חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2517 +0.10% (0.00)
יורו-שקל: 3.5723 +0.30% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,829.8000 -1.55% (-1,006.83)
לירה שטרלינג-שקל: 4.3054 +0.77% (0.03)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.64% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8813 +0.63% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1939 +0.59% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2792 +0.65% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7905 +0.63% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4146 +0.51% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8148 +0.74% (0.01)
כתר שוודי-שקל: 0.3175 +0.54% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5611 +0.77% (0.00)

מכרזי המטרו נפתחים: 65 מיליארד שקל על שולחן היזמים

אחרי שתחנת המטרו הראשונה קיבלה אור ירוק להקמה, 19 המתמודדות עברו שלב ראשון במכרז הענק — והצמדות הגדולות כבר באוויר

אתר כלכלה · 21 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
מכרזי המטרו נפתחים: 65 מיליארד שקל על שולחן היזמים
תחנת המטרו הראשונה קיבלה אור ירוק להקמה — פרויקט בהיקף של מאות מיליארדי שקלים נכנס לשלב הביצוע. (אילוסטרציה)

המטרו עוזב את הנייר: תחנה ראשונה קיבלה אור ירוק להקמה

הפרויקט התשתיתי הגדול בתולדות התחבורה הישראלית חוצה השבוע אבן דרך ממשית. הוועדות התכנוניות אישרו לפרסום את התוכנית להקמת תחנת המטרו הראשונה בישראל, והדבר מסמן את המעבר משלב התכנון העיוני לשלב הביצוע הפיזי. במקביל, נת"ע החלה בהשקעה של כמיליארד שקל בהעתקת תשתיות — השלב השקט אך הקריטי שקודם לכל כרייה אמיתית של מנהרות במרכז תל אביב. עבור תושבי גוש דן פירוש הדבר שבעשור הקרוב רחובות ראשיים יהפכו לאתרי עבודה, ושהצפיפות העירונית שכבר קשה לעיכול תתווסף לה הצטברות של מנופים ומכונות כרייה.

לא מדובר רק בסמליות. האישור של התחנה הראשונה הוא ההוכחה הראשונה שהפרויקט — שעלותו הכוללת מוערכת בעשרות אם לא מאות מיליארדי שקלים לאורך שנות פיתוח — מסוגל לעבור את המכשולים התכנוניים והפוליטיים שגרמו לעיכובים בפרויקטים תחבורתיים קודמים בישראל. הוועדה לנושאים אסטרטגיים בתחום התכנון, לצד גורמים מקצועיים במשרד התחבורה ובנת"ע, מתאמצת לשדר שהפעם הסיפור שונה, ושהלימוד מהעיכובים שאפיינו את קווי הרכבת הקלה יוטמע כבר בשלבים המוקדמים.

מכרז ההקמה ב-65 מיליארד שקל: 19 מתמודדות ומיזמים משותפים

במסלול ההתארגנות של הקבלנים הגדולים המהלך אף משמעותי יותר. 19 כיחים מקומיים ובינלאומיים עברו את שלב הסינון הראשון במכרז להקמת קווי המטרו, מכרז ששוויו מוערך בכ-65 מיליארד שקל. בין המתמודדות ניתן למצוא את שמות העל של ענף הבנייה בישראל — אשטרום, שפיר הנדסה, סולל בונה, דניה סיבוס, תדהר ורימון — לצד קונסורציומים בינלאומיים ממדינות כמו סין, צרפת וספרד, שצברו ניסיון רב בביצוע פרויקטי מטרו תת-קרקעיים בערים גדולות בעולם.

