חיפוש באתר

דולר-שקל: 3.2527 +0.14% (0.00)
יורו-שקל: 3.5691 +0.21% (0.01)
ת"א 125: 3,869.15 +0.01% (0.51)
ת"א 35: 3,978.42 +0.08% (3.02)
ביטקוין: 63,955.7100 -1.62% (-1,055.45)
לירה שטרלינג-שקל: 4.2969 +0.57% (0.02)
ין יפני-שקל: 0.0203 +0.45% (0.00)
פרנק שוויצרי-שקל: 3.8724 +0.40% (0.02)
דולר אוסטרלי-שקל: 2.1896 +0.39% (0.01)
דולר קנדי-שקל: 2.2753 +0.47% (0.01)
דולר ניו זילנדי-שקל: 1.7851 +0.33% (0.01)
דולר הונג קונגי-שקל: 0.4141 +0.40% (0.00)
זלוטי פולני-שקל: 0.8128 +0.49% (0.00)
כתר שוודי-שקל: 0.3167 +0.28% (0.00)
ריאל ברזילאי-שקל: 0.5605 +0.66% (0.00)

קן גריפין: כמעט בוודאות אנחנו בתוך בועת AI – והשווקים ממשיכים לטפס

המיליארדר שהקים את סיטאדל מזהיר מפני בועת הבינה המלאכותית, בעוד SpaceX מזנקת בעקבות דיווח על מיזוג אפשרי עם טסלה ווול סטריט ממשיכה לשיאים

אתר כלכלה · 21 באוקטובר, 2026 · schedule 5 דקות קריאה
קן גריפין: כמעט בוודאות אנחנו בתוך בועת AI – והשווקים ממשיכים לטפס
שוקי העולם בין שיאים לאזהרות: האם ההשקעות בבינה המלאכותית מנופחות? (אילוסטרציה)

האזהרה שריטטה את וול סטריט: "כמעט בוודאות" אנחנו בבועת AI

קן גריפין, המיליארדר ומייסד קרן הגידור סיטאדל, הצית ביום אחד את הדיון המרכזי בשווקים הגלובליים כשאמר כי "כמעט בוודאות" השווקים נמצאים בתוך בועת בינה מלאכותית. ההערה, שנאמרה בפורום משקיעים וזכתה לחשיפה רחבה בכלי התקשורת הכלכליים בישראל ובעולם, באה בשיאו של מסע העליות הממושך במניות הטכנולוגיה האמריקאיות, כאשר מדד הנאסד"ק מטפס בכ-0.8%–1% ביום ומדד ה-S&P 500 מתקרב לשיאים. גריפין אינו קול שולי: קרנותיו מנהלות עשרות מיליארדי דולרים, ומילותיו נחשבות מד רגש של השוק המוסדי האמריקאי.

האזהרה של גריפין מצטרפת לשורה של נתונים חוזיים שנחשפו בימים האחרונים ומערערים את הנרטיב החלק של מהפכת ה-AI. תשקיף אנתרופיק, מפתחת מודלי השפה המובילה, חשף הפסד נקי של כ-80 מיליארד דולר בחצי שנה – מספר שממחיש את עוצמת שריפת המזומנים בתחום. במקביל, OpenAI ממהרת לגייס כ-30 מיליארד דולר לפני ההנפקה הצפויה של המתחרה, במהלך שהפרשנים מתארים כמירוץ חימוש פיננסי. כלפי הציבור הרחב, המשמעות היא שתשואות החיסכון הפנסיוני וקופות הגמל, שמושקעות בחלקן במדדים אלה, צמודות יותר ויותר לגורל של חברות שהערכות השווי שלהן מנותקות מהתזרים התפעולי.

SpaceX מזנקת ב-9%–10%: הקלף המנצח והמיזוג האפשרי עם טסלה

בזמן שהאזהרות על בועה נשמעות בפורומים, שוק ההון מצא לעצמו סיפור חדש להתרגש ממנו. SpaceX קיפצה בכ-9%–10% במסחר המאוחר בוול סטריט, אחרי שההכנסות שלה דווחו כעולות ב-161% בתקופה המדווחת, ובעקבות הפצצה שהטיל אילון מאסק בשיחת המשקיעים: החברה בוחנת מיזוג עם טסלה. המהלך, אם יתממש, יהווה אחד מאיחודי הענק הגדולים בהיסטוריה של שוק ההון האמריקאי וישלב תחת קורת גג אחת את עולם החלל, הלוויינות, הרכב החשמלי ותשתיות ה-AI.

האנליסטים בגלובס ובכלכליסט מצביעים על האסטרטגיה מאחורי ההצהרה: חוות השרתים העצומה של SpaceX ורשת סטארלינק נחשבות לנכס אסטרטגי בעידן שבו הביקוש לכוח חישוב ולקישוריות תופח. מאסק עצמו, בהערות שהקפיצו גם את מניית אינטל במסחר, רמז על "פריצות דרך שאני לא יכול לחשוף". עבור המשקיע הישראלי, הכתובת היא ברורה: חשיפה גוברת של תיקי הקרנות המחקות וקופות הגמל לתלות כמעט מוחלטת בכוכב אחד – מאסק – ובמיזמיו, מה שמעלה שאלות רציניות של ריכוזיות וסיכון.

balance פרשנות ביקורתית: הצד השני של המטבע

יש הטוענים כי אזהרות מסוג 'בועה' של שחקנים כמו גריפין עשויות לשרת אינטרס – קנייה זולה יותר בנפילה או יצירת לחץ רגולטורי על מתחרים. בנוסף, גם אם מדובר בבועה, תשתיות המחשוב והאנרגיה שנבנות כיום עשויות לשרת את המשק בעשור הקרוב, בדיוק כפי שקרה אחרי קריסת הדוט־קום.

המחיר של ההצלחה: רגולציה ואתגרי ריכוזיות

מיזוג פוטנציאלי בין SpaceX לטסלה צפוי לעמוד בפני חקירות אנטי-מונופוליסטיות קפדניות בארה"ב ובאירופה, שכן הוא נוגע בו זמנית לשווקים של רכב, תקשורת לוויינית, חלל ומחשוב ענן. יתרה מזו, ההשקעה האדירה בתשתיות מחשוב מעלה את שאלת אספקת החשמל: רשות החשמל בישראל כבר דנה בהגבלת חוות שרתים ל-200 מגה-ואט, ובארה"ב מדברים על מחסור באנרגיה שמחבר את סוגיית ה-AI למשק האנרגיה הגלובלי. מאסק עצמו התייחס לכך בעימות פומבי עם יצרניות הזיכרון, והזהיר מפני מחירים מופקעים שמעוותים את שרשרת ההשקעה.

נטפליקס מאבדת 4.5%, איביי מפטרת: הצד השני של הרחוב

לא כל הכותרות בוול סטריט ורודות. נטפליקס עקפה את הצפיות בדו"ח הרווחים שלה, אך המניה איבדה כ-4.5% אחרי שהחברה הורידה את תחזית ההכנסות השנתית – סימן לכך שהשוק כבר לא סולח לחברות ביצועים חלקיים. במקביל, איביי הודיעה על פיטורי 1,100 עובדים נוספים, בהם סה"כ כ-1,900 משרות שנחתכו מתחילת השנה – גל צמצומים שמעיד על קשיים בענף המסחר האלקטרוני הבוגר. גם תומר, ששבה למסחר בבורסה בתל אביב, צנחה בכ-15% בחזרתה – עדות לכך שהשוק הישראלי אינו מנותק מהאווירה הביקורתית שמנחה את המשקיעים.

בכירי גולדמן זאקס אף פרסמו המלצות למשקיעים שמבקשים לצמצם חשיפה לתחום ה-AI, וציינו מניות ספציפיות שעשויות לספק הגנה יחסית במקרה של תיקון. הפער בין מדדי המדד לרחבת המניות הפרטניות רחב: כפי שחשף ביזפורטל, כ-40% מחברות המדד האמריקאי מפסידות כסף, ו-78% מהמניות ירדו – בעוד המדד עצמו כמעט לא זז. מדובר בתופעה קלאסית של שוק מונע בידי קומץ ענקיות, שההיסטוריה הפיננסית יודעת לספר עליה סיפורים מרים.

צרפת בוערת, קרפור חותכת: המקרו שחוזר לכותרות

בזמן שהעין נתונה בטכנולוגיה, הכלכלה האמיתית מזכירה את נוכחותה. קרפור, ענקית הקמעונאות הצרפתית, חתכה את תחזיתה בשל "מצב חסר תקדים בצרפת" על רקע המהומות, והתוצאה – ירידה חדה במניה ובאמון המשקיעים בכלכלה האירופית. גם עלות ההשתבשות בשרשרות האספקה מורגשת מזמן בישראל: מלחמת אוקראינה מגיעה למאפיות, כשמחירי הקמח עולים והלחם והמאפים עלולים להתייקר. אלה הם ערוצי ההשפעה שמחברים את הכותרות הגלובליות לסל הקניות הישראלי באופן ישיר ומיידי.

quiz האם ידעת ש…

ההכנסות של SpaceX עלו בכ-161% בתקופה המדווחת, וכמעט מכפילות את קצב הצמיחה של ענקיות הטכנולוגיה המבוססות. החוות של מאות אלפי שרתים ולווייני סטארלינק הם הקלף המנצח שהופך את מאסק לשחקן מרכזי גם בתחום ה-AI – ומסבירים את ההיגיון האסטרטגי של מיזוג עם טסלה.

מה זה אומר לחוסך הישראלי

ההתפרקות בין "שוק של מדדים" ל"שוק של מניות" משמעותית במיוחד עבור החוסך הישראלי, שכן קרנות הפנסיה וקופות הגמל מושקעות בחלק גדול מהן במדדי המניות האמריקאיים. ביזפורטל דיווח באחרונה על שינויים בדירוגי קרנות הפנסיה וקופות הגמל להשקעה, וגלובס עקבה אחרי הירידה בגיוסים של חלק מבתי ההשקעות הגדולים – עדויות לכך שמול האופוריה בשווקים מתעוררת גם זהירות מוסדית. מי שמשקיע דרך מדדים מחזיק בעקיפין גם בנטפליקס, באיביי ובאנבידיה, ולכן ההפרדה בין "השוק" ל"החברה" מתערפלת.

במקביל, ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, הגיע לברלין והכריז כי "אנחנו בעיצומה של בניית התשתיות הגדולה בהיסטוריה", בעוד אנבידיה מציגה תוכניות להקמת מפעל AI תוך שבועיים בלבד. הפער בין ההצהרות האופטימיות של מגזר השבבים לאזהרות הבועה של המיליארדרים הוא השאלה הגדולה שעל הפרק. ענקיות ה-AI מסתערות גם על ישראל – בנקים, קופות חולים ומשרדי ממשלה – מה שמצביע על כך שהטכנולוגיה כבר חדרה מזמן אל מעבר לשוק ההון, אל שירותי הבריאות, הפיננסים והרווחה של האזרח הישראלי.

הנגיד, הריבית והדולר: הכלכלה המקומית ברקע

ברקע הסערה הגלובלית, בנק ישראל הותיר את הריבית על 3.25% וצפה עוד הורדת ריבית אחת בלבד, תוך הערכה שהצמיחה במשק תגיע לקצב חסר תקדים של כ-7.5%. הדולר נסחר מתחת ל-3.09 שקלים – רמה שמקשה על היצואנים אך מסייעת לצרכנים ברכישת מוצרים מיובאים. הסביבה של ריבית יורדת בעולם ובארץ היא בדיוק הסביבה שמזרימה כסף אל מניות הטכנולוגיה ומזינה את האופוריה שעליה מזהיר גריפין – ולכן המשקיעים עוקבים אחרי כל מילה של בנקאים מרכזיים באותה עוצמה שבה הם עוקבים אחרי דוחות הרווחים.

השאלה שתקבע את פני השווקים בחודשים הקרובים היא האם זרימת ההון אל תשתיות ה-AI תוכל להמשיך להתקיים בקצב הנוכחי, או שהמספרים האדירים של ההפסדים באנתרופיק, הצניחה בנטפליקס והאזהרות החוזרות של הגורמים הכבדים בשוק יעשו את שלהם. עבור המשקיעים בישראל, המסר המעשי של הימים האחרונים הוא אחד: מגוון ופיזור אינם מותרות, וגם תיק שנראה צמוד למדד שוקק חיים עשוי להיות בפועל הימור ריכוזי על סיפור טכנולוגי אחד.

menu_book מילון מונחים כלכליים רלוונטיים

בועה פיננסית:
מצב שבו מחירי נכסים עולים במהירות מעבר לערכן הפונדמנטלי, מונעים בעיקר מציפיות ומזרימת הון, ועלולים לקרוס בתיקון חד.
שריפת מזומנים (Cash Burn):
קצב שבו חברה מוציאה מזומנים על תפעול והשקעות בטרם הגעה לרווחיות, כפי שנחשף בתשקיף אנתרופיק.
מדד מחוקק:
מדד שרוב עלייתו נובעת מביצועי קומץ מניות גדולות, כך שהמדד אינו משקף את מצב רחבת השוק.
מסחר מאוחר (After-Hours):
מסחר במניות אחרי סגירת המסחר הרשמי בוול סטריט, שבו מתפרסמות תגובות מהירות לדוחות ולהצהרות חברות.

שאלות נפוצות (FAQ)

  • גריפין טען כי כמעט בוודאות השווקים נמצאים בתוך בועת AI, כשהערכות השווי של חברות הבינה המלאכותית, סבבי הגיוס הפרטיים העצומים וההשקעות בתשתיות מסתכמים לסכומים שעשויים שלא להתגלגל לרווחים עסקיים בקצב הנדרש.

  • SpaceX זינקה בכעשרה אחוזים במסחר המאוחר בעקבות שיחת המשקיעים שבה דווח על עלייה של 161% בהכנסות, ולאחר שאילון מאסק חשף כי החברה בוחנת מיזוג אפשרי עם טסלה – מהלך שעשוי להפוך אותה לנכס נסחר בשוק הציבורי.

  • המהומות פוגעות ישירות בפעילות המסחר הקמעונאי – רשת קרפור חתכה את תחזיתה בשל המצב בצרפת, מה שמעיד על פגיעה בצריכה הפרטית ועל שרשרות אספקה, ומדגיש את שבריריות הכלכלה האירופית.

  • חשיפת הפסד נקי של כ-80 מיליארד דולר בחצי שנה בתשקיף אנתרופיק ממחישה את עומק השריפה במזומן של חברות ה-AI המובילות, ומציבה שאלה קשה לגבי כדאיות המודל העסקי בתחום.

מה דעתך על הכתבה?

דירוג הקוראים עוזר לנו להשתפר ולהביא לכם את התוכן הטוב ביותר.

תודה על הדירוג!