדיים.
גם ג'ייסון צוויג, מבכירי העיתונאים הפיננסיים בעולם ובעל הטור "המשקיע האינטליגנט" בוול סטריט ג'ורנל, המתפרסם בבלעדיות בגלובס, הצהיר בראיון מיוחד כי ה-AI אינו בועה, בניגוד לפרשנויות השוללות. צוויג, שנפגש עם וורן באפט והתרשם משיטת העבודה שלו, יעץ למשקיעים: "נהיה משקיעים טובים יותר אם נקבל פחות החלטות". העמדה הזו משקפת גישה בהירה: יש להיזהר מהתלהבות יתר, אך לא להתעלם מהמהפכה הטכנולוגית המתרחשת. אורי גרינבאום, מנכ"ל ומייסד TipRanks, חיזק את הקו הזה בכנס שבוע ההשקעות ואמר כי "אנחנו בתקופה היסטורית, השוק הופך להיות יותר יעיל", תוך שהוא מציין כי הבנקים, בתי ההשקעות וגם המשקיעים הפרטיים עוברים תהליך התייעלות בזכות ה-AI.
החששות מגיעים גם מבתי ההשקעות המקומיים
גם בשוק הישראלי ניכרים סימני הפיצול. פרדוקס בולט עולה מבורסת תל אביב: מדד ת"א 125 עלה בשיעור דו-ספרתי מתחילת השנה, אך רוב המניות הכלולות בו רשמו תשואה שלילית, ומספר המניות שירדו כפול מאלו שעלו. המומחים חלוקים בפרשנות לתופעה: יש הרואים בה "עדות לשבריריות השוק", ואחרים טוענים כי מדובר ב"יופי של שוק שיש בו סלקטיביות". התופעה משקפת במדויק את מה שקורה בוול סטריט: הכסף זורם באופן ממוקד למניות הבינה המלאכותית, בעוד שאר השוק סופג ירידות שקטות.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
בעוד האזהרות מבועה מתגברות, חשוב לזכור כי גם בועת הדוט-קום הותירה אחריה ענקיות כמו אמזון וגוגל. התיקון המתקרב עשוי למחוק חברות מנופחות, אך לא את הטכנולוגיה עצמה. המשקיע המושכל נדרש להבחין בין שווי ריאלי להייפ, ולזכור כי הצמיחה ברווחי הטכנולוגיה עדיין ממשית.
באוצר גם נערכים לתרחישים ארוכי טווח של המהפכה הטכנולוגית. לפי דיווח בגלובס, צוות מיוחד בראשות הכלכלן הראשי במשרד האוצר מגבש כיווני מדיניות חדשים להתמודדות עם השפעות הבינה המלאכותית על המשק. בין הרעיונות העולים: הסטת כובד המיסוי לעבר הון, מוצרי יוקרה וקרקעות פנויות, כאשר באוצר מתנגדים בתוקף להטלת מס ייעודי על רובוטים ומחשוב. ההצעות עוררו דיון ציבורי רחב סביב השאלה כיצד ישראל תממן את השירותים הציבוריים בעולם שבו ה-AI מצמצם מקומות עבודה מסורתיים.
אנתרופיק מאטה: הצמיחה מתחילה לאבד מהמומנטום
בזירת חברות הבינה המלאכותית עצמן נרשמת תזוזה משמעותית. לפי דיווח בפייננשל טיימס שהובא בכלכליסט, הכנסות חברת אנתרופיק, מפתחת המודל Claude, זינקו ב-46% ברבעון השלישי ל-16.8 מיליארד דולר, אולם זו ירידה ניכרת בקצב הצמיחה לעומת הזינוק של כמעט 140% בין הרבעון הראשון לשני. ההאטה משמעותית במיוחד לאור העובדה שהחברה מתכננת הנפקה. שני גורמים מרכזיים מכבידים על הצמיחה: התחרות הגוברת מול OpenAI, והמאבק של אנתרופיק ב"זיקוק" המודלים שלה על ידי חברות סיניות, תופעה שבה מודלים מתחרים לומדים לחקות את יכולות המודלים המקוריים בעלות נמוכה. התפתחות זו מנמיכה את ציפיות המשקיעים לקראת ההנפקה הצפויה.
