חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2553 +0.23% (0.01)
יורו-שקל: 3.5652 -0.00% (0.00)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 64,635.7100 +0.23% (145.40)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3002 +0.24% (0.01)
ין יפני-שקל: 0.0204 +0.49% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8754 +0.35% (0.01)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1901 +0.14% (0.00)
דולר קנדי-שקל: 2.2767 +0.26% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7876 +0.31% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4151 +0.39% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8123 +0.07% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3164 +0.09% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5617 +0.27% (0.00)

בועת ה-AI במבחן: וול סטריט בפחד, האוצר בהכנות והאקדמיה בטלטלה

בזמן שמדד הפחד מזנק ובכירי שוק ההון מזהירים מתמחורים חסרי תקדים, משרד האוצר כבר מגבש תוכנית מיסוי חדשה להתמודדות עם מהפכת הבינה המלאכותית

אתר כלכלה · 18 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
בועת ה-AI במבחן: וול סטריט בפחד, האוצר בהכנות והאקדמיה בטלטלה
החששות מהתפוצצות בועת הבינה המלאכותית מגיעים לשיא בוול סטריט ובבורסה בתל אביב (אילוסטרציה)

מדד הפחד מזנק: וול סטריט מתמודדת עם שאלת השאלות

שוק ההון העולמי נמצא בימים אחרונים בעיצומה של אחת התקופות המתוחות ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008, והפעם הגורם המרכזי הוא לא בנקים כושלים אלא הבינה המלאכותית. מדד הפחד, העוקב אחר רמות התנודתיות הצפויות בשוק, טיפס במסחר בוול סטריט מעל 22 נקודות, רמתו הגבוהה ביותר מאז סוף יולי. סוחרים רכשו אופציות במיליוני דולרים שעשויות להרוויח מעלייה נוספת בתנודתיות, במהלך המשקף ציפייה גוברת בקרב המשקיעים שהטלטלה סביב מניות הטכנולוגיה טרם הסתיימה.

הירידות במניות הטכנולוגיה לוו בזינוק חד בתשואות האג"ח של חברת תשתית הענן והמחשוב CoreWeave, מהלך שהציף מחדש שאלות קשות לגבי החוב שמממן את תנופת הבינה המלאכותית. בשוק מבינים כי הזרמות ההון העצומות לתשתיות ה-AI נשענות בחלקן הגדול על אשראי, וכי כל סימן של היחלשות בביקוש או ביכולת ההחזר של החברות הללו עלול להפוך את הסיפור הכלכלי החם ביותר של הדור למפלה בקנה מידה עולמי.

האזהרות מגיעות מהצמרת: "התמחורים הם אירוע שלא ראינו כמותו"

גם בישראל, בכירי שוק ההון לא ממתינים בשקט. בפסטיבל דור ההשקעות בראשות הבית הפיננסי ובשיתוף גלובס, התקיים פאנל שעסק בשאלה האם הזינוק בהשקעות בבינה המלאכותית מייצר בועה חדשה בשוק ההון, והמשתתפים לא בחרו במילים. לדברי בכירים בתחום, התמחורים הנוכחיים בשוק הם "אירוע שלא ראינו כמותו", אמירה המשקפת את העובדה כי מכפילי המניות בתחום הטכנולוגיה מתנתקים מהתמחור ההיסטורי של השוק ומהצמיחה הממשית ברווחי החברות.