כחלק מההתארגנות לקראת ההתמודדות מול קבוצות הביצוע הגדולות, תדהר ורימון — שתי חברות בולטות בענף הבנייה הישראלי — הודיעו על הקמת מיזם משותף לקראת התמודדותן במכרז. הצעד משקף תובנה בענף כי ההיקפים של פרויקטי המטרו חורגים מיכולתה של חברה יחידה לבצע לבדה, הן מבחינת האפוטרופסות הפיננסית והן מבחינת היכולות ההנדסיות. השותפות בין תדהר, הידועה בביצוע פרויקטי מגורים ותשתית נרחבים, לבין רימון, שמחזיקה בהיכרות עמוקה עם פרויקטי תשתית לאומיים, נועדה ליצור גוף ביצוע בעל יכולת לבצע עבודות תת-קרקעיות מורכבות.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

מאחורי התלהבות מכרזי המטרו מסתתרות שאלות קשות: מס המטרו הניב עד כה 45 מיליון שקל בלבד מתוך ציפייה ל-30 מיליארד, ומנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ תוהה בפומבי מדוע בישראל מדברים על מטרו בעוד 15 שנה. פרויקטים תחבורתיים ענק בישראל סובלים היסטורית מדחיות, חוסר תקצוב ושיקולים פוליטיים.

למה המכרז הזה יקבע את גורל הפרויקט כולו

מבנה המכרז של נת"ע מבוסס על מודל של זכייניות קווים, שבו כל כיח יקבל אחריות מקצה לקצה על קו מטרו מסוים — מהכרייה והבנייה של התחנות ועד לרכישת הרכבות וההפעלה. המודל מיועד להעביר את נטל הסיכון ההנדסי והתפעולי ליזמים הפרטיים, אך הוא גם מציב סיכון כלכלי גבוה לזוכות. במדינות כמו סינגפור, לונדון ודובאי, מודלים דומים הניבו תוצאות מרשימות אך גם גרמו לחברות ביצוע גדולות להיקלע לקשיים פיננסיים כתוצאה מהערכות חסר של עלויות כרייה בסביבה עירונית צפופה.

לכך מתווספת שאלת המימון, שמטרידה את קובעי המדיניות. מס המטרו — המס הייעודי שהוטל למימון הפרויקט — הניב עד כה רק 45 מיליון שקל, מתוך ציפייה להכנסות של עד 30 מיליארד שקל לאורך שנים. בקופת המטרו הצטברו עד כה כ-2.8 מיליארד שקל, סכום שמרחק עצום מהתקצוב המלא של הפרויקט. הפער בין ההתלהבות הציבורית לבין ההתארגנות הפיננסית של המדינה הוא אחד הנתונים המדאיגים ביותר בפרויקט, ומהווה מזכירה לכך שגם המכרזים המוצלחים ביותר לא יגיעו לידי ביצוע בלי עוגן תקציבי יציב.

חברת דן רוכשת את תנופה: קונסולידציה בתחבורה הציבורית

בזירת התחבורה הציבורית מתחוללת מהפכה קטנה משלה. חברת דן, אחת מהמפעילות הוותיקות והגדולות בשוק, חתמה על הסכם לרכישת חברת האוטובוסים תנופה בכ-150 מיליון שקל. העסקה, שהודיעה עליה דן באופן רשמי לרשות הארצית לתחבורה ציבורית, ממתינה לאישור הרגולטור אך הצדדים שואפים להתחיל את הפעילות המשולבת כבר בינואר הקרוב. עבור דן, הרכישה מקנה גישה למכרזים של תנופה בפרוזדור ירושלים והשומרון — אזור שהפך למוקד צמיחה דמוגרפית משמעותי.

אלא שהצד השני של העסקה הוא בעייתי למדי. תנופה קיבלה הכי הרבה תלונות במדד הבקרה של משרד התחבורה, ועמדה בפני אולטימטום של מכירה או סנקציות. כלומר, דן רוכשת נכס תפעולי מושמץ עם מוניטין פגוע בקרב הציבור, ותצטרך להשקיע משאבים משמעותיים בשיפור איכות השירות כדי להחזיר אמון. עבור משרד התחבורה, מנגד, העסקה מהווה פתרון אלגנטי — היא מאפשרת להוציא מן השוק חברה בעייתית בלי לפגוע בהמשכיות השירות לנוסעים, ומבלי להתמודד עם הליך של שלילת מכרז משפטית ממושכת.

lightbulb טיפ מהמומחה

יזמי נדל"ן ועסקים עוקבים אחר השלבים במכרזי המטרו מכיוון שתחנות המטרו העתידיות צפויות לשנות לחלוטין את ערך הנדל"ן באזורי ההשפעה שלהן. מי שמזהה מוקדם אזורים שיהיו במרחק הליכה מתחנה תת-קרקעית — בתל אביב, רמת גן, בני ברק או חולון — עשוי לנצל פער מחירים שיסגר בטווח הארוך.

המשמעות לנוסע: ריכוזיות גבוהה, שאלות לגבי תחרות

העסקה מדגישה מגמה רחבה של קונסולידציה בענף התחבורה הציבורית בישראל, שבו מספר שחקנים גדולים מתרחבים על חשבון מפעילות קטנות. מצד אחד, ריכוזיות גבוהה עשויה לאפשר לחברות הגדולות להשקיע בטכנולוגיה, בציי רכב חדישים ובשירות לקוחות דיגיטלי ברמה שמפעילות קטנות אינן יכולות להרשות לעצמן. מצד שני, היא מציבה שאלות לגבי רמת התחרות במכרזים עתידיים ולגבי היכולת של הרגולטור לאכוף סטנדרטים אחידים כאשר הזכייניות הגדולות מצטברות להן כוח שוק משמעותי.

מנהיגות תחבורתית בשאלה: ביקורת פומבית ובדיקות GPS

ברקע לכל אלה, נשמעת ביקורת ציבורית חריפה על תפקודו של משרד התחבורה. כתבות אחרונות תיארו את המשרד כנמצא במצב של קריסה, ודיווחים בשוק הכלכלי מתארים התנהלות ארגונית בעייתית. במקביל, משרד התחבורה מנסה להחזיר לעצמו יד מכוונת באמצעות כלים חדשים, בהם תוכנית לבדיקת זמני הנסיעה של הציבור באמצעות נתוני GPS, במטרה לתעדף את פרויקטי התשתית על בסיס נתונים אמיתיים ולא על בסיס תפיסות מיושנות. המהלך עורר דיון ציבורי על פרטיות, אך מנהליו טוענים שבלי נתוני שטח אמיתיים אי אפשר לתכנן תשתיות בצורה רציונלית.

הנתונים העדכניים של הלמ"ס מספקים תמונה מעניינת של הדינמיקה בשטח: מספר כלי הרכב בישראל הוכפל בתוך עשרים שנה, וסך הנסועה השנתית גדל ב-66% בין השנים 2005 ל-2025, אך מספר הנוסעים הממוצע בכל רכב דווקא ירד. כלומר, יותר רכבים נוסעים עם פחות אנשים בכל אחד מהם — מה שמסביר מדוע הפקקים מחמירים גם כשנראה שהנסועה הכוללת מיוצבת. זו בדיוק הבעיה שהמטרו, קווי הרכבת הקלה והתחבורה הציבורית המשופרת נועדו לפתור, והיא הסיבה שמשרד התחבורה מתעקש לקדם פרויקטים תשתיתיים גדולים למרות העלויות והמורכבות.

מה עומד מאחורי הדרישה למדידת זמני נסיעה

השימוש בנתוני GPS לבדיקת זמני הנסיעה נועד לאפשר למקבלי ההחלטות לראות באופן מדויק באילו צירים אובדן הזמן של הנוסעים הוא הגבוה ביותר, ובהתאם לכך לתעדף את סדר העדיפויות של פרויקטי התשתית. המהלך מנסה לתקן מה שנתפס כחולשה מבנית בתכנון התחבורתי בישראל — היעדר תזה בין הנתונים לבין ההשקעות. אם הצלחת המהלך תוכח, ייתכן שהוא ישמש מודל לתחומים נוספים בתכנון העירוני והתשתיתי בישראל.