במקביל, OpenAI מתמודדת עם שערוריית אבטחה חריגה שקיבלה כותרות בינלאומיות. על פי דיווח בניו יורק טיימס, עובד של החברה הטמין מיקרופון להאזנות סתר בדיונים רגישים באחד ממשרדיה. מודלי הבינה המלאכותית של החברה עצמם סייעו בזיהוי העובד, שפוטר ונעצר על ידי ה-FBI. בשלב זה אין אינדיקציה לדליפת קוד מקור או נתוני לקוחות, אך האירוע מדגיש את שבירות האבטחה בתעשייה שכולה בנויה על אמון במידע.
מיקרוסופט דורשת רגולציה: "על חלב יש יותר רגולציה מאשר על AI"
המרוץ הרגולטורי מתחמם במקביל. נשיא מיקרוסופט קרא השבוע לקדם בדחיפות רגולציה בינלאומית על בינה מלאכותית, שתכלול בדיקות עצמאיות, חובת דיווח על תקלות ומנגנון לעצירת מערכות מסוכנות. בדבריו הוא הדגיש באירוניה כי "על חלב יש יותר רגולציה מאשר על AI". לדבריו, בריטניה נמצאת בעמדה טובה להוביל את המהלך. קריאה זו מגיעה בזמן שהתעשייה עצמה מכירה בכך שהטכנולוגיה נפרשת מהר מהיכולת לפקח עליה, והיא רלוונטית במיוחד לישראל שמבקשת למקם את עצמה כמעצמת AI תוך שמירה על איזון רגולטורי.
בין הדיווחים המרכזיים בתעשייה הישראלית עצמה בולטת הידיעה כי אמזון במגעים מתקדמים לרכישת חברת דקארט הישראלית לפי שווי של 7 מיליארד דולר, על פי דיווח שהתפרסם בימים אחרונים. העסקה, אם תושלם, תהווה אחת מעסקאות הענק הגדולות בתחום הבינה המלאכותית הישראלית בשנים האחרונות. בנוסף, חברת זנזאפ הישראלית גייסה 44 מיליון דולר במטרה להתחרות בוואטסאפ, סלאק וטימז בעזרת מוצר מבוסס בינה מלאכותית, ופלוטו, גם היא ישראלית, גייסה 42 מיליון דולר לאבטחת כאוס ה-AI בארגונים. הגיוסים מעידים על כך שהביקוש לפתרונות ישראליים בתחום נמשך, למרות חוסר הוודאות בשווקים הגלובליים.
lightbulb טיפ מהמומחה
לאור אזהרת רשות ניירות ערך על אתרי השקעות זרים המשתמשים ב-AI לפנייה לישראלים, מומלץ לבדוק תמיד אם הגוף המציע שירותי השקעות מחזיק ברישיון בארץ. שימו לב לממשקים בעברית של פלטפורמות זרות, ואל תעבירו כספים לגופים שאינם מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך הישראלית.
איומים על השבבים, איומים על הבנקים ומרכזי נתונים בחלל
גם שרשרת האספקה של החומרה מצויה תחת לחץ. אילון מאסק הזהיר כי סין עלולה לטלטל את שוק השבבים, בעקבות ההתקדמות של יצרנית הזיכרון הסינית CXMT. מניות מיקרון וסנדיסק צנחו בעקבות ההערכה כי יכולת הייצור הסינית עלולה לפגוע בכוח התמחור של היצרניות המערביות, כפי שקרה בתחומים תעשייתיים אחרים שבהם התבססה התעשייה הסינית. מנגד, האנליסט הוותיק גיל לוריא הקפיץ את מחיר היעד של מיקרון ל-3,000 דולר, כמעט כפול מהקונצנזוס בוול סטריט, מתוך אמונה שבום ה-AI ימשיך להזניק את יצרניות הזיכרון. זהו דוגמה מושלמת לפער העצום בשוק בין האופטימיים לפסימיים.
בזירת השירותים הפיננסיים, עולה תרחיש מטריד עבור הבנקים הישראליים: סמי פרץ כתב בדה-מרקר כי סוכני בינה מלאכותית עשויים לעצור את "עושק העו"ש" – כלומר את המרווחים שהבנקים גובים על עו"ש על ידי השוואת מחירים אוטומטית בזמן אמת. אם סוכני AI יאפשרו ללקוחות להשוות עמלות וריביות באופן מיידי, מכונת הרווחים של הבנקים עלולה להיפרק. זהו תרחיש בעל השפעה ישירה על הכיס הישראלי, שכן הוא עשוי להוזיל את עלויות הבנקאות עבור הציבור אך לפגוע ברווחי הבנקים המנוסחים במדדי הבורסה.