האזהרות אינן מגיעות רק מהארץ. ריי דליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם, הזהיר השבוע בכנס בסינגפור כי עליית הריבית עלולה להתחיל לפוצץ את בועת הבינה המלאכותית, והציג מנגנון היערכות לתקופה המסוכנת שלפיו השווקים נכנסים. בנק ההשקעות הבריטי Panmure Liberium אף פרסם תחזית קודרת לפיה מדד ה-S&P 500 צפוי לצנוח בכ-35% עד סוף השנה הבאה, תוך טענה כי "המשקיעים מתרכזים בדוחות ומתעלמים מכל מכשול שניתן להעלות על הדעת". גם המשקיע הנודע מייקל ברי הצטרף לשורת המזהירים.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי דיבורי הבועה משרתים אינטרסים: קרני גידור שפספסו את העליות מנפחות את האזהרות, ומשקיעים מפחדים מחמיצה מונע מהם להכיר בכך שהטכנולוגיה אכן מייצרת ערך כלכלי אמיתי. ההיסטוריה מלמדת כי גם בועות אמיתיות, כמו זו של האינטרנט, הניבו חברות ענק ששרדו את הקריסה והפכו לעמודי תווך של הכלכלה העולמית.

השבבים במרכז הסערה: הנפילה הארוכה ביותר מאז 2008

החששות מהתרסקות מניות השבבים גוברים, והאקונומיסט מגדיר את המהלך הנוכחי כ"הנפילה הארוכה ביותר מאז 2008". ענקיות השבבים, שהובילו את המהלך העולה בשנתיים האחרונות ומילאו את תפקיד המנוע הכלכלי של הצמיחה בשווקים, נמצאות כעת תחת זרקור של חשדנות גוברת. במקביל, יש גם קולות אופטימיים: האנליסט הוותיק גיל לוריא הקפיץ את מחיר היעד של יצרנית שבבי הזיכרון מיקרון ל-3,000 דולר, רמה המשקפת אפסייד של כ-190% מהמחיר הנוכחי, וכמעט כפול ממחיר היעד הממוצע בוול סטריט, על רקע בום ה-AI.

התמונה בשוק המקומי אינה פשוטה יותר. בבורסת תל אביב נרשם פרדוקס שמטריד אנליסטים: מדד ת"א 125 עלה השנה בשיעור דו-ספרתי, אך רוב המניות הכלולות בו רשמו תשואה שלילית, ומספר המניות שירדו בבורסה מתחילת השנה כפול מאלו שעלו. המומחים חלוקים בפרשנות לתופעה, בין מי שרואה בה "עדות לשבריריות השוק" לבין מי שמדגיש את "היופי בשוק שיש בו סלקטיביות". מה שברור הוא שהעליות מרוכזות במספר קטן של ניירות ערך הקשורים לטכנולוגיה, מבנה שמגביר את החשיפה של המשקיע הממוצע לסיכון של תיקון חד במניות ה-AI.

האוצר נערך: מס רכוש, "מס נטפליקס" ומיסוי מוצרי יוקרה

בעוד השווקים מתלבטים, משרד האוצר כבר מכין את התשתית המוסדית להתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של מהפכת ה-AI. צוות מיוחד בראשות הכלכלן הראשי של המשרד מגבש כיווני מדיניות חדשים, ובהם הצעות להסטת הכובד של המיסוי לעבר הון, מוצרי יוקרה וקרקעות פנויות. בין ההצעות העולות: מס רכוש, מה שמכונה "מס נטפליקס" על שירותים דיגיטליים, ומיסוי מוגבר של מוצרי יוקרה. ההיגיון מאחורי המהלך הוא כפול – גיוס הכנסות מול הידלדלות פוטנציאלית של בסיס המס השכרתי עקב אוטומציה, ופיזור נטל המס לעבר ההון שמרכז את פירות המהפכה הטכנולוגית.

בו בזמן, באוצר מתנגדים בתוקף להטלת מס ייעודי על רובוטים ומחשוב, רעיון שהועלה בעולם תחת הכותרת "מס הרובוטים". ההתנגדות נובעת מהחשש שמס כזה יפגע בתחרותיות של המשק הישראלי, שבו תחום ההייטק מהווה מנוע צמיחה מרכזי וכ-15% מהתוצר. זו הדילמה המרכזית שעומדת בפני ממשלות ברחבי העולם: כיצד לממן את הרשת הביטחונית החברתית בעידן שבו הבינה המלאכותית מחליפה משרות, בלי לחנוק את החדשנות שממנה ניזונה הכלכלה.

quiz האם ידעת ש…

לפי הערכת הכלכלן הראשי של אפולו, אם הבנקים הגדולים בארה"ב ייאלצו לשלם ריבית של 3% בלבד על הפיקדונות שאינם נושאים ריבית, העלות לשלושת הבנקים הגדולים תגיע לכ-47 מיליארד דולר בשנה. זו הסיבה שסיטיגרופ, בנק אוף אמריקה וג'יי.פי מורגן חוסמים גישה של סוכני בינה מלאכותית לחשבונות הלקוחות.