שאלת התקציב הפתוחה: 2.8 מיליארד בקופה, 30 מיליארד בפוטנציה

האתגר הגדול ביותר של פרויקט המטרו נשאר פיננסי. מס המטרו, שנועד להוות את עוגן המימון של הפרויקט, לא עמד בציפיות — 45 מיליון שקל בלבד מול הכנסות צפויות של עד 30 מיליארד שקל. המדינה נערכת לתכנון מימון ענק נוסף, והשאלה הפתוחה היא מדוע מס ייעודי כל כך מרכזי מניב הכנסות כה נמוכות. בין ההסברים המוזכרים בשוק: עיתוי הכניסה למס, אתגרי האכיפה והעובדה שפרויקטים כלכליים גדולים עדיין לא חוו את ההשפעה המלאה של המס.

בשורה התחתונה של השוק הפיננסי, מה שנצפה בימים אלה הוא היערכות של הסקטור העסקי לעשור של בניית תשתיות בהיקף חסר תקדים. קבלניות הבנייה המאוגדות מתארגנות בקונסורציומים כדי לעמוד בדרישות ההון והסיכון, חברות האוטובוסים מתרחבות דרך רכישות, ומשרדי הממשלה מנסים לחדש את כלי התכנון שלהם. פרויקט המטרו הוא הביטוי הבולט ביותר לתהליך, אך הוא חלק מתמונה רחבה יותר שבה ישראל נערכת להתמודדות עם הצמיחה הדמוגרפית והעירונית שלה דרך תשתיות תחבורתיות בהיקף שמזכיר מדינות מפותחות הרבה יותר.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

נתע (החברה הלאומית לתחבורה תשתיתית):
חברה ממשלתית האחראית על תכנון ובניית פרויקטי תשתית תחבורה ארציים, ובכללם פרויקט המטרו.
מס ייעודי:
מס שהכנסותיו מוקצות מראש למימון מטרה ספציפית, כמו מס המטרו שנועד לממן את פרויקט המטרו.
קונסורציום:
התאגדות של חברות לצורך ביצוע פרויקט משותף גדול, בדרך כלל כדי לחלק סיכונים ולעמוד בדרישות ההון.
קונסולידציה:
תהליך של התרכזות בשוק, שבו חברות גדולות רוכשות חברות קטנות ומצמצמות את מספר השחקנים בענף.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • פתיחת התחנה הראשונה לפעילות מלאה צפויה להתרחק בכמה שנים, שכן טרם הפעלת הקווים יידרשו עבודות הכרייה האמיתיות, פרויקטי העתקת תשתיות בהיקף של מיליארד שקל, וסלילת המנהרות. תחילת העבודות מסמנת את נקודת הפתיחה של תהליך ארוך.

  • 19 כיחים מקומיים ובינלאומיים עברו את שלב הסינון הראשון במכרז, ביניהם מיזמים משותפים שהוקמו במיוחד לפרויקט — כמו הקואליציה בין תדהר לרימון — לצד חברות סלילה, בנייה ומחפרות גדולות מהשוק הישראלי.

  • חברת דן חתמה על הסכם לרכישת חברת האוטובוסים תנופה בכ-150 מיליון שקל. תנופה, שקיבלה הכי הרבה תלונות במדד הבקרה של משרד התחבורה ועמדה בפני אולטימטום של מכירה או סנקציות, תעביר לדן את המכרזים בפרוזדור ירושלים והשומרון, בכפוף לאישור הרגולטור.

  • מס המטרו הוא מס ייעודי שנועד לממן את פרויקט המטרו. למרות ציפיות להכנסות של עד 30 מיליארד שקל, הוא הניב עד כה כ-45 מיליון שקל בלבד, ובקופת המטרו הצטברו כ-2.8 מיליארד שקל — מה שמחייב את המדינה לתכנן מימון נוסף.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!