החזית הטכנולוגית מתרחבת גם לחלל. לפי דיווח של בלומברג, חברות כבר עובדות על הקמת מרכזי נתונים בחלל שיתמכו בצרכי המחשוב העצומים של עידן ה-AI, תוך התמודדות עם אתגרים של לייזר, טילים ומתקפות סייבר. בינתיים, על פני כדור הארץ, הרוסים ספגו מכה קשה כאשר רחפנים אוקראיניים פגעו במרכז נתונים של Yandex שאכלס עשרות אלפי שרתים ושניים מתוך שלושת מחשבי-העל של החברה, ושירותים רבים הושבתו. האירועים הללו ממחישים כי תשתיות ה-AI הפכו למטרות אסטרטגיות, וכי סיכוני ביטחון מצטרפים לסיכוני השוק בכל חישוב של השקעה בתחום.
מה זה אומר למשקיע הישראלי
עבור המשקיע הישראלי המתמודד עם שוק שבו מניית פאלו אלטו יותר מהכפילה את שוויה מתחילת השנה למרות מכירת 201 מיליון דולר של מנכ"לה, ומניית אודיסייט איבדה 66% מאז שהגיעה לת"א, מדובר בשוק שמתנהל באופן קיצוני בשני הכיוונים. עם המסחר במדדי הנאסד"ק וה-S&P 500 נסחר בתנודתיות גבוהה – הנאסד"ק 100 ירד 2% בסשן אחד, ומדד ניקיי 225 בטוקיו צנח כמעט 5% – הצורך בזהירות ובפיזור הולך וגובר. המשמעות המעשית עבור חוסכים בקרנות פנסיה וקופות גמל היא שחשיפתם למניות הטכנולוגיה האמריקאיות, השולטות במדדים המובילים, גבוהה מתמיד, וכי תיקון של המגזר עשוי להרגיש ישירות בדוחות החיסכון האישיים.
בתוך התמונה הכללית, ישראל ממשיכה למשוך תשומת לב גלובלית. OpenAI מרחיבה את פעילותה בארץ עם מינוי נוסף מקומי, אם כי החברה לא מתכננת לפתוח משרד פיזי. הנוכחות הגוברת של ענקיות ה-AI הגלובליות בישראל, יחד עם גיוסים מקומיים פעילים ועסקאות רכישה פוטנציאליות בשווי מיליארדים, מצביעה על כך שהאקוסיסטם הישראלי נשאר שחקן מרכזי בתחום – גם כאשר השוק העולמי מתמודד עם שאלת השאלות: האם מדובר בבועה שעומדת להתפוצץ, או בתחילתו של עידן כלכלי חדש.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
הדעות חלוקות. ריי דליו מזהיר מפני בועה קלאסית שעליית הריבית עלולה לפוצץ, ובנק ההשקעות Panmure Liberum צופה ירידה של 35% ב-S&P 500. לעומתם, ג'ייסון צוויג מוול סטריט ג'ורנל ודן סימקוביץ' ממורגן סטנלי טוענים שמדובר בהתלהבות מוגזמת ולא בבועה של ממש.
-
לפי דיווח בפייננשל טיימס, הכנסות אנתרופיק זינקו ב-46% ברבעון השלישי ל-16.8 מיליארד דולר, אך קצב הצמיחה האט לעומת כמעט 140% בין הרבעון הראשון לשני. ההאטה משקפת תחרות גוברת מול OpenAI ומכבידה על ציפיות המשקיעים לקראת ההנפקה.
-
הרשות לניירות ערך הזהירה כי אתרי השקעות זרים משתמשים בכלי AI להצגת ממשקים בעברית ופנייה לישראלים ללא רישיון פעילות בארץ. משקיעים עלולים להעביר כספים לגופים בלתי מפוקחים ולהתקשות להשיבם.
-
בין הבולטות: Run:ai שנרכשה על ידי אנבידיה בכ-700 מיליון דולר, AI21 Labs בתחום עיבוד השפה הטבעית, זנזאפ שגייסה 44 מיליון דולר לפיתוח אלטרנטיבה לוואטסאפ, ופלוטו שגייסה 42 מיליון דולר לאבטחת AI בארגונים.