הסחבת שתוקעת 600 מיליון שקל לשיקום התשתיות בצפון: הכסף על הנייר, הפגיעות בשטח
למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, תקציב התשתיות נשאר חסום בבירוקרטיה - ובמקביל מכרז המטרו ב-65 מיליארד שקל נפתח לחברות מהודו, ארה"ב וסין
תוכנית שיקום התשתיות בצפון, שהוצגה כאחת ההתחייבויות המרכזיות של המדינה לאחר המלחמה, נמצאת במצב מביך: כ-600 מיליון שקל המיועדים לשיקום כבישים, צירי תנועה ותשתיות אזרחיות ביישובי הצפון נותרו על הנייר. מעקב של גלובס אחר ביצוע התוכנית מלמד כי ההקצאה קיימת, אך מנגנוני התיאום בין המשרדים הממשלתיים, רשות מקרקעי ישראל ורשויות התכנון מונעים מהכסף להגיע לשטח. רק בשבוע שעבר, וזאת בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל, הגיעה לשטח פעימה ראשונה של תקציב – פעימה שמדגימה היטב את הפער בין ההכרזות הממשלתיות לבין ההתנהלות המבצעית.
הדיון הציבורי סביב הנושא התלהט בימים האחרונים, במיוחד על רקע השוואה מטרידה: בעוד הכסף לשיקום הצפון תקוע, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה להפקדה את מחלף אלכסנדר ואת שדרוג כביש 553, מהלך שייצר ציר רוחב חדש בין כביש 6 למרכז השרון וישפיע על מחירי הדירות בקדימה-צורן, תל מונד וטירה. שני הסיפורים, על אף שהם נראים נפרדים, מספרים את אותו סיפור עומק – מערכת התשתיות הישראלית מסוגלת לקדם פרויקטים, אך בקצב שנמצא בפיגור עקבי מול הצרכים הלאומיים.
הפעימה הראשונה הגיעה רק אחרי לחץ ציבורי
המשמעות הפרקטית של הסחבת היא שפרויקטי תשתית קריטיים ביישובי הצפון – סלילת כבישים, שיפוץ צירים שנפגעו, ופיתוח רשתות תשתית אזרחית – לא מתחילים למרות שהתקציב מוקצה. מנכ"ל נתיבי ישראל, שפנה בעבר בחריפות למשרדי הממשלה בבקשה להאיץ את העברת הכספים, הפך בשבועות האחרונים לקול הבולט במערכת שמצביע על תקדים מטריד: מדינה שמצהירה על שיקום אזור, אך אינה מסוגלת להעביר את המימון בפועל. על פי הדיווחים, חלק מהעיכוב נובע ממחלוקות על מפת האישורים הסטטוטוריים, וחלק אחר מהמתנה לתוכניות עבודה מפורטות של הרשויות המקומיות.
balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע
יש הטוענים כי הסחבת איננה תוצאה של רשלנות בלבד אלא של מבנה תקציבי נוקשה שנועד למנוע בזבוזים. מנגד, בפרויקטי שיקום לאומיים, עיכוב של חודשים בהעברת 600 מיליון שקל עולה ביוקר – גם בעלויות חומרים שמאמירות וגם בשחיקת אמון הציבור בגופים המתכננים.
ההשלכות על הצרכן הישראלי ישירות. תושבי הצפון ממשיכים להתמודד עם כבישים פגועים, עיכובים בפרויקטי פיתוח ותשתיות שמתדרדרות, וכל אלה משפיעים גם על עלות החיים, על זמני הנסיעה ועל הפוטנציאל הכלכלי של האזור. מעבר לכך, המהלך מקשה על ענף הבנייה המקומי: קבלני תשתית שכבר נמצאים בלחץ רווחיות קשה – בענף שבו נעלמו כ-30% מהחברות בעשור האחרון לפי ניתוח של כלכליסט – לא יכולים לתכנן גיוס כוח אדם ורכש ציוד כשההתקשרויות נשארות על הנייר. במקביל, חברות תשתית ותיקות כמו אהרונסי הנדסה ותשתיות, שקיבלה בשבוע שעבר צו עיכוב הליכים זמני, מייחסות את המשבר שלהן להשלכות המלחמה – עיכובים בפרויקטים, מחסור בכוח אדם וזינוק בעלויות חומרי גלם.
מכרז המטרו: 65 מיליארד שקל שייחפרו בידי חברות מחו"ל
בזמן שהשיקום בצפון נתקע, פרויקט התשתיות הגדול בתולדות המדינה נמצא בעיצומו: המכרזים להקמת המטרו בגוש דן, בהיקף של כ-65 מיליארד שקל, מתבססים לפי דיווחי The Marker על חברות מהודו, ארה"ב וסין שיחפרו את המנהרות ויקימו את התשתיות. הבחירה בחברות בינלאומיות איננה מקרית – הקבלנים המקומיים, המתמודדים עם מנגנון תשלומים של שוטף פלוס 85, ריבית גבוהה ושחיקת רווחיות לאחוזים בודדים, אינם מחזיקים בכוח הפיננסי והטכנולוגי הנדרש לפרויקטים בסדר גודל כזה. התוצאה היא שמיליארדי השקלים של התשואה מהפרויקטים יזרמו לחברות זרות, ואילו הערך התעסוקתי המקומי יתרכז בעיקר בשכבות הביצוע.
