חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2517 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5723 +0.30% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,829.8000 -1.55% (-1,006.83)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3054 +0.77% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.64% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8813 +0.63% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1939 +0.59% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2792 +0.65% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7905 +0.63% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4146 +0.51% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8148 +0.74% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3175 +0.54% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5611 +0.77% (0.00)

בין טלטלות ה-AI בוול סטריט לתשואות של 5% באג"ח האמריקאי: המשקיע הישראלי בין שני מקורות חוסן

הנאסד"ק מצנח, מניות השבבים באסיה מפילות את בורסת סיאול, והדולר חוצה את 3.1 שקלים - כל מה שצריך לדעת על המשבר שמעצב את תיקי ההשקעות בימים אלה

אתר כלכלה · 20 באוקטובר, 2026 · schedule 6 דקות קריאה
בין טלטלות ה-AI בוול סטריט לתשואות של 5% באג"ח האמריקאי: המשקיע הישראלי בין שני מקורות חוסן
וול סטריט בסערה: הטלטלות במניות הטכנולוגיה מעצבות מחדש את תיקי ההשקעות בישראל (אילוסטרציה)

וול סטריט פתחה את השבוע בצורה שניכר היה שהשוק כבר לא בטוח בעצמו: הנאסד"ק צנח ביום ראשון במעל 2% וסיים ירידה שבועית של יותר מ-4%, כשמדד הפחד VIX מטפס לשיא של ארבעה חודשים. מקבילה אסייתית חדה הגיעה בפתיחת יום שלישי, כאשר בורסת סיאול איבדה קרוב ל-4% בהובלת מניות השבבים, SK הייניקס צללה ב-4.8% וסמסונג אלקטרוניקס נשחקה ב-3.5%. ניקיי והאנג סאנג איבדו 1.1%, ולמרות הריבאונד החלקי בוול סטריט – כאשר הנאסד"ק קיפץ 1.1% ו-S&P 500 עלה ב-0.4% בסוף יום המסחר – תחושת חוסר הוודאות נותרה בעינה, והפערים בין יום מסחר למשנהו הולכים ומתרחבים.

הגורם המרכזי לטלטלה אינו אירוע אקראי אלא מצטבר של סימני אזהרה סביב בועת ה-AI. רק בשבוע שעבר איבדה אנבידיה יותר מ-350 מיליארד דולר בשווי שוק, ומניות ענקיות הענן כמו אמזון צנחו ב-5% ביום בודד. עם זאת, יש גם קולות מרגיעים: מורגן סטנלי העלה את יעד המחיר שלו למניית אמזון וצופה עלייה של 40%, וגולדמן זאקס מפרסמת רשימה של מניות דפנסיביות מומלצות למקרה שטלטלת ה-AI תימשך. ההשקעות בתחום הבינה המלאכותית, שנחשבו עד לאחרונה לרכבת מנועה, נמצאות כעת בחשד ציבורי ראשון מאז תחילת הראלי.

הקורלציה שנשברה: מניות הטכנולוגיה מתנהגות כמו ב-1999

אחת התופעות המדאיגות ביותר שתועדו בסקירות השבוע היא התנתקות מוחלטת של סקטור הטכנולוגיה מיתר הסקטורים בוול סטריט. הקורלציה בין מדד S&P 500 IT לבין מדד יתר הסקטורים, בחלון נע של 26 שבועות, צנחה לאפס – תופעה שלא נראתה בשנים האחרונות. בשבוע שעבר התהפכה התמונה לגמרי: סקטור הטכנולוגיה צנח ב-6.4%, בעוד שמדד יתר הסקטורים עלה ב-1%.

הסקירה הכלכלית שפרסם הכלכלן הראשי של מיטב הדגישה כי מניות הטכנולוגיה ניתקו לחלוטין מיתר הסקטורים, ואופיר סרדם, סמנכ"ל ההשקעות בקרן ספרה, מזהיר כי "רמת הסיכון קפצה והשוק מראה סימנים של קזינו". לדבריו, מדד הפחד כבר הרים דגל אדום, אך הוא אינו רואה עדיין סיכון מערכתי שיכול לגרום לשוק להתרסק. ההיסטוריה, עם זאת, מעוררת חשש: הקורלציה בין מניות הטכנולוגיה ליתר המניות החלה לרדת בסוף 1999, ובספטמבר 2000, כאשר הפכה לשלילית, החלה הירידה החדה בשוק המניות. הקורלציה עצמה אינה גורמת לירידות, אך היא עשויה להיות סימפטום למצב שוק שבו הסיכון לתיקון חד גובר.

lightbulb טיפ מהמומחה

מנהלי תיקים ממליצים בימי טלטלה כאלה לא למכור בהיסטריה אלא לבחון את האיזון המחדש: כאשר סקטור הטכנולוגיה נסחר בפרמיה גבוהה מול שאר המניות, שווה לוודא שתיק ההשקעות אינו רוכז יתר על המידה במניות AI. פיזור בין סקטורים דפנסיביים, אג"ח ונדל"ן מקטין את החשיפה לתיקון חד בודד.