הבנקים נגד הסוכנים: קרב חדש על הפיקדונות

השפעת ה-AI מגיעה גם למקומות פחות צפויים, כמו המערכת הבנקאית האמריקאית. סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה הצטרפו בימים אחרונים לג'יי.פי מורגן ומגבילים את הגישה של סוכני בינה מלאכותית לחשבונות הלקוחות, בחשש שהסוכנים האוטונומיים יעבירו כספים באופן עצמאי לפיקדונות המניבים ריבית גבוהה יותר, מהלך שהיה פוגע קשות במודל הרווחיות של הבנקים. לפי הערכת הכלכלן הראשי של אפולו, תשלום ריבית של 3% על הפיקדונות שאינם נושאים ריבית בשלושת הבנקים הגדולים בארה"ב יעלה להם כ-47 מיליארד דולר בשנה. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, הודה השבוע בכנס בבנגקוק כי השפעת ה-AI על שוק העבודה עדיין אינה ברורה, אמירה המשקפת את עומק אי-הוודאות בקרב קובעי המדיניות.

האקדמיה בטלטלה: הסטודנטים נוטשים את מדעי המחשב

בישראל, מהפכת ה-AI מייצרת שינוי טקטוני גם במפת ההשכלה הגבוהה. נתוני ההרשמה לתואר ראשון מצביעים על נטישה מסיבית של לימודי מדעי המחשב, לטובת תארים המעניקים ידע בסיסי עמוק, כישורים רכים או עבודה פיזית "עם הידיים והנשמה". מספר הסטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב ירד השנה ב-7.4%, תופעה שנובעת הן מהחשש מהחלפה על ידי בינה מלאכותית בשוק העבודה והן מהשפעות המלחמה על החלטות הצעירים.

בכירי האקדמיה מודים כי אין לאוניברסיטאות תוכנית אחידה להתמודדות, וכי כל מרצה מתמודד לבד מול האתגר של לחיצת כפתור הנותנת תשובה לכל מבחן. חלק מהמוסדות שוקלים חזרה להגשות בכתב יד ולבחינות בעל-פה, במטרה לשחזר את מבחן הידע האמיתי. במקביל, בשוק העבודה המשפטי מתמודד עם שאלה דומה: מתמחים במשרדי עורכי דין מגישים בעזרת AI מסמכים מנומקים תוך שעה, אך נשאלת השאלה האם הם בכלל לומדים להיות עורכי דין. בתחום התעסוקה בישראל, מספר המשרות הפנויות חזר לעלות ומתקרב ל-150 אלף, אך הרכב הביקושים משתנה, והמחפשים נדרשים לכישורים שונים מאלה שהיו נדרשים לפני המהפכה.

בין הפחד להזדמנות: מה המשמעות למשקיע הישראלי

למשקיע הביתי, המפה המשתנה מציבה אתגר ממשי. מניות הקשורות לבינה מלאכותית ולטכנולוגיה הפכו לרכיב מרכזי בתיקי ההשקעות, הן באמצעות קרנות מחקות והן באמצעות חשיפה עקיפה דרך קופות הגמל וקרנות הפנסיה. תיקון חד במניות ה-AI בוול סטריט, בסדר גודל של התחזיות הקודרות שפורסמו, יגלם באופן ישיר בתיקי החיסכון לפנסיה של מיליוני ישראלים. מנגד, ההיסטוריה של שוק ההון מלמדת כי תקופות של פחד גובר מייצרות לעיתים את נקודות הכניסה המשתלמות ביותר, בעיקר למי שמחזיק אוריינטציה ארוכת טווח.

השאלה שנותרת פתוחה היא האם מדובר בבועה קלאסית שהולכת ומתנפחת או בתיקון בריא בתוך מגמה עולה ארוכת טווח. התשובה עשויה להתבהר בשבועות הקרובים, עם המשך עונת הדוחות הפיננסיים בארה"ב, שנפתחה ברכבת הרים – ג'יי.פי מורגן הפתיע לרעה אך התאושש בזכות תחזית ריבית אופטימית, וגולדמן זאקס ניפץ את התחזיות עם זינוק בהכנסות ממסחר במניות. הדוחות הקרובים של חברות הטכנולוגיה והענן יהיו המבחן האמיתי לכך שההשקעות האדירות בבינה המלאכותית אכן מתורגמות לרווחים, ולא רק לתקוות.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

מדד הפחד (VIX):
מדד המשקף את התנודתיות הצפויה בשוק המניות האמריקאי על בסיס מחירי האופציות. עלייה במדד מעידה על חוסן פחד וחוסר ודאות גובר בקרב המשקיעים.
בועה כלכלית:
מצב שבו מחירי נכסים מזנקים מעל ערכם הכלכלי המהותי, בדרך כלל בעקבות אופטימיות מופרזת. התפוצצות הבועה גורמת בדרך כלל לתיקון חד ולהפסדים נרחבים למשקיעים.
מכפיל רווחים:
מדד היחס בין מחיר מניה לרווח הנקי למניה. מכפילים גבוהים משמעותית מהממוצע ההיסטורי עשויים להעיד על תמחור יתר של המניה ביחס לרווחיותה האמיתית.
מס רובוטים:
הצעת מדיניות להטלת מס ייעודי על אוטומציה ומחשוב שמחליפים עובדים אנושיים, במטרה לממן רשת ביטחון חברתית. ישראל מתנגדת לכך מחשש לפגיעה בתחרותיות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • החששות נובעים מרמות תמחור חסרות תקדים במניות הטכנולוגיה, מהתלות הגוברת בחוב למימון תשתיות הענן כמו CoreWeave, ומאזהרות של דמויות מובילות כמו ריי דליו, לפיהן עליית הריבית עלולה לפוצץ את הבועה. מדד הפחד הגיע לרמתו הגבוהה מאז סוף יולי, ומשקיעים רוכשים אופציות במיליוני דולרים להגנה מפני תנודתיות נוספת.

  • צוות מיוחד בראשות הכלכלן הראשי של האוצר מגבש כיווני מדיניות להתמודדות עם השפעות ה-AI על המשק, ובהם הצעות להטלת מס רכוש, מיסוי מוצרי יוקרה והגברת המיסוי על הון וקרקעות פנויות. במקביל, באוצר מתנגדים בתוקף להטלת מס ייעודי על רובוטים ומחשוב, מחשש שיפגע בתחרותיות.

  • החשש מהחלפה על ידי בינה מלאכותית יוצר שינוי טקטוני במפת ההרשמה לאקדמיה: הסטודנטים נוטשים את מדעי המחשב לטובת תארים המעניקים ידע בסיסי עמוק, כישורים רכים או עבודה פיזית. מספר הסטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב ירד בכ-7.4% השנה, ובכירי האקדמיה שוקלים שיטות הוראה חדשות כמו הגשות בכתב יד.

  • בבורסת תל אביב נרשם פרדוקס: מדד ת"א 125 עלה בשיעור דו-ספרתי השנה, אך רוב המניות הכלולות בו רשמו תשואה שלילית, ומספר המניות שירדו כפול מאלו שעלו. מניית אודיסייט, למשל, איבדה כ-66% מאז שהצטרפה למדד, בעוד מניות הקשורות לתחום ה-AI מרוכזות בידיים של מספר קטן של ניירות ערך.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!