התמונה הזו מחריפה נתון מדאיג שעלה באחרונה: מחסור חמור במהנדסים. כפי שפורסם לאחרונה בכלכליסט בשיתוף Duns 100, המחסור בכוח אדם הנדסי הוא אתגר לאומי אסטרטגי שמסכן את המימוש בפועל של תוכניות התשתיות הלאומיות. ישראל משקיעה מיליארדים בתשתיות, בדיור ובתחבורה, אך אינה מתכננת את כוח האדם שיידרש כדי להוציא את התוכניות לפועל. בלי הכשרה, קליטה ותכנון ארוך טווח, גם הפרויקטים הגדולים ביותר עלולים להישאר על הנייר – בדיוק כמו התקציב לשיקום הצפון.
lightbulb טיפ מהמומחה
משקיעים שמתעניינים בענף התשתיות בבורסת תל אביב עושים טעות כשהם מתמקדים רק בצבר ההזמנות של החברות. חשוב לבחון את מבנה התשלומים מול המדינה, שמכפיל עלויות מימון בריבית גבוהה, ואת חשיפת החברות לפרויקטים ממשלתיים שכספם תקוע בבירוקרטיה.
המהפכה השקטה בשוק ההון: חברות תשתית ישראליות במגמת מהפך
בשוק ההון, הנושא מקבל ממד נוסף. חברות תשתית ישראליות כמו שפיר הנדסה, אלקטרה ומנרב מציגות תוצאות מעורבות: שפיר מדווחת על זינוק של 15% בהכנסות בזכות התקדמות הביצוע בקו הסגול של הרכבת הקלה בתל אביב, ואלקטרה רשמה זינוק של 60% ברווח הנקי ברבעון האחרון, אך רק לאחר קיזוז שחיקה בפעילות בחו"ל. במקביל, חברות כמו דניה סיבוס מסכמות את השנה עם הפסדים גולמיים במגזר התשתיות, בשל עלייה בתשומות בעקבות המלחמה ומבנה התשלומים הנדחים שמכפיל את עלויות המימון. לחברות גדולות כמו דניה סיבוס זו מכה קלה בכנף, אך לחברות קטנות ממנה זו עשויה להיות מכת מחוּות שלמה.
הפער בין ההכרזות לביצוע – ומה נדרש כדי לגשר עליו
המשמעות של הפער בין ההכרזות לביצוע היא שמשק התשתיות הישראלי מתמודד במקביל עם שני אתגרים: מחסור בכוח אדם מקצועי ומנגנון ביצוע מסורבל. כאשר תקציב עומד על הנייר בלי להגיע לשטח, זה לא רק בעיה ניהולית אלא בעיה כלכלית שלמה – הכסף אינו יוצר פעילות כלכלית, אינו יוצר מקומות עבודה, ואינו משפר את הפריון של המשק. ההערכות בשוק הן שככל שהתקציב יישאר תקוע, חברות התשתית המקומיות ייאלצו להסתמך יותר על פרויקטים פרטיים ועל יזמות עצמאית, מה שיגדיל את הפער בין שחקנים גדולים לקטנים בענף.
בצד החיובי, מספר מהלכים מראים שהמערכת מסוגלת להתאושש: ההצעה של משרד התקשורת לחייב את חברות הסלולר ברציפות קליטה בכבישים ובמסילות – כך שבכל מקטע של 20 ק"מ לא יצטברו יותר מ-200 מטר ללא כיסוי – מצביעה על גישה חדשה של רגולציה פרואקטיבית בתשתיות. באופן דומה, קידום מחלף אלכסנדר וכביש 553 מראה שתכנון ארוך טווח יכול להתקדם כשהגורמים מיושרים. השאלה הפתוחה היא אם המערכת הפוליטית והמנהלית תוכל להחיל את הגישה הזו גם על שיקום התשתיות בצפון, לפני שהפער בין ההבטחות למציאות יהפוך לבעיה לאומית שלמה.
menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים
- עיכוב הליכים:
- הליך משפטי המגן על חברה בקשיים כלכליים מפני נושים, ומעניק לה הגנה זמנית בזמן שהיא מנסה להיחלץ מהמשבר.
- שוטף פלוס 85:
- מנגנון תשלום קבלני בו המדינה משלמת לקבלן רק 85 יום לאחר הגשת החשבון, מה שמכפיל את עלויות המימון של הקבלן בסביבת ריבית גבוהה.
- PPP:
- שותפות ציבורית-פרטית בה המגזר הפרטי מממן ומפעיל תשתית ציבורית בתמורה לתשלומים מהמדינה לאורך שנים.
- צבר הזמנות:
- סך החוזים והפרויקטים שחברה התחייבה לבצע אך טרם השלימה, המשמש מדד לפוטנציאל ההכנסות העתידי שלה.
עוד בנושא
שאלות נפוצות (FAQ)
-
למרות אישור התוכנית בהיקף של כ-600 מיליון שקל, הכסף תקוע במנגנוני תיאום בין-משרדיים ובעיכובים תכנוניים. רק פעימה ראשונה של תקציב הגיעה לשטח בשבוע שעבר, בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל, ומעקב גלובס אחר התוכניות מצביע על כך שרוב הסכום עדיין לא מוקצה לפרויקטים.
-
לפי דיווחי The Marker, חברות מהודו, ארה"ב וסין הן שיחפרו את המטרו הישראלי במכרז של כ-65 מיליארד שקל. המשמעות היא שהקבלנים המקומיים, המתמודדים עם שחיקת רווחיות ומנגנון תשלומים מעיק, לא מחזיקים בכוח הפיננסי והטכנולוגי הנדרש לפרויקטים בסדר גודל כזה.
-
עיכוב בשיקום התשתיות בצפון ממשיך לפגוע בתוואי התנועה, בזמני הנסיעה ובשיקום הכלכלי האזורי. במקביל, פרויקטים לאומיים כמו המטרו מביאים עימם גם שנות הפרעות תנועה בגוש דן לפני שיתרונותיהם יורגשו, וכל אלה משפיעים בסופו של דבר גם על מחירי הדיור והניידות.