תשואות האג"ח האמריקאיות: מ-5.18% ועד הצפה לסביבת 5%

במקביל לרעידות במניות, שוק האג"ח האמריקאי מציג תמונה מעוררת תשומת לב. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים טיפסה בשבועות האחרונה ל-5.18% – רמתה הגבוהה ביותר מאז 2007 – ובגרמניה נרשמה תשואת שיא של 17 שנים של 4.95%. יוסף חרש מדה-מרקר מדגיש כי עליית תשואות האג"ח בארה"ב עשויה ליצור הזדמנויות גם בשוק הישראלי, שכן תשואת אג"ח ישראל דולרית גבוהה מתשואות אג"ח ארה"ב.

המשמעות עבור המשקיע המקומי דו-ערכית. מצד אחד, תשואה של 5% על נכס ללא סיכון אשראי מעבירה כסף ממניות לאג"ח ומגבירה את הלחץ על המכפילים הגבוהים בוול סטריט. מצד שני, היא יוצרת הזדמנות נדירה לתשואה ריאלית ללא סיכון ניכר – תופעה שכמעט ולא הייתה קיימת בעשור האחרון. בגולדמן זאקס מסכמים זאת באמירה שנשמעת לא פעם בימים אלה: "הנפט שופך בנזין על סביבת האינפלציה, וזה מה שמדאיג את המשקיעים".

נפט, ברנט ו-110 דולר לחבית: המשתנה המסתתר מאחורי האינפלציה

עוד חוליה חשובה בתמונה היא ההתייקרות החדה במחירי האנרגיה. נפט מסוג ברנט נסחר כעת סביב 110 דולר לחבית, רמה שלא נראתה מאז ראשית אפריל, לאחר שצניחת ה-WTI ביותר מ-10% בשבוע חזרה והתאוששות מהירה של הברנט בכמעט 5%. הסיבות ידועות: ההתקפות האיראניות במצר הורמוז, סגירת טילי החות'ים לעבר סעודיה והצהרת אוקראינה כי תמשיך לתקוף בתי זיקוק רוסיים. במחירי הנפט זינקו על רקע הסלמה בהתקפות האיראניות במצר הורמוז.

החשש המרכזי של הפדרל ריזרב הוא שמחירי האנרגיה המרקיעים ידביקו את נתוני האינפלציה ויאלצו אותו להשאיר את הריבית גבוהה ללא שינוי. בארה"ב, הסוחרים מעריכים שהפד ישאיר את הריבית ללא שינוי בשבוע הבא, למרות נתוני האינפלציה הגבוהים שפורסמו לאחרונה. במשק הישראלי ההשפעה ישירה יותר: בנק ישראל עומד לקבל החלטת ריבית בימים אלה, והכלכלנים משוכנעים שהוא לא יוריד את הריבית בקרוב, בין היתר בשל מדד ספטמבר הגבוה מהצפוי. סקירה מעניינת שפרסמו גלובס מצאה כי בדיקת 12 מערכות בחירות מאז 1999 מגלה כי בשבע מהן שינה בנק ישראל את הריבית בהחלטה האחרונה לפני הקלפיות – כך שההימור על הישארות הריבית ללא שינוי אינו מובן מאליו.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

לא כל עלייה בתשואות האג"ח היא רעה עבור המשקיע הישראלי. תשואה של 5% באג"ח דולרי בטוח יחסית מציעה הזדמנות נדירה להכניס כסף פנוי לנכס מניב ללא סיכון מנייתי. כמו כן, ירידות במניות הטכנולוגיה מתקנת חלקית את ההערכות המנופחות, ועשויה לייצר נקודות כניסה עבור מי שהחמיץ את הראלי של שנתיים.

הדולר מעל 3.1 שקלים והבורסה בת"א נסגרת באדום

הדולר הגיע בשבוע האחרון לרמות שלא נראו מאז אפריל, כשחצה את רמת ה-3.11 שקלים ונסחר סביב 3.1 שקלים. המדד האמריקאי מטפס ב-0.1% בשוק המקומי, אך יורד ב-0.2% מול סל המטבעות המובילים בעולם. עליית הדולר בעולם מוסברת בעיקר בחששות הפיסקליים בצרפת ובהתערערות הפוליטית באירופה, שהובילו לעלייה חדה בפרמיות הסיכון על חוב ריבוני אירופאי – תשואת אג"ח אג"ח צרפת צנחה ב-15 נקודות בסיס בסיס ל-4.95%.

בבורסה בתל אביב נרשמו בצהרי יום ב ירידות שערים: מדד ת"א 35 איבד 0.5% ות"א 125 נחלש ב-0.47%. ענפי האנרגיה המתחדשת, התשתיות, הקלינטק והביומד רשמו ירידות משמעותיות, כאשר דוראל אנרגיה הובילה את היורדות עם 6.86% ופאלו אלטו איבדה 6.13% בעקבות פער ארביטראז' שלילי של 8.4% במניות יורק. כנגד זאת, סקטור הביטחוניות והנפט והגז בלטו בירוק, כאשר מדד ת"א-ביטחוניות התחזק ב-2.44% ומדד ת"א-נפט וגז עלה ב-1.5% על רקע עליית מחירי הנפט והמשך ההשקעות בתחום ההגנה.

המשקיע הישראלי בין שני מקורות חוסן

למרות הסערה בוול סטריט, הכלכלה הישראלית נהנית ממספר מצופים חיוביים. ענף הביטחון מתפקד כמנוע צמיחה חזק – אלביט מערכות זכתה בחוזה בהיקף 235 מיליון דולר לאספקת רקטות למדינה אירופאית, וארית תעשיות זינקה ב-9.52% בבורסה בתל אביב. ענף התעופה האזרחית, המיוצג על ידי ישראייר, נהנה מכמיליון נוסעים בקיץ ועליית מחירים. גם המאקרו מספק תמיכה מסוימת: ישראל רושמת צמיחה יציבה, יתרות המט"ח עומדים ברמות שיא והבנקים המקומיים מציגים רווחיות מבוססת.

השאלה הגדולה בימים אלה היא כמה עומק יש לתיקון במניות הטכנולוגיה. אם ההשקעות ב-AI ימשיכו להראות ככאלה שנתמכות ברווחים ובביקוש אמיתי, הירידות עשויות להתגלות כתיקון בריא במסגרת מגמת שווקים עולמית. אם יתברר שההערכות הגבוהות נשענו על נרטיב בלבד, וול סטריט עשויה לחוות תיקון נוסף ועמוק יותר – ואז תיבחן מחדש גם עמידותם של הקרנות הפנסוניות הישראליות, שחשיפתן למניות הטכנולוגיה האמריקאיות הגיעה בשנים האחרונות לרמות שיא. בינתיים, המשקיע הישראלי עומד בין שני מקורות חוסן: תשואות אג"ח דולריות של 5% מציעות מפלט נדיר, והכלכלה המקומית מספקת תמיכה מקרו-כלכלית בעוד וול סטריט מטלטלת את השווקים הגלובליים.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • עליית תשואות האג"ח משקפת את הציפייה שהפדרל ריזרב ייאלץ להשאיר את הריבית גבוהה למשך זמן ארוך בגלל אינפלציה מתמשכת, לצד גיוס חוב ממשלתי גדול. כאשר התשואה בשוק האג"ח מגיעה ל-5%, חלק מהמשקיעים מעבירים כסף ממניות מסוכנות לאג"ח בטוח - וכך נוצר לחץ מכירה על המניות.

  • קופות הגמל וקרנות הפנסיה בישראל מושקעות בחלק ניכר מהנכסים שלהן בשווקים בחו"ל, ובעיקר במניות טכנולוגיה אמריקאיות. ירידה של 4% בשבוע בנאסד"ק מתורגמת לירידה יומית בערך היחידות, אך היסטורית השקעות אלו התאוששו לאורך תקופות ארוכות, ולכן חוסכים לטווח ארוך אינם נדרשים בדרך כלל לשנות הקצאות מפאת תנודתיות קצרה.

  • לא בהכרח. על פי הסקירות המקצועיות, קורלציה שלילית בין הסקטורים מעידה על הגברת סיכון, אך קיימים הבדלים מהותיים בין היום לבועת הדוטקום: חברות רבות בתחום ה-AI מייצרות כיום רווחים ותזרימי מזומנים אמיתיים ולא רק נרטיב. עם זאת, השוק מתנהג כעת כקזינו לפי חלק ממנהלי ההשקעות, ומידת הזהירות נדרשת לעלות.

  • זו שאלה שתלויה בצרכים האישיים. הדולר הגיע לרמות שלא נראו מאז אפריל, בהשפעת עליית ריבית בארה"ב והחלשות יורו. מי שמתכנן נסיעה או תשלום בחו"ל עשוי לשקול חלוקת ההמרה למספר פעימות, ומי שמשקיע לטווח ארוך מומלץ להיצמד לתכנון פיננסי ולא לנסות לתזמן שערי מטבע